גבול חיי אשה

 (צילום: iStock-warrengoldswain)
iStock-warrengoldswain

הזכות של אשה להגן על עצמה נתפשת כמובנת מאליה בחברה בישראל. אך האם מותר לה להגן על עצמה גם באמצעים השמורים בדרך כלל לגברים? האם עומדת לזכותה הזכות להגנה עצמית?

על פניו נצהיר שכן. אבל בחינה מדוקדקת של חקיקה הקשורה באלימות נגד נשים, של ענישה של נשים שהגנו על עצמן, ושל ענישה לגברים שפגעו בנשים – מראה אחרת.

כשאשה בסכנת חיים מתקוממת, היא פועלת בתוך הקשר חברתי, עם ערכים ונורמות האמורים להסדיר את התנהגות הפרטים בחברה. החוקים והאופן בו פועלות הרשויות השונות מלמדים במה כל חברה מאמינה.

בישראל, מערכת המשפט והמשטרה מעניקים גיבוי חלקי בלבד לנשים הנמצאות במעגל האלימות. מקרים רבים מדי בהם נשים אלה נותרו לבד ללא מענה, מעידים על מערכת ערכים כפולה, בה יש איסור על אלימות ופגיעה מחד, ומאידך ניתנת לגיטימציה לשליטה בנשים.

לאחרונה עלו לכותרות מספר מקרים של נשים שהגישו בקשה לשחרור מוקדם, לאחר שנשפטו לתקופות מאסר ממושכות על רצח בני זוגם המתעללים. מדובר בנשים שחיו שנים בצל אלימות קשה. המדינה שפטה בחומרה רבה נשים שרצח היה המוצא היחידי שלהן לצאת ממעגל האלימות, אולם לא קיימה דיון מעמיק באחריות המדינה על מצבן.

המדינה שפטה בחומרה רבה נשים, שרצח בני זוגן המתעללים היה המוצא היחידי שלהן לצאת ממעגל האלימות, אולם לא קיימה דיון מעמיק באחריות המדינה על מצבן

הקמפיין לשחרור נשים אלה, המובל ברובו על ידי נשים אקטיביסטיות צעירות, מבקש לשנות את השיח הציבורי בנושא זה. מבחינתן לא מדובר ברצח, מי שאמור לעמוד למשפט אינן רק הנשים שהרגו, אלא חברה שלמה שהפקירה אותן.

הקמפיין מבטא עמדה המחייבת את מערכת המשפט והרשות מחוקקת ללמוד לעומק את ההשלכות החברתיות והנפשיות להתעללות. דרישה זו מסמלת התחלה של שינוי בתפיסה של צדק.

רק לאחרונה עבר התיקון לחוק העונשין המנסה ליצור מדרג לרצח והריגה. התיקון שמכיר ב"המתה באחריות מופחתת" מקלות על מי שהרג, כך שהעונש המרבי הופחת במקרים אלה ל15 שנים. התיקון מתייחס, בין היתר, למצב בו הנאשם סבל מהתעללות מצד הקרבן.

עם השינוי הרשויות נדרשות לעבור מעמדה של חוסר אמון וספק במניעי הנשים להכרה בכך שאכן עברו התעללות. התיקון לחוק הוא תחילת הדרך בלבד ביחס המדינה והחברה לנשים שהרגו.

הקמפיין לשחרור נשים אלה מבקש לשנות את השיח הציבורי בנושא. מבחינת מובילות הקמפיין לא מדובר ברצח, ומי שאמור לעמוד למשפט אינן רק הנשים שהרגו, אלא חברה שלמה שהפקירה אותן

חוסר האמון והספק שהיו מנת חלקן, בא לידי ביטוי בעיכובים חוזרים ונשנים של הוועדות לשחרור מוקדם של שירות בתי הסוהר בטיפול בבקשות שהועברו, זאת למרות הדיווחים על תהליך השיקום שעברו.

קשה שלא לחשוב על הלא מודע החברתי לנוכח הטיעונים השונים שהביאו לכך שאשה שהעזה להתקומם, ממשיכה להיענש תוך התייחסות אליה כאל מסוכנת.

היחס החברתי הסמוי מביא לכך שאשה שרוצה לצאת ממערכת מתעללת, לא פעם תמצא את עצמה לבד. באקלים החברתי הנוכחי התמיכה בנשים המבקשות לצאת ממעגל האלימות, מוגבלת. עדיין רבים המקרים בהם האשה עצמה מואשמת באחריות למצב ולהתפרצות בן הזוג, בין אם זה נאמר בגלוי או ברמז.

מאחר ונשים נפגעות אלימות גדלו וחונכו באותה חברה כמו כולנו, הן עלולות להזדהות עם אמירות אלה. לא מעט נשים שחיות בתוך זוגיות אלימה, פיזית, מינית, כלכלית ו/או רגשית, לא מעזות להתלונן. לעיתים הן חשות בושה גדולה המונעת מהן לשתף באלימות שהן סופגות וכך נוצר מעגל שקשה לצאת ממנו. יש נשים שלא יפנו עד שלא יבינו שהן אכן בסכנת חיים.

קשה שלא לחשוב על הלא מודע החברתי לנוכח הטיעונים השונים שהביאו לכך שאשה שהעזה להתקומם, ממשיכה להיענש תוך התייחסות אליה כאל מסוכנת

הגברים שמשליטים טרור ומאיימים, על פי רוב נענשו על מעשים שעשו, אבל לא על ההפחדה המשמשת אמצעי לשליטה.

כשאשה כן מנסה להתלונן, תגובת המערכת לא בהכרח הולמת את עוצמת הפגיעה. נשים רבות יודעות שלא יקבלו סיוע לאור העובדה ששבעים אחוז מתלונות נשים על אלימות נסגרות.

אם נסתכל על חוקים כביטוי לערכים ונורמות חברתיות שהמדינה והחברה רוצה לבסס כדי להיחשב לחברה מתוקנת, נהיה חייבים לשאול מה גרם לכך שהחקיקה בנוגע לאלימות כלפי נשים היתה מוגבלת ומצומצמת אף יותר במקרים של אלימות רגשית וכלכלית.

גם כאשר החוק מבהיר כיצד יש לנהוג במקרים של אלימות, האופן בו החוק מיושם מעיד על עמדה חברתית לא מדוברת ביחס לפגיעה בנשים. נדמה שהענישה על אלימות נשים צרה אף יותר מהחוק.

עם כל היתרונות והשינוי שהמקלט מציע, עדיין ההגעה למקלט כרוכה במעבר של עיר, בעקירת הילדים ממסגרות החינוך המוכרות, ובשהייה בתנאים פיזיים לא פשוטים. הגבר נשאר בבית

מעט גברים מורחקים לאורך זמן מהנשים בהן פגעו, בד"כ הם יורחקו לתקופות קצרות בלבד. במצב הנוכחי הפתרון המוצע לנשים הוא מעבר למקלט. המקלטים שהוקמו ופעלו על פי עקרונות פמיניסטיים מתוך רצון לאפשר לנשים לעבור תהליך של שינוי, תוך רכישת שליטה על חייהן, עדיין מחייבים את האשה להיות זאת שעוזבת את הבית כדי לקבל הגנה.

עם כל היתרונות והשינוי שהמקלט מציע עדיין ההגעה למקלט כרוכה במעבר של עיר, עקירת הילדים ממסגרות החינוך המוכרות ובשהייה בתנאים פיזיים לא פשוטים. הגבר נשאר בבית, וכשמדובר בבעלות משותפת על דירה, ייקח עוד זמן ארוך עד שהאשה תזכה לקבל את המגיע לה.

כשחושבים על המאמץ הקשה שנשים צריכות לעשות כדי להשתחרר מהאלימות לעומת הענישה המוגבלת עד לא קיימת לגברים אלימים, נוכל להבין שנשים שסובלות מהתעללות חשות מופקרות וחוות בדידות קשה ותחושת חוסר מוצא.

בכל רגע נתון, עשרות אלפי נשים מוצאות את עצמן מתמודדות לבד עם אלימות בדרגות שונות. ב2018 נרצחו 25 נשים, מספר זה אינו שונה בהרבה מהשנים שקדמו לו.

כשחושבים על המאמץ הקשה שנשים צריכות לעשות כדי להשתחרר מהאלימות, לעומת הענישה המוגבלת לגברים אלימים, נוכל להבין שנשים שסובלות מהתעללות חשות מופקרות וחוות בדידות קשה ותחושת חוסר מוצא

יציאה ממעגל האלימות דורשת כוחות ומשאבים. אשה שגם כך לא מאמינה ביכולת שלה לקיים את עצמה בכוחות עצמה, זקוקה לתמיכה רצינית, רגשית וקונקרטית כדי להשתחרר משליטה ופגיעה מתמשכת.

חיים עצמאיים נדמים אז כרעיון רחוק ולא מוכר, גם נשים המגיעות מעמדה חזקה יותר ונכנסות למערכת יחסים פוגענית יכולות להתערער ובוודאי נשים שגדלו בתוך מערכת משפילה ודכאנית. ללא התערבות רצינית הכוללת הפניית משאבים, שינויים בחקיקה ושינוי השיח, נראה שנשים רבות יאלצו להישאר באותו מצב קשה.

כאשר מדובר בדיכוי כלכלי ורגשי אין כמעט תגובה משפטית המגנה על נשים. נשים חיות חיים שלמים תחת שליטה גברית מבלי שאף אחד כולל הנשים עצמן מתקומם על כך. לרבים הדבר נראה סביר ונורמטיבי. החוק למניעת אלימות במשפחה, אמנם מכיר בקיומה של אלימות כזו, אך עדיין בית המשפט ידון במקרים אלה רק במעמד שני הצדדים. חיפוש ברשת העלה חרס בניסיון למצוא מקרים בהם גברים נענשו על התעללות כלכלית או רגשית.

לא ברור האם אלימות מינית בתוך מערכת זוגית ובעיקר כשמדובר בזוג נשוי, זוכה תמיד לתגובות נחרצות. אנחנו כחברה עלולים למצוא את עצמנו סלחניים לאלימות מינית בתוך חיי הנישואים, למרות שבאופן רשמי כולנו נוקיע אותה. היום הדיווח הוא חלקי ומתרחש לפעמים רק אחרי שהאשה הגיעה למקום בטוח ויצאה מהמערכת האלימה.

בכל רגע נתון, עשרות אלפי נשים מוצאות את עצמן מתמודדות לבד עם אלימות בדרגות שונות. ב2018 נרצחו 25 נשים, מספר זה אינו שונה בהרבה מהשנים שקדמו לו

למרות שהיחס לאלימות פיזית השתנה בעשורים האחרונים, אחרי שארגוני נשים הצליחו ליצור שינוי בשיח, כך שנעשו שינויים בחקיקה ובמחויבות המדינה לספק ההגנה, עדיין הדרך לחברה בה כל אשה תדע שהיא בטוחה, רחוקה.

המחאה בשנה שעברה והקמפיין המתמשך לשחרור נשים מהכלא, אליו הצטרפו ארגונים שונים, כולל אגוד מרכזי הסיוע לנפגעות אונס, הוא אבן דרך בשינוי היחס לנשים הסובלות מאלימות.

המאבקים הללו מתחילים לתת את אותותיהן כאשר שינוי בשיח הכפול בו מחד יש זעזוע מפגיעה בנשים, ומנגד פרקטיקה יומיומית המאפשרת אותה. שינוי זה מוביל לשינוי בחקיקה המבטא גם שינוי באופן בו המדינה והחברה לוקחות אחריות על פגיעה בנשים.

דורית גורני, עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית. הקימה יחידה לנפגעות טראומה מינית בביה"ח כפר שאול והיום משמשת שם כיועצת. חברה בקבוצת פסיכואתיקה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,138 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 13 בנובמבר 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

מאז שעות הבוקר נורו כ-200 רקטות לישראל, עשרות יורטו

בנט הכריז על מצב חירום מיוחד בעורף, ביישובים שנמצאים 0-80 ק"מ מרצועת עזה ● 46 בני אדם נפצעו קל משעות הבוקר ● נתניהו וגנץ נפגשו לעדכון בטחוני יחד עם המזכיר הצבאי ● לא יתקיימו לימודים ומקומות עבודה יישארו סגורים בדרום ● בגוש דן יחזרו ללימודים לסדרם

עוד 85 עדכונים

נשוב אחרי הפרסומות

כיף!!! התגעגעתי.
רבע לחמש בבוקר – קבלת התרעות בטלפון של כוננות וכניסה עם הילדים לממ"ד.
בירור קצר מגלה שהיה סיכול ממוקד בבכיר של הג'יהאד.
הערכות ל"סבב" הסלמה של כמה ימים.
אין לימודים – יום כיף.

מעירה את הילדים טרם הזריחה, מעבירה אותם לממ"ד.
הקטנה אומרת "רגע, לא סיימתי את החלום, זה היה חלום טוב".
ו"מה, דווקא ביום הכי כיפי בשבוע"?
היום היה אמור להיות "חג התנועות". סוף סוף ילדי כיתה ד' נכנסים לתנועת הנוער. דווקא היום?

מנסים להמשיך לישון. לא מצליחים. יאללה, כל אחד מתחבר לטלפון/ טאבלט/ עידכוני ווטסאפ. בת ה-9 ממשיכה לשאול – אבל רגע, נגמרה הפסקת האש? כי הפעם האחרונה הסתיימה בהפסקת אש

יום שהיה אמור להיות יום טיול של כל תנועות הנוער של מועצה אזורית אשכול, ובסיומו טקס חגיגי.
הודעת ביטול. נשארים בבית.
סה"כ שגרה. לא משהו יוצא דופן. באמת היה שקט יותר מדי זמן. התגעגענו.

היום לפני שנה, הסבב הקודם של נעמה כספי
היום לפני שנה, הסבב הקודם של נעמה כספי

* * *

מנסים להמשיך לישון. לא מצליחים. יאללה, כל אחד מתחבר לטלפון/ טאבלט/ עידכוני ווטסאפ.
בת ה-9 ממשיכה לשאול – אבל רגע, נגמרה הפסקת האש?
כי הפעם האחרונה הסתיימה בהפסקת אש.

* * *

טוב, ריצה מהירה לשירותים. פיפי של בוקר. ומהר חזרה לממ"ד.
מכינה שתי שניות פנקייק. טורפים הכל מהר.
חוזרים לממ"ד.
ברקע הדי הפיצוצים של כיפת ברזל אבל הרחק מכאן.
דיווחים על טילים למרכז. בינתיים אצלנו באופן מפתיע, הכי שקט. הציפורים, טרקטורים, משב רוח רענן.

* * *

יוצאת החוצה לבדוק את השמיים, והופ, הנה כיפת ברזל יצאה לפעולה – הפעם זה כבר יותר קרוב. בום רציני מרעיד נימים וקצוות עצבים.

יוצאת החוצה לבדוק את השמיים, והופ, הנה כיפת ברזל יצאה לפעולה – הפעם זה כבר יותר קרוב. בום רציני מרעיד נימים וקצוות עצבים

השכנים מתארגנים לטיול במכתש.
אולי גם אנחנו תכף נצא להתאוורר במדבר לכיוון ניצנה.

* * *

פייסבוק מתזכר שממש לפני שנה הייתי בראיון טלפוני בטלוויזיה עם גיא זוהר. באותו תאריך בדיוק.

הפעולה שהשתבשה בעזה. לאחריה מתקפת טילים מטורפת שגם בה נכחתי, שכובה על אספלט במרכז הקניות בשדרות – למחרת הייתי בדרך לראיון נוסף בטלוויזה. שהתבטל מן הסתם.

פייסבוק מתזכר שממש לפני שנה הייתי בראיון טלפוני בטלוויזיה עם גיא זוהר. באותו תאריך בדיוק. הפעולה שהשתבשה בעזה. לאחריה מתקפת טילים מטורפת שגם בה נכחתי, שכובה על אספלט במרכז הקניות בשדרות

כל זה טיימינג מקרי?
ועוד חוזר הניגון.
נשוב אחרי הפרסומות.

נעמה כספי היא אמא, גרה בעוטף עזה, צלמת ומהגגת הגיגים, בעיקר על מה שמפריע. ובין לבין גם על הנאות, אבל מזעריות. כשהבינה שהמצלמה היא כלי טיפולי להרגעת הנפש הסוערת - החלה לשאת אותה כמו תיק גב שסוחבים בו את המסמכים החשובים, כמו תעודת הזהות שלה. היא נפש חופשיה, טוטאלית, שבודקת קצוות, וחייבת לצאת מהפריים כדי להיות שלמה עם התוצאה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 330 מילים
הלוויתו של בהאא אבו אל עטא בעזה. 12 בנובמבר 2019

אחרי חיסול איש הכספים בין איראן לעזה, נהרגו בישראל ארבעה אזרחים, בנוסף ל-138 פצועים ולא ברור אם העברת הכספים אכן נעצרה ● אל קעידה, לעומת זאת, לא התאושש מאז חיסול בן לאדן לפני שמונה שנים ● מומחים מסבירים מתי פעולת החיסול משתלמת - ומתי היא דווקא מסלימה את המצב

עוד 1,457 מילים

למרות הצבת מיגוניות, תושבי עתיקות באשקלון עדיין בסכנה

לפני חצי שנה נהרג מירי טילים תושב שכונת עתיקות באשקלון, אשר ל-60 אלף תושביה לא היו מיגוניות ● ביוני החלה העירייה להציב מיגוניות בשכונה, אבל התושבים אומרים שמדובר בפתרון לא פרקטי ● עיריית אשקלון: ״מיגוניות הן לא המדיניות אלא פתרון זמני בלבד״

בחצי השנה שעברה מאז סבב הלחימה שבו נהרג מירי טילים מרצועת עזה משה אגדי, תושב שכונת עתיקות באשקלון, פוזרו בשכונה מיגוניות בטון מטעם העירייה. כך נודע לזמן ישראל.

המדובר בשכונה ותיקה, שמרבית הבניינים בה אינם ממוגנים, כך שעד להצבת המיגוניות, לא הייתה ל-60 אלף תושביה כל דרך להתגונן מפני הטילים, פרט לחדרי מדרגות רעועים של בניינים ישנים.

הצבת המיגוניות החלה ביוני השנה, כחודש לאחר הפניה של זמן ישראל לעיריית אשקלון בנושא המיגון, וכשבועיים לאחר החשיפה של "כאן דרום" ולפיה המיגוניות היו ברשות העירייה עוד לפני ירי טילים שגבה את חייו של תושב השכונה. 19 מיגוניות תקניות עמדו בשטח מגודר של עיריית אשקלון, אך החלוקה שלהן נדחתה בשל ההסלמה במצב הביטחוני.

המיגוניות, מבנים קטנים שלא מאפשרים שהייה ממושכת, הוצבו בקיץ בין הבלוקים. התושבים מעידים כי מדובר בפתרון חלקי בלבד, שכן זמן ההתגוננות מפני טילים באשקלון, שעומד על 30 שניות, לא תמיד מספיק כדי להגיע למיגונית, בוודאי לא לתושבים הקשישים שמהווים את מרבית האוכלוסיה של השכונה.

ביתו של משה אגדי בן ה -58, שנהרג מפצעי רסיסים לאחר שביתו נפגע ישירות מרקטה שנורתה מרצועת עזה לאשקלון . מאי 2019 (צילום: Tomer Shunem Halevi/Flash90)
ביתו של משה אגדי בן ה -58, שנהרג מפצעי רסיסים לאחר שביתו נפגע ישירות מרקטה שנורתה מרצועת עזה לאשקלון . מאי 2019 (צילום: Tomer Shunem Halevi/Flash90)

"בתי בת ה-14 לבד בבית הבוקר כי אני בעבודה. אמרתי לה שלא תרוץ למיגונית, כי היא לא תספיק להגיע לשם בחצי דקה. אמרתי לה שתשב בחדר מדרגות, כי זה יותר בטוח", אומרת אנט ביטן, שמתגוררת ברחוב יפת בשכונה.

"מאוד שמחנו שסוף סוף הציבו לנו מיגוניות, וזה בטח עוזר לעוברי אורח ולמי שמתגורר ממש בקרבתן. אבל אני לא רואה איך המיגוניות עוזרות לאנשים מבוגרים וכאלה שהבית שלהם מרוחק אפילו בקצת".

עם זאת, שכונת עתיקות באשקלון היא היחידה שזכתה לקבל מיגוניות בתקופה זו, ואזורים נרחבים אחרים בעיר נותרו ללא מיגון, בהן השכונות מגדל, אפרידר ושיכונים.

"יש באזור שלי מיגונית ישנה אחת, ליד כיכר צפניה, אבל אין סיכוי שאני אצליח להגיע אליה בזמן", אומר יבגני דוברובסקי, תושב שכונת אפרידר בעיר. "אני מאוד חושש. כל היום אני שומע פיצוצים מעל הראש, אבל פרט לחדר מדרגות אין לי מה לעשות".

מעיריית אשקלון נמסר: "אנו מודעים לפערי המיגון המשמעותיים בין השכונות הוותיקות לשאר העיר, וראש העיר פועל מול משרד הממשלה ומול ראש הממשלה עצמו כדי לצמצם את הפערים האלה. מיגוניות הן לא המדיניות אלא פתרון זמני בלבד, כל פתרון רחוק טווח כרוך בתהליך, ואנו עומדים על קבלת מענה מהממשלה בהקדם האפשרי".

עוד 331 מילים

מומחי ביטחון: "זאת עלולה להיות תחילתו של אירוע לחימה רחב בהרבה"

מומחי ביטחון חלוקים ביניהם אם חיסול מנהיג הג׳יהאד האיסלמי יביא לאלימות קשה מזו שניסה למנוע, וחלקם אומרים: "תלוי מה יעשה חמאס" ● השיקול המכריע בחיסול היה מבצעי ולא פוליטי, לדעת המומחים, אבל יש גם טענות אחרות ● "מדינאים הם גם פוליטיקאים ולרוב יש להם יותר ממניע אחד, לא צריך להתעלם מהמצב הפוליטי של נתניהו"

עוד 1,516 מילים

למקרה שפיספסת

מלחמת שלום נתניהו

הבוקר קיבלנו הוכחה נוספת שנתניהו חייב דחוף לפנות את מקומו. כבר התרגלנו לכך שכל מה שמניע אותו הוא שמירה על הכיסא בכל מחיר. הבוקר קיבלנו תזכורת למי שאולי שכח, שגם בטיפול בארגון הטרור חמאס נתניהו נכשל כישלון חרוץ ומובהק.

לפני עשר שנים הבטיח נתניהו בקולו התאטרלי: "אנחנו נמוטט את שלטון החמאס". חלפו עשר שנים ולא רק שלא מוטט את שלטון החמאס, הוא אף חיזק אותו ומתַחזק אותו כלכלית מדי חודש בחודשו ב־40 מיליון דולר במזומן שהוא מאשר להעביר אליו ללא כל פיקוח.

לפני עשר שנים הבטיח נתניהו בקולו התאטרלי: "אנחנו נמוטט את שלטון החמאס". חלפו עשר שנים ולא רק שלא מוטט את שלטון החמאס, הוא אף חיזק אותו ומתַחזק אותו כלכלית מדי חודש בחודשו ב־40 מיליון דולר במזומן

חמאס והגי'האד האסלאמי מעולם לא היו חזקים כל כך ובעלי ביטחון עצמי ואומץ כמו בתקופת נתניהו. לפני שנתניהו הגיח לחיינו חמאס היה ארגון קטן, פחדן ולא משמעותי, שבעיקר איים וירה מדי פעם בפעם טילים על שדרות ולעיתים רחוקות על אשקלון. בעשר השנים האחרונות התחזק חמאס וקיבל ביטחון לשגר טילים לירושלים ולתל אביב, והינה היום כל המדינה משותקת ומפוחדת בגללו.

רוצה לומר, ביבי הבטיח למוטט, רק שהתבלבל בשם, במושא המיטוט: במקום למוטט את ארגון החמאס הוא מוטט את החברה הישראלית, את כוח ההרתעה ואת הדמוקרטיה.

זו כבר שגרה קבועה אצלו: בכל פעם שהוא חש את הכיסא רועד מתחת לישבנו הוא נוקט פעולות פוליטיות אנוכיות שיבטיחו את המשך ישיבתו על הכיסא.

זה תמיד עובד לו, תמיד בעת מלחמה שהוא כופה עלינו למען הישרדותו הפוליטית הנכלולית, המתועבת והנבזית כולם מתאחדים, תומכים בו ועוצרים הכול

הכול כשר לשם כך: הסתות פרועות נגד יריבים פוליטיים; הפצת שקרים, סילופים והשמצות; וגם יציאה למבצע, למלחמה או למערכה. וזה תמיד עובד לו, תמיד בעת מלחמה שהוא כופה עלינו למען הישרדותו הפוליטית הנכלולית, המתועבת והנבזית כולם מתאחדים, תומכים בו ועוצרים הכול. ברור לכול שזו אחדות מזויפת.

הגיע הזמן לשים לזה סוף. הגיע הזמן להבין את המשחק המלוכלך שלו ולא להשתתף בו. הגיע הזמן להפסיק לשחק לידיים שלו ולהמשיך כרגיל. לא לעצור את כל המדינה בגללו ולא לעצור את הפוליטיקה.

לפיכך, אילו הייתי בני גנץ הייתי מודיע עוד היום שאני מחזק את ידי אזרחי ישראל וכוחות הביטחון ובאותה נשימה מצהיר שעייפנו מהמשחקים הפוליטיים המלוכלכים של נתניהו ולכן אנחנו בכחול לבן ממשיכים משא ומתן להרכבת ממשלה ביתר מרץ, ואף לא שוללים ממשלה צרה בתמיכת הרשימה המשותפת. כי ישראל ואזרחיה חשובים הרבה יותר מנתניהו, והמשחק שנתניהו עושה בהם ומהתל בהם חייב להיפסק.

אילו הייתי גנץ הייתי מודיע עוד היום שאני מחזק את ידי אזרחי ישראל וכוחות הביטחון ובאותה נשימה מצהיר שעייפנו מהמשחקים הפוליטיים המלוכלכים של נתניהו ולכן ממשיכים מו"מ להרכבת ממשלה ביתר מרץ

ישראל ואזרחיה הפכו לכלי משחק בידי נתניהו. המשחק הזה חייב להיפסק. על בני גנץ לפעול מיידית להקמת ממשלה בישראל, ותהא זו ממשלה זמנית צרה שתפעל עד לבירור העניינים הפליליים והמשפטיים של ראש הממשלה יוצא נתניהו. לכשיתבררו ענייניו הפליליים תפורק הממשלה הזמנית הצרה ותוקם ממשלת אחדות ליברלית תחתיה. למען ישראל הדמוקרטית שלטון נתניהו חייב להגיע לידי סיום.

יאיר בן־חור הוא עורך ספרות, עורך לשון, נקדן, עורך שירה ומשורר. פרסם עד כה ארבעה ספרי שירה פרי עטו וספר מאמרים פילוסופיים, וערך וניקד מאות ספרים אחרים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 464 מילים
גיא זהר גיא זהר
עודכן לפני 59 דקות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

דיזנגוף סנטר נסגר בהנחיית פיקוד העורף

הודעה מפתיעה חיכתה למי שהגיע הבוקר לדיזינגוף סנטר בתל אביב: "לאור המצב הביטחוני הסנטר סגור" ● מנהל ובעלי הסנטר דן פילץ מאשר לזמן ישראל: "לא היה מקרה כזה" ● "אנחנו מניחים שההנחיות ישתנו בקרוב" ● עדכון: הסנטר נפתח מחדש ב-12:30

הודעה מפתיעה חיכתה למי שהגיע הבוקר לדיזינגוף סנטר בתל אביב: "לאור המצב הביטחוני הסנטר סגור".

דן פילץ, מנהל ובעלים משותפים של דיזינגוף סנטר, זה כבר קרה בעבר? ניסיתי להיזכר ולא הצלחתי.
"זה לא מקרי שלא הצלחת להיזכר. גם אנחנו לא זוכרים מקרה כזה. כי לא היה מקרה כזה. זו הפעם הראשונה שאנחנו סוגרים בנסיבות כאלה".

גם במלחמות ובאירועים ביטחוניים חמורים בהרבה תמיד נשארתם פתוחים?
"כן. ביררתי קודם עם הקב"ט הראשי. מעולם לא קיבלנו הנחיות כאלה".

דן פילץ, מנכ״ל ובעלי דיזנגוף סנטר (צילום: אלכס קפלן)
דן פילץ, מנכ״ל ובעלי דיזנגוף סנטר (צילום: אלכס קפלן)

איזו השפעה תהיה להחלטה כזו?
"אנחנו מאמינים שלא תהיה לזה השפעה, כי זה יהיה עניין קצר מאוד. אנחנו מניחים שההנחיות ישתנו בקרוב".

כמה מבקרים בדיזינגוף סנטר ביום?
"בין 30 ל-35 אלף איש. אל תשכח שלסנטר יש שבע כניסות ויש גם הרבה עסקים ברחובות מסביב"

מה הנזק הכלכלי של הנחיה כזו?
"פגיעה ביום מסחר אחד היא לא משמעותית. כמובן שזה פוגע בעסקים וכמובן שזה פוגע בלקוחות שעשו תוכניות ויצטרכו לשנות אותן. היום הזה השתבש. האם יש לזה ממש השלכות? לא. זה זניח".

עדכון: דיזנגוף סנטר נפתח מחדש ב-12:30.

עוד 151 מילים

כרוניקה של חיסול ידוע מראש

פעיל הג'יהאד האסלאמי שחוסל ברצועה פעל בחסות איראנית, תוך שהוא מתגרה במצרים - וגם בחמאס ● אף אחד ברצועת עזה לא יצטער על לכתו, אבל חמאס לא יוכל להרשות לעצמו שלא להגיב ● פרשנות

החיסול בעזה – המסר לטהרן. אם תרצו, זו השורה התחתונה של פעולת צה"ל לפנות בוקר, במהלכה חוסל בהא אבו אל עטא, בכיר הג’יהאד האיסלמי בעזה.

בישראל התאפקו הרבה מאד זמן בעינינו של עטה, שניהל מדיניות סמי-עצמאית בשנים האחרונות, כשהוא קשוב בעיקר למפעילים באיראן.

ישראל ניסתה בימים האחרונים להימנע עד כמה שאפשר מהחיסול הממוקד, והעבירה שורה של מסרים – בעיקר דרך המצרים – כדי לנסות ולהרגיע את הסורר מהג׳יהאד האיסלמי. ככל הנראה, המסרים הללו נתקלו בחומת סירוב ובמאמצים מתקדמים להוציא שורה של פיגועים בהוראת טהרן.

לא בכדי הדרג המדיני הדגיש בשבועות האחרונים כי איראן נחושה להגיב על שורת התקיפות והחיסולים שהיא מייחסת לישראל.

השיטה האיראנית לא הפתיעה: שוב שימוש בגורם שלישי מבלי שהאש תלחך את גלימתם של שלטון האייטולות. בתגובה דרך הג’יהאד האיסלמי, האירנים התכוונו להשיג שתי מטרות: גם נקמה בישראל וגם מבוכה לשלטונות במצרים שמנסים כל העת להרגיע את המתח ברצועה.

בישראל היו דרוכים וקשובים היטב למאמצים האיראניים. הדיווחים האחרונים על ניסיון חיסול של בכיר בג’יהאד האסלאמי בלב דמשק, בהחלט מסתדרים עם הגיון הפעולה הישראלי, אף שישראל הרשמית שותקת בעניין האירוע בסוריה.

המסר כאן הוא כפול: ישראל מזהה את המאמץ האיראני לפעול דרך שליח, וידה הארוכה יודעת להגיע למיטתו של הבכיר בעזה וגם לביתו של מי שחוסה בדמשק.

הכדור נמצא עכשיו בצד השני, בעזה. אלא ששם האינטרסים מתחת לפני השטח מנוגדים. כלפי חוץ, חמאס לא יכול שלא להגיב באופן פומבי הצהרתי על החיסול.

בפועל, חמאס אינו רוצה בהסלמה עם ישראל, ובטח לא מעוניין במבוכה מול המצרים שמחזיקים אותו בגרונו, עם הפתיחה והסגירה של מעבר רפיח.

מעבר לכך, עטא הביך בשבועות האחרונים לא מעט פעמים את חמאס, עם ירי רקטות לעבר ישראל. אז, חמאס הכיל את התגובה הישראלית שהופנתה לנכסים שלו מתוך הבנה שזהו אירוע חולף. נכון לרגע זה חמאס עדיין לא הצטרף לירי הנרחב לעבר גוש דן, אבל אף אחד לא יתפלא אם הארגון ייגרר להגיב.

כאן המקום להדגיש את חשיבותה של מצרים. מנוף הלחץ ומנגנון הסיום של כל סבב לחימה מול רצועת עזה עבר בקהיר. אין ספק שבעניין הזה האינטרס המצרי והישראלי זהים. גם שירותי הביטחון המצריים לא שבעו נחת מפעילותו של עטה, כך שגם במקרה הזה, אף אחד לא בקהיר לא ממש יצטער.

אחרי שאבק הקרבות הנוכחי ישקע תישאל השאלה האם ישראל שיקמה את יכולת ההרתעה שלה מול החמאס והג’יהאד האסלמי?

ללא ספק, ההצהרה הישראלית כי היא לא חוזרת למדיניות החיסולים אמורה להרגיע במשהו את האווירה. אבל זהו פיקדון קצר מועד שמפקידה ישראל בידי חמאס. אם התגובה של הריבון בעזה תהיה חסרת תקדים, לא מן הנמנע שישראל תעלה את רף התגובה.

עוד 391 מילים

נאום התפוזים של יאיר נתניהו בשבוע שעבר, איפשר לאביו ראש הממשלה להתפאר בהישגי היצוא בתקופתו ● אלא שכמו במקרים אחרים בעבר, נתניהו לא מקפיד על הצגת נתונים מלאים ומדויקים ● במציאות, ביצועיו הכלכליים רחוקים מלהיות מרשימים, וישראל עדיין משתרכת הרחק מאחורי מדינות ה-OECD ● פרשנות

עוד 1,178 מילים

פרשנות פסק דין שמעוני מזכה את ראש העיר אבל מרשיע את ראש הממשלה

פסק הדין העוסק בראש עיריית אשקלון לשעבר איתמר שמעוני ובמקורביו, כולל פרק המפרט שישה מבחנים לזיהוי סיקור תקשורתי המהווה טובת הנאה אסורה ושוחד ● בעוד ששמעוני לא עמד כמעט באף אחד מהמבחנים, בנימין נתניהו עומד בכולם

עוד 872 מילים

אוקראינה חידת זלנסקי

עבור יהודי אוקראינה, נשיא יהודי הוא מקור לגאווה, וגם לפחד ● חצי שנה אחרי הניצחון המפתיע בבחירות, וולדימיר זלנסקי נהנה מאחוזי תמיכה מרשימים וגם מכיסי התנגדות משמעותיים ● בקהילה היהודית חוששים כי כל כישלון שלו יתורגם לפגיעה ביהודים ● ודווקא מהסקנדל עם טראמפ אף אחד לא מתרגש שם

עוד 896 מילים

ירושלים מציגה: הרכבל הפוליטי הראשון

אישור פרויקט הרכבל לכותל, בתקציב של 220 מיליון שקל, נובע בעיקר ממוטיבציות פוליטיות ● בירושלים של מעלה ירחפו תיירים לכותל, ובירושלים של מטה ימשיכו התושבים להזדחל בתחבורה של עולם שלישי

עוד 619 מילים

תחקיר זמן ישראל מותו של ים המוות קרוב מתמיד

לדעיכת הסכם השלום עם ירדן יש כבר קרבן ודאי אחד: ים המלח ● פרויקט תעלת הימים המגלומני - להזרמת מים לים בשיתוף פעולה בינלאומי - מעלה אבק במגירה ● בינתיים נמשכת כריית המינרליים בידי כ"יל, למרות המחאה הירוקה ● והמומחים מעריכים שבקרוב יהיה כאן כל כך יבש וחם, שהתכניות ל"הרטבת" ושיקום ים המלח ייזנחו לטובת הגדלת כמות מי השתייה

עוד 3,244 מילים

דרעי וליצמן לגנץ: נהיה ערבים לקיום הסכם הרוטציה

חפץ במכתב לאוחנה: תתנצל ותפצה או שאתבע אותך ● נתניהו תוקף את גנץ: ממשלה בתמיכת הערבים - סטירת לחי ● ליברמן לגנץ ונתניהו: אם יש ביניכם מחלוקת - תטילו מטבע ● ביהמ"ש הרשיע את ראש העיר אשקלון לשעבר בקבלת שוחד, אך זיכה אותו מחמת הספק מהחשד שקיבל שוחד דרך סיקור אוהד - מה שאולי מהווה תקדים לפרשות נתניהו ● גנץ וליברמן ייפגשו מחר בשעה 16:00

עוד 43 עדכונים

תורת המשחקים הפוליטיים

חודש בדיוק לפני יציאה אפשרית לבחירות נוספות, קשה להעריך כיצד יסתיים הפלונטר חסר התקדים בפוליטיקה הישראלית ● שלושת השחקנים הראשיים שיכולים לפרוץ את המבוי הסתום - נתניהו, גנץ וליברמן - מחזיקים באינטרסים שונים, לרוב מנוגדים ● בניסיון לעשות סדר, ערכנו לכל אחד מהם מאזן רווח והפסד בכל אחד מהתרחישים

עוד 1,531 מילים

האולטימטום של ליברמן לא חוקי - ואף אחד לא שם לב

ליברמן דורש שכחול-לבן תקבל את מתווה הנשיא, לפיו נתניהו יכהן ראשון ברוטציה על ראשות הממשלה ● אלא שעל פי חוק יסוד הממשלה, כל עוד גנץ מחזיק במנדט, זה פשוט לא אפשרי

יו״ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן שלח אמש אולטימטום לבנימין נתניהו ולבני גנץ, ובו דרישה כי יו״ר הליכוד יוותר על הליכה עם בלוק ה-55 של מפלגות הימין-חרדים, ואילו יו״ר כחול-לבן יקבל את מתווה נשיא המדינה, לפיו נתניהו יכהן ראשון כראש ממשלה במסגרת הסכם רוטציה – אך יסכים לצאת לנבצרות אם וכאשר יוגש נגדו כתב אישום.

"אני מצפה ומבקש משניהם לקבל החלטות נכונות״, אמר ליברמן בראיון לדנה ויס בחדשות 12. ״כל אחד שלא יידע לקבל את ההחלטה הנכונה – אנחנו נתמוך בצד השני".

אלא שהתוכנית של ליברמן – לפיה כל צד יעשה ויתור עקרוני אחד לטובת הקמת ממשלת אחדות – איננה כה פשוטה כפי שהוא מצייר אותה, ובעיקר: היא עומדת בפני מכשול משפטי שעלול לשנות את פני הדברים.

לפי חוק יסוד: הממשלה, סעיף 13 ג׳, ״חבר הכנסת שהרכיב ממשלה יעמוד בראשה״. אי לכך, מאחר שגנץ מחזיק כעת את המנדט להרכבת הממשלה, הוא חייב להיות ראש הממשלה של כל ממשלה שתקום כשהמנדט בידו – כך לפי מספר מומחים משפטיים עמם שוחחנו.

״היה מקרה ב-1961 שבו לוי אשכול הקים ממשלה ובן-גוריון עמד בראשה. אבל החוק שונה מאז וכיום זה פשוט לא אפשרי״, מסביר ד״ר אסף שפירא, מומחה למשפט חוקתי וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. ״כתוב במפורש – מי שמקים את הממשלה חייב לעמוד בראשה. ואם גנץ מקים את הממשלה, הוא זה שצריך לעמוד בראשה״.

בית הנשיא אישר בתגובה כי לפי החוק הנוכחי, מי שקיבל את המנדט להרכבת הממשלה הוא זה שצריך להיות ראש הממשלה.

״אף אחד לא שם לב למגבלה הזו״, אומר שפירא.

״היה מקרה ב-1961 שבו לוי אשכול הקים ממשלה ובן-גוריון עמד בראשה. אבל החוק שונה מאז וכיום זה פשוט לא אפשרי. כתוב במפורש – מי שמקים את הממשלה חייב לעמוד בראשה. ואם גנץ מקים את הממשלה, הוא זה שצריך לעמוד בראשה״

ואכן, דוברי הליכוד וכחול-לבן אמרו לזמן ישראל בתחילה כי אין שום בעיה שגנץ יקים קואליציה אך נתניהו יהיה ראש הממשלה הראשון. רק אחרי שהוצג בפניהם לשון חוק היסוד וחוות הדעת המשפטית, הסכימו דוברי שתי המפלגות כי תחת החוק הקיים, גנץ יהיה אוטומטית ראש הממשלה הראשון אם תוקם ממשלה כזו.

אי לכך, בכדי שגנץ יסכים לאולטימטום של ליברמן לאפשר לנתניהו להיות ראש ממשלה ראשון, על יו״ר כחול-לבן להחזיר את המנדט לנשיא ולנצל את תקופת ה-21 יום שבה כל חבר כנסת המקבל תמיכה של 61 ח״כים יכול להרכיב ממשלה – ובמצב כזה, חברי כחול-לבן יצטרכו לחתום על הסכמתם לתמוך בנתניהו לראשות הממשלה.

״האפשרות הזו רלוונטית רק לתקופת ה-21 יום״, מאשר שפירא. ״אבל מתווה הנשיא כבר כלל המלצה לשנות את החוק (בנושא סמכויות ממלא מקום ראש הממשלה, ר״ו) – אזל אולי הם יכולים באותה הזדמנות לשנות גם את הסעיף הזה״.

עוד 405 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה