בנימין נתניהו, אז בן ניתאי, בגיל 28 (צילום: צילום מסך, The Advocates)
צילום מסך, The Advocates

שיעור בהיסטוריה של ארה"ב לאזרח האמריקאי לשעבר בן ניתאי

נתניהו השווה את מצבו לזה של הנשיא רוזוולט אחרי פרל הארבור ולזה של הנשיא בוש הבן אחרי אסון התאומים ושאל מדוע מהם לא דרשו לקחת אחריות ● אין מנוס, אם כן, לחזור לשיעור היסטוריה קצר ● אור רפל-קרויזר מזכיר לראש הממשלה מה קרה אחרי פרל הארבור ו-9/11, ולמה - אם בכלל - ההשוואה הנכונה עבורו זה מה שקרה לבוש אחרי הוריקן קתרינה ● פרשנות

ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט לקחת אותנו שוב בנתיב ההשוואות ההיסטוריות: "האם מרוזוולט ביקשו לקחת אחריות על התקפת פרל הארבור?" שאל את מראיינת סי-אן-אן דאנה באש בתשובה לשאלה האם עליו לקחת אחריות לאסון השבעה באוקטובר, והמשיך: "האם ג'ורג' בוש התבקש לקחת אחריות על 9/11?"

נראה, אפוא, כי אין מנוס לחזור לשיעור היסטוריה קצר.

פרנקלין דלאנו רוזוולט לא נדרש לקחת אחריות על מתקפת פרל הרבור מכיוון שהיא אישרה את קו המדיניות אותו ביקש להוביל. מתחילת המלחמה, רוזוולט היה בצד האקטיביסטי וביקש להצטרף לצד בעלות הברית, אך הבדלנים בקונגרס כבלו את ידו בעזרת חוקי הניטרליות מהשנים 1935-1939.

ממשל רוזוולט סייע ככל שיכל לבעלות הברית מבלי להפר את הניטרליות הפורמלית, והלכה למעשה האכיל את בריטניה וחימש את ברית המועצות באמצעות תוכנית "החכר-השאל". מדיניות זו עוררה גם היא התנגדות בדלנית, ו"ועדת אמריקה ראשונה" (America First Committee) יצאה במסע לחץ ציבורי מקיף לשמור על הניטרליות של ארה"ב, שצ'ארלס לינדברג היה דובר מרכזי בו.

על רקע זה, מתקפת פרל הארבור – הגם שהייתה תוצר של כשלון מודעיני נקודתי – היוותה למעשה אישוש למדיניותו של רוזוולט וכשלון הקונספציה הבדלנית, ולא להיפך.

הנשיא פרנקלין רוזוולט חותם בבית הלבן על הצהרת מלחמה בעקבות התקפת יפן על פרל הארבור יום קודם לכן. 8 בדצמבר 1941 (צילום: AP Photo)
הנשיא פרנקלין רוזוולט חותם בבית הלבן על הצהרת מלחמה בעקבות התקפת יפן על פרל הארבור יום קודם לכן. 8 בדצמבר 1941 (צילום: AP Photo)

על רקע המתקפה, רוזוולט שכנע תוך ימים את הקונגרס להכריז מלחמה על יפן ולאחר מכן על גרמניה, ו"ועדת אמריקה ראשונה" התפרקה. לא היתה סיבה לתבוע מרוזוולט לקבל אחריות מכיוון שהמתקפה אשררה את טענותיו.

למעשה, עד כדי כך, שתיאוריות קונספירציה שונות טוענות שרוזוולט ידע על המתקפה ולא מנע אותה כדי להכריע סופית את הבדלנים. אין לכך כל הוכחה, כמובן, אבל זה רק מבהיר עד כמה פרשנותו של נתניהו הפוכה מהאמת ההיסטורית.

קונספירציות שונות טוענות שרוזוולט ידע על המתקפה ולא מנע אותה כדי להכריע סופית את הבדלנים. אין לכך כל הוכחה, כמובן, אבל זה רק מבהיר עד כמה פרשנותו של נתניהו הפוכה מהאמת ההיסטורית

בניגוד לפרל הארבור, פיגועי ה-11/9 לא אישרו או הפריכו מדיניות של ג'ורג' בוש הבן. גם הם היה תוצר של כשלון מודעיני נקודתי, ואכן בעקבותיו – אם כי באיחור של כמה חודשים –  הקונגרס הקים ועדת חקירה בסוף נובמבר 2002.

הוועדה ישבה על המדוכה שנתיים והוציאה דוח כבד כרס, ובחקירתה גם התייחסה למדיניות הממשל: הסרטון של קונדוליסה רייס, היועצת לבטחון לאומי דאז, מתפתלת בתשובה לשאלה על התעלמות הממשל ממסמך מודיעיני שכותרתו Bin Laden Determined  to Attack inside the US זכורה היטב.

עם זאת יש צדק בדבריו של נתניהו שאחרי אסון התאומים, היה אפקט "התכנסות סביב הדגל" מאחורי בוש הבן, והוא זכה לעליה משמעותית בתמיכה הציבורית – עד כדי 90% תמיכה בחודשים שלאחר הפיגוע, מספרים שנתניהו – כרגע עם לא יותר מ-25% תמיכה בציבור – בוודאי מקנא בהם.

אלא שכאן נתניהו נופל לכשל הנטורליסטי. העובדה שכך היה – שאכן בחודשים הראשונים שלאחר מתקפת ה-11/9 רוב הציבור האמריקאי התכנס סביב בוש – אין פרושה שטוב שכך היה.

נתניהו נופל לכשל הנטורליסטי. העובדה שכך היה – שאכן בחודשים הראשונים שלאחר 11/9 רוב הציבור האמריקאי התכנס סביב בוש – אין פרושה שטוב שכך היה

בדיעבד, התברר שממשל בוש ניצל את התמיכה הזו לקדם את אובססיית המדיניות שלו עוד משנים קודם – הפלת משטר סדאם חוסיין בעיראק. אגב, בזמנו נתניהו התנבא בנחרצות בפני הקונגרס שתביא להתפתחויות חיוביות במזה"ת כולל הפלת משטר האיתוללות באיראן.

בדיעבד, המלחמה הזו הייתה כמובן קטסטרופלית ועלתה בחיי אדם וממון, חיזקה את שליטת איראן באזור והחלישה את אחיזת ארה"ב ואת הרצון הפוליטי בה למעורבות נוספת במזרח התיכון.

אחת המסקנות של דוח 9/11 הייתה שבין הסיבות שממשל בוש החמיץ את ההתרעה לפיגוע הייתה ההתרכזות המוגזמת שלו בזירה העיראקית. יתכן שאם היתה דרישה ללקיחת אחריות וחקירה מוקדמת יותר, הפארסה ששמה מלחמת עיראק השנייה היתה נמנעת.

כך או כך, הכשל הגדול היותר בהשוואה של נתניהו לפרל הארבור ולמתקפת 11/9 היא בחוסר הבנה מוחלט של טיב האירוע. פרל הארבור ואסון התאומים היו מתקפות פתע; עיקר ההלם שהן גרמו היה בתחושה שנוצר איום מסוג חדש – לפני פרל הארבור ארה"ב לא הותקפה על אדמתה זה 130 שנה, ולפני ה-11 בספמטבר ארה"ב לא הכירה את איום הטרור.

בשני המקרים ארה"ב התעשתה במהרה והגיבה בעוצמה – יתכן שאף נמהרת וחריפה מדי. אסון השבעה באוקטובר 2023 בישראל הוא מטיב אחר לגמרי: הוא לא 11/9, הוא הוריקן קתרינה.

בשני המקרים ארה"ב התעשתה במהרה והגיבה בעוצמה – יתכן שאף נמהרת וחריפה מדי. אסון השבעה באוקטובר 2023 בישראל הוא מטיב אחר לגמרי: הוא לא 11/9, הוא הוריקן קתרינה

 הנשיא ג'ורג' בוש הבן במוקד החירום המבצעי בלואיזיאנה אחרי הוריקן קתרינה, 5 בספטמבר 2005 (צילום: AP Photo/Lawrence Jackson)
הנשיא ג'ורג' בוש הבן במוקד החירום המבצעי בלואיזיאנה אחרי הוריקן קתרינה, 5 בספטמבר 2005 (צילום: AP Photo/Lawrence Jackson)

עצם האיום של טרור מצד חמאס לא חדש לישראל. ההלם שהמתקפה יצרה הוא לא בעצם הקונספט שעלולה לצאת מתקפה כה רצחנית מכיוון עזה (אם כי כמובן ממדיה ואכזריותה עדיין מדהימים אותנו).

ההלם הוא בהתפרקות המוחלטת של יכולת המדינה להגיב לה – החל מחוסר ההתראה המודיעינית, עובר בעובדה שהצבא לא הצליח להגיע ליישובים שעות ארוכות, וכלה בקריסה המוחלטת של כל שירות ושירות מהמגזר הציבורי אל מול המשבר.

ההלם הוא בהתפרקות המוחלטת של יכולת המדינה להגיב לה – החל מחוסר ההתראה המודיעינית, עובר בעובדה שהצבא לא הצליח להגיע ליישובים שעות ארוכות, וכלה בקריסה המוחלטת של כל שירות במגזר הציבורי

זו גם התפרקות שנעוצה באופן ישיר במעשיו ומחדליו של ראש הממשלה, החל בניהול ארוך הטווח של הממשלה וקידום תרבות של מינויים פוליטיים חסרי כישורים וכלה בהפיכה המשטרית שקרעה את החברה ואילצה את הרמטכ"ל וראשי מערכת הביטחון להתמודד עם צבא קרוע מבפנים במקום עם איומי מלחמה חיצוניים.

בדומה, האיום של הוריקנים לא היה איום חדש למדינות שלחופי מפרץ מקסיקו. הוריקן קתרינה ב-2005 היה אמנם חזק יותר מהרגיל ופגע בניו-אורלינס אנושות, אבל לא היה בו משהו שונה באופן קטגורי מהוריקנים קודמים.

חלקים שלמים של ניו אורלינס תחת השטפונות של הוריקן קתרינה, 30 באוגוסט 2005 (צילום: AP Photo/David J. Phillip)
חלקים שלמים של ניו אורלינס תחת השטפונות של הוריקן קתרינה, 30 באוגוסט 2005 (צילום: AP Photo/David J. Phillip)

עם זאת, שנים של ייבוש ורקב של המגזר הציבורי בניו אורלינס בכל הרמות – פדרלי, מדינתי ועירוני – הביאו לתוצאה הקטסטרופלית.

שנים של הזנחה של הסכרים מסביב לעיר הביאו לכך שהם נפרצו בהוריקן וחלקים נרחבים מהעיר הוצפו; תושבים חיכו בבתיהם המוצפים שעות וימים עד שחולצו, ורבים טבעו לפני שהגיע חילוץ; מרכז הפליטים באצטדיון הלואיזיאנה סופרדום הפך למרכז של רעב ופשע. ארצות הברית הגדולה נראתה כמו מדינת עולם שלישי.

ואכן, אף אחד לא חיכה אז עם הביקורת על בוש. ביקורת – מוצדקת, יש לומר – ניתכה על הנשיא מיידית, כמו גם על פוליטיקאים אחרים. זכורה במיוחד ההתפרצות של אנדרסון קופר על הסנאטורית מארי לנדרו,  דמוקרטית מלואיזיאנה שניסתה לומר שיש הרבה טענות והכול יבדק בעיתו ובזמנו.

אף אחד לא חיכה אז עם הביקורת על בוש. ביקורת – מוצדקת, יש לומר – ניתכה על הנשיא מיידית, כמו גם על פוליטיקאים אחרים. זכורה במיוחד ההתפרצות של אנדרסון קופר

אנדרסון השיב לה כי הוא "רואה בימים האחרונים גופות ברחובות כאן במיסיסיפי, ולשמוע פוליטקאים מודים אחד לשני… יש כאן הרבה אנשים שסובלים ולשמוע פוליטיקאים מחמיאים זה לזה לא בא להם טוב כרגע". זכורים גם הדיווחים הזועמים של שפרד סמית ב"פוקס ניוז", שהטיל אשמר בעיקר על ממשל הפדרלי.

ואכן, הימים שאחרי הוריקן קתרינה היו הימים שבהם בוש איבד את הלגיטימציה הציבורית שלו. הוא המשיך למשול שלוש שנים כי כך עובדת השיטה הנשיאותית האמריקאית, אבל בכל בחירות מאז ואילך הבוחרים הביעו את דעתם הנחרצת: ב-2006 הרפובליקאים איבדו את הסנאט ואת בית הנבחרים, וב-2008 ברק אובמה ניצח בהפרש הקולות הגדול ביותר מ-1992 ועד ימינו.

בוש המשיך למשול עוד שלוש שנים, כי כך עובדת השיטה הנשיאותית האמריקאית, אבל הבוחרים הביעו את דעתם הנחרצת: ב-2008 ברק אובמה ניצח בהפרש הקולות הגדול ביותר מ-1992 ועד ימינו

השיטה בישראל היא פרלמנטרית ולא נשיאותית. בניגוד לארה"ב, אין לנו בחירות תכופות בהן ישנה הזדמנות להביע את רצונותינו בשלל נושאים על בעלי תפקידים שונים. מאידך, גם אין לנו קדנציות קבועות – וליבה של השיטה הפרלמנטרית הוא שכשהכנסת והממשלה מאבדות את אמון העם, הן צריכות להתפזר.

הממשלה זוכה כיום לאמון של לא יותר מ-25% מהציבור. היא חייבת להתפטר לאלתר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
הדוגמא הטובה ביותר של חילופי שלטון תוך כדי מלחמה על רקע קריסה של קונספציה היא החלפתו של צ'מברלין ע"י צ'רצ'יל. נוויל צ'מברלין שהיה שר האוצר בממשלת בולדווין ובמאי 1937 החליף את בולדווין ע... המשך קריאה

הדוגמא הטובה ביותר של חילופי שלטון תוך כדי מלחמה על רקע קריסה של קונספציה היא החלפתו של צ'מברלין ע"י צ'רצ'יל. נוויל צ'מברלין שהיה שר האוצר בממשלת בולדווין ובמאי 1937 החליף את בולדווין על רקע דרישה להתחמשות של ברטניה בעקבות השתלטות גרמניה הנאצית על הריין ופלישת איטליה לחבש (אתיופיה) בשנת 1936. מדיניות הפיוס של צ'מברלין כלפי היטלר לא מנעה את כיבוש פולין בתחילת מלחמת העולם השניה בספטמבר 1939. רק בראשית מאי 1940 בעקבות הפיאסקו בנורווגיה וערב הפלישה הגרמנית לצרפת ולארצות בנלוקס הודח צ'מברלין והוחלף ע"י וינסטון צ'רצ'יל. עוד בזמן ממשלת בולדויין התנהל וויכוח בנושא חימוש בריטניה אל מול גרמניה הנאצית. ויכוח זה המשיך בתקופת צ'מברלין שקידם את מדיניות הפיוס שלו מול היטלר.
יש דמיון רב בין התקופה שקדמה למלחמת 2023 לבין לבין בשנים 1936- 1940. בשתי התקופות ראשי הממשלה של בריטניה וישראל ניהלו מדיניות של פיוס מול אויב נחוש להילחם. נתניהו איפשר לכסף קטרי לזרום לחמאס. הוא לא תקף את חמאס למרות שהג'יהד האיסלמי ירה רקטות מהשטח שבשליטת חמאס. הוא דגל במדיניות "ניהול הסכסוך" מול חאמס כדי לחזקו אל מול הרשות הפלשתינית, במקום להכניעו.
את צ'מברליין הדיחו חברי פרלמנט מהמפלגה השמרנית, מפלגתו של צ'מברליין פעלו עם מפלגת האופוזיציה, מפלגת הלייבור למנות את וינסטון צ'רצ'יל השמרני לראש הממשלה. בניגוד לבריטים לא נראה באופק חברי כנסת ממפלגתו של נתניהו שיראו את טובת המדינה ו"יעזו" להדיחו.
לגבי תפקוד הממשלה לאחר האסון ב- 7 באוקטובר יש לי הערה אחת. אני משמש יועץ לגופי תשתית ממשלתיים אל מול גוף רגולטורי (ממשלתי) ששוחט וסוחט את גופי התשתית. מהכרות מצומצמת של המערכת הבירוקרטית הממשלתית אני מופתע שיש מופתעים מחוסר תפקודה. בימים רגילים המערכת הממשלתית, מנקודת המבט הצרה שיש לי, אוכל להגיד שתפקודה בזבזני ולא יעיל וזאת בלשון המעטה. לכן נראה לי מוגזם לצפות שתתפקד בחרום

עוד 1,146 מילים ו-3 תגובות
סגירה