הקיץ עבר, ואנו לקראת הימים הקדושים ביותר של הלוח השנה היהודי.
במהלך החודש האחרון התקיימו דיונים משמעותיים בפלטפורמות ובפורומים יהודיים שונים סביב נושא עברייני מין ומקומם בחיים היהודיים. רבים דנו האם ומתי ניתן לאפשר לעברייני מין לחזור לחיים הקהילתיים היהודיים. לטעמי, הנושא הבסיסי של כל אחת מהשיחות הללו הוא – האם יש מקום לסלוח לפוגעים מינית? ואם כן, איפה, מתי ואיך?
שאנה אהרונסון היא מנכ"לית מגן לקהילות, מרכז סיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית בחברה החרדית, הפועל ליצירת קהילות מוגנות. היא בעלת תואר Bs. בפסיכולוגיה, כמו גם הסמכה והכשרה בייעוץ לליווי חינוכי, מניעת התעללות וטיפול IFS. ניסיונה החל בהדרכת נוער בסיכון וכעוזרת מנהלת ב"צופיה", בית מגורים טיפולי לנערות מתבגרות. היא מתנדבת כמאמנת לדיני אישות יהודיים ועוזרת לידה לנשים עם היסטוריה של פגיעה מינית ונפגעות אלימות. היא מתגוררת עם משפחתה במטה יהודה, ישראל.
הכותרות הראשיות עכשיו
המלחמה בין איראן לישראל הותירה את הרפובליקה האסלאמית במצב מורכב ללא תקדים. מעבר לנזקים הפיזיים והכלכליים, איראן מוצאת את עצמה מתמודדת עם משבר אמון רב-ממדי שמרעיד את יסודות מדיניותה ומערער על לכידותה הפנימית. המציאות החדשה חושפת את הפערים בין השאיפות הגיאו-פוליטיות של איראן לבין המגבלות הריאליות של כוחה האזורי.
בגידת המערב: קריסת האשליות הדיפלומטיות
העימות עם ישראל חשף בצורה חדה את שבריריות היחסים בין איראן למערב. מנהיגי איראן, שטיפחו במשך שנים אשליות לגבי אפשרויות דיפלומטיות עם אירופה, מוצאים עצמם עומדים מול מציאות קשה. הסנקציות שהוטלו על איראן לצד הקפאת הנכסים הנוספים, מעידות על כך שהמערב אינו רואה בטהראן שותף לדיאלוג אלא איום שיש לבלמו.
מור שפירא היא מרצה במחלקה לערבית באוניברסיטת בר אילן וחוקרת במכון MEMRI לחקר תקשורת המזרח התיכון. מומחית לשפה הערבית, התקשורת הערבית והאסלאם. רותמת את הידע שלה בערבית ובתשע שפות נוספות, ואת בקיאותה בתרבות הערבית כדי לתמוך במאמצי צה"ל במלחמה. הופיעה רבות בתקשורת בערוצים כאן 11, דמוקרTV, מכאן 33 (ערבית).
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
למקרה שפיספסת
מערכת החינוך בישראל ובעולם מתמודדת דרך קבע עם אתגרים הנובעים משינויים דמוגרפיים, תרבותיים וטכנולוגיים. אולם, בעתות משבר בינלאומי כמו מגפת הקורונה, או משבר לאומי כמלחמת "חרבות ברזל", אתגרים אלו מתעצמים ומחייבים תגובה יוצאת דופן.
בפוסט זה אתייחס להבחנה שבין מושגי היזמות החינוכית והחלוציות החינוכית, הבחנה בין מאפייניהם הייחודיים והדגמתם באמצעות אירועים ממערכת החינוך בישראל במצבי חירום, בדגש על מלחמת "חרבות ברזל".
אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
תגובות אחרונות
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לדעתי כאשר הפוגע עושה הכל כדי להשתנות: חרטה על המעשה וקבלה להבא, טיפולים של שנים, קבוצות יעודיות ושירות מבחן ארוך והליכים משפטיים קשים, ריצוי עונש, תשלום פיצויים לנפגעים, "חרם חברתי" ארוך, שיקום קשה וחזרה לחברה(עם עבר פלילי). והוא מבין את חשיבות התהליך ומקבל אחריות. אחרי כל זה הוא יכול להאמין שהוא עשה תשובה שלמה באמת, ושהוא אדם אחר. לצערו אין הוא יכול ליצור קשר עם הקרבן כי ברור לו שהקרבן לא ימחול לא לעולם וזה מובן- למה שימחול לו בכלל אחרי שנהרסו לו החיים? לכן, הוא לא מעז לעשות את הצעד הזה. אבל זה לא משנה כבר כי הוא מבחינתו עשה את כל המאמצים הדרושים בתהליך התשובה. והמשך נבירה בעבר שלו היא עצת היצר שרוצה לגרום לדשדש ולהתבחבש בחטא- וזה ממש איסור.
לדעתי כאשר הפוגע עושה הכל כדי להשתנות: חרטה על המעשה וקבלה להבא, טיפולים של שנים, קבוצות יעודיות ושירות מבחן ארוך והליכים משפטיים קשים, ריצוי עונש, תשלום פיצויים לנפגעים, "חרם חברתי" ארוך, שיקום קשה וחזרה לחברה(עם עבר פלילי). והוא מבין את חשיבות התהליך ומקבל אחריות. אחרי כל זה הוא יכול להאמין שהוא עשה תשובה שלמה באמת, ושהוא אדם אחר. לצערו אין הוא יכול ליצור קשר עם הקרבן כי ברור לו שהקרבן לא ימחול לא לעולם וזה מובן- למה שימחול לו בכלל אחרי שנהרסו לו החיים? לכן, הוא לא מעז לעשות את הצעד הזה. אבל זה לא משנה כבר כי הוא מבחינתו עשה את כל המאמצים הדרושים בתהליך התשובה. והמשך נבירה בעבר שלו היא עצת היצר שרוצה לגרום לדשדש ולהתבחבש בחטא- וזה ממש איסור.