זירת הבלוגים

זמן ביקום המקביל של חרדים

אפילו הזמן שלנו הוא לא כמו הזמן שלכם

22/09/2019
 (צילום: Hadas-Parush-Flash90)

הצטרפתי לזירת הבלוגים של "זמן ישראל". ממקומי כאשה חרדית למהדרין, מזכירה בבית ספר חרדי לגמרי –  אספר לכם על חיינו, אשעשע אתכם באנקדוטות מענינות, אעציב אתכם בסיפורים מכאיבים; נסתכל על השונה בינינו שהוא המון, נציץ על הדומה שגם הוא קיים, ו…מה עוד? מי יודע. נצא לדרך עם מידה של סקרנות והרפתקנות.

לעולם אין לדעת למה יוביל פוסט בעיתון ואנה יקח אותנו העיתון עצמו. אסתר קופמן אינו שמי האמיתי; אותו לא תדעו בשום פנים ואופן, זה מסוכן! כן, מסוכן ממש, מסיבות שעליהן נדבר בשבועות הבאים. שיהיה לכם למה לחכות.

אני אשה חרדית למהדרין, ואסתר קופמן אינו שמי האמיתי; אותו לא תדעו בשום פנים ואופן, זה מסוכן! כן, מסוכן ממש, מסיבות שעליהן נדבר בשבועות הבאים. שיהיה לכם למה לחכות

ובכן, זמן הוא זמן, אבל אפילו הזמן שלנו, כאן ביקום המקביל של החרדים, איננו הזמן שלכם. במה דברים אמורים? התאריך שאנו משתמשים בו לכל דבר וענין הוא תאריך עברי. תשרי, חשוון, כסלו שגורים בלשוננו ולא ינואר, פברואר, מרץ.

לוחות השנה התלויים בבתינו, יומנינו ויומני ילדינו, פתקי התזכורות שלנו לתורים או למפגשים, הכל מתוארך בתאריכים עבריים. אנחנו חוגגים ראש חודש ומתעלמים מהראשון; עכשו, למשל, יום ראשון, כ"ב באלול.

כ"ב באלול הוא לא רק תאריך יבש. אלול שולח קונטציה מיידית לחודש הרחמים והסליחות ולתקיעת שופר אחת כל בוקר אחרי תפילת שחרית. כ"ב באלול זה אומר קרוב מאד לראש השנה, ואם יום ראשון, זה אומר שאתמול בלילה התחילו, אצל אשכנזים, לומר 'סליחות'. בני עדות המזרח התחילו כבר בראש חודש אלול.

לתאריכים יש קונוטציות. כמו שיולי אוגוסט מריח לכם קיץ וחופשה, וספטמבר – תחילת לימודים, כמו שפברואר מרגיש לכם חורף ואפריל-מאי – אביב, כך לנו מריח אב – אבל על החורבן ואיסורים שונים למשך שלושה שבועות, כסלו – חנוכיה וסופגניות, ניסן – מרוץ מתיש של הכנות ונקיונות לפסח.

ההתנגדות לתאריך המקובל היא לא רק משום שהתאריך העברי מקורותיו בספרי הקודש ועל פיו יישק דבר, אלא משום שהתאריך האזרחי מתייחס לספירה ולישו, שאצל חרדים לא נוקבים בשמו אלא אומרים 'אותו האיש'

אילו חיינו ביקום מקביל לגמרי, כזה שלא נפגש כלל עם עולמכם, אפשר שלא היה בכך ענין. אבל היקומים נפגשים בנקודות רבות, וכאן מתחיל האקשן.

לימודים מתחילים בראשון לספטמבר, וזה יוצא כל שנה בתאריך עברי אחר. לפעמים קרוב מדי לראש השנה, כך שלא יספיקו ללמוד מספיק על חגי תשרי, ואז מקדימים את פתיחת שנת הלימודים במערכת החינוך שלנו.

לפעמים סוף יוני 'נופל' קרוב מאד לי"ז בתמוז; זו בעיה כי בתאריך הזה מתחילים שלושה שבועות של דיני אבלות על החורבן. צריך להקדים את החופשה או לאחר  את כל המחנות והקייטנות לסוף החופשה, כדי שיוכלו לשיר ולטייל. כאב ראש.

משכורות מקבלים בראשון לחודש, גם ברוב המערכות שלנו, וזה מחייב להחזיק יד על הדופק הכלכלי ולהתנהל בהתאם לתאריך 'ההוא'. טיסות, הזמנות קניות, תורים לרוב המרפאות, בדיקות – כל אלו מתוארכים ב'ינואר, פברואר', ולכן מצריכים 'תרגום'.

כשמזכירה קובעת לי תור טלפוני ומציעה לי תאריך, אני מבקשת ממנה לומר לי מתי זה בתאריך עברי, כי רק כך נוצרת לי ההרגשה הטבעית כמה זה קרוב ומה העומס שיש או אין לי בתאריך המדובר.

אני זוכרת שבהיותי בת 18 התיישבתי פעם ללמוד בעל פה את שמות החודשים האזרחיים לפי סדר, כי ראיתי שהם מתחילים להיות לי יותר ויותר נחוצים. אז אני יודעת אותם לפי סדר, ועם השנים נוצרה גם 'הרגשת' עונה וחג בקשר אליהם, אבל זה עדיין לא בא באותה הטבעיות של התאריך העברי. כמו שפה שניה, שגם אם מדברים בה היטב – פחות חושבים בה.

מה קורה בהזמנות לשמחות? יש שמציינים רק תאריך עברי, והרוב כותבים בסוגריים (12.10.2019 למניינם). מניינם… כי ההתנגדות לתאריך המקובל היא לא רק משום שהתאריך העברי מקורותיו בספרי הקודש (הגם ששמות החודשים לא מוזכרים בתורה, הם הובאו עם גולי בבל. חלק מהם מוזכרים בספרי המקרא המאוחרים) ועל פיו יישק כל דבר, אלא משום שהתאריך האזרחי מתייחס לספירה, מתייחס לישו שאצל חרדים לא נוקבים בשמו אלא אומרים 'אותו האיש'.

מעדיפים את התאריך העברי גם כדי לחזק את ההפרדה בין חיים חרדיים לחיים חילוניים, המכונים בשפה חרדית 'הרחוב'. גם חרדים שמדברים אידיש נוהגים כך כדי שהשפה השונה תרחיק אותם מהחילוניים ומהחילוניות

הסיבה השלישית שבגללה מעדיפים את התאריך העברי הוא כדי לחזק את ההפרדה בין חיים חרדיים לחיים חילוניים, מה שמכונה בשפה חרדית 'הרחוב'.

ההיבדלות וההפרדה שומרות על החינוך וחיי התורה והמצוות, מחנכים אליהן ומשקיעים בהן הרבה. חרדים שמדברים ביום-יום באידיש, ולא בעברית, נוהגים כך מאותו טעם: כדי שהשפה השונה תרחיק אותם מהחילוניים ומהחילוניות.

התאריך העברי אינו 'מתוכנת' קבוע כמו התאריכים שאתם מכירים. יש בו חודשים שהם לפעמים בני 29 יום ולפעמים בני 30. יש שנים שיש בהן 13 חודשים – שני אדרים, אדר א' ואדר ב', קוראים לשנים כאלו שנה מעוברת.

התאריך העברי הוא לפי מולד הירח (הקפת הירח את כדור הארץ), בעוד שהתאריך האזרחי לפי הקפת כדור הארץ את השמש, ובין שנת חמה לשנת לבנה (12 סיבובי ירח) יש הפרש של 11 יום.

היות שאת ההתאמה לעונות השנה קובעת שנת השמש, וביהדות המועדים מותאמים לעונות השנה, לכן פעם בכמה שנים מוסיפים חודש לשנה, והזמנים מסתדרים. אצל המוסלמים, שגם הם מתואמים עם הירח, המועדים 'נופלים' בכל פעם על עונה אחרת.

אז לכם היו בחירות באפריל ובספטמבר, לנו בניסן ובאלול. עוד מעט מגיעה אלינו שנת תש"פ, נתראה בשבוע הבא!