לשמור על הדמוקרטיה שלנו למרות הטרגדיה

הפגנה נגד המהפכה המשפטית בצומת קפלן. 30 בספטמבר 2023 (צילום: גלעד פירסט / מחאת קפלן)
גלעד פירסט / מחאת קפלן
הפגנה נגד המהפכה המשפטית בצומת קפלן. 30 בספטמבר 2023

החיים במדינת ישראל בימים האלו מלווים בכאב ובחרדה. טבח 7 באוקטובר  הכניס אומה שלמה להלם. ביום אחד רבים מאתנו איבדו את תחושת הביטחון האישי, אך לצידה גם את הביטחון הבלתי מסויג שהיה לנו עד לאותה שבת שחורה בנצחיות קיומה של מדינת ישראל החזקה. זו שיכולה להסתדר לבדה ללא סיוע מבחוץ.

אין כמעט אזרח במדינת ישראל שהאסון הזה לא תפס אותו במקום האישי והכואב ביותר. גם אני איבדתי בני משפחה, אחרים נחטפו לרצועת עזה. האסון בלתי נתפס, כמעט בלתי ניתן לעיכול, ילדים נטבחו ונחטפו, אכזריות בלתי נתפסת שנגעה בטראומה המולדת של כל יהודי, השואה.

אין כמעט אזרח במדינה שהאסון לא תפס אותו במקום האישי והכואב ביותר. גם אני איבדתי בני משפחה, אחרים נחטפו לרצועת עזה. אכזריות בלתי נתפסת שנגעה בטראומה המולדת של כל יהודי, השואה

החרדה היא לא רק ממה שהיה, אלא גם ממה שיהיה. קהילות היישובים הסמוכים לרצועת עזה בהם התחולל הטבח, לא תחזורנה לבתיהן אם מדינת ישראל לא תצליח להבטיח להן ביטחון.

גם תושבי צפון מדינת ישראל, כולל הקיבוץ בו גדלתי ונמצאת חלק ממשפחתי, מטווחים בימים אלה על ידי הטרוריסטים של החזבאללה, הפועלים באין מפריע מאדמת לבנון. מדינת ישראל חייבת לספק לתושביה תחושת ביטחון, כי אין לנו מקום אחר לחיות בו, אבל המחיר של הפעולה הזו עלול להיות כבד.

רבים מאתנו, בעיקר אלו שהשתתפו במלחמות (אני נלחמתי במלחמת לבנון הראשונה 1982) מבינים את מחיר הכניסה הקרקעית. החרדה ממנו מחלחלת לכל בית בישראל. מדינה שבא הצבא הוא באמת "צבא העם". רובנו שירתנו בצבא, משרתים, או שיש לנו ילדים במדים, בשירות סדיר או במילואים.

אבל לצד החרדה הגדולה לשלומנו כאזרחים וחיילים ולקיומנו כמדינה, מתחילה לשוב ולחלחל בקרב רבים מאתנו חרדה נוספת, לא לעצם קיומה של מדינת ישראל, אלא להישרדותה של הדמוקרטיה הישראלית.

אבל לצד החרדה הגדולה לשלומנו כאזרחים וחיילים ולקיומנו כמדינה, מתחילה לשוב ולחלחל בקרב רבים מאתנו חרדה נוספת, לא לעצם קיומה של המדינה, אלא להישרדותה של הדמוקרטיה הישראלית

בתשעת החודשים האחרונים, מאות אלפי אזרחים ישראלים יצאו מדי שבוע להפגין ברחובות הערים במדינת ישראל נגד ממשלה שביקשה לקדם חקיקה אנטי דמוקרטית. החשש שלנו היה מוחשי, אל מול ממשלה שהחליטה לנהל מערכת חורמה במערכת המשפט ובעליונות החוק.

ממשלה שחששנו כי תפעל לשינוי כללי המשחק הדמוקרטיים, שתנסה לשמר את שלטונה, גם באמצעות הוצאתם אל מחוץ לגבולות הדמוקרטיה הישראלית של האזרחים הערבים, המהווים כמעט חמישית מאזרחי מדינת ישראל.

עם הגעת הידיעות הראשונות על טבח ה-7 באוקטובר המדינה כולה התאחדה, ארגוני המחאה השונים החליפו את המחאה בסיוע למפונים ולחיילים ובהירתמות להשגת מידע על החטופים, אנשי שמאל שהיו מטרה לחיצי תועמלני הימין, כמו ח"כ לשעבר וסגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן, התגלו כגיבורים שסיכנו את חייהם בכדי לחלץ אנשים מהתופת, לממשלה הצטרפו נציגים מהאופוזיציה בהובלת הרמטכ"לים לשעבר בני גנץ וגדי איזנקוט למרות חוסר האמון שלהם בבנימין נתניהו.

רוחות המלחמה הביאו עימן רוחות טובות של סולידריות חברתית, אך גם רוחות רעות של סתימת פיות, רדיפה והשתקה, בעיקר של אזרחים ערבים, רוחות המאיימות לכרסם בנו מבפנים. כי אם לניצחון על החמאס יתלווה הרס הדמוקרטיה הישראלית, הניצחון הזה יהיה ניצחון פירוס.

רוחות המלחמה הביאו עימן רוחות טובות של סולידריות חברתית, אך גם רוחות רעות של סתימת פיות, רדיפה והשתקה, בעיקר של אזרחים ערבים, רוחות המאיימות לכרסם בנו מבפנים

אסור לנו כחברה לאפשר לאויבי הדמוקרטיה להשיג, בחסות המלחמה, את מה שביקשו להשיג קודם לכן בחקיקה – חיסול הדמוקרטיה הישראלית. הוצאה אל מחוץ לדמוקרטיה ישראלית של המיעוט הערבי ונציגיו, משמעה מדינת ישראל לא דמוקרטית.

מדינה שבה יש מיעוט חסר זכויות, חסר נציגות, חסר יכולת להביע ולו הזדהות עם ילדים בני עמו שנהרגו על לא עוול בכפם, איננה דמוקרטיה. יש לציין שרבים מבניו של המיעוט הערבי בארץ נרצחו בהתקפת הטרור של מרצחי החמאס. אלה שבאו לרצוח ולחטוף ישראלים לא התעניינו מי מהם יהודים ומי ערבים.

בתמונה הגלובלית, לצד החיבוק שמקבלת ישראל לכל אורך השבועות האחרונים ממנהיג העולם החופשי, הנשיא ג'ו ביידן, בולטות לרעה רוסיה וסין – שתי מדינות שממשלת נתניהו חיזרה אחריהן בשעה שהקניטה את הנשיא ביידן. שתי מדינות אשר הבהירו בצורה הברורה ביותר שהן לא בצד של מדינת ישראל.

גם הנשיא לשעבר דונלד טראמפ התבטא באופן מזעזע, שעולה בקנה אחד עם העובדה שהוא אינו בצד של המדינות הדמוקרטיות ליברליות.

היום יותר מתמיד, אנחנו מבינים שהעולם מתחלק בין דמוקרטיות תומכות שלום, לדיקטטורות מחרחרות מלחמה. שעת המלחמה הזו, היא גם שעת המבחן של ישראל.

אסור לאפשר לאויבי הדמוקרטיה להשיג, בחסות המלחמה, את שביקשו להשיג קודם בחקיקה – חיסול הדמוקרטיה. הוצאת נציגי המיעוט הערבי אל מחוץ לדמוקרטיה, משמעה ישראל לא דמוקרטית

אסור לנו לסיים את המלחמה בניצחון חיצוני על חמאס, אך בהפסד בבית בקרב על הדמוקרטיה.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 692 מילים
סגירה