מעט מדי ומאוחר מדי - מוזיאון אושוויץ פרסם הודעת תמיכה בישראל

מפגינים פרו־ישראלים מול מפגינים אנטי־ישראלים ליד פסל קופרניקוס בוורשה, פולין, 11 באוקטובר 2023 (צילום: גילעד שדה)
גילעד שדה
מפגינים פרו־ישראלים מול מפגינים אנטי־ישראלים ליד פסל קופרניקוס בוורשה, פולין, 11 באוקטובר 2023

שאלה מהותית הנוגעת לפולין: איך זה שאין שום מוזיאון בפולין, העוסק בשואת העם היהודי, שהביע סולידריות עם ישראל, שמקדם את ההסברה להשבת החטופים מעזה ו/או מגנה את הטבח הנוראי שאירע בעוטף בשבעה באוקטובר האחרון? 

אין פתרונים. לאיש אין הסבר ראוי לכך. הם פשוט אינם מגיבים לשאלות בנושא. מבחינתם, כנראה, עולם כמנהגו נוהג.

אין מוזיאון בפולין, העוסק בשימור סיפור השואה, שאינו מדגיש בצורה ברורה את מכונת ההשמדה הנאצית נגד העם היהודי. אך מאז אירועי הטבח בעוטף ישראל – מוזיאונים אלה מציגים התעלמות כמעט מוחלטת ממה שהתרחש כלפי יהודים וישראלים, כאילו דבר לא קרה לפני כמה שבועות. 

אין מוזיאון בפולין, העוסק בשימור סיפור השואה, שאינו מדגיש את מכונת ההשמדה הנאצית נגד העם היהודי. אך מוזיאונים אלה מציגים התעלמות כמעט מוחלטת מהטבח שהתרחש בעוטף ישראל

ניקח שני מוזיאונים לדוגמה: מוזיאון אושוויץ ומוזיאון POLIN שבוורשה. 

מאז האירוע הנוראי ב-7 לספטמבר, למעט אזכורים מינוריים ושוליים ברשתות החברתיות, הם לא קיימו אירועים הקשורים לטבח בישראל ולא הביעו סולידריות ברורה עם העם בישראל.  

כדי לקבל מושג על היקף מעשי מעשי הזוועה והטבח שאירעו בישראל – אנו נעזרים לעיתים במושגים הדומים למעשי הזוועה שעשו הנאצים נגד העם היהודי. רצח, התעללות, אונס, השמדה. ניתן היה לצפות מצד אותם מוסדות שמציגים את מכונת ההשמדה הנאצית שפעלה נגד העם היהודי – להתייחסות לאסון שבו נרדפו, נטבחו ועונו אלפי בני אדם רק משום שהם בני העם היהודי או חיים בישראל?

יש לציין כי האירועים השונים שהיו בוורשה וציינו את הטבח או הפגינו לשחרור החטופים – אורגנו על ידי ארגונים יהודיים ונעשו בשטחים הציבוריים בסמוך לאתרים אלה. למוזיאוני השואה בפולין לא היה קשר אליהם. 

אבל השבוע, אחרי חודש וחצי, סוף סוף המועצה העליונה של מוזיאון אושוויץ, ופרסמה גינוי והודעת תמיכה בישראל.

אכן, מדובר בהודעה חשובה ובעלת משמעות בעניין זכותה של ישראל להתקיים וגינוי חד משמעי על מתקפת הטרור בישראל, אולם יש לזכור כי בין אותם חברי המועצה נמצאים גם ישראלים ויהודים בעלי מעמד בכיר, כמו יו"ר "יד ושם" דני דיין, קולט אביטל, יו"ר הקונגרס היהודי רון לאודר, מריאן טורסקי, אלברט סטנקובסקי – מנהל מוזיאון מרד ורשה החדש, ארתור הופמן יו"ר הארגון היהודי TSKZ בוורשה ועוד. ונשאלת השאלה, למה לקח לכם חודש וחצי לכתוב כמה שורות של סולידריות עם ישראל?

למרבה הפלא, שגריר ישראל בפולין יעקב לבנה, דווקא רואה בהודעה מאוחרת זו הישג. לא ברור בדיוק מהו ההישג הגדול. 

האם השגרירות הישראלית והארגונים היהודיים אינם פועלים מספיק מול אותם מוזיאונים שאמורים להנציח את השואה, ואמורים לגלות סולידריות ברורה עם ישראל וגינוי רצח יהודים חפים מפשע?

השבוע, אחרי חודש וחצי, סוף סוף המועצה העליונה של מוזיאון אושוויץ פרסמה גינוי והודעת תמיכה בישראל. למה לקח לכם חודש וחצי לכתוב כמה שורות של סולידריות עם ישראל?

האם טבח יהודים הוא נושא שעדיף להוריד את הראש בעניינו עד יעבור זעם?
האם ההתעלמות של אותם מוזיאונים משרתת את השנאה כלפי יהודים? 

הרבה שאלות ואפס תשובות.

ועל זה נאמר, מעט מדי ומאוחר מדי. 

מאיר בולקה חוקר ומגלה בשנים האחרונות את מזרח אירופה ובמיוחד את פולין. כבר 10 שנים על הקו בין פולין לישראל ועדיין לא גילה אפילו 10% מהסיפורים של יהדות אירופה לפני השואה ולאחריה. הופך כל אבן, מאתר כל פיסת מידע ומנסה להוציא את האמת לאור, גם אם היא כואבת. במסגרת עיסוקו פועל לשימור המורשת היהודית ועוסק בשימור אתרי מורשת יהודיים. לעיתים גם נאבק באנטישמיות, בעיקר זו הדיגיטלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 438 מילים
סגירה