הקול קול בנימין והידיים ידי בן-גביר, ובסיפא - מילה של אמא

שלט בהפגנה בקפלן (צילום: כרמלה כהן שלומי)
כרמלה כהן שלומי
שלט בהפגנה בקפלן

הבן שלי קיבל צו התייצבות למילואים. זה יקרה בשבוע הבא. הוא קצין חי"ר שחלק משירותו עבר עליו גם בלבנון הארורה. השיחות בינינו נסגרות בתחנוניי שיסרב להתנדב.

אמרתי לו שאשא בגאווה את סירובו לשרת הנהגה מושחתת שחלק מחבריה לא שירתו בצבא, היי איתמר בן-גביר, וחלק שירתו רק 4 חודשים, ביי בצלאל סמוטריץ', ועשו לביתם ומגזרם מחרחר הריב כשהבן שלי איבד את רעו הטוב בפעולה מבצעית.

אמרתי לבני שאם יסרב, אשא בגאווה את סירובו לשרת הנהגה מושחתת שחלק מחבריה לא שירתו בצבא (היי בן-גביר) וחלק שירתו רק 4 חודשים (ביי סמוטריץ') ועשו לביתם ומגזרם מחרחר הריב כשבני איבד את רעו הטוב

אלה ימים רעים לישראל. המדינה נקרעת ברחובות. כרגע לשווא. אם כולנו – גם אתם שיושבים בבית ומקווים שזו רק מכה קלה בכנף – לא נבין שבעל הבית האמיתי במדינה הוא עבריין מועד, ולא רק העבריין שחשבתם, נמשיך לדהור לדיקטטורה באין מעצור.

אותן רשויות בולמות ומאזנות שסמכנו עליהן נמצאות תחת מתקפה. נהג זקן שמחזיק בהגה לסירוגין מאז המאה שעברה, והיה צריך להיות בשלילה, ולא מפאת גילו, מאיים על יציבותן ושם את הגה המדינה המורכבת הזאת בידיו של פרחח גבעות שהגיע בבחירות למנדטים ספורים, וגם זה רק אחרי שהודבק ברוק לפרחח גבעות אחר, מפקד מצעד הבהמות סמוטריץ'.

עכשיו אנחנו הבהמות ששני אלה מוליכים באף, המדינה וראש הממשלה בידיהם. אובססיות השלטון של ראש הממשלה ובעלה טבלה אותו בסחי פוליטי ועל גלי הביוב צפה מדינת ישראל באין מושיע.

הקול קול בנימין אבל הידיים ידי בן-גביר וסמוטריץ', ואנחנו אנה אנו באים.

בינתיים נשמעות מכל עבר התבטאויות שמתייחסות בביטול לחשש מפני דיקטטורה. זה משתקף היטב באולפני החדשות. העיתונאים פספסו את גודל השעה או נתונים לעריכה מניפולטיבית. ההפגנות הן עוד אייטם במהדורה שבסופה פרומו ל"האח הגדול". מעשי הממשלה מסוקרים כמו עוד יום במשרד. אין תחושת סכנה. השיטה פורחת והשוחט שחט, בלי לחץ.

מכל עבר התבטאויות שמבטלות את החשש מדיקטטורה. ההפגנות הן עוד אייטם במהדורה שבסופה פרומו ל"האח הגדול". מעשי הממשלה מסוקרים כמו עוד יום במשרד. אין תחושת סכנה. השיטה פורחת והשוחט שחט, בלי לחץ

זה לא ייגמר אם נישבר. תקשורת שבויה ומפוחדת מייחצנת זעזוע ממה שהשליט המאוס מצייר כבגידה במולדת. במקום לעסוק בדמוקרטיה שעומדת על נפשה עוסקת העיתוזנות בספינים זניחים שנועדו לצייר את המחאה כמרד במלכות ומגייסים לשם כך שחקן ותיק בזירה, יעיל מאין כמותו. השד העדתי זה סמי הכבאי, תמיד נותן שירות. רק במקום לכבות הוא זורק לזירה הבוערת עוד סמרטוטים טבולים בבנזין.

רובנו גדלנו בישראל הדמוקרטית, דמוקרטיה היא אוויר שאתה נושם, אתה לא מציין לעצמך שאתה נושם. לנו מובן מאליו לחיות בדמוקרטיה.
אז זהו, שלא.

דיקטטורה לא מתרחשת רק תוך כדי תפיסת שלטון בהפיכה, היא עלולה להתרחש מהמקפצה ממש, מקפצה ושמה שלטון, וממש מתחת לאף. היא עלולה להגיע הביתה בהתגנבות יחידים, מתחת לרדאר של אזרחים מנומנמים. זה קורה בשתיקה של אנשים מול תהליכים לא דמוקרטים או באדישותם.

רק פעולה אחת תוכל לעצור את הדהרה לתהום: התנגדות רחבה שתכריח את השלטון לחשב מסלול מחדש והוא כרוך בהשתתפות פעילה, שביתה כללית וסירוב להתנדב לשירות בצה"ל או לספק שירותים חיוניים.

רובנו גדלנו בישראל הדמוקרטית, דמוקרטיה היא אוויר שאתה נושם, אתה לא מציין לעצמך שאתה נושם. לנו מובן מאליו לחיות בדמוקרטיה. אז זהו, שלא. דיקטטורה לא מתרחשת רק תוך כדי תפיסת שלטון בהפיכה

זה הכרחי, נפל דבר בישראל, הברית הלא כתובה בין העם למנהיגיו נשברה, ההנהגה שכחה מי הריבון ומעלה באמון הציבור ביהירות ואדנות.

העם קם על רגליו ודורש דמוקרטיה אבל זה לא מספיק לנבוח כי השיירה עדיין עוברת ואין תחתית שלא יגיעו אליה.

הם קוראים לזה סרבנות?
אז סרבנות. זו שעת חירום, זה לא הזמן להתנצל ולפתוח מילון כדי לנסח מתינות ואהבת ישראל ולהוכיח פטריוטיות כשפירומן-גביר על הגג עם חומר נפץ ביד. כי ליציר כפיו של הרב כהנא אין עניין לרדת. פעם היה כהניסט מוקצה והיום הוא נביא שקר מטיף בשער ובידיו כוח להשחית. אין זמן.

תמרורי אזהרה מפני הידרדרות לדיקטטורה צצים תחת כל גבעה, גם במקומות שלא שיערנו, 160 קציני חיל אוויר ובהם טייסים הודיעו שלא יתייצבו למילואים, הסירוב לשרת דיקטטורה מתפשט כמו אש בכל שדרות החברה. רק ארנון בן דוד יו"ר ההסתדרות חושב שיוכל לשים ברקס למחאה, האיש שמשבית מדינה על זוטות מסתתר מתחת לכיסא של נתניהו ומחכה לסימן.

ובכל זאת שביתת הסתדרות הרופאים בפתח, וצעדת מחאה של אזרחים מת"א לכנסת לצד הפגנות, שלמרות שוועות התקשורת הלא מפרגנת אין רואים את סופן. ההפגנה דועכת רק בראש של נתניהו, זו רק משאלת לב שלא תתגשם.

הם קוראים לזה סרבנות? אז סרבנות. זו שעת חירום, זה לא הזמן להתנצל ולפתוח מילון כדי לנסח מתינות ואהבת ישראל ולהוכיח פטריוטיות, כשפירומן-גביר על הגג עם חומר נפץ ביד

אנחנו ברחובות ואנחנו רבים מכפי שנדמה, על כל מוחה שיוצא לרחוב יש עשרות אלפים שלא זזים מהבית מסיבות שונות או מבאסות, אבל המחאה כאן כדי להישאר. היא לא תמות. גם הדמוקרטיה תשרוד את מרעילי המדינה ומשת"פיה. מסתבר שלשלטון מושחת תמיד יהיו משת"פים.

בראש מדינת ישראל עומד מנהיג רופס אך ממאיר והוא מפושט היטב בתקשורת. מעליו שניים צינים עם מקל גדול, סמוטריץ ופירומן-גביר ומפלגתם המשיחית הקטנה נוהגים בו.

לשניים האלה אין אלוהים חרף הכיפות על ראשיהם, וכמנהג הקנאים מדורי דורות הם הולכים בכוח על גישת "למות או לכבוש את ההר", ואם לא יעזור בכוח אז בקצת יותר כוח. אחד מהם קיבל משטרה לידיים ומפכ"ל מפוחד, רק שמי שימות פה זו הדמוקרטיה. השניים גילו בה פרצה עמוקה וראש הממשלה עוזר להם להרחיבה ולהגיע להגה עצמו, אותו הגה שהמנדטים הספורים שלהם מנעו מהם להגיע אליו עד כה.

ואז קם העם והחלו הפגנות ואלה עקביות מזה למעלה מחצי שנה, העם ברחובות שבוע אחר שבוע, סקרי דעת הקהל עקביים אף הם ויש בהם רוב ברור נגד ההפיכה המשפטית. אבל הצמרת המושחתת לא מנידה עפעף, בארסנל שלה 64 מנדטים שמאפשרים לה להתעלם מהקולות העולים מהשטח, ולהדבירם. גם באלימות ההולכת ומסלימה. שאריות הלכידות והסולידריות התמוססו. אנחנו שני עמים מפוצלים לשבטים וקורעים משפחות. זו מתנת נתניהו.

העם ברחובות שבוע אחר שבוע, סקרי דעת הקהל עקביים אף הם עם רוב ברור נגד ההפיכה המשפטית. אבל הצמרת המושחתת לא מנידה עפעף, בארסנל שלה 64 מנדטים שמאפשרים לה להתעלם

אם עם חפץ דמוקרטיה אנחנו, אין לנו ברירה אחרת, זו הדרך ואין בלתה. לפירומן-גביר וחבר מרעיו של נתניהו אין בעיה להחריב את המדינה. חלומם הברור הוא לייסד כאן מדינת הלכה. פחדיו של נתניהו מפני אובדן שלטונו הם הזדמנות נדירה ובלתי חוזרת לממש את חלום הדורות שלהם והם דוהרים לכאוס שמשרת היטב את מזימתם. בינתיים ראש הממשלה ובעלה נחים על הכס.

השבוע הבהבה תקווה קטנה לנבצרות של המנהיג הלא אחראי ששולט פה, כשהתברר שצמרת רפואת הלב בישראל הוזעקה לתל השומר כי ראש הממשלה לא שתה מים ושכח כובע והתייבש.

לצערי זה לא קטע מארץ נהדרת אלא החיים שלנו בלאפה. עם חמוצים ועמבה וטחינה מטפטפת.

התקשורת נכנסה לכוננות עצבנית, הו מאמא, אבל חזרה לשגרה כשהתברר שלילה שקט עבר על ראש הממשלה. זו המדינה שלא רגועה, נעה תחתיו כמו עץ בסערה.

דברי הימים האלה עוד יסופרו בהרחבה:
מעשה בשליט זקן ששנתו נדדה כי יום קודם שכח לסגור הדלת, לחבוש כובע בשמש ולשתות לעם את הדם.. מים, מים. שכח, לא כל אחד חכם בשמש ושלנו טיפש וערמומי במיוחד, תראו איך העיתוזנות קנתה את הסיפור האידיוטי הזה שאפילו אייבי נתן ז"ל וספינת השלום שלו לא הצליחו לקמבן.

לפירומן-גביר וחבר מרעיו של נתניהו אין בעיה להחריב את המדינה. חלומם הברור הוא לייסד כאן מדינת הלכה. פחדיו של נתניהו מפני אובדן שלטונו הם הזדמנות נדירה ובלתי חוזרת לממש את החלום

משרתיו הזעיקו אל מיטתו את הליצן. סליחה, לא, קרדיולוג בכיר, ולא אחד אלא כמה, טובי המוחות, בכל זאת שכח לסגור הדלת ועוד בלי כובע ומימיה, ואלה טיכסו עצה וציוו לפנותו לבית חולים הרחוק ממקום מגוריו. לא סמכו על בתי חולים בפריפריה, זה לעניים ומתאבדים, הוא לא פראייר.

ראש הממשלה התפנה על רגליו, ואל יהא הדבר קל בעיניכם כי בד"כ הוא הולך לנו על הראש והנה הוא צועד קוממיות על רגליו שלו כמו גדול.

היו סביבו כבר מי שצחצחו כרבולת, לוין וניר ברקת בטח התחממו על הקווים. זו הייתה שעתו הגדולה של יריב לוין. תכף יסגור את הדלת על האצבעות של המתייבש הטיפש. אבל לא. פעם אחרת.

ההישג הכי גדול של נתניהו הוא רמיסת הדמוקרטיה, כתישת הלכידות ושימוש כוזב במונח אנרכיה. אין עוד עם אחד, לא שהיה, אבל גם אשליית העם האחד התפוגגה לאבק תחת שלטונו.

בואו נודה על האמת, איציק זרקא על מלחמת ששת המיליון שלו לא נולד מקצף גל ועננה, הוא צמח בערוגות הבושם של נתניהו, ההוא מהמרפסת בכיכר ציון. נאמני נתניהו הם הקנאים של זמננו ולמענו הם יחריבו את הבית בלי למצמץ. צדקו מי שאמרו עליהם שבאו "לשרת את המלך ולא את הממלכה".

תראו למשל איך אמיר אוחנה דפדף את סירובה של ישראל לחתום על אמנה אירופית למען הלהט"בים. הוא לא ראה את זה בא ולא מצא את הלשון שבדרך כלל משתלחת חופשי.

משרתיו הזעיקו למיטתו את הליצן. סליחה, קרדיולוג בכיר, כמה מהם, טובי המוחות, שטיכסו עצה וציוו לפנותו לביה"ח הרחוק ממקום מגוריו. לא סמכו על ביה"ח בפריפריה. זה לעניים ומתאבדים, הוא לא פראייר

אין עם אחד, יש קנאים וליברלים.
מדינה שבורת לב זקוקה בדחיפות לקרדיולוג.

וקריאה אישית קטנה לבן שלי:
אל תלך למילואים, סרב בגאווה לשרת הנהגה מושחתת שלא שמה עליך ועל שכמותך. סרב, בן שלי. אמא תהיה גאה בך.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,396 מילים
סגירה