כישראליות שנולדו וגדלו עם שתי אימהות, אנו מגנות ודוחות את אמירת שר הרווחה והביטחון החברתי, יעקב מרגי, כי אין לאפשר מסירת ילדים לאימוץ לידי משפחות חד מיניות (אלא אם הילדים הם בעלי צרכים מיוחדים).

טענתו של השר כי הדבר אינו משרת את טובת הילד כי "העברתו למסגרת משפחתית חד מינית יש בה כדי להוסיף לחייו מורכבות נוספת" מנוגדת הן לידע המחקרי הרב בתחום והן לחווייתנו האישית כילדים למשפחות חד מיניות.

טענת השר מרגי כי "העברת הילד למסגרת משפחתית חד מינית יש בה כדי להוסיף לחייו מורכבות נוספת", מנוגדת הן לידע המחקרי הרב בתחום והן לחווייתנו האישית כילדים למשפחות חד מיניות

מחקרים רבים הוכיחו באופן חד משמעי כי אין הבדל בהתפתחותם ורווחתם הנפשית של ילדים למשפחות חד מיניות מאלה של ילדים הגדלים למשפחות הטרוסקסואליות (Farr,Vazquez &Patterson, 2020).

למעשה לא נמצא קשר בין הסתגלות הילדים והתפתחותם הפסיכולוגית לנטייה המינית של הוריהם (Patterson, 2017).

שר הרווחה מרגי לבגץ: "מתנגד למסירת ילדים לאימוץ לזוגות חד מיניים, מטעמי טובת הילד" ???? pic.twitter.com/aS6r8sYjZT

— הדס יום טוב Hadas Yom Tov ???????? (@DusaYt) July 27, 2023

בנוסף, מדינות רבות (כגון: אנגליה, קנדה הולנד, ספרד ועוד) מאפשרות אימוץ על ידי זוגות להטבי"ם. מחקרים שעסקו בילדים שאומצו למשפחות חד מיניות מצאו כי הם סובלים מפחות בעיות החצנה לעומת ילדים שאומצו למשפחות הטרוסקסואליות (Rodgers &McCluney,2020). הם אף מדווחים על תחושת שייכות למשפחה המאמצת ולא מראים קשיי הסתגלות חריגים.

כך שלמעשה אין הבדל ברווחה הנפשית, התפתחותם או הסתגלותם של ילדים מאומצים למשפחות חד מיניות לעומת משפחות הטרוסקסואליות (Goldberg &Smith, 2013;Golombok etal.,2014).

למעשה, על פי מחקרים, אין הבדל ברווחה הנפשית, התפתחותם או הסתגלותם של ילדים מאומצים למשפחות חד מיניות לעומת משפחות הטרוסקסואליות

המחקר מראה באופן בלתי משתמע כי אין  קשר בין התפתחותו הרגשית והקוגניטיבית של הילד לנטייה המינית של ההורה. תהליכים פנים משפחתיים כגון איכות הקשר עם ההורה, מערכת היחסים בין ההורים, הם אלו שמשפיעים על התפתחותו ורווחתו הנפשית (Farr,Vazquez &Patterson, 2020; Imrie & Golombok, 2020). כך שעמדת השר אינה מבוססת ואף מנוגדת לידע המחקרי שהצטבר בתחום (יש לציין כי היא אף מנוגדת לעמדת הסתדרות הפסיכולוגים בישראל ו-APA).

עמדת השר אף פוגעת בנו, ילדי וילדות משפחות הלהטבפא"ק, וגורמת לכך שמשפחתנו נתפסת כנחותה ושווה פחות ממשפחה הטרוסקסואלית. הדבר מנציח תפיסות סטריאוטיפיות מוטעות נגד הקהילה הגאה ומעודד אפליה נגדה.

על פי מודל לחץ המיעוטים (Meyer,2003) אפליה ותפיסות סטריאוטיפיות כלפי קבוצת מיעוט מייצרות לחץ ומצוקה פסיכולוגית אצל אותה קבוצה, במקרה זה חברי הקהילה הגאה (Meyer,2013). כך עמדתו של השר אינה רק מנוגדת למחקר ולטובת הילדים עליהם מתיימר להגן,  אלא אף פוגעת בנו – ילדים למשפחות חד מיניות ובמשפחותינו.

אנו גאות בתא המשפחתי שלנו. הורינו נאבקו רבות על יצירת התא המשפחתי שלנו. הם רצו בנו בכל מעודם, חלמו עלינו, נלחמו עלינו וגידלו אותנו באהבה רבה. חווינו הורות מושקעת, תומכת ורגישה, אשר אינה נופלת מזו שחוו ילדים למשפחות הטרוסקסואליות.

עמדת השר מנוגדת למחקר ולטובת הילדים עליהם מתיימר להגן, וגם פוגעת בנו – ילדי משפחות חד מיניות ובמשפחותינו – כשהיא מנציחה תפיסות סטריאוטיפיות מוטעות נגד הקהילה הגאה ומעודדת אפליה

אנו מוצאים את אמירת שר הרווחה פוגענית ומזלזלת בנו, במשפחותינו, ובכל אותם ילדים הזקוקים לאימוץ ולמשפחה חמה ואוהבת. אנו מזמינים את שר הרווחה להכיר אותנו ואת משפחותינו וכן את המחקר.

אור השכל היא חלק מארגון ״משפחתי״, בתן של שתי אמהות עינת ורוני, ואחות תאומה לשחר. אור במקור מתל אביב, כיום מתגוררת בירושלים וסטודנטית לתואר ראשון כפול בתוכנית מכפי״ל (משפטים כלכלה ופילוסופיה) באוניברסיטה העברית.

שיר אריאל אפרת היא אחת ממייסדות ארגון "משפחתי", וחלק מהצוות המוביל שלו. שיר היא בתן של זוג אמהות לסביות נעה וסוזן, ואחות תאומה לאיתי. בימים אלו שיר מתגוררת בירושלים וסטודנטית לתואר B.A ביחסים בין-לאומיים, תקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית ומתכננת להמשיך לתואר M.A בתחום פיתוח בינ"ל.