על רודנות ואזרחים ללא זכויות

מפגינים מוחים בהפגנה נגד המהפכה המשפטית בתל אביב נגד העלייה בשיעור הרציחות, 6 במאי 2023 (צילום: מחאת קפלן)
מחאת קפלן
מפגינים מוחים בהפגנה נגד המהפכה המשפטית בתל אביב נגד העלייה בשיעור הרציחות, 6 במאי 2023

קשה להאמין איך התרגלנו בתשעת החודשים האחרונים להשתמש במושגים כמו דיקטטורה, רודנות, שלטון יחיד ועריצות של הרוב. בהתחלה הייתה אוחזת בנו צמרמורת – מה, אצלנו? אנחנו?

יצאנו לרחובות, ואחרי כמה שבועות התחושה הייתה שאלה חיינו בזמן האחרון. במהלך השנים האחרונות היו כמה תמרורי אזהרה בדרך. כשד"ר עוזי ארד, מי שהיה היועץ המדיני בטחוני של בנימין נתניהו ואח"כ ראש המל"ל – התייצב מעל כל במה והציג ניתוחים פסיכולוגים שנעשו על נתניהו, גם ע"י פסיכולוגים של הממשל האמריקאי, לפיהם הוא דמות נרקיסיסטית חרדתית – לא שעינו לא הקשבנו.

במהלך השנים היו תמרורי אזהרה. כשעוזי ארד, לשעבר יועצו המדיני בטחוני של נתניהו ואח"כ ראש המל"ל – התייצב מעל כל במה והציג ניתוחים פסיכולוגים לפיהם נתניהו הוא דמות נרקיסיסטית חרדתית – לא הקשבנו

באפריל של שנה זו, כשראש הסגל לשעבר של נתניהו, יואב הורוביץ, נתן ליוסי ורטר בהארץ ראיון גלוי לב עד כאב ואמר: "הוא לא ינוח עד שמערכת המשפט תשכב על הרצפה ותבקש ממנו סליחה", או "היא, הוא והילד הם ישות אחת. כל הדעות שיאיר נתניהו מציף ואומר הן דעותיו של אביו" – זה לא ממש חלחל אצל בוחרי הימין או הליכוד.

וכל העת עולה השאלה: ומה עם צמרת הליכוד המכונה "הנהגת הליכוד"? הם לא רואים? הם לא חושבים שצריך להציל את המדינה מידיו? אין סיבה לפנות בשאלה זו לפוליטיקאים, המתעניינים בעיקר בעתידם הפוליטי, כשהם חוששים מעריצותו של העריץ, אבל היכן אתם, התומכים? מצביעי הליכוד? אתם לא שומעים את פעמוני הדיקטטורה הולמים בכיכר העיר?

טימותי סניידר כתב ב-2017 את הספר "על הרודנות", כדי להזהיר את הציבור האמריקאי מדונלנד טראמפ, והנה עכשיו הוא שוב יתמודד בארה"ב כי הציבור נוטה אחרי פופוליזם זול. סניידר קורא לציבור לא להישאר אדישים. "קל ללכת בתלם", הוא כותב. אולי משונה לעשות או לומר משהו שונה – אבל בלי אי הנוחות הזו אין חירות.

זכרו את רוזה פרקס – ברגע שתציבו דוגמה, יישבר הכישוף של הסטטוס קוו המקובל ואחרים יבואו בעקבותיכם. אבל כדי שזה יקרה, אנחנו כולנו חייבים להבין את התהליכים. כן כן, אותם תהליכים עליהם דיבר האלוף במיל' ח"כ יאיר גולן.

זכרו את רוזה פרקס – ברגע שתציבו דוגמה, יישבר הכישוף של הסטטוס קוו המקובל ואחרים יבואו בעקבותיכם. אבל כדי שזה יקרה, אנחנו כולנו חייבים להבין את התהליכים

"רודנות מודרנית", כותב סניידר, היא ניצול הטרור. כשמגיעה מתקפת טרור – זיכרו כי הרודנים ינצלו אירועים אלה כדי להעצים את כוחם. אסון כזה פתאומי מחייב לכאורה את הפסקת הביקורת, את השעיית חופש הביטוי והזכות למשפט הוגן, וכן הלאה. זו התחבולה השחוקה ביותר עוד מהספר של הצורר הגדול מכולם.

ואם הזכרנו את מערכת המשפט, הרי במאי 2020, כשאחד עשר שופטים אישרו את כניסתו למשרד ראש הממשלה של הנאשם בפלילים נתניהו, כל הפעמונים צילצלו כבר אז. אחד הספרונים היותר מבוקשים בעת הזו הוא הספרון "רודנות בחסות החוק", שכתבה קים ליין שיפלי.

וכבר הזכרתי כאן בעבר את הצעדים ליישום דיקטטורה וראוי שאפרט עכשיו בהרחבה:

  • ניצחון של המנהיג בבחירות חופשיות ודמוקרטיות.
  • השתלטות הממשלה על הפרלמנט.
  • פירוק ההגבלות על הרשות המבצעת.
  • הכפפת בית המשפט לרשות המבצעת (מינויים, רפורמות).
  • הצבת נאמנים בתפקידי מפתח (פרקליט מדינה, מבקר מדינה, יועמ"ש, ועדה לבחירת שופטים, ועדת בחירות).
  • דה לגיטימציה של הארגונים האזרחיים.
  • שינוי חוקי הבחירות כך שיבטיחו שלטון נצחי.
  • הצעות החוק שעל השולחן, לבד מאלו העוסקות במערכת המשפט, מכילות בדיוק את התהליכים המוזכרים פה. אחד לאחד.

דוגמה קטנטנה מתוך הדיון בבית המשפט על עילת הסבירות, דבריו של יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן: "הכנסת רשאית לחוקק כל חוק יסוד מתוקף הכוח שקיבלה מהעם". והשופטת ענת ברון תוהה: "ואם הכנסת תחליט לקיים בחירות כל 10 שנים? או שהערבים לא יכולים להצביע?". אלה השאלות שחייבות להטריד את כולנו.

וכשאנחנו מוחים בהפגנות ומקיימים צעדה תחת הכותרת "אזרח סוג מת" – זו בדיוק הכוונה. אזרח ללא זכויות, שחייו שווים כקליפת השום, ודאי מול זכויות היתר של אנשי שלטון הרודנות.

וראוי שנזכור עוד משפט מהריאיון של יואב הורוביץ: "הוא כבר לא רואה את עצמו כסתם ראש ממשלה, אלא משהו שבין קיסר לנשיא מעצמה. הוא חותר לכך שיהיה לו כוח בלתי מוגבל".

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד המרכזי של מפקדים למען בטחון ישראל, בוועד הפעיל של אמנסטי ישראל, בוועד של מדרשת אדם, ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. הייתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 611 מילים
סגירה