זירת הבלוגים

ללכת עם הערבים

כחול-לבן עשו טעות קשה בכך שאיפשרו לבנימין נתניהו לקבל את המנדט להקמת ממשלה תחילה. יש סיכויים, למרות הספין ההפוך שלו, שיצליח. אבל אם בני גנץ אכן יקבל את המנדט אחריו, הוא חייב להחליף דיסקט

28/09/2019 06:31
חברי הרשימה המשותפת מגיעים לפגישה עם נשיא המדינה (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

אני חושש שכחול-לבן עשו טעות קשה בכך שאיפשרו לבנימין נתניהו לקבל את המנדט להקמת ממשלה תחילה. יש סיכויים, למרות הספין ההפוך שלו, שיצליח. אבל אם בני גנץ אכן יקבל את המנדט אחריו, כדאי מאד שיחליף דיסקט.

יש מי שיופתע מעצם הטיעון שביבי עשוי להצליח, וזה משקף התקדמות מסויימת בבחירות מועד ב'. לפחות נגמרה הגישה האינפנטילית שהאיש כל-יכול.

כך זה עשוי להראות: נתניהו משכנע את החרדים להעניק לליברמן כמה ניצחונות בנרטיב החילוני – מסחר ותחבורה בשבת וחוק הגיוס האנמי ממילא, למשל – בתמורה לממשלת ימין נוספת והמשך המימון הסחטני של הישיבות. ליברמן יקבל קרדיט על ההתקדמות ואולי אפילו רוטציה לשנה (מי שמאמין להכחשותיו מוזמן לקנות את המכונית המשומשת שלי). כחול-לבן תוכל לחגוג את "הניצחון" שלה באופוזיציה עד 2023.

אם זה לא יקרה, אני מציע לגנץ לשבור את הכלים. כן, אני יודע, זה לא בגנים שלו. אבל כדאי מאד להתאמץ.

הדה-לגיטימציה של המפלגות הערביות הייתה תעמולת נתניהו קלאסית ולמרבה הצער, זה הצליח. מתוך הבנה שהשמאל לא יוכל למשול בשום תרחיש סביר בעתיד הקרוב ללא הערבים, הוא ביקש להוציא אותם מהשיח: כך התבקשנו להסכים שהציונות היא הבסיס ללגיטימיות פוליטית.

האמנם?

חברים: הציונות היא הרעיון שליהודים צריכה להיות מדינת לאום בארץ ישראל. זה רעיון מעניין, למרות שלא כל היהודים תומכים בו ולא כל השותפים הקואליציוניים החרדים של נתניהו תומכים בו. אין זה מבחן הנאמנות העיקרי של מדינת ישראל. הנאמנות למדינת ישראל היא מבחן הנאמנות של מדינת ישראל.

אפשר לבקש מהאזרחים הערבים להיות נאמנים למדינה, ולרוב הם כאלה, לטעמי יותר מהימין המשיחי. אי אפשר לבקש מהערבים להיות ציונים. זו שטות מוחלטת, צביעות וטמטום. ערבי שיטען שהוא כזה, אני לא אאמין לו.

אבל נתניהו הצליח לדפוק למספיק אנשים את המוח כך שאפילו בשמאל יש המקבלים את הטיפשות הזו. הם מוכנים להוציא את הערבים מהחשבון הפוליטי ובזאת לחסל את הסיכויים שלהם עצמם להיות בשלטון. זה שיקוף עצוב של חולשת דעת ורפיון כללי בשמאל.

כן, חלק מחברי הכנסת הערבים לא נחמדים. הם אינם נטולי אשמה אכל הם נמצאים במצב רגיש שראוי להבנה. רוב הבעה עם בל"ד. אך אפילו שלושת חברי הכנסת של בל"ד אינם ראויים לדמוניזציה שעברו. אפשר לפרש כמה אמירות שלהם כתמיכה במחבלים אחדים; כך המצב גם עם כמה יהודים ימניים. יש פה סכסוך נורא, אין הרבה חבר'ה טובים, ויש אנשים שאומרים דברים מטופשים. חייבים להתקדם.

נתניהו בוודאי לא היה מעלה על הדעת לוותר על הערבים אם המצב היה הפוך. אין לו טיפת בושה. אסור שלגנץ תהיה בושה. אם הוא יקבל את המנדט עליו לפנות מייד לערבים. מי שלא אוהב את זה מוזמן למחות בכיכר רבין.

נידוי הערבים הוא דבר שנראה נורמלי לחברה לא נורמלית – עד שיום אחד הוא קורס.  קורס כתוצאה של מנהיגות.

לליברמן ייאמר: עם תמיכת הערבים אפשר ליישם את סדר היום החילוני שלך, הרבה יותר ממה שתקבל מהליכוד. אולי אפילו לימודי ליבה וסוף המונופול האורתודוקסי.

אני לא מקל ראש. תהיה טלטלה בציבור היהודי והפגנות וזעקות שבר. חלק מזה יבוא מגזענות (ההסתה של נתניהו כבר מוכנה בקופי-פייסט) וחלק מהכרה שהמצב בהתחלה עשוי לסבך ענייני בטחון מסויימים.

אבל הערבים (אולי בניכוי בל"ד) כל כך כמהים ליחס לא מחפיר שלהערכתי בתמורה לחיבוק שכזה הם יעשו הרבה כדי לא להקשות. תשעה מהם יספיקו גם עם כתומכים מבחוץ.

וכנראה שתוך זמן לא רב הממשלה תחדל להיות תלויה בערבים. לליכוד ולש"ס תהיה הזמנה פתוחה להצטרף. ש"ס עשויה לבוא כמעט מיד (רק כדי לדפוק את ליצמן זה כדאי) ובהמשך גם ליכוד, אחרי שייפרד מנתניהו שכנראה יפנה למשפטיו . כך שליברמן בסופו של דבר יקבל אפילו את ממשלת האחדות שהוא כה רוצה.

יידרשו הרבה אומץ ורטוריקה חיובית מצד גנץ – מבחן מנהיגות אמיתי. זה יותר מסובך מאשר לשכנע שמאלנים להצביע לגנרלים חביבים בתקווה להפיל את נתניהו. אבל ייתכן שזה ייעודו.

אם מהלך כזה יצליח זה יהיה מרהיב במישור הפנימי.  זה יהיה ארגון מחדש של המבנה הפוליטי והחברתי, בכיוון של חברה נורמלית יותר.

זה יאתחל באיחור מביש את תהליך שילוב אזרחי ישראל הערבים בענייני המדינה, גם אם הם לא יצטרפו בתחילה לקואליציה כשותפים מלאים. מחוקקים הגונים כמו אחמד טיבי ואיימן עודה יהיו ראשי ועדות בכנסת. התקציבים יהיו יותר שוויוניים. המשטרה תתחיל להתייחס למגזר. תושביו ירגישו שיש להם קול. הסיכון לתסיסה יירד ויחסי יהודים וערבים ישתפרו. אלה יעדים חשובים ביותר.

בעניין הפלסטיני יימשך הקיפאון כמובן, אבל אולי לפחות ייעצר מצעד האיוולת של עיבוי ההתנחלויות.

מה הסכנה הגדולה? שזה ייכשל ונלך שוב לבחירות חוזרות? המשך שלטון הימין הרבה יותר מבעית. מנהיג יודע לקחת סיכון. מנהיג עושה את הדבר הנכון.

כרגע ליברמן אומר שהוא לא ילך על זה – אבל זה כרגע.

התרחיש מהווה ניצחון כה גדול לכוחות התבונה בישראל, עד כי אפילו ליברמן כנראה יבין. הוא אדם מאוד מוזר אבל הוא לא טיפש.  ייתכן, וכאן אני מסתכן קצת, שהוא גם לא בהכרח מרושע.