שחר של שבוע שעבר

 (צילום: iStock-Warpaintcobra)
iStock-Warpaintcobra

כמו רוח רפאים בטירה עתיקה רדופת רוחות עבר, כך שב נתניהו לרדוף ולהשיג את אשר אבד, ובמקום להודות בתבוסה אישית ולהיעלם באישון לילה, הוא עוד פוקד את חלומותינו בסיוטי לילה, חוזר לעמוד על אותה מרפסת ממנה הוא חולש שוב על אותו קהל, שנהם תחתיו באיום מפורש שהתגשם.

צריך להודות בצער, שחוץ מאבטחה חזקה על גנץ חייבים ממשלת אחדות. כמובן שגנץ חייב להיות ראשון ברוטציה, אבל יהיה עליו להפר את ההבטחה שנתן לבוחר בעניין נתניהו. אגב, בל נשכח שאת ההבטחה נתן לבוחריו, לא לאלה שתובעים שיקיים אותה למרות שבחרו במפלגות אחרות. אני למשל.

צריך להודות בצער, שחוץ מאבטחה חזקה על גנץ חייבים ממשלת אחדות. כמובן שגנץ חייב להיות ראשון ברוטציה, אבל יהיה עליו להפר את ההבטחה שנתן לבוחר בעניין נתניהו

אולי זו כניעה לבריונות מילולית אבל צריך להסתכל למציאות העגומה בעיניים, בין אם אתה שמאלני שלא הצביע לגנץ אבל רוצה שיעבוד בשבילך ובין אם הצבעת לו, ולהבין שאיש לא ניצח חוץ מליברמן הצבוע הערמומי שבראש מעייניו עומד ליברמן והמדינה עבורו היא רק עסק צדדי.

הבחירות רק הרחיבו את הכאוס, שילך ויתרחב גם אם ניכנס ללופ חדש של בחירות. שוב נקום לאתמול בבוקר, לשחר של שבוע שעבר. מי שעיניו בראשו ומוכן לא רק לתת עצות מהצד, מבין שאין ברירה וחייבים פתרון יצירתי שיחתוך את החבל שהמדינה תלויה עליו.

פתרון שידביר את הנהמה שעולה מהימין הישן שסמוטריץ' הוא פרי הבאושים שלו, אבל לא רק. יש מבחר אימתני. זה למות או לכבוש את ההר כי בבחירות הבאות נתניהו יכרות ברית עם השטן, אל תנסו אותו. אין לו אלוהים. הוא האלוהים.

ממשלת אחדות היא הרע במיעוטו כי נתניהו לא מכבד את הכרעת הבוחר וחייבים פיתרון יצירתי לצרה הזאת. אולי הסידור הלא-מיוחל הזה ירגיע את הנמר שכבר פתח בדהרה ועל גבו אותו אדם והוא נואש מתמיד ופגיעתו רעה מאי פעם.

ממשלת אחדות היא הסיוט של הציונות הדתית שרואה את נכסיה נשמטים מידיה בזה אחר זה: שליטה על ברזים של כסף ציבורי ותקציבי ענק ל'מפעל' ההתנחלויות שהפך מזמן למגדלי טראמפ

ממשלת אחדות היא הסיוט של הציונות הדתית שרואה את נכסיה נשמטים מידיה בזה אחר זה: שליטה על ברזים של כסף ציבורי ותקציבי ענק ל'מפעל' ההתנחלויות שהפך מזמן למגדלי טראמפ.

הם כבר השתעשעו ברעיון להנהיג את המדינה כשמאחוריהם עם רב בן 7 מנדטים שלמים. שנים ארוכות מדי התרגלו לצאת ולבוא במסדרונות השלטון כבעלי בית ולא כנציגי מפלגות מיעוט. הכוח השחית גם את יראי השם והם שהכשירו את שרץ השחיתות השלטונית בכל מערכת בחירות מחדש.

רק ממשלת אחדות תצמק אותם לגודלם הטבעי, אבל גם השמאל חייב לחזור לעשתונותיו, ומהר. שוב הפסדנו. תודיעו גם בשורות האחרונות.

נתניהו כמו נתניהו, הוא ארי כלוא בסוגר, וכמנהגו המופרע היה הראשון לזהות הזדמנות לרכוב שוב על גב הנמר שגם טרפו שלו חמק ממנו, למה מה זה דמוקרטיה אם אנחנו לא שולטים בה?

הנוכל שמסרב להרפות שב לסורו במהירות וגם הפך עורו פעם ביום: מקים גוש חוסם של מפלגות אבל מושיט יד לגנץ ומציע ממשלת אחדות בראשותו. והופ, מיד אחרי הודעת התמיכה של הרשימה המשותפת במועמדותו של גנץ חזר לסרטוני הפייסבוק ולמוטיב הערבים הנוהרים. אותו לחץ מטורף ועיניים מתרוצצות. גונבים לו מדינה. שוב הוא משסה את בוחריו באיש שגבר עליו. מה עוד חדש?

והופ, מיד אחרי הודעת התמיכה של הרשימה המשותפת במועמדות גנץ – חזר לסרטוני הפייסבוק ולמוטיב הערבים הנוהרים. אותו לחץ מטורף ועיניים מתרוצצות. גונבים לו מדינה. שוב משסה את בוחריו באיש שגבר עליו

מגע הקסם הנכלולי של נתניהו הפך, גם בבחירות וגם אחריהן, את ראשי המפלגה המתחרה לאויבים. וההד מתגלגל ברשת וצובר תאוצה כמו בשורה רעה שמתדפקת על אותה דלת.

אלה לא רק הימים שלפני רצח רבין, כאן ההשפעה מיידית. גם האביב הערבי החל ברשתות. אצלנו חורף קשה, הכביש משובש והנהג שיכור כוח ומסוכן.

אם תקום ממשלת אחדות היא תכבול את ידי השליט המשתולל בהסכם קואליציוני, שישאיר את השותפות המסורתיות מחוץ לעוגה שהתחסלה מזמן. זה יהיה גנץ מול נתניהו ראש בראש, ואני מקווה שהשפיות תחזור גם אם נשלם מחיר פוליטי לא קל. גנץ אינו נתניהו. הוא מאופק ממנו. עזבו כריזמה, אנחנו לא מכירים אותו וראינו מה כריזמה מעוללת כשהיא בידיים של נוכל.

ועוד פרט קטן. צריך לזכור שהשמאל הוא מיעוט ומאה לייקים מזועזעים ומאוכזבים הם לא מפלגה. כרגע המשימה היא אחרת והיא מאוד קריטית. לפעמים אין ברירה, כדי להסיר נגע ממאיר שמכלה את הגוף מבפנים צריך ניתוח חירום.

אנחנו על ספו של ניתוח חירום כזה. הוא יהיה כואב, לא בטוח שהמדינה תנצח בו אבל זה הסיכוי היחיד שלנו לראות את הנמר העצבני שברח מכלוב החוק מרוסן בעל כורחו ואולי בהמשך נינצל מפגיעתו הרעה אבל צריך להיות חכמים, לא רק צודקים ושמאלנים.

תתעוררו, אתם עושים כיבוי צופי לבית בוער. ומילה למי שלא הצביע לו (אני) אבל תוקף בחמת זעם כאילו גנבו לו קול: כחול לבן היא יותר ימין משמאל וידעתם את זה קודם בין אם בחרתם בו ובין אם לאו

תתעוררו, אתם עושים כיבוי צופי לבית בוער. ומילה למי שלא הצביע לו (אני) אבל תוקף בחמת זעם כאילו גנבו לו קול: כחול לבן היא יותר ימין משמאל וידעתם את זה קודם בין אם בחרתם בו ובין אם לאו. זאת הכלה. כעת נותר להחזיק לו אצבעות כי נתניהו עוד על הרגליים ועוד מעט לא ישאיר בזירה החרבה אבן על אבן.

ואולי, אולי יתחולל נס וישראל תחלים ממי שגרר אותה על הכביש שנים רבות מדי ועשה בה כבממלכתו הכנועה, או אז נוכל לחזור ולחלום חלומות של אזרחים פשוטים במדינה מתוקנת. מגיע לנו.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 825 מילים
סגירה