בין פולין לישראל, על שימור סיפורה של השבת השחורה

הפגנות פרו פלסטיניות בוורשה, אוקטובר 2023פולין, (צילום: AP Photo/Czarek Sokolowski)
AP Photo/Czarek Sokolowski
הפגנות פרו פלסטיניות בוורשה, אוקטובר 2023פולין,

כמה מילים על הימים הקרובים בפולין ושימור הסיפור של השבת השחורה. מדינת ישראל פועלת בחזיתות בינלאומיות רבות, וחשוב דווקא עכשיו לשאול לאן הולכת פולין בימים הקרובים ואיך זה מתקשר למעשי הרצח בעוטף.

היום (שבת) ושני הימים הקרובים – שבת, ראשון ושני -יהיו מאוד משמעותיים בעניין יחסה של פולין לישראל. בשבת הזו מציינים בפולין את ידנסטה ליסטופדה (Jedenasty listopada – ה-11 בנובמבר) יום העצמאות הפולני הקיים בפולין משנת 1918, שהפך עם השנים בפולין לסוג של יום הזעם הפולני.

בשעה שביום העצמאות בישראל חוגגים "על האש" ובאירועים משמחים, בפולין מתקיימות תהלוכות של ארגונים שונים, שעיקרם חיזוק הלאומנות הפולנית.

יום העצמאות הפולני שנחגג מאז 1918, הפך עם השנים לסוג של יום זעם פולני. כשביום העצמאות בישראל חוגגים "על האש" ובאירועים משמחים, בפולין מתקיימות תהלוכות שעיקרם חיזוק הלאומנות הפולנית

אירועי יום העצמאות הפולני מתחילים בטקסי זיכרון מרשימים לגדולי האומה ובמצעדים רחבי ידיים של אלפי פולנים נושאי דגלים וסמלי מולדת.

שיאו של אירועי הידנסטה ליסטופדה הוא בחילופי המשמרות של הצעדה המרכזית בוורשה בשדרת Marszałkowska, כאשר ארגונים קיצוניים לוקחים לקראת ערב את הובלת המצעד ומשמיעים בו סיסמאות בעניין "פולין הטהורה" ללא זרים, לרבות יהודים.

לפני שנתיים, אותה צעדה בעיר קאליש, העיר שעל שמה נכתבה אגרת סטטוס קאליש בעלת 37 הסעיפים, המעניקים ליהודים פריווילגיות רבות העוסקות בהגנה על היהודים תושבי פולין, מפגינים מקומיים העלו באש את אחד מהעותקים של המסמך, שלימים אף נחרט בחוקה הפולנית של היום.

בצעדות בערים שונות, ארגונים קיצוניים בעלי אופי אנטישמי מציגים כרזות ושואגים בקולות "טו יס פולסקה, טו ניי פולין" או בתרגום חופשי – "פה POLAND ולא POLIN" וברור שהכוונה ליהודים.

ביולי האחרון חתם ראש העיר של ורשה על אמנה נגד האנטישמיות. בטקס מרשים בנוכחות שגריר ישראל יעקב לבנה, הרב הראשי של פולין הרב מיכאל שודריך, ושלל פקידים – נחתמה האמנה, תוך התחייבות לשמור על יהודים באירועים בעלי אופי אנטישמי. התאריך הקרוב שעמד על הפרק היה אכן מועד יום העצמאות הפולני.

שיא אירועי הידנסטה ליסטופדה בחילופי המשמרות של הצעדה המרכזית בוורשה, כשארגונים קיצוניים לוקחים לקראת ערב את הובלת המצעד ומשמיעים סיסמאות בעניין "פולין הטהורה" ללא זרים, לרבות יהודים

אולם, לא באמת ברור מה שווה החתימה, אם לפני כמה שבועות, כמה ימים לאחר הטבח בעוטף, התירה העיריה לתומכי חמאס להפגין ובאותה ההזדמנות אותה בחורה נורווגית שלפה את אותו שלט נגד העם היהודי.

לפני כמה ימים גם ראשת העיר של לודז' חתמה על הסכם דומה נגד אנטישמיות, וממש לא מזמן חתם על כך גם ראש העיר לובלין. אולם עד שלא יחלפו ימי הזעם של אירועי 11 בנובמבר הפולני – לא נוכל לדעת האם לראשי העיר יש שליטה על יכולת הארגונים הקיצוניים להוציא את זעמם נגד יהודים.

אלא שאירועי ליסטופדה בוורשה לא יסתיימו בשבת, ה-11 בנובמבר, בערב. ביום ראשון, בהחלטה לא ברורה, תתקיים צעדה לתמיכה ב-239 החטופים. כנראה שמקבלי ההחלטות לא באמת מודעים לסמיכות לעשן האדום של מפגיני קבוצות הזעם הפולניות.

ראשי העיר של לודז' ולובלין חתמו על הסכם נגד אנטישמיות, אך עד שלא יחלפו ימי הזעם של אירועי 11/11 הפולני – לא נוכל לדעת האם לראשי העיר יש שליטה על יכולת הארגונים הקיצוניים להוציא את זעמם נגד יהודים

לצד האירועים הקרובים בפולין, ישנו עניין נוסף שמרחף מעל ביחסי ישראל ופולין והוא הזיכרון.

בפולין ישנם עשרות מכונים ומוזיאונים העוסקים בשימור השואה. חלקם מציגים את הנרטיב היהודי וחלקם את הנרטיב הפולני' אולם שתי האסכולות יחד מסכימות שחלקה הגדול של השואה והשמדת העם היהודי התרחש על אדמת פולין.

רוצה לומר, פולין יודעת היטב מהי שואה, מהו ניסיון לרצח עם, איך נראית מכונת הריגה. מאז אירועי השבת השחורה נראו בפולין מספר אירועים מטרידים ביחסם לעם היהודי.

ראשית, שר החוץ הפולני זבינגווי ראו נפגש עם משלחת של שגרירים ממדינות ערביות, והביע בפניהם את עמדתו ביחס זכותם של הפלסטינים עם נימה להצדקת החמאס.

"אתמול הייתה לי פגישה נוגעת ללב עם שגרירי מדינות ערב בוורשה. שמעתי מילות עצב על אובדן החיים העצום ברצועת עזה וביטויי הזדהות עם הפלסטינים. הדגשתי שלכל חיי אדם אין מחיר. פולין לא תסכים לסטנדרטים כפולים בתחום זה. חזרתי על הגינוי החריף שלי להרג המוני של אזרחים. הבעתי הבנה לשאיפות הפוליטיות הפלסטיניות. מההיסטוריה שלה, פולין מכירה את תחושת הנטישה הנוראה של הקהילה הבינלאומית".

מאז אירועי השבת השחורה נראו בפולין מספר אירועים מטרידים. שר החוץ הפולני: "הייתה לי פגישה נוגעת ללב עם שגרירי מדינות ערב בוורשה. שמעתי מילות עצב על אובדן החיים העצום ברצועה וביטויי הזדהות עם הפלסטינים

המרחב הציבורי בפולין מתחיל להיות לזירת תמיכה בחמאס. תומכי חמאס ואנטישמים קיימו בוורשה וקרקוב עשרות הפגנות תמיכה בעם הפלסטיני באישור ראשי העיר, כשבמקביל שלטים הנושאים את תמונות החטופים מוסרים בברוטליות מלוחות המודעות.

אבל אחד הדברים הבולטים שניתן להצביע עליו בעניין היחס למדינת ישראל והעם היהודי הוא התעלמות כמעט מוחלטת מעניין הטבח של 1400 יהודים, 239 חטופים ואלפי פצועים.

מוזיאון פולין, מוזיאון אושוויץ, מוזיאון גליציה, מוזיאון הז'יך ועוד עשרות מוזיאונים אחרים – דילגו מאד מהר על אירועים מצמררים אלו ועברו לסדר היום. לעיתים ישנו אזכור קצר ומינורי מהסוג של "כן, כן, בישראל קרה משהו ועצוב לנו מאוד על כך", אבל שום מוסד פולני כלשהו לא מקדיש דבר לצורך שימור התודעה בעניין אותם אירועים מחרידים, שאילו היו קורים במקום אחר על הפלנטה היו מצמררים את כולם.

ללא קומץ יהודים מקומיים מהקהילות היהודיות הקטנות, שסובלות גם כך מבעיית זהות יהודית, ופעילים ישראלים המתגוררים בפולין – יתכן שבפולין כלל לא היו יודעים על אותו רצח המוני בעוטף.

יתרה מזאת, אחד מהחטופים הוא אלכס דנציג. דנציג הוא דמות מוכרת ביחסי ישראל פולין. במשך שנים רבות הוא עבד ביד ושם, והיה גם אחד מעמודי התווך של מסעות הנוער לפולין, דמות מוכרת היטב בפולין ובישראל.

ללא קומץ יהודים מקומיים מהקהילות היהודיות הקטנות, שסובלות גם כך מבעיית זהות יהודית, ופעילים ישראלים המתגוררים בפולין – יתכן שבפולין כלל לא היו יודעים על אותו רצח המוני בעוטף

בימיה הראשונים של המלחמה, התקבל בנו של דנציג על ידי נשיא פולין אנדז'יי דודא ואכן נאמרו מילים חמות מאוד בעניין הרצון לשחרורו. פולין אף הזכירה יותר מפעם אחת כי בקרב החטופים ישנו אחד שהוא בעל אזרחות זרה, אבל שם למעשה תם העניין.

מאז אותו ביקור אצל נשיא פולין, למעט מספר אירועים אזוטריים מקומיים קטנים המאורגנים על ידי פעילים תומכי ישראל, חב"ד וישראלים המתגוררים בפולין, פולין עצמה אינה מראה סימני סולידריות עם העם היהודי בציון, עד למצב של חוסר עניין מוחלט.

דווקא מדינה שמרבה לחרוט על דגל ההיסטוריה שלה את מכונת ההשמדה הנאצית, מתעלמת מאותו רצח המוני נגד יהודים בארץ ישראל. וחבל.

מפולין לישראל – מי ישמור על זיכרונות הטבח בעוטף?

עוד מעט אנחנו סוגרים את השבוע החמישי של אירועי הטבח הנוראי בעוטף.
אתרי הרצח בבארי, בנחל עוז ובכפר עזה הופכים להיות אתרי עלייה לרגל לעיתונאים, סלבריטאים, משפיענים וכל סקרן שרוצה לחוש מה עבר על אותם 1400 נרצחים.

לצד הביקורים באתרים אלה, ידוע לכולם שבעוד כמה ימים יגיע הגשם אשר ישטוף את הסימנים הנראים לעין. זאת לצד רצונם של חלק מהקיבוצים לשוב לביתם. משמעות הדבר היא כי מה שנראה עכשיו לעין, לא יישאר גלוי לעולמי עד.

לצד הביקורים באתרים אלה, בעוד כמה ימים יגיע הגשם וישטוף את הסימנים הנראים לעין. זאת לצד רצונם של חלק מהקיבוצים לשוב לביתם. משמעות הדבר היא כי מה שנראה לעין עכשיו, לא יישאר גלוי לעולמי עד

תוך כדי הפרסומים, הכתבות והדעות בעניין שימור הסיפור של מסע הרצח, נשמעות דעות שונות כיצד לנהוג. דעה אחת אומרת שבכל מקום ישוב ראוי לשמר מבנה אחד שיהיה אנדרטה מקומית. אחרים אומרים שיש לשמר את כל המתחמים. יש דעות לכאן ולכאן.

לצד כל זה, עולה השאלה של שימור הסיפור בתודעה הלאומית. אחד המשרדים שנמתחה עליו ביקורת הוא המשרד למורשת בראשותו של השר עמיחי אליהו. באחד הראיונות טען השר אליהו שאחד מתפקידיו הוא תיעוד הפוגרום, והוא אף סיפר שאנשיו בימים אלה עובדים על תיעוד האירועים.

בשלב זה לא ברור לאן מדינת ישראל תיקח את נושא שימור האסון, בפרט כשאנו נמצאים בעיצומה של מלחמה ועדיין הסיפור לא תם. אולם לצד זה, ראוי כי המשרד למורשת או כל גוף אחר שיקבל על עצמו את העבודה על התכנים – ייעזר במי שיש לו ניסיון עשיר בתחום זה.

אכן, ישנו דיון פתוח האם למסגר את האירועים בעוטף כאירועי שואה. ישנם האומרים שאין לערבב בין השואה שקיפדה חיי 6 מיליון יהודים לבין האסון האחרון, וישנם כאלה המצדדים בשימוש בנרטיב זה, שכן גם במקרה זה נטבחו ונשרפו יהודים. לכן, על מי יקבל על עצמו את התפקיד – מוטלת המשימה לקבל את ההחלטה הנכונה בנושא.

אולם לצד כל זה, ישנה בארץ קבוצה גדולה מאוד של חוקרים והיסטוריונים המתמחים בשואה, ולצדם עשרות רבות של מדריכי פולין, שכבר כמה שנים לא זכו לחדש את מסעות הנוער למחנות ההשמדה.

ראוי יהיה מצדם של המשרד למורשת, במידה שיישאר קיים ולא ייסגר מחמת חוסר מעש וחוסר עניין, או כל גוף אחר שיהיה ממונה על זיכרון השבת השחורה, לבנות צוות של מומחי שואה ובעלי הניסיון בהדרכה בפולין

ראוי יהיה מצדם של המשרד למורשת, במידה שיישאר קיים ולא ייסגר מחמת חוסר מעש וחוסר עניין, או כל גוף אחר שיהיה ממונה על זיכרון השבת השחורה, לבנות צוות של מומחי שואה ובעלי הניסיון בהדרכה בפולין

אירועי הטבח הופיעו במדיה ובמיוחד ברשתות החברתיות בקבצי תמונות ווידאו ללא כל פילטר. למעט המלחמה באוקראינה, זהו אחד האירועים שהמידע זרם יותר מהר לציבור המחוברים מאשר בערוצי התקשורת המסורתיים.

לאותם חוקרים ומדריכי שואה יש ידע רב בעבודה מול בני נוער, וציבור המתעניין במורשת העם היהודי ומורשת השואה. יש להם את הידע לאזן נכון בין התכנים הרבים שיצאו לאור בשעות הראשונות של הטבח הנוראי. יש להם את הכלים והניסיון לשלב בין זיכרון השואה לזיכרון השבת השחורה ואירועים נוספים בלוח השנה של עם ישראל. הם האנשים הנכונים ביותר לשימור המורשת הזאת, שידעו לנתב נכון בין הנושאים הרבים, בין הברוטליות והאכזריות של חמאס לבין מכונת המוות של הנאצים.

נכון יעשה מי שיקבל על עצמו לטפל בנושא זה, להרים טלפון כבר מחר בבוקר לכמה אנשי מפתח שיוכלו כבר ביום ראשון בבוקר להתחיל לשמר ולתעד את הקיים. כי מה שיש לנו היום ביד, אין לדעת אם יישאר לתמיד.

מאיר בולקה חוקר ומגלה בשנים האחרונות את מזרח אירופה ובמיוחד את פולין. כבר 10 שנים על הקו בין פולין לישראל ועדיין לא גילה אפילו 10% מהסיפורים של יהדות אירופה לפני השואה ולאחריה. הופך כל אבן, מאתר כל פיסת מידע ומנסה להוציא את האמת לאור, גם אם היא כואבת. במסגרת עיסוקו פועל לשימור המורשת היהודית ועוסק בשימור אתרי מורשת יהודיים. לעיתים גם נאבק באנטישמיות, בעיקר זו הדיגיטלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,503 מילים ו-1 תגובות
סגירה