סולידריות עולמית עם צה"ל? תשכחו מזה

קרובים נושאים את גופות משפחת גאנאן שנהרגה בהפגזות צה"ל ברצועה, 10 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/Hatem Ali)
AP Photo/Hatem Ali
קרובים נושאים את גופות משפחת גאנאן שנהרגה בהפגזות צה"ל ברצועה, 10 באוקטובר 2023

המערב תומך באופן בלתי מסויג בישראל בשעתה הקשה. בפוליטיקה ובתקשורת יש הזדהות עם ישראל והמונים מפגינים ברחובות אירופה וארה"ב בעד ישראל. מדוע, למרבה הצער, כל זה הולך להיגמר מהר מאד?

נכון לאתמול, היום החמישי למלחמה בעזה (11.10.2023), הדיווחים מדברים על יותר מ-188 אלף פליטים פלסטינים הנמלטים מאזורי ההפצצות של צה"ל ברצועה. הם מתדפקים על דלתות בתי הספר והמרכזים של אונר"א.

נכון לעכשיו, הדיווחים מדברים על 188 אלף פליטים פלסטינים הנמלטים מאזורי ההפצצות של צה"ל ברצועה. הם מתדפקים על דלתות בתי הספר והמרכזים של אונר"א

סולידריות זמנית

התמונות מעזה קשות והן צפויות להיות הרבה יותר מזעזעות בהמשך המלחמה. ככל שיתרבו התמונות של אזרחים פצועים והרוגים בעזה ובעיקר של נשים ילדים ותינוקות, ישכח העולם את הזוועות שחוללו מחבלי החמאס בראשית המלחמה. כל עוד המאזן של מספר ההרוגים לטובת הפלסטינים, כלומר שיש להם פחות נפגעים, הסולידריות עם ישראל עדיין גבוהה.

ישנם דיווחים על קושי בהשתלטות על השריפות המתפשטות בעזה. לשמחתנו, ישראל עברה ביום השלישי ללחימה מהגנה ולחימה בשטחי ישראל להתקפה. כעת מותקפת הרצועה מהאוויר, הים והיבשה. אך צריך לזכור, שלאזרחי עזה אין כיפת ברזל ואין ממ"דים.

בניגוד לערכי צה"ל, לחמאס אין שום ערך לחיי אדם. כמו דאעש בעיראק ובסוריה, הוא משתמש באוכלוסייה כמגן אנושי. האזרחים נשארים חשופים לחלוטין להפצצות והפגזות ולוחמי חמאס וידידיהם מהג'יהאד ושאר הפלגים חוסים במקלטים ומסתתרים באתרים תת-קרקעיים שהוכנו מראש.

כהרגלם של המחבלים כמו דאעש וחמאס, המפקדים הבכירים מסתתרים במקומות הרגישים ביותר, בראשם מסגדים הומי אדם ובתי חולים. במקרה של חמאס, רוב המנהיגים צופים במתרחש מבתי מלון יוקרתיים בקטאר וטורקיה או ממשרדים ממוזגים עם סיגריה וקפה בביירות.

כהרגלם של מחבלי דאעש וחמאס, המפקדים הבכירים מסתתרים במקומות הרגישים ביותר, כמסגדים הומי אדם ובתי חולים. במקרה של חמאס, רוב המנהיגים צופים במתרחש מבתי מלון יוקרתיים בקטאר וטורקיה

לחץ הרחוב הערבי

לא נשלה את עצמנו, הסולידריות עם ישראל כמעט ואינה קיימת בעולם הערבי. ברמת ההנהגה משתדלים רוב המנהיגים להביע עמדה שקולה הקוראת "לשני הצדדים לגלות איפוק".

הקריאה להפסקת אש מיידית באה משליטי סעודיה, מצרים, ירדן, מרוקו, האמירויות ועוד. התמונות מעזה משפיעות קודם כל על העולם הערבי. רבים מאשימים את חמאס על כך שנתן תירוץ לישראל לפגוע קשות בפלסטינים, אך האשמה העיקרית מוטלת על "האויב הציוני".

ככל שיתרבו התמונות הקשות מעזה, כך יחריפו ההפגנות בבירות מדינות המזרח התיכון והלחץ על המנהיגים להתערב יגדל. רצח שני התיירים במצרים ביום השני למלחמה אינו מקרי – יש אווירה מאד עוינת בעיקר בשל הטקסים שנערכו לאחרונה לציון חמישים שנה ל"ניצחון" הערבי על ישראל, בו השתתפו חיילים ממצרים וסוריה, וחילות משלוח ממרוקו, עיראק, לוב, ערב הסעודית ופקיסטן. הנכדים ששמעו את הסיפורים מסביהם, רואים כעת מבחינתם את חמאס משחזר את ההצלחה של ההפתעה מול צה"ל וכמעט באותו היום אחרי חמישה עשורים.

בנוסף להזדהות הערבית הכללית, יש משפחות שיש להם קרובי משפחה ברצועה. אתמול (יום שלישי) התפרסם סיפור מותם של שמונה בני משפחה ממצרים, בהם נשים וילדים ששהו בעזה, מהפצצה לילית בזמן שישנו.

למרבה הצער, ההיסטוריה מלמדת שהקהילה הבינלאומית אוהבת יהודים כשהם קורבנות. כשהגופות של בני משפחות תמימים נערמות ביישובי העוטף, רבים בעולם מזילים דמעה. הטרוריסטים, בדומה לדאעש, עשו טעות מרה כאשר תיעדו את פשעיהם. התמונות הקשות הגיעו לכל העולם באמצעים המודרניים של הרשתות החברתיות. מעשי הברבריות של חמאס והג'יהאד נחשפו לעיני כל. יש להניח כי לא מעטים גם בעולם המוסלמי חשו בושה ונזכרו בכתם השחור של האסלאם בדמות אל-קאעדה ודאעש.

הטרוריסטים, בדומה לדאעש, עשו טעות מרה כאשר תיעדו את פשעיהם. התמונות הקשות הגיעו לכל העולם באמצעים המודרניים של הרשתות החברתיות. מעשי הברבריות של חמאס והג'יהאד נחשפו לעיני כל

כבר לא מחלקים בקלאוות

ביום הראשון למלחמה שבו ג'יפים של חמאס והג'יהאד לרצועה עם חטופים והצטלמו כאשר סביבם נשמעות תשואות רמות של התושבים, זרלטות (צהלולים) וחגיגות שמחה. כבר ביום השני התחלפו השמחות בעזה בבכי, פחד, היסטריה ובריחה המונית.

כעת מגדירה העיתונות הפלסטינית את תגובת צה"ל בעזה כ"מלחמת השמדה" (אל-קודס אל-ערבי). באמצעי התקשורת הערביים דיברו ביום הרביעי למלחמה (10 באוקטובר) על כמעט 800 הרוגים פלסטינים, בהם 140 ילדים ויותר מ-4000 פצועים.

העולם המערבי צפוי גם להעביר ביקורת על הרג עיתונאים רבים, בעיקר בעקבות הפצצת מרכזי תקשורת. כך אירע לאחרונה אחרי הרס בניין העיתונות – מגדל חג'י במערב העיר עזה.

העולם המוסלמי כמובן יזדעזע מפיצוץ מסגדים, וכבר נמסר על השמדה של כעשרה בעזה. בצילומים נראו ספרי קוראן מושחתים בסביבתם של המסגדים כדי להעצים את הזעזוע. ההפצצה הסמלית ביותר הייתה על מסגד הנושא את שמו של מייסד חמאס – מסגד אחמד יאסין במחנה פליטים אל-מר'אזי במרכז הרצועה.

העולם המוסלמי כמובן יזדעזע מפיצוץ מסגדים, וכבר נמסר על השמדה של כעשרה בעזה. בצילומים נראו ספרי קוראן מושחתים בסביבתם של המסגדים כדי להעצים את הזעזוע

טרנספר?

התגובה הישראלית לטבח הנורא של יום שבת לא יכולה להיות כמו עוד סבב לחימה. ישראל נוקטת כעת בלית ברירה במדיניות ענישה קולקטיבית, ומנתקת מהרצועה בצעד חסר תקדים את שרותי המים, החשמל, המזון והתרופות. אלפי פלסטינים נסים עם משפחותיהם לגבול היחיד שאינו בשליטת צה"ל: גבול רפיח המצרי.

זהו מבחן למשטר המצרי בראשותו של עבד אל-תפאח א-סיסי, ובעיקר כאשר הבחירות במצרים מתקרבות. האם יגיש סיוע לפליטים מעזה? אולי יפתח את מעבר רפיח ויקים מחנות פליטים בסיני לקליטת המוני הפליטים? בכל מקרה ישראל תיראה בעולם כמי שניצל את המלחמה כדי לבצע טרנספר לעזה. בעיני הערבים זה יהיה המשך ישיר של הנכבה מ-1948.

מישהו מצפה להמשך התמיכה העולמית בישראל עם תמונות בחדשות של מאות או אלפי אזרחים פלסטינים מתים ומנוסת פליטים? תשכחו מזה.

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
בואו נגיד את הדברים כפשוטם. התגובה לפשעי מלחמה - מהסוג שעשה חמאס פה - לא יכולה להיות פשעי מלחמה: הפצצת אוכלוסיית האזרחים חסרי המגן בעזה. גם אין בכך את ההגיון האיסטרטגי של הפצצת המבורג ... המשך קריאה

בואו נגיד את הדברים כפשוטם. התגובה לפשעי מלחמה – מהסוג שעשה חמאס פה – לא יכולה להיות פשעי מלחמה: הפצצת אוכלוסיית האזרחים חסרי המגן בעזה. גם אין בכך את ההגיון האיסטרטגי של הפצצת המבורג במלחה"ע השניה ע"י בעלות הברית – שאז גרמניה הנאצית הייתה עדיין עם כוח רב והיה הכרח להרתיעה. בעזה, זה בעיקר ריצוי תחושת נקם אצלינו ובייחוד אצל סוג הקהל שסוגד לביבי.
ןעוד גם נשלם על כך. כי יש הצופים בכך ומכינים את התגובה. גם הארוע הזה, או לפחות אחד הטריגרים לו, היה תגובה לאלימות המתנחלים נגד כפריים בשטחים ואף ההתעמרות של בן גביר באסירים הבטחוניים (שהביאה לעעימות שלו עם נציבת השב"ס). מדווח שענין אחרון זה היה מרכזי אצל מוחודף דף, מהנהגת החמאס.
בתוך ערביי ישראל ו400 אלף הפלסטחנאים במזרח ירושליים, שמעורבבים לגמרי בישראל ובירושלים בעיקר, בטח צופים בנעשה עתה בעזה ברגשות סלידה מישראל ואמפתיה עם אלה שם. ואולי גם חיזבאללה.

עוד 813 מילים ו-1 תגובות
סגירה