משפט אחד בנאום של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בישראל שם את חמאס עמוק בגיהינום: "ליד חמאס, אפילו דאע"ש נשמע הגיוני", הוא אמר בראשונה מתוך שלוש ההצהרות שלו אתמול. באנגלית זה אולי נשמע משפט ציורי, באמריקאית המשמעות היא אור ירוק לישראל לחסל את חמאס.
סביר להניח שהמסר הזה עבר גם במהלך ביקורו של שר החוץ אנתוני בלינקן במדינות האזור, שהבינו שהאמריקאים נחושים בעניין חמאס לא פחות מישראל.
יש מי שמכנים את הביקור של ביידן רגע מכונן במערכת היחסים בין המדינות. בפעם הראשונה שבה ישראל ניצבת בפני מצב ביטחוני חמור ואיום חסר תקדים, ארצות הברית לא מגמגמת ולא ממצמצת.
יש מי שמכנים את הביקור של ביידן רגע מכונן במערכת היחסים בין המדינות. בפעם הראשונה שבה ישראל ניצבת בפני מצב ביטחוני חמור ואיום חסר תקדים, ארצות הברית לא מגמגמת ולא ממצמצת
עובדתית, נראה שהמסר האמריקאי המאיים מחלחל: במהלך כל שעות הביקור הנשיאותי, חמאס לא ירה לעבר תל אביב והסתפק בטפטוף לעבר ישובי העוטף, וכך גם חזבאללה נצר אש. בפועל, שני ארגוני הטרור הללו ויתרו על הניסיון להביך את ארצות הברית עם תמונה של נשיא נמלט למרחב מוגן.
אלא שביידן, אוהד את ישראל ככל שיהיה, לא ויתר על עקרונות. אחרי החיבוק והדברים החמים לראש הממשלה בנימין נתניהו הוא לא חשש מלדבר פומבית על פתרון שתי המדינות – מונח שנתניהו נמנע מלהזכיר בשנים האחרונות.
בנוסף, רמז ביידן כי הפלסטינים הם עדיין בני-שיח מבחינתו, וזה למרות הטונים הצורמים שליוו את ביטול הפסגה שתוכננה עם ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן), עבדאללה מלך ירדן, ונשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי. לא בכדי ביידן מקפיד לומר בכל הנאומים שלו מאז 7 באוקטובר שחמאס אינו מייצג את כל הפלסטינים.
בישראל מתמקדים כרגע במסרים המחבקים והמחזקים, אבל לאף אחד אין ספק באשר לעתיד. הדברים הללו לא נאמרו סתם על ידי הנשיא. יום יבוא והשטר הזה יצטרך להיפרע.
בישראל מתמקדים כרגע במסרים המחבקים והמחזקים, אבל לאף אחד אין ספק באשר לעתיד. הדברים הללו לא נאמרו סתם על ידי הנשיא. יום יבוא והשטר הזה יצטרך להיפרע
היבט נוסף של החיבוק האמריקאי הוא העניין ההומניטרי. למעשה, ממשל ביידן רואה בכך את הבסיס לצידוק פעולה קרקעית ישראלית נרחבת שתכלול ללא ספק פגיעה בבלתי מעורבים.
אחרי שמצרים ענתה בשלילה להצעה לפתוח מעברים לסיני, עלתה האפשרות ליצור אזורים בטוחים באזור המואסי, גוש קטיף לשעבר. ישראל נאלצה להסכים לזה עם תנאי ברור מבחינתה: היא מתחייבת לא לתקוף שם, בתנאי שרק לאזור הזה תועבר העזרה ההומניטרית ממצרים. כלומר, לחמאס הנצור בעיר עזה לא תהיה גישה לאספקה.
אם מדברים על פעולה ישראלית שתיארך חודשים, להיבט הזה תהיה משמעות גדולה. בפעם האחרונה שישראל צרה על כוח ערבי זה היה ב-1973 עם כיתור הארמיה השלישית. אז ארצות הברית הייתה זו שכפתה על ישראל להסיר את המצור ולספק מים ומזון לחיילים המצרים. עם חמאס סביר להניח שזה לא יקרה, עייינו ערך ההשוואה שערך ביידן בין חמאס לבין דאע"ש.
אלא שלא רק העניין ההומניטרי-אזרחי עניין את ארצות הברית. הממשל ביקש גם להכיר מקרוב את התכניות המבצעיות של ישראל, כולל תמונת מצב לגבי לבנון וחזבאללה. גם כאן הזהירות האמריקאית גדולה. הנשיא וצוותו מבקשים לקבל את כל הביטחונות והמידע מישראל, כשהם קרובים מאי פעם להפעיל שוב כוח צבאי במזרח התיכון.
לא רק העניין ההומניטרי-אזרחי עניין את ארצות הברית. הממשל ביקש גם להכיר מקרוב את התכניות המבצעיות של ישראל, כולל תמונת מצב לגבי לבנון וחזבאללה. גם כאן הזהירות האמריקאית גדולה
ולבסוף יש את עניין הפגיעה בבית החולים בעזה שלשום בערב. כשהנשיא המריא מוושינגטון עדיין לא היה ברור מי עומד מאחורי הפגיעה. בצה"ל עבדו בקדחתנות על התחקיר בכדי לא לאבד זמן אוויר, כלומר להפריך מהר ככל הניתן את הנרטיב הפלסטיני. זה צלח חלקית.
אל ג'זירה הסתערה על התמונות ואימצה את גרסת חמאס, ואחריה כל כלי התקשורת הערבים. המהומות בירדן, מצרים ולבנון צולמו והלהיטו עוד יותר את האווירה. בישראל הבינו שמדובר באירוע אסטרטגי ולכן הלכו עד הסוף, כולל חשיפת שיחת טלפון בין שני פעילי חמאס.
לא כולם בצה"ל אהבו, בלשון המעטה, את חשיפת השיחה הזו – שחושפת עמה את יכולות צה"ל – אבל לא הייתה ברירה; הזמן דחק והנשיא המתין באוויר לתשובות. את החומר מישראל הוא קיבל במטוס, יחד עם חומרים ממשרד ההגנה שלו. קרא, ראה, השתכנע – והקפיד לומר את זה מייד אחרי הנחיתה.
לא כולם בצה"ל אהבו, בלשון המעטה, את חשיפת השיחה הזו – שחושפת עמה את יכולות צה"ל – אבל לא הייתה ברירה; הזמן דחק והנשיא המתין באוויר לתשובות
וכך, ישראל אמנם לא הכריע את המערכה התקשורתית הזו לטובתה, אבל בהחלט זכתה בנקודות חשובות להמשך המערכה בעזרת ארצות הברית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם