לחוסן החברתי הישראלי מרכיבים ייחודיים, השונים משאר מדינות העולם. מה הם המרכיבים המשפיעים על רמת החוסן החברתי בישראל וכיצד ניתן לשקם אותו כבר בימים אלה, על אף הטרגדיה הלאומית שפוקדת אותנו?
* * *
מדינת ישראל ניצבת במשבר הלאומי הביטחוני הגדול ביותר שידעה מאז קום המדינה. בימים הלא פשוטים הללו, במצב של טרגדיה לאומית קשה ומלחמה של ארגון טרור באזרחי המדינה, המרכיב החזק שהחברה הישראלית זקוקה לו יותר מכל, ונפגע קשות בעקבות האירועים הביטחוניים המטלטלים, הוא החוסן החברתי.
במצב של טרגדיה לאומית קשה ומלחמה של ארגון טרור באזרחים, המרכיב החזק שהחברה הישראלית זקוקה לו יותר מכל, ונפגע קשות בעקבות האירועים הביטחוניים המטלטלים, הוא החוסן החברתי
ארגוני טרור אינם מסכנים את קיומה של מדינה, אלא אם הם חוברים לכוח מדינתי בעל כוחות צבאיים (ככל הנראה בסבב הנוכחי נוספה לחמאס תמיכה איראנית, שמייצרת כאן משוואה חדשה המחייבת את צה"ל ללמוד ולהפיק לקחים). עם זאת, חשוב להפנים שכוחו של ארגון טרור ביכולת של לוחמה פסיכולוגית השוחקת עד דק את החוסן של החברה, מה שיוצר תגובת שרשרת על מהלכים מדיניים, צבאיים ודיפלומטיים.
ממחקר שערכתי, הבוחן את מרכיבי החוסן הייחודים של החברה הישראלית, עולה כי במצבי חירום אנו זקוקים למספר מרכיבים חיוניים לחיזוק ושימור החוסן החברתי שלה לאורך זמן.
1
בראש ובראשונה, חשוב לנהל לוחמה פסיכולוגית אל מול החשיפה שלנו לתכנים קשים שרצים ברשת. כמובן, שמידע הוא מרכיב חשוב להתנהלות בעתות משבר, בטח ובטח בנקודת הזמן בה אנו מצויים, אך שאלת המינון הן בתדירות והן לסוג התכנים, יכולה לאזן את מטוטלת התודעה, ובהמשך את החוסן שלנו כחברה.
2
מרכיב שני מתייחס לתובנה שחיינו הם חיים של שיגרת סכסוך, במצב כזה קיים חוסר איזון לצד לצד השאיפה לחזור לאיזון. החברה הישראלית, המורגלת לצערנו הרב בשגרת סכסוך, כלומר אירועים ביטחוניים לצד קיום שיגרה טעונה, מוכיחה יכולת הכלה למציאות מורכבת זו. זאת כל עוד הצבא מנהל את שיגרת הסכסוך, ופעולותיו מדובררות בתקשורת באופן המבטיח הגנה לצד קיום "שגרת הסכסוך". בסוג שיגרה זה ישנן עליות וירידות בעוצמת הפעילות והפגיעות, אך הניהול הצבאי נשאר יציב ומאפשר קיום שיגרתי יחסית של חיי היום יום.
כוחו של ארגון טרור ביכולתו ללוחמה פסיכולוגית, השוחקת את החוסן החברתי ויוצרת תגובת שרשרת על מהלכים מדיניים, צבאיים ודיפלומטיים. ממחקר שערכתי עולה כי במצבי חירום נדרש לחזק החוסן
מכאן, שחוסנו של הצבא, הדרך בה הוא נתפס כעמוד התווך של החברה הישראלית, שקיפותו ואיכות קשריו עם הדרג האזרחי – מאפשרים ניוד, גמישות והכלה בקרב האזרחים.
האזרחים מגיבים למגוון הפעולות של הצבא, וכאשר הצבא אינו דפנסיבי בלבד, אלא אקטיבי ופועל גם בפעולות מתקפה המותאמות לפעולות האויב, אזי האזרחים מוכנים להכיל עלייה ברמת האלימות, ומכאן הם מסמנים "בשלות" לקראת עליית מדרגה צבאית. למעשה, חוסנה של החברה קשור באופן הדוק לאופי הפעילות הצבאית ולאיכות השיח הצבאי עם האזרחים.
אלמנט ההפתעה שחווינו בשבת לפנות בוקר יצר מצב שבו הצבא לא רק שנאלץ להיות דפנסיבי בגירעון של זמן ובגירעון של הבנת פני השטח, האיכויות של הקשר עם האזרחים פחתו והשפיעו אנושות כל איכות החוסן החברתי, שכמובן נפגע. כאשר אירועי האלימות יוחזרו לשליטת הצבא וינקטו פעולות אקטיביות, אזי שינוי היקף הפעילות הצבאית יסמן לציבור את שלב הבשלות להכלת המצב.
אז מהן הפעולות הדרושות כעת לשיקום חוסן החברה הישראלית? קודם כל, לצרוך את הידע שלנו מהערוצים הישראלים הרשמיים, ובמינון סביר. שנית, עלינו להיות קשובים להצהרות דובר צה"ל ופיקוד העורף. להפנים שהמטרה של ארגון טרור היא התשת העורף ויצירת תחושה של חולשה בקרבנו, ולכן יש להמעיט בצריכת סרטונים של חמאס או של מי שמפיץ אותם. עוד כדאי להיות מוכנים לעליית מדרגה ברמת האלימות, ולהבין שאורח רוח הוא משאב קריטי כעת.
האזרחים מגיבים לפעולות הצבא, וכשהוא אינו דפנסיבי בלבד, אלא אקטיבי ויוזם פעולות מתקפה המותאמות לפעולות האויב, אזי האזרחים מוכנים להכיל עלייה ברמת האלימות, ומסמנים "בשלות" לעליית מדרגה צבאית
לסיום, עם כל הקושי, עלינו לסמוך על הצבא ולהשאיר את הטחת ההאשמות והעבודה לגילוי המחדלים לוועדות חקירה ליום שאחרי המצב הנורא, כשהמלחמה הקשה תהיה מאחורינו.
רוני גז-לנגרמן היא ד"ר לתקשורת ויחסים בינאישיים, מומחית בהתמודדות במצבי לחץ ומרצה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם