כאופטימיסט אני מצפה שיגיע יום בו ניפטר מכל הדעות הקדומות, אבל זה ייקח זמן. עד אז נמשיך לנזוף באחרים תוך תקווה שלפחות אנחנו נקיים מהרעה. כנראה שנקווה לשווא, כי מדובר הרי במגפה. ולמרות שכל סוג של דעות קדומות זה רע, גרסה אחת בולטת ממש בטמטומה.
מעניין שהדעה הפוגעת בהכי הרבה אנשים היא זו שמטופלת בהכי מעט דחיפות: גילנות. גזענות וסקסיזם מרושעים יותר וגרמו לנזק רב יותר שניתן להוכיח אותו מבחינה אמפירית, אך לגילנות יש ממש נוקאאוט במספרים: זוהי הדעה הקדומה היחידה שתשפיע על כל אדם שאינו מת בטרם עת.
מעציב אותי שחלק מהקוראים עשויים להניח שהנושא מטריד אותי כי הגעתי בעצמי ל"גיל מסוים". אנשים שהם כל כך ציניים עשו בחירות גרועות לגבי חייהם, ואינם ראויים להתייחסותי. לא אכחיש שבנעורי עסקתי פחות בנושא, אבל זה מוכיח שעם הגיל מגיעה גם החוכמה (אם הצלילות נשמרת).
גזענות וסקסיזם מרושעים יותר וגרמו לנזק רב יותר שניתן להוכיח אותו מבחינה אמפירית, אך לגילנות יש ממש נוקאאוט במספרים: זוהי הדעה הקדומה היחידה שתשפיע על כל אדם שאינו מת בטרם עת
ברגע שמתחילים לשים לב, זה מדהים עד כמה החברה אדישה לרידוי ולזלזול שסופגים הלא-צעירים.
מקובל להניא אנשים מללבוש בגד שגורם להם "להיראות זקנים", או לומר דבר שגורם להם "להישמע זקנים", או לפעול באופן שגורם להם "להיות כמו זקנים". החלף את "זקן" ב"הומו" או "שחור" או "אישה" או "יהודי" ותתחילו להבין מה לא בסדר.
יש מי שיטען שהקורבנות באמת מבקשים את העצות הללו, כי הם באמת רוצים להידמות לצעירים. זה בהחלט נכון לפעמים, אבל עדיין לא עושה את זה נכון. שטפו לנו את המוח, ממש בגלל הגילנות.
וכך זה מחלחל לתוך השפה, שהיא תמיד שיקוף של הפסיכולוגיה של החברה.
מי רוצה להיות "הזקן שמסתובב במסיבה" או "נשען על הבר"? כיף זה רק לצעירים! מי רוצה להיות זו ש"עברה את השיא שלה", או מואשמת ב"ניתוק" מאיזו אופנה חדשה? צריך יש לעמוד בקצב!
תגיד למישהו "תתנהג בגילך" וסביר שייעתר, אבל אתה זה שצריך להתבייש. ואם אתה צעיר, אתה בעיקר טיפש – כי האדם המבוגר הזה הוא אתה עוד מעט. כל יתרון שמוענק לנוער הוא זמני במקרה הטוב.
העניין נדון ב"האפשרות של אי" מאת הסופר הצרפתי השערורייתי מישל וולבק, המתאר גבר בשנות הארבעים לחייו שיוצא עם אישה צעירה בשני עשורים. היא מרוצה מהקשר אך מסרבת להכיר לו את אחותה, בגלל הפאשלה.
"הפרש הגילאים היה הטאבו האחרון, הגבול הסופי (ש)החליף את כל האחרים", הוא כותב, ומבחין כי אפילו אסור לזקנים להתלונן: "מרד, כמו מיניות, כמו הנאה, כמו אהבה – שמורים לצעירים. … כל דבר שלא מענייין את הצעירים נפסל מראש … זקנים מטופלית כפסולת".
וולבק טוען שפריון – הוא משתמש בעצם במילה אחרת – היא כל מה שחשוב באמת לבני אדם, ולכן מי שעבר את הגיל הרלוונטי יוצר מצב של השתהות מביכה ומיותרת.
למי שלא מסכים עם הפרספקטיבה הזו, ומגייס עובדים למשל, בהחלט יש מה לעשות, שכן שוק העבודה כיום כמעט מתעלם ממי שחצה את גיל 55 (אלא אם כן הוא מתמודד לנשיאות ארה"ב). זה אולי היה הגיוני בימים עברו, כאשר עבודה הייתה סוג נישואים, כאשר עובדים רצו "קריירה" עם "פנסיה" בסופה ומעסיקים נעתרו, כאשר כל צד מחזיר את ההשקעה של השני לאורך זמן.
למי שמגייס עובדים, למשל, בהחלט יש מה לעשות, שכן שוק העבודה כיום כמעט מתעלם ממי שחצה את גיל 55 (אלא אם כן הוא מתמודד לנשיאות ארה"ב)
אבל בשנת 2022, לפי משרד העבודה האמריקאי, משך הכהונה הממוצע לעובד בארצות הברית היה כארבע שנים. ומי שקורא את הפרופילים של צעירים בלינקדאין עלול להניח שזה יותר כמו שנתיים. אז למה שלמעסיק יהיה אכפת אם עובד חדש עלול לפרוש בקרוב (או, איך לומר זאת, למות)? הם פשוט מקבלים עוד עובד זמני כמו כל השאר – אבל מבציר משובח אולי יותר.
סביר להניח שמבוגרים יהיו טובים יותר בתכנון אסטרטגי ובחניכה, שיהיו בעלי ידע ישיר על תקדימים, ושבפחות קלות דעתם תוסח על ידי דברים נוצצים.
כן, יש משהו בהכרח לפנות מקום לצעירים, אבל לא בצורה הזאת, לא ברמה הזאת. אין ספק שצעירים מביאים נקודות מבט חדשות, נוטים יותר להסתגל לטכנולוגיה חדשה, וכמובן שהם זולים יותר. אם אנחנו מדברים על שוק חוטבי העצים, זה גם רלוונטי שלצעירים פחות נתפס הגב.
אבל יש שמועות שהנוער של היום חושב שמגיע לו הכל מייד. ולאורך ההיסטוריה יש נטייה של הנעורים להתקשר לחוסר סבלנות, פזיזות ואפילו טיפשות: צבאות ברחבי תבל נבנים מאדישותם לסכנה של גברים צעירים הלהוטים להרשים.
עניין הנסיון מורכב. לצעירים חסרה הפרספקטיבה והחוכמה שנסיון יכול להביא. אבל הניסיון לפעמים מתורגם למורשת של כישלון וייאוש (לא הייתי מחפש מנהל קמפיינים עם נסיון בשמאל מרכז).
אז ההצעה שלי היא להתייחס לכולם אותו דבר ולהיות עיוורים לגיל.
אלא אם כן יבינו זאת בקרוב, הזקנים עלולים להכות בחזרה. הסיבה לכך היא שאוכלוסיית כדור הארץ מזדקנת במהירות כתוצאה מכך שאנשים חיים זמן רב יותר (בגלל תרופות ומזון טובים יותר) ויולדים פחות ילדים (בגלל דעיכת הדת וסרטים על אנשים עם ילדים).
אלא אם כן יבינו זאת בקרוב, הזקנים עלולים להכות בחזרה. הסיבה לכך היא שאוכלוסיית כדור הארץ מזדקנת במהירות כתוצאה מכך שאנשים חיים זמן רב יותר ויולדים פחות ילדים
כאשר יהיו לרוב, לזקנים יהיה הכוח לאכוף באופן דמוקרטי איסורים נוקשים נגד כל גילוי של גילנות. הצדק יהיה מתוק.
עד אז עלינו להסתפק בשמחה שמעניק לנו יום הקשישים הבינלאומי היום, ב-1 באוקטובר – יום חג שקבעה העצרת הכללית של האו"ם. זה קצת מטריד אותי שההנצחה הזו יושבת בדיוק בנקודת האמצע בין האחד באפריל שלפני ואחרי. אבל מה משמעות הדבר? חשבתי על תשובה – ואז פתאום שכחתי.
דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם