"מבוגרים זוכרים יותר, ילדים סובלים יותר"

תמונותיהם של הילדים החטופים ברצועת עזה על בובות במסגרת מיצג שהוצב בכיכר צינה דיזנגוף בתל אביב, 25 באוקטובר 2023 (צילום: אבשלום ששוני / פלאש 90)
אבשלום ששוני / פלאש 90
תמונותיהם של הילדים החטופים ברצועת עזה על בובות במסגרת מיצג שהוצב בכיכר צינה דיזנגוף בתל אביב, 25 באוקטובר 2023

אי אפשר לשאת את המחשבה שהילדים החטופים לא יוחזרו מייד משביים בעזה. העיתונאי החשוב והמוערך אביב הברון, יליד קיבוץ בארי ועורך "המוסף לשבת" של "ידיעות אחרונות", ביקש להזכיר לכולנו ברשימה שפורסמה בעיתונו, כי יחד עם שבעת בני משפחתו החטופים "יש בעזה יום-יום, שעה-שעה, דקה-דקה, 240 ישראלים שכל שנייה בשבילם היא סיוט, ששעון החיים שלהם מתקתק באיטיות של נצח, בחרדה אינסופית".

בין הנרצחים בבארי בשבת השחורה היו גם אחות ושני גיסים של אביב הברון. בין שבעת בני משפחתו שנחטפו יש גם שני ילדים של אחייניתו – נווה בן השמונה ויהל, פעוטה מתוקה בת שלוש.

בין הנרצחים בבארי בשבת השחורה היו גם אחות ושני גיסים של אביב הברון. בין שבעת בני משפחתו שנחטפו יש גם שני ילדים של אחייניתו – נווה בן השמונה ויהל, פעוטה מתוקה בת שלוש

הזיכרון הרצוף מתחיל כידוע אחרי גיל שלוש. ובהקשר זה אני נזכרת באמירה-קביעה שנחרטה בזיכרוני לתמיד:

"מבוגרים זוכרים יותר, ילדים סובלים יותר".

את זאת שמעתי לפני שנים בהרצאה של ד"ר נתן דורסט ז"ל, שהיה פסיכולוג קליני ידוע וניצול שואה ודיבר על זיכרון הטראומות. שני הוריו נרצחו והוא, אז ילד, הסתתר במקומות מחבוא בהולנד.

כתבה מאת ענת לב-אדלר שפורסמה במוסף "זמנים" של "ידיעות אחרונות" ממחישה בחדות ובבהירות את כלל הברזל שניסח דורסט. אחת המרואיינות בכתבה היא גיטה קויפמן, ניצולת שואה בת 84. כל השנים, כדבריה, היא אמרה לעצמה:

"איזה מזל שהייתי כל-כך קטנה ואני לא זוכרת כלום מהמלחמה. שמעתי עליה ובניתי את הזיכרון מסיפורי ההורים וקרובי משפחה… אבל כשישבתי בבית מול הטלוויזיה וראיתי את הפוגרום ואת הזוועות, הזיכרון הגנטי שלי התפרץ. הבנתי שבראש אני לא זוכרת כלום, אבל בגוף ובתת מודע זה קיים…הרגשתי שאני ממש ממש שם איתם…שזה ממש קרה לי והזיכרון הגנטי התחיל לעבוד. הגלגל חזר אחורנית אחרי יותר משמונים שנה".

ידע מקצועי עשיר על פוסט-טראומה הצטבר כידוע מאז השואה. כיום יש פסיכולוגים ופסיכיאטריים מומחים מדופלמים בנושא. אולי הם יצליחו להציל את נפשותיהם של ילדים פעוטים שישוחררו משביים. וכאמור, אין להעלות על הדעת שזה לא יהיה בהקדם.

*  *  *

השיר האנטי מלחמתי "ילד אתה פלא" מדבר על קדושת החיים ועל הילדים כפלא הבריאה. חוה אלברשטיין תרגמה לעברית וגם שרה את השיר שחיבר והלחין פבלו קזאלס, נגן הצ'לו הקטלאני המהולל אשר נודע גם כלוחם שלום. יש ביצוע נוסף, מרעיד לב, של אסתר ראדא.

בעבר, לפני קרוב לשנתיים, כבר ציטטתי את השיר הזה בהקשר אחר. בימים אלה השיר חוזר אלי שוב ושוב ואני מתקשה לוותר על ציטוט חוזר של חלקו העיקרי:

"…עלינו לומר לכל אחד מהם:
יודע אתה מה שהינך
אתה פלא
אתה יחיד ומיוחד
אתה פלא
בכל העולם כולו
אין עוד ילד אחד בדיוק כמותך
אתה פלא
אתה יחיד ומיוחד.

וכאשר תגדל –
התוכל אז לפגוע באדם אחר
אשר כמותך גם הוא פלא
גם הוא יחיד ומיוחד
גם הוא פלא!
עליכם להוקיר זה את זה
עליכם לעבוד
כולנו חייבים לעבוד
כדי להפוך את עולמנו זה
שיהא ראוי לילדיו

…אתה פלא
אתה פלא
אתה פלא
אתה פלא".

שמעתי לראשונה את השיר הזה לפני כשלושים שנה בערוץ הטלוויזיה הראשון והיחיד אז. השיר הושמע בערב שידורים חגיגי ומיוחד שהוקדש לחתימת הסכם אוסלו באוגוסט 1993.

ידע מקצועי עשיר על פוסט-טראומה הצטבר מאז השואה. אולי הפסיכולוגים והפסיכיאטרים המומחים בנושא יצליחו להציל את נפשותיהם של ילדים פעוטים שישוחררו משביים. אין להעלות על הדעת שזה לא יהיה בהקדם

תקוות גדולות לשלום פיעמו בערב ההוא. הן הורגשו גם בשירתה של חוה אלברשטיין. היא הייתה מרוממת רוח. ועכשיו? – אותו שיר צובט לב והדמעות מציפות.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים. רוב הקיבוצניקים לא הורגלו עד אז לחשיפה פומבית של חייהם, והתייחסו לסיקור כאל הוצאתה החוצה של כביסה פנימית-משפחתית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 504 מילים ו-1 תגובות
סגירה