קואליציה חזקה ויציבה: כן, זה אפשרי

בתוך שבועות יכולה לקום כאן קואליציה חזקה ויציבה, שתקדם עד סוף שנת 2020 שורה ארוכה של החלטות וחוקים היסטוריים בקנה מידה ישראלי, שרובם יזכו לתמיכה של כ-75% מהאזרחים

22/09/2019
כחול-לבן, ישראל ביתנו, העבודה, המחנה הדמוקרטי והרשימה המשותפת: קואליציה אפשרית? (צילום: פלאש90)

הקונצנזוס סביב המשבר הפוליטי שבו אנחנו נמצאים נשען על תבניות חשיבה ישנות שאבד עליהן הקלח. זהו משבר מבחירה ומקוצר ראות. בפועל, בתוך שבועות ספורים יכולה לקום כאן קואליציה חזקה ויציבה, שתקדם עד סוף שנת 2020 שורה ארוכה של החלטות וחוקים היסטוריים בקנה מידה ישראלי, שרובם יזכו לתמיכה של כ-75% מהאזרחים.

שתי הפעולות הראשונות של הקואליציה החדשה יהיו הגבלת כהונת ראש ממשלה באופן מיידי, כך שמערכת בחירות שלישית ברציפות תהפוך לא רלוונטית לבנימין נתניהו, ושינוי חוק יסוד: הממשלה, כדי שכהונת ראש ממשלה תיפסק מיד עם הגשת כתב אישום. שתי פעולות החקיקה האלה יכולות לעבור עוד השנה, ולהשלים את מהלך דחיקתו של נתניהו מהפוליטיקה.

שתי הפעולות הראשונות של הקואליציה יהיו הגבלת כהונת ראש ממשלה באופן מיידי, ושינוי חוק יסוד: הממשלה, כדי שכהונת ראש ממשלה תיפסק מיד עם הגשת כתב אישום

הקואליציה החדשה תהיה טובה לאביגדור ליברמן, משום שהיא תאפשר לישראל ביתנו להשיג בתוך זמן קצר חלק ניכר מדרישותיה. הממשלה והכנסת יאשרו ברוב מוחץ תחבורה ציבורית בשבת, נישואים אזרחיים, ביטול חוק המרכולים, פתיחת עסקים בשבת, חידוש מתווה הכותל, הכרה בזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי, הכנסת לימודי ליבה לחינוך החרדי (רצוי בהדרגה ולא בכפייה, בשיתוף פעולה עם הורים חרדים המעוניינים בכך ממילא), רפורמה בגיור ובכשרות, ואולי אף את חוק הגיוס.

בקואליציה הזאת תוכל כחול-לבן לממש את הבטחות המצע שלה לחיזוק הדמוקרטיה, וצעדים חשובים נוספים, כלקח מהמציאות שיצרו בשנים האחרונות נתניהו ושותפיו בימין.

יועבר חוק יסוד: החקיקה, שיעגן את סמכות בית המשפט העליון לקיים ביקורת שיפוטית רחבה, כולל על חוקי יסוד, אולי לצד פסקת התגברות מאוזנת ומתונה; יתוקנו חוקי יסוד הכנסת והממשלה כדי להבטיח את עצמאות הכנסת, באמצעות צעדים כמו צמצום המשמעת הקואליציונית והחלשת ועדת השרים לחקיקה.

ישוריין הליך בחירת השופטים הנוכחי – עם שיפורים קלים אם נדרש – כדי למנוע פוליטיזציה שלו בעתיד; יפותחו מנגנונים לשמירה על עצמאותם של שומרי סף שונים, בהם היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה, כדי לסכל תוכניות כמו זאת של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד להפיכתם לפוליטיים; ויכונן חוק יסוד השוויון, או יוכנס סעיף השוויון לחוק יסוד הלאום, כמובטח במצע כחול-לבן.

על כל הצעדים האלה יש הסכמה מוחלטת בין כחול-לבן, ישראל ביתנו, העבודה-גשר והמחנה הדמוקרטי. כל הצעדים האלה מוסכמים גם על הרשימה המשותפת, וחלק ניכר מהם אף מהווים אינטרסים יסודיים ועמוקים שלה. לכל המהלכים, שתיאורם כהיסטוריים אינו מהווה הפרזה, יש רוב גדול ומוצק בכנסת ה-22.

כדי להקים את הקואליציה הזאת, שבה הרשימה המשותפת תומכת מבחוץ, נדרשת כחול-לבן להיענות לדרישות הנציגים הערביים, שחלקן משתלבות עם הפרק "שוויון למיעוטים בחברה הישראלית ושילובם בחברה" במצע שלה.

מדובר בהקמת עיר ערבית חדשה ובהקצאת קרקעות לבנייה ביישובים ערביים ותיקים, בהקמת אוניברסיטה בעיר ערבית, ובהקמת בית חולים בעיר ערבית – אולי באמצעות העברת בית החולים החדש המתוכנן בבאר שבע לרהט הסמוכה, המשוועת למנועי צמיחה.

על הצעדים הנוספים שדורשת הרשימה המשותפת נמנים גם טיפול מוגבר בבעיית האלימות בחברה הערבית, ועצירת הריסת בתי הבדואים בנגב. בשנתיים האחרונות הובילה הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, הנשלטת על ידי הבית היהודי, הריסת 8,000 בתים, ובמגזר הבדואי מבקשים להתמודד עם הסוגיה המורכבת בדרך פחות כוחנית.

בשביל רשימת ההישגים המרשימה הזאת צפויה הרשימה המשותפת – כמו גם רשימת המחנה הדמוקרטי – להתפשר על דרישתה למחויבות מראש לנסיגה ישראלית לקווי 67'. כבר כיום תומכים קרוב ל-80% מהאזרחים הערבים בשותפות בשלטון, קודם כל במטרה לקדם סוגיות פנים ישראליות.

כדי להתגבר על הקושי של ישראל ביתנו וחלקים בכחול-לבן לשתף פעולה עם הרשימה המשותפת – כמו גם הקושי של חלקים מהמשותפת לתמוך בממשלה ציונית – יש לקבוע מראש שמדובר בקואליציה משימתית, סביב מטרות מוגדרות, שתפעל למשך זמן מוגבל של כשנה. לאחר מכן יוחלט אם להאריך את תקופת ההסכם, או לנסות להקים את קואליציית הרוב המתוכננת של כחול לבן, הליכוד וישראל ביתנו, כשנתניהו כבר אינו בתמונה.

ההסכמה מראש על המטרות צפויה לגרוף תמיכה רחבה במהלך בקרב מצביעי ישראל ביתנו וכחול-לבן. הראשונים יכשירו את שיתוף הפעולה עם הערבים לטובת צעדים חשובים כמו נישואים אזרחיים ותחבורה ציבורית בשבת, והאחרונים למען התיקונים החוקתיים הקריטיים, הסרת הווטו הנוכחי של נתניהו על תפקוד המערכת הפוליטית, ושאר המהלכים.

גם התקשורת היא צד חשוב בסיפור. בימים האחרונים מדברים כמעט כל העיתונאים בקול אחד על הפלונטר הפוליטי, תוך התעלמות מכך שממשלת הרוב החילוני אפשרית גם ללא הליכוד. זהו פספוס כפול, משום שהדיווח העיתונאי משתף פעולה עם מסע הדה-לגיטימציה של הימין לאזרחים הערבים, ומשום שהוא מעמיק את הקיפאון הפוליטי המזיק. לדיווח שאינו נצמד לחוסר האונים הכללי יש כוח לעצב דעת קהל שתחלץ את המדינה מהבוץ.