ההתאבדות של חמאס - התכנית מול המציאות

מנהיגי חמאס חאלד משעל (שני מימין) ומוסא אבו מרזוק (משמאל) בקטאר, 1 במאי 2023 (צילום: KARIM JAAFAR / AFP)
KARIM JAAFAR / AFP
מנהיגי חמאס חאלד משעל (שני מימין) ומוסא אבו מרזוק (משמאל) בקטאר, 1 במאי 2023

מבצע "מבול אל-אקצא" של חמאס היה אמור בשלב הראשון להפתיע את ישראל ובשלב השני לפגוע בה אנושות ע"י גיוס כל החברה הפלסטינית, העולם המוסלמי וזרועותיה של איראן. השלב הראשון למרבה הצער הצליח, אך השלב השני השתבש לחלוטין.

*  *  *

ההיגיון אומר כי הנחת העבודה של חמאס הייתה שהוא לא לבד. הוא ידע שתהיה תגובה קשה נגד עזה בתגובה למתקפתו, אך הניח שהעולם הערבי יתגייס כולו להצלת הפלסטינים ברצועה. כעת מפיץ חמאס הודעות ברשתות החברתיות, ובהן קריאות נואשות לעולם המוסלמי להתערב להפסקת מה שהוא מכנה "מלחמת השמדה בעזה".

חמאס ידע שתהיה תגובה קשה נגד עזה בתגובה למתקפתו, אך הניח שהעולם הערבי יתגייס להצלת הפלסטינים ברצועה. כעת מפיץ חמאס הודעות ברשתות החברתיות, ובהן קריאות נואשות לעולם המוסלמי להתערב

אל-ג'זירה הוציא סרטון של צעיר מעזה שמספר כי נואש מהסיוע של העולם המוסלמי, ומאחל למי שלא סייע לעזה עונש ביום הדין.

השלב הראשון

השלב הראשון של חמאס היה להפתיע את ישראל ע"י מתקפת פתע על יישובי הדרום. שלב זה נשען על שנתיים של איסוף מודיעין, לא מעט ע"י עובדים מעזה ששבו הביתה עם דיווחים מפורטים.

חמאס קרא היטב את מפת אי-המוכנות של צה"ל באזור העוטף, את ערעור יסודות החברה הישראלית ע"י ממשלת הימין מלא-מלא הקיצונית, ומעל הכל – את הקונספציה הישראלית השגויה שחמאס מורתע ושאין לו אינטרס כעת בהסלמה.

האשליה הייתה שחמאס תומך כביכול בשיקום עזה, וממשלת נתניהו אף אפשרה לנסיכות קטאר להעביר מזוודות כסף לרצועה. לפי כמויות הנשק של הנוח'בּה (כוח העילית של חמאס), תכנן הארגון להחזיק ביישובים, לרוקן אותם מיושביהם וגם לשלוח חמושים למרכז הארץ.

חמאס קרא היטב את מפת אי-המוכנות של צה"ל באזור העוטף, את ערעור יסודות החברה הישראלית ע"י ממשלת הימין מלא-מלא הקיצונית, ומעל הכל – את הקונספציה הישראלית השגויה שחמאס מורתע

השלב הראשון הצליח מעל למצופה בהפתעת יישובים, בחדירה למוצבי צה"ל ובמספר הרב של החטופים – אזרחים וחיילים. אך היתר השתבש. משטרת ישראל וכוחות צה"ל המוגבלים שנותרו בדרום הם שבלמו ללא ספק אסון בסדר גודל יותר גדול.

השלב השני

העיתוי של חמאס להתקיף, כאשר ברחבי העולם הערבי דיברו בתקשורת על "הצלחת" הצבאות הערביים לפני 50 שנה במלחמת יום הכיפורים, נבחר בקפידה.

השלב השני בתכנון היה שחזורה של אותה הפתעה – מתקפה משולבת על ישראל מכל הזירות יחדיו. מתקפה זו הייתה אמורה להשיב את הנושא הפלסטיני למרכז הדיון, לאחר שהוזנח שנים ארוכות.

התקפת חמאס יצאה לפועל בצל המו"מ לנורמליזציה עם סעודיה, שהיה יכול להביא לעידן של שלום אזורי ולאיים על המשך קיומו של חמאס. השלב השני שתכנן חמאס נכשל מפני שגם ארגון הטרור, כמו ישראל, נשען על קונספציה שגויה.

התפיסה של חמאס התבססה על אירועי "שומר חומות" במאי 2021. הארגון העריך כי יוכל לשחזר את התקדים שהתרחש שם – הצטרפות של כל גורמי החברה הפלסטינית למאבק – ערביי ישראל והפלסטינים בגדה המערבית.

אולם מאז 2021 חזרו ונשנו הפגנות בתוך עזה נגד שלטון הדיכוי של חמאס שפגעו מאד באמינותו ומעמדו ברחוב הפלסטיני. מחאות אלה דוכאו באלימות רבה.

בנוסף, ערביי ישראל חזו בזעזוע ברצח וחטיפה של לא מעט ערבים תושבי הדרום בעיקר מהמגזר הבדואי, ביום הראשון למלחמה.

התקפת חמאס יצאה לפועל בצל המו"מ לנורמליזציה עם סעודיה, שיכול היה לאיים על המשך קיומו של חמאס. השלב השני שתכנן חמאס נכשל, מפני שגם ארגון הטרור, כמו ישראל, נשען על קונספציה שגויה

בנוסף, בניגוד לתקוות חמאס, הפגנות ההזדהות עם עזה שפרצו ברחבי העולם הערבי הוגבלו ודוכאו ע"י המשטרים הערביים, מחשש להתעוררות "אביב ערבי" חדש נוסח 2011.

הגבלת הפגנות התמיכה

אחת המטרות של חמאס הייתה לגייס לטובתו את כל העולם הערבי. גם מטרה זו נכשלה, כי דווקא בעת המלחמה נשלפו כל הסכינים וצפו כל היריבויות בתוך העולם הערבי.

המשטרים בעולם הערבי בלמו את ההזדהות של הרחוב הערבי עם המלחמה בעזה בשני אופנים: הראשון היה סוג של הכלה, תוך צמצום המחאה והגבלתה, כך שלא תצא מכלל שליטה. כך היה בירדן, במרוקו, בכוויית ובמצרים. ברשות הפלסטינית אף נורתה אש חיה על מפגינים ברגע שהרשות הפלסטינית חשה כי קיים איום על מוסדותיה ברמאללה.

אופן הבלימה השני של ההפגנות היה איסורן המוחלט. במדינות כמו סעודיה והאמירויות, שם אסור להפגין באופן כללי, לא הייתה בעיה. בבחריין פעלו כוחות צבא לפזר מפגינים של האופוזיציה השיעית כבר בימים הראשונים למלחמה.

גולשים רבים מסעודיה והאמירויות הותקפו כבוגדים. הם השיבו כי כאשר החות'ים התימנים ירו עליהם טילים בעשור הקודם, חגגו בעזה והזדהו שם עם ארגון הטרור.

אחת המטרות של חמאס הייתה לגייס לטובתו את כל העולם הערבי. גם מטרה זו נכשלה, כי דווקא בעת המלחמה נשלפו כל הסכינים וצפו כל היריבויות בתוך העולם הערבי

בניגוד ל-1973, סעודיה אינה שוקלת חרם נפט על ישראל. עד כה, רק הפרלמנט הלובי איים בחרם נפט וגז על כל מדינה שתתמוך בישראל.

שתי ההפתעות בהתמודדות עם ההפגנות היו סוריה ואלג'יריה, בהן לא התקיימו הפגנות בעד עזה. במדינות אלה חששו השלטונות כי ההפגנות ינוצלו ע"י התנועות האסלאמיות למחאה נגד השלטון. בסוריה התמקדה המחאה באזורים שמחוץ לשליטת צבא אסד. המלחמה העמידה במבחן את הסכמי אברהם.

האמירויות התעלתה על שאר מדינות ערב בגינויים החריפים לפשעי חמאס בתקשורת הערבית ועל במת האו"ם. השלטונות במרוקו ובבחריין התעלמו לחלוטין מהקריאות ברחובות לבטל את ההסכמים עם ישראל.

גינוי חמאס ע"י השרה האמירתית רים אל-האשמי:

בכל המזרח התיכון נשמעו ביקורות חריפות על ישראל. אולם רוב המשטרים בעולם הערבי (מצרים, ירדן, סוריה, סעודיה, תוניסיה, מצרים ועוד), גם אם לא יודו בכך, תומכים בשתיקה בחיסולו של ארגון חמאס, אחרי שנלחמו שנים ארוכות בזרועות תנועת "האחים המוסלמים" בארצם.

בכל המזרח התיכון נשמעו ביקורות חריפות על ישראל. אולם רוב המשטרים בעולם הערבי (מצרים, ירדן, סוריה, סעודיה, תוניסיה, מצרים ועוד), גם אם לא יודו בכך, תומכים בשתיקה בחיסולו של ארגון חמאס

בגדה המערבית קיימת כל הזמן הסכנה שההפגנות ייצאו מכלל שליטה. ישנה גם אפשרות שיצטרפו למלחמה מכיוון הגדה חמושים מחמאס, הג'יהאד האסלאמי וארגוני חמושים צעירים חדשים (גוב האריות בשכם וחטיבת ג'נין).

מראשית המלחמה סוכלו מספר פיגועים ונוטרלו בפעילות של צה"ל, שכנראה זכתה לסיוע של הרשות הפלסטינית, במסגרת שיתוף הפעולה הביטחוני. נעצרו מתחילת המלחמה יותר מ-500 פעילי חמאס בגדה.

בכירי הפתח ברשות חוששים כל הזמן מהפיכה של חמאס בגדה. מנגנוני הביטחון אינם פועלים מאהבת ישראל אלא משנאת חמאס. הם לא שוכחים לרגע את ההפיכה האכזרית שביצע חמאס בעזה נגדם ב-2007, זריקת מנהיגי פתח מגגות בניינים ורציחת בכירים לעיני בני משפחותיהם.

בגידת ציר ההתנגדות

הסיבה השנייה לכישלון השלב השני של "מבול אל-אקצא", הוא היעדר תגובה של ציר ההתנגדות אפילו אחרי 8000 הרוגים בעזה (כך לפי אל-ג'זירה). נראה, כי הובטח להנהגת חמאס סיוע מאיראן באמצעות זרועותיה, ובראשן חזבאללה.

בכירי הפתח ברשות חוששים כל הזמן מהפיכה של חמאס בגדה. מנגנוני הביטחון לא שוכחים לרגע את ההפיכה האכזרית שביצע חמאס בעזה נגדם ב-2007, זריקת מנהיגי פתח מגגות ורציחת בכירים לעיני משפחותיהם

המעורבות האמריקאית העמוקה – קידום ספינות הצי השישי לחופי לבנון והחשש הלבנוני מאסון נוסח מלחמת לבנון השנייה ב-2006, הם שבולמים זאת.

בנוסף, לא מן הנמנע כי לאיראן לא הייתה מראש כוונה לעמוד בהבטחותיה, והיא החליטה להקריב את חמאס כדי לפגוע בישראל, ובאותו הזמן לשמור את שאר הקלפים שלה באזור לאיומים יותר רציניים בעתיד (למשל התקפה על הכורים הגרעיניים).

זה המחיר שמשלם חמאס על בגידתו בציר השיעי בסוריה בשעתו הקשה ביותר לפני כעשר שנים, כאשר עמד הנשיא בשאר אסד בפני קריסה במלחמת האזרחים וחמאס תמך באופוזיציה האסלאמית.

ביום שלישי בשבוע שעבר התקיימה פגישה של חסן נסראללה עם זיאד אל-נח'אלה וסאלח אל-ערורי, נציגי הג'יהאד האסלאמי וחמאס, שתכנה לא ידוע.

אך התמונה שיצאה משם שידרה קרירות רבה. בניגוד לפגישות קודמות, לא יצאו תמונות של חיוכים או לחיצות ידיים. עם זאת, פרסום התמונה בכל זאת העלה את רף האימה בלבנון, בה יש התנגדות מקיר לקיר להתערבות חזבאללה שתמיט חורבן על המדינה.

יתכן שלאיראן לא הייתה מראש כוונה לעמוד בהבטחותיה, והיא החליטה להקריב את חמאס כדי לפגוע בישראל, ולשמור את שאר קלפיה באזור לאיומים יותר רציניים בעתיד (למשל התקפה על הכורים הגרעיניים)

לבד עם קטאר

חמאס נותר כעת כמעט לבד מול ישראל. נותר לו רק הפטרון הכלכלי/מדיני האחרון – נסיכות קטאר. הנסיכות העשירה מנסה, בתאום עם ארגון הטרור, לטפטף שחרור של חטופים, בראשם הזרים.

הנסיכות נתונה כעת ללחצים רבים מהקהילייה הבינלאומית, בשל העובדה שחמאס חטף עשרות אזרחים בעלי אזרחות זרה (עוד התפתחות בלתי צפויה במלחמה).

המטרה של קטאר כעת היא לעכב את הכניסה הקרקעית ככל האפשר. הנהגת הנסיכות מקווה שהתמונות הקשות שמשודרות מרצועת עזה באמצעות ערוץ אל-ג'זירה שבבעלותה, יצליחו לזעזע את העולם, להשכיח את פשעי חמאס, ולהגביר את הלחץ על ישראל להפסיק את המלחמה. התנהלות קטאר בנושא החטופים תשפיע ללא ספק על יחסיה עם מדינות המערב ביום שאחרי המלחמה.

ולסיום, חשוב להדגיש כי הניתוח הנ"ל נכון לשלושת השבועות הראשונים למלחמה בעזה. אך כמו כל מלחמה, יודעים איך היא מתחילה אך לא ידוע כיצד היא תסתיים. נקווה לטוב.

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,298 מילים
סגירה