1

ערב יום הכיפורים. לילה לבן. נשימותיו המתוקות של בני הקטן נשמעות מחדרו. אני מוטרד. גומר לראות סרט על מנהיגה המפלצתי של צ'ילה לאורך 17 שנים – הגנרל אוגוסטו פינושה. אין ספק שכיף איתי במסיבות.

2

קורא מאמרים. חושב על הפשיזציה התיאוקרטית שעטופה בצדקנות מתקתקה של "ליברלים אמורים להכיל תפילות אורתודוקסיות בהפרדה במרחב הציבורי". עדיין מוטרד. קורא בספר על פרשנות החקיקה בידי שופטים. בחור קליל. רואה שנרצח האזרח הערבי ה-182 מאז תחילת שנת כינונה של ממשלת החורבן. זה מעורר בי זעם גדול.

חושב על הפשיזציה התיאוקרטית שעטופה בצדקנות מתקתקה של "ליברלים אמורים להכיל תפילות אורתודוקסיות בהפרדה במרחב הציבורי". עדיין מוטרד

3

המועקה אינה מרפה. תחושה פיזית ממש. מקשיב לאריק איינשטיין שר "סתיו יהודי" וגם "תוכי יוסי" של אברהם חלפי. עדיין מוטרד. עובר מהספה לחדר השינה. נשכב במיטה.

4

אני לא נרדם. צופה ברון בן-ישי מספר ביישומון "כאן 11" כיצד ליווה שריונרים וצנחנים בסיני. רוב החומרים המצולמים לא שודרו מעולם. שכבו בארכיון רשות השידור מאוקטובר 1973. עברו לארכיון תאגיד השידור הישראלי. כמויות של פילם מצולם.

יעקב אגמון ככתב צבאי במילואים מראיין רון בן-ישי במלחמת יום הכיפורים בסיני, אוקטובר 1973 (צילום: מיקי צרפתי, "במחנה")

5

הנה יואב ברום. הוא המג"ד החדש שטס עם רון לשדה התעופה ברפידים. החליף את מפקד גדוד השריון הקודם שנהרג. בסוף הסרט מתברר שגם יואב המחליף נהרג. היו עשרות הרוגים בגדוד הזה.

6

הנה החייל שאומר שהוא מאוכזב מחוסר המוכנות. חבריו נהרגו. אבל גם כשהגלגל החל להתהפך לטובתנו, הוא חש שהמלחמה חסרת ערך וחסרת תכלית, כלשונו. הוא מפקד על פלוגת טנקים. הוא נראה עייף.

הנה החייל שאומר שהוא מאוכזב מחוסר המוכנות. חבריו נהרגו. אבל גם כשהגלגל החל להתהפך לטובתנו, הוא חש שהמלחמה חסרת ערך וחסרת תכלית, כלשונו. הוא מפקד על פלוגת טנקים. הוא נראה עייף

7

הנה מפקד פלוגה אחר שרוצה בכלל להעביר לצופים מסר מרגיע. גם הוא נהרג לאחר מכן. זה קרה לאחר שהחליף את מפקד הגדוד המחליף שנהרג לאחר שמפקד הגדוד הראשון נהרג.

8

הנה חיילים מתפללים. לא ברור איך הגיע אליהם הלולב. סוכות 1973. את החומרים המצולמים קושרים שלושה אנשי הטלוויזיה לירכי הפצועים שמפונים לבתי החולים. אופנוענים מטעם רשות השידור יגיעו לחדרי המיון כדי לאסוף אותם.

9

שחור-לבן. הנה חדר המלחמה המאולתר של אריאל שרון. הנה צליחת תעלת סואץ. הצנחנים הישראלים באפריקה. הנה חיים בר-לב. הטנקים רומסים סוללות טילי קרקע-אוויר מצריות. אבל פתאום המטוסים המצריים מגיעים. המטוסים שלנו בעקבותיהם. המטוסים שלנו מפילים אותם.

רון בן-ישי עם אריאל שרון במלחמת יום הכיפורים (צילום: דוד אזולאי)

10

לפתע בר-לב לא היה מאופק, מספר רון. לפתע הוא נותן לי צ'פחה של שמחה. של הקלה. זו הייתה חתיכת צ'פחה, כנראה. רון נופל מהטנק. המצלמה נופלת עמו.

11

מחזה מדהים: טייס מצרי שמסוקו התפוצץ. מרים את שתי ידיו. מנופף בבד לבן. מגיע לטנק הישראלי. הכל מצולם. רון מראיין אותו. הטייס אומר באנגלית שהוא בן 25 ואז מתקן את עצמו. בעצם, הוא בן 28. אבל הוא נראה לי מבוגר ממני.

טייס מצרי שמסוקו התפוצץ. מרים את שתי ידיו. מנופף בבד לבן. מגיע לטנק הישראלי. הכל מצולם. רון מראיין אותו. הטייס אומר באנגלית שהוא בן 25 ואז מתקן את עצמו. בעצם, הוא בן 28. אבל הוא נראה לי מבוגר ממני

12

הטייס מספר שהיו עמו במסוק המצרי טייס נוסף, שני נווטים ו-24 חיילים. 1כולם נהרגו, הוא אומר. הם היו חיילי קומנדו? שואל רון. לא קומנדו, אבל חיילים טובים, עונה הטייס השבוי ולועס משהו בפה.

13

עכשיו רון מתלווה לצנחנים. הם פוסעים צפונה. מסתבכים בקרב מיותר בגלל טעות בניווט. חיילים נהרגים. המצרים מול העיניים. גם חיילים מצרים נהרגים. נפצעים. הכל קרוב כל כך. במרחק נגיעה.

14

עוד מעט תחל הפסקת האש. אבל החיילים שלנו נשלחים לכבוש נתח נוסף מהשטח המצרי. ליד איסמעיליה. למה לכבוש? כי מתכוננים למיקוח. רוצים קלף מדיני. חייל אחד אומר לרון ולצדוק הצלם שהוא רוצה כבר שתגיע הפסקת האש. אבל פתאום הפגזה.

15

מרגמות. אש תופת. רון התחבא. הוא מספר שאמר לאלוהים שאם הוא יוצא מזה, הוא יאמין בו. הוא יצא מזה. אבל פתאום הוא שומע צרחות איומות. חייל שלנו פצוע. צורח. יש לו גדם. בן-ישי רץ אליו. מצליח לעצור את הדימום. הוא בכלל לא חשב על מה שהוא עושה, הוא מספר. ואז עוד 2-3 חיילים צרחו. הוא זוכר שהוא רץ אליהם וחבש גם אותם. עזר לפנות אותם. כנראה הציל את חייהם.

16

1הם הלשינו עליי, רון מספר במבוכה. מתברר שלכן הוא נקרא לאחר המלחמה לקבל צל"ש מהרמטכ"ל החדש, מוטה גור. בגדים אזרחיים. חולצה לבנה. שיער מסורק. עולה לבמה ולוחץ למוטה את היד.

הם הלשינו עליי, רון מספר במבוכה. מתברר שלכן הוא נקרא לאחר המלחמה לקבל צל"ש מהרמטכ"ל החדש, מוטה גור. בגדים אזרחיים. חולצה לבנה. שיער מסורק. עולה לבמה ולוחץ למוטה את היד

רון בן-ישי מקבל צל"ש מהרמטכ"ל מוטה גור בעקבות פעולותיו במלחמת יום הכיפורים, 23 בספטמבר 1975 (צילום: יעקב סער/לע"מ)

17

רון אומר שהניצחון במלחמת יום הכיפורים הוא הניצחון הצבאי הכי גדול מאז מלחמת העצמאות. הניצחון במלחמת ששת הימים סיבך אותנו, הוא מסביר.

18

כמעט בוקר. אני עדיין מוטרד. ראיתי חיילים מתים. אני קורא שמסביבי אזרחים דואגים. עכשיו. במציאות של הזמן הזה. יש מתח באוויר. וגם הרגשה מגעילה.

19

אני נזכר בשחור-לבן: הנה דיין והרטייה. גולדה מאיר. סאדאת. חיילים ישראלים. שבויים מצרים בידיים קשורות. אחד מהשבויים שוכב בחול בלי חולצה. חייל ישראלי משקה אותו במים. שניהם נראים עייפים. אני חושב שכבר לא אצליח להירדם.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.