חודשיים לבחירות המקומיות, הייאוש שולט בחברה הערבית
הבחירות ברשויות הערביות הן משחק פרגמטי וציני המונע מאינטרסים מקומיים ומשפחתיים ● לרוב, העניין בהן רב, אחוזי ההצבעה גבוהים – והאווירה סוערת ● אבל השנה, בצל הממשלה הגזענית, עיכוב התקציבים והאלימות הרצחנית – אין כמעט מועמדים חדשים, ומערכת הבחירות בקושי החלה ● "אין מטות, תעמולה, כנסים. אנשים מפחדים ללכת ברחוב. המנצח בבחירות יהיה הייאוש"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
צודק
רוצה להרחיב: מאז תחילת המהפכה המשטרית הפסקתי לצפות בטלוויזיה. אבל יש 3 תוכניות שעדיין המשכתי לראות: היהודים באים, סוכן תרבות ופגישה אישית.
למרות שפגישה אישית היא מעין תוכנית קידום לתוכניות אחרות בערוץ, עדיין היתה מעט שונה ומעניינת. אבל
את התוכנית עם צביקה יחזקאלי כן ראיתי, עם הרבה יותר מקורטוב של מלח. אבל אבישי בן חיים? גם עם עיניים מכוסות ואוזניים סתומות לא התכוננתי ולא מתכונן לראות.
בגלל כל מה שהכותב הנכבד ציין, ועוד הרבה הרבה יותר.
לא מרגיש בנוח לחלל את האתר עם דברי הנאצות שבא לי לשפוך פה.
שמו של אב"ח צריך להשתנות לעב"מ. וכמו שאר בכירי ארגון המחבלים של הדיקטטור הצורר ורוצח החטופים ביבים שקרניהו גם הוא צריך לגמור את הסיבוב הזה עמוק בתוך מחילות הכלא, וזהו הפירוש החדש של ראשי התיבות עב"מ.