לרגל ט"ו באב, זוהי חובתנו החינוכית והלאומית ללמד את הדורות הבאים את חשיבותה של אהבת חינם ולאפשר להם ללמוד לקח מזיכרון ט' באב תשפ"ג שחל בשבוע שעבר.

"אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים".

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

ט"ו באב, חג האהבה ביהדות מתחולל שבוע לאחר ט' באב ובמהלך הפטרות הנחמה של הנביא ישעיהו שילוו אותנו עד לראש השנה.

את המושג אהבת חינם הגה במאה ה-20 רבי יחזקאל מקוזמיר, שאמר:

"כמו שחורבן בית המקדש היה על ידי שנאת חינם, כן לתקן זה צריך אהבת חינם, שכל אחד מישראל יאהב את חברו בחינם".

והמושג קיבל את פרסומו בזכות הרב קוק שעשה בו שימוש רב בתורתו.

את המושג אהבת חינם הגה במאה ה-20 רבי יחזקאל מקוזמיר, שאמר: "כמו שחורבן בית המקדש היה על ידי שנאת חינם, כן לתקן זה צריך אהבת חינם, שכל אחד מישראל יאהב את חברו בחינם"

מי שלומד על תולדות ישראל – על התפלגות הממלכה שלאחר שלמה בין מלכות ישראל למלכות יהודה, על חורבנה של המדינה החשמונאית לאחר פחות משמונים שנה של עצמאות מדינית, על התהליכים שהובילו לחורבן בית שני – לא יכול שלא להיות מודאג לנוכח תהליכים דומים שעובר עם ישראל זו הפעם הרביעית בהיסטוריה שלנו. ובחצי השנה האחרונה הגיעו תהליכים אלה לשיא שמעלה חשש קיומי אצל רבים מאתנו.

בשיחות עם מורים, הורים ותלמידים אני שומע מושגים קשים כמו "אובדן דרך", "הלכה המדינה", "מלחמת אחים כבר פה" ועוד. תלמידינו חשופים למציאות של קיטוב מסוכן בחברה, והמבוגרים שבינינו אף מתמודדים עם דילמות קשות סביב שאלות של סרבנות, מצפון ואחריות חברתית.

תיקון עולם מתחיל בנפש פנימה, כמו התקווה שכל עוד בלבב פנימה. כמבוגרים, לעתים קשה לנו ליישם זאת בחיינו, להיות ולחיות בשלום עם עצמנו, עם הקרובים לנו ועם החולקים עלינו.

אך באופן מפתיע, ילדים ונוער יכולים ללמוד ערכים של סובלנות, סבלנות, הכלה ואהבה בקלות רבה יחסית. יתכן כי הסיבה לכך היא גמישות מחשבתית והיעדר קיבוע של דעות לאור חוויות חיים שונות. בחשיפה לחוויות המקדמות הידברות, היכרות קרבה והקשבה, קל יותר לחנך את הדור הצעיר להיפתח מחשבתית לנקודות מבט שונות ולשונות שבין בני האדם. ומכאן אחריותנו כמערכת לייצר כמה שיותר רגעים וחוויות אלו.

בחשיפה לחוויות המקדמות הידברות, היכרות קרבה והקשבה, קל יותר לחנך את הדור הצעיר להיפתח מחשבתית לנקודות מבט שונות ולשונות שבין בני האדם. ומכאן אחריותנו כמערכת לייצר כמה שיותר רגעים וחוויות אלו

עלינו להיות גאים שהתרבות היהודית היא זו שהביאה לעולם את המהפכה הגדולה בספר תולדות אדם:

"וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ אֶת־הָֽאָדָם֙ בְּצַלְמ֔וֹ בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים בָּרָ֣א אֹת֑וֹ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בָּרָ֥א אֹתָֽם".

מהפכה לפיה קדושת החיים ושוויון ערך האדם הם התשתית והתכלית של תרבות עמנו.

איני יכול ואיני רוצה לנבא להיכן צועדת החברה הישראלית בשבועות הקרובים, והאם תשעה באב תשפ"ג ייכנס לספר ההיסטוריה כנקודת ציון למשבר משמעותי נוסף בתולדות עם ישראל, אם לאו.

נתנחם בכך שעם ישראל ידע לאחר כל משבר וחורבן ליצור את ההתפתחות הבאה שלו כעם וכתרבות.

כך היה לאחר חורבן הבית השני ממנו נולדה היהדות החדשה של יבנה וחכמיה וחכמותיה, כך היה לאחר גירוש ספרד, שלאחריו הגיע המפץ הרוחני הגדול של חכמי וחכמות הקבלה בצפת, וכך היה בדורנו, לאחר השואה, עם נס הקמתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית.

העולם הדמוקרטי-ליברלי שלאחר מלחמת העולם השנייה הסתמך יותר על הדמוקרטיה הטכנית בדמות עיקרון הפרדת הרשויות, וסמך בעיקר על בית המשפט. עולם זה זנח לגמרי את החינוך כאמצעי המהותי והחשוב ביותר של החברה – חינוך לערכים דמוקרטיים של שוויון, חירות, אחווה וצדק.

מצבנו היום עדיין טוב יותר ממצב עמנו והעולם בדורות הקודמים, אך לא לעולם חוסן.

עם ישראל ידע לאחר כל משבר להתפתח כעם וכתרבות. מחורבן בית שני נולדה היהדות החדשה של יבנה וחכמיה, אחרי גירוש ספרד הגיע המפץ הרוחני הגדול של חכמי הקבלה בצפת, ולאחר השואה קמה המדינה

המשימה גדולה מאוד והדרך עוד לפנינו; כמערכת חינוך הדבֵקה בחוק חינוך ממלכתי ובערכי מגילת העצמאות וערכיה של מדינת ישראל, עלינו לזכור כי תפקידנו לגדל דור ומנהיגות המחויבים לזכויות האדם ונאמנים לעקרונות הדמוקרטיה לאור חזונם של נביאי ישראל. דור ומנהיגות המחנכים את האדם להיות מחויב להשתייך לחברה ולקהילה שבה הוא חי, ולממש את ייעודו בעולם כאדם וכאזרח, תורם ומעורב.

הרב אופק מאיר הינו המנהל הכללי של מרכז חינוך ליאו באק. לאחרונה הצטרף לחברו, יואב פרידן מנהל עירוני א' מתל אביב, ליזמת עצומה הקוראת לשלום בית בהנהגת והובלת נשות ואנשי חינוך מכל הארץ.