נניח שאתה יהודי שהוא אזרח ארצות הברית, צרפת או גרמניה. אתה אוחז בתפיסת עולם ליברל-דמוקרטית. אתה מבועת ממעשי חמאס. אתה רותח בכל מאודך על גילויי אנטישמיות. אתה כועס מאד גם על גילויי אסלאמופוביה. אתה ממוקם במתחם הליברל-דמוקרטי ואינך מדקלם סיסמאות אוטומטיות, אופנתיות ודוחות על שחרור פלסטין מהים עד הירדן.

בכלל, אתה מתעקש לחשוב. ומתעקש להביט בבני אנוש. אינך מדקלם אך ורק אמירות חלולות ואוטומטיות בבחינת מצוות אנשים מלומדה שנורא רוצים שלא ידיחו אותם מקבוצת ההתייחסות הנוקשה שלהם, שהייתה פעם ליברלית או הומניסטית וחושבת וכיום היא תבנית נוקשה שאוי לו לחורג מטקסיה לטובת אמפתיה אנושית עמוקה וחשיבה עצמאית.

נניח שאתה אזרח ארה"ב, צרפת או גרמניה. אתה מתעקש לחשוב. ומתעקש להביט בבני אנוש. אינך מדקלם אמירות חלולות ואוטומטיות של מי שלא רוצים שידיחו אותם מקבוצת ההתייחסות הנוקשה שלהם

נניח שאתה מצליח לראות היטב את מצוקת הישראלים. את הקטסטרופה שהתחוללה ביום 7 באוקטובר. אתה חש הזדהות עמוקה עם הקורבנות הישראלים הרבים כל-כך. אתה לא מפסיק לחשוב על החטופים והשבויים הישראלים בעזה. אתה מצליח לראות היטב את הקטסטרופה שהומטה על 2.3 מיליון עזה.

נניח שאתה סבור שמדינת ישראל חייבת להגן על אזרחיה. שלא ניתן עוד לקבל את האיום הצבאי האסלאמיסטי על הישראלים מהרצועה האומללה שנשלטת בידי ארגון פשע נגד האנושות. אתה מאמין למדינת ישראל כשהיא טוענת שהיא פועלת לפי דיני הלחימה של המשפט הבינלאומי. אך אתה מזועזע מהעובדה שאלפי חפים בעזה נהרגים.

לבך דואב. אינך מוכן לקבל הכחשה או מזעור של סבל אנושי. אינך מוכן להיכנע למניפולציות זולות ולמסעות תעמולה חלולים. אתה מנסה לקרוא מעט. להקשיב. ללמוד.

אתה מתעניין מאד. אתה בקי למדי אך אינך בקי בצורה הכי מעמיקה בקונפליקט הישראלי-פלסטיני. עם זאת, עיניים לך ואוזניים לך ולב פועם לך ואתה יכול לזהות בצורה סבירה היכן בוצעו פשעים לאורך ההיסטוריה מצד זה והיכן בוצעו פשעים מהצד האחר. אתה יהודי. אתה בן אנוש. אתה חש אמפתיה עמוקה לסבלם של הישראלים. אתה חש אמפתיה עמוקה לסבלם של הפלסטינים.

נניח שאתה סבור שמדינת ישראל חייבת להגן על אזרחיה. אתה מאמין לישראל כשהיא טוענת שהיא פועלת לפי דיני הלחימה של המשפט הבינל'. אך מזועזע מהעובדה שאלפי חפים בעזה נהרגים

אתה סבור שמדינת ישראל כוננה בגדה משטר אפרטהייד נורא שחייב לעבור מן העולם. אתה גם מבין את חרדת הישראלים מפני אובדן שליטה צבאית באותה גדה ממש. מי לידם יתקע שחמאס לא ישתלט גם על הגדה בעקבות הסכם מדיני עם אש"ף?

אתה סבור שמשטר האפרטהייד ששלט גם ברצועה עד 2005 היה חרפה מוסרית, ואתה סבור שמשטר חמאס שהשתלט על הרצועה בשנת 2007 הוא שלטון פשע אלים, דכאני ומחריד.

ולפתע אתה שומע שר מטומטם וגזען בזוי מממשלת ישראל מדבר על מחיקת עזה. כלומר: על רצח עם. הוא אפילו מסכים לדברי מראיינו שניתן להטיל על עזה פצצת אטום. אתה שם לב שישראלים רבים מדברים על מחיקת עזה מתושביה. כלומר: על רצח עם. אם אתה מביט בשורות הקטנות, תגלה שגם חבר כנסת שחבר בוועדה לבחירת שופטים במדינת ישראל מחזק את דברי השר המטומטם ותומך גם הוא ברצח עם.

אתה קולט שהם אינם השרים וחברי הכנסת היחידים ששכנעו עצמם שמיליוני פלסטינים אינם חפים מפשע. שמיליוני פלסטינים אשמים בפשע נגד האנושות שבוצע ביום 7 באוקטובר. שצריך לפגוע בכולם. גם בילדים. הרי הם יגדלו להיות חמאס. כמו שהתינוקות הישראלים נשחטו כי הם יגדלו להיות חיילים.

ולפתע אתה שומע שר מטומטם וגזען בזוי מממשלת ישראל מדבר על מחיקת עזה. כלומר: על רצח עם. הוא אפילו מסכים לדברי מראיינו שניתן להטיל על עזה פצצת אטום

ואז אתה שומע שראש ממשלת ישראל לא פיטר את השר המטומטם והגזען הבזוי הזה. אתה מבין היטב שראש הממשלה מתעקש לשמר את ממשלת הבלהות שלו כי הוא אינו מתכוון ללכת לשום מקום. הוא מתכוון להמשיך בהפיכה משטרית בזויה שהולידה מחאה ישראלית שריגשה אותך מאד.

אתה רואה כיצד השר הדוחה שמעריץ רוצח המונים ממערת המכפלה ומתגורר בלב האפרטהייד בחברון, מופקד על משטרת ישראל. אתה רואה כיצד נוהגת המשטרה באלימות פיזית ומילולית קשה במפגינים. אתה זוכר כיצד הופקרו האזרחים הערבים לחסדי ארגוני הפשע. אתה רואה ששר חלול ועלוב זה מנסה הכל כדי להבעיר את מדינת ישראל בין אזרחים יהודים לערבים.

אתה רואה כיצד שרי ממשלה מרכזיים פועלים להבערת הגדה הכבושה. מגבים מעשי טרור קשים ואכזריים כלפי הפלסטינים משוללי האזרחות בגדה הכפופים למשטר צבאי. אתה רואה שלא פעם קיים שיתוף פעולה בין מתנחלים אלימים לחיילים בצבא הישראלי.

אתה רואה כיצד בנו הנבוב והאומלל של ראש ממשלת ישראל תומך בפומבי בסיסמה המבחילה: כיבוש. גירוש. התיישבות. כלומר: טיהור אתני בעזה בכוח הזרוע. וזאת כלפי מיליוני אנשים שהוריהם או הורי הוריהם חוו טראומת גירוש ועקירה. אתה רואה שסיסמה זו צוברת תאוצה במדינת ישראל. אתה רואה שהיא במיינסטרים.

אתה רואה כיצד שרי ממשלה מרכזיים פועלים להבערת הגדה הכבושה. מגבים מעשי טרור כלפי הפלסטינים משוללי האזרחות הכפופים למשטר צבאי. אתה רואה שלא פעם קיים שת"פ בין מתנחלים אלימים לחיילים

אתה צופה בחיילים וקצינים רבים מהצבא הישראלי מדברים על שיבת יישובים יהודים לעזה. מניפים שלטים מודפסים מראש עם שמות יישובים ישראלים שהיו בעבר בעזה. תוקעים את דגל ישראל בחוף עזה ומדברים בפומבי על התנחלות יהודית בעזה. מתקינים מזוזה בבית כנסת בעזה. מניפים את דגל ישראל על מסגד בעזה. ושרים בממשלת ישראל גורסים בגלוי שיש להשיב את היישובים היהודיים לרצועה.

ואז אתה שומע את מי שהיה ראש שב"כ במדינת ישראל וגם היה שר ביטחון פנים וכיום הוא שר חקלאות בממשלת נתניהו ומי שנחשב פעם לאיזה סמן מתון או משהו כזה.

והוא אומר (קוראים לו אבי דיכטר) שהמלחמה הזו תיגמר בטיהור אתני של הפלסטינים. נכבה 2023, הוא אומר. ככה הוא אומר. ואז אתה שומע ח"כים, ניסים ואטורי, דני דנון, אחד מהם אפילו מהאופוזיציה, רם בן ברק, שמציעים לשגר את הפלסטינים למדינות אחרות.

אתה מביט בכל אלה. אתה יהודי. אתה בן אנוש. אתה בעל תפיסת עולם ליברל-דמוקרטית.

האם תוכל להמשיך לחוש הזדהות עם מדינת ישראל?

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.