משום מקום לשום מקום בעשרים מיליון שקל

הגשר התלוי מעל גיא בן הינום (צילום: Chaim Goldberg/Flash90)
Chaim Goldberg/Flash90
הגשר התלוי מעל גיא בן הינום

מדי בוקר, במשך כחמישים שנה, חצו מאות מילדי שכונת רמת אשכול בירושלים את הכביש הסואן של שדרות אשכול לעבר בית הספר רנה קסין. הואיל וגשר הולכי הרגל שהיה אמור להוביל אותם בבטחה נבנה בטעות מעל כביש צדדי.

הטעות שנחשבה לאחד מליקויי הבנייה הגדולים של העיר הגיעה לסופה לפני כשלוש שנים כאשר צמד דחפורים הרסו בנחישות את הגשר. החודש הוכתר לו יורש – אלא שהליקוי במקרה הזה, כולו מדיניות.

הגשר התלוי בגיא בן הינום (צילום: אורי ארליך)
הגשר התלוי בגיא בן הינום (צילום: אורי ארליך)

הגשר התלוי בגיא בן הינום מוביל משביל עפר בהר ציון, הרחק מכל מונומנט או אתר, אל הבית בגיא, אולם אירועים אשר מפעילה עמותת אלע"ד בפאתי חלקה הפלסטיני של אבו תור.

הגשר התלוי בגיא בן הינום מוביל משביל עפר בהר ציון, הרחק מכל מונומנט או אתר, אל הבית בגיא, אולם אירועים שמפעילה עמותת אלע"ד בפאתי חלקה הפלסטיני של אבו תור

הגשר נחנך בתחילת החודש במימון משותף של משרד התיירות, משרד ירושלים ומסורת ועיריית ירושלים. מאז מנסים רבים להבין מדוע שני משרדי הממשלה והעיר הענייה בארץ השקיעו יחדיו 20 מיליון שקלים בגשר שמוביל למעשה משום לשום מקום.

האמת היא פשוטה –  הגשר אולי אינו מוביל לשום מקום אבל יש לו יעד ברור, לשמש כאטרקציה תיירותית שתוביל את היהודים אל חלקו המזרחי של גיא בן הינום. זאת כדי לשנות את אופיו של המרחב הירוק שבין שתי השכונות הפלסטיניות אבו תור וסילואן, שבו התקיימה במשך מאות שנים חקלאות קדומה והוא משמש את תושבי השכונות כמקום בילוי בחיק הטבע.

הגשר התלוי מעל גיא בן הינום (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
הגשר התלוי מעל גיא בן הינום (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

הגיא שמר על נופיו הקדומים ומעולם לא עבר פיתוח מודרני בזכות העובדה שמדובר בגן לאומי. כל זה השתנה ברגע שסומנה המטרה. אף שהגשר הוא מונומנט ענק בלב מרחב הנראות של העיר העתיקה, בחרה הוועדה המקומית של עיריית ירושלים לקדם את הקמתו באמצעות היתר בנייה שאינו דורש פרסום ודיון ציבורי.

"שלום עכשיו" ו"עמק שווה" הגישו ערר נגד ההחלטת לאשר את הגשר בהליך זה לוועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה, ולאחר מכן אף עתרו לבית המשפט המחוזי.

הגשר נחנך במימון משותף של משרד התיירות, משרד ירושלים ומסורת ועיריית ירושלים. מדוע שני משרדי הממשלה והעיר הענייה בארץ השקיעו יחדיו 20 מיליון שקלים בגשר שמוביל למעשה משום לשום מקום?

אחת הטענות היתה כי התכנית לאזור אמנם מתירה הקמה של מתקני ספורט באזורים של פארקים וגנים ציבוריים, אבל גשר של למעלה מ-200 מ' בגובה עשרות מטרים לא יכול להיחשב "מתקן ספורט", ולכן נדרש הליך תכנוני מלא של הכנת תב"ע (תכנית בינוי עירונית) ומתן הזדמנות לציבור להתנגד לה. תשובת העירייה והרשות לפיתוח ירושלים הייתה כי הגשר אינו מתקן ספורט כי אם "דרך".

בית המשפט קיבל את הטענה שלפי התוכנית שבתוקף מותר להתוות דרכים חדשות, וגשר הוא בגדר דרך. כל זה לא הפריע לעירייה ולחברה העירונית מוריה, שפרסמה את המכרז לגשר, להציג אותו במכרז כ"מתקן ספורט אקסטרים", והיום שנים אחרי ניתן גם ללכת עליו.

מתחת לגשר, בלב הגיא, הוקם מיזם תיירותי משותף לרשות הטבע והגנים ועמותת המתנחלים אלע"ד – חווה לחקלאות קדומה שדוחקת את החקלאות המסורתית הפלסטינית שעדיין מתקיימת בגיא.

המיזם מתפרש על כל חלקו המזרחי של הגיא ובליבו מרכז מבקרים מגודר שבו מפל מלאכותי, חשמל קדום וממטרות קדומות. כדי להביא את היהודים למקום מתקיימים בו אירועים חינמיים וקהלים שבויים כמו תלמידים וחיילים מגיעים גם הם לפעילויות במקום.

העירייה והרשות לפיתוח ירושלים טענו בביהמ"ש כי הגשר אינו מתקן ספורט אלא "דרך". ביהמ"ש קיבל את הטענה. זה לא הפריע לעירייה ולחברה העירונית מוריה, להציג את הגשר במכרז כ"מתקן ספורט אקסטרים"

באחד המקרים לפני כשנה ראו הפלסטינים חיילות מוסקות עצי זית עתיקים, והזמנה של עמותת אלע"ד ליהודים לבוא למסוק את הזיתים בגיא, אותם הם מטפחים מאות שנים.

למחרת הם הגיעו למסיק משפחות כדי להקדים את הישראלים. האירוע הסתיים בצורה אלימה לאחר שכוחות מג"ב פינו אותם בכוח מהמקום.

מעל הגשר, המשחית את קו הרקיע של הגיא, יעברו בעתיד גם מאות קרוניות רכבל שירחפו גם הן מעליו ויהפכו את המרחב כולו לדיסנילנד מקראי, שיפגע במקום היחיד באגן ההיסטורי של ירושלים שמעולם לא עבר פיתוח מודרני.

מגב (צילום: ראג' חטיב)
עימותים במהלך מסיק זיתים של פלסטינים בגיא בן הינום (צילום: ראג' חטיב)

שני הפרויקטים הדגישו את ארעיותם ואת העובדה שתמיד ניתן לפרק אותם. אבל לא צריך לחכות 50 שנה כדי לתקן את הטעות, כפי שקרה ברמת אשכול – יותר פשוט היה לא להביא אותם לעולם. בשביל הגשר זה כבר מאוחר, אבל את הרכבל אפשר עדיין לעצור.

אורי ארליך הוא עיתונאי לשעבר, פעיל שמאל ודובר ארגון הארכיאולוגים \"עמק שווה\".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 631 מילים
סגירה