זירת הבלוגים

הציבור לא הצביע בעד אחדות

אחת התכונות המיוחדות של ישראל היא שלאחר ספירת קולות שומעים לא פחות שטויות מאשר במהלך הקמפיין עצמו. כך המצב כעת, כאשר פוליטיקאים נוטפי דבש עומדים בתור כדי להתעקש שהציבור הצביע בעד אחדות

07/10/2019
ראובן ריבלין ויולי אדלשטיין בטקס פתיחת הכנסת ה-22, ב-3 באוקטובר 2019 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

אחת התכונות המיוחדות של ישראל היא, שלאחר ספירת קולות שומעים לא פחות שטויות מאשר במהלך הקמפיין עצמו. כך המצב כעת, כאשר פוליטיקאים נוטפי דבש עומדים בתור כדי להתעקש שהציבור הצביע בעד אחדות.

אין בהכרח שום דבר רע בממשלת אחדות. אך הציבור לא הצביע בעד דבר כזה מהסיבה הפשוטה שאין מצביע שנקרא הציבור. ישנם 9 מיליון אזרחים, שכמחציתם הצביעו ב-17 בספטמבר. לא נספר קול אחד בעד אחדות מכיוון שאחדות לא עמדה לבחירה.

כ-26% הצביעו בעד כחול-לבן, כ-25% הצביעו בעד הליכוד, שמאל וימין בהגדרותיהם השונות די שווים בגודלם, בתווך ליברמן אחד לא ברור, והארץ הייתה תוהו בבוהו.

הציבור לא הצביע בעד אחדות, מהסיבה הפשוטה שאין מצביע שנקרא הציבור. ישנם 9 מיליון אזרחים, שכמחציתם הצביעו ב-17 בספטמבר. לא נספר קול אחד בעד אחדות מכיוון שאחדות לא עמדה לבחירה

נכון שכחול-לבן אמרו שהם רוצים "ממשלת אחדות חילונית". זה בגלל שהם ניסו למשוך קולות ימין חילוני, ביקשו לפייס את ליברמן שקרא לדבר הזה בדיוק, ולא רצו להיראות תלויים במפלגות הערביות מהסיבות הידועות והמעציבות. אבל מבין רוב מצביעי כחול-לבן שאני מכיר, מה שקבע הוא הרצון להיפטר מהליכוד.

הליכוד רץ על טיקט ימני. בנימין נתניהו זרע המון בלבול, אך מעטים חשבו שקול עבורו הוא קול בעד אחדות. ליברמן היה עקבי בעניין האחדות, אבל הוא גם עקבי כתככן. השאר – ימין חזק ושמאל מחוזק, דתיים למיניהם וערבים מאוחדים – לא התיימרו לרצות באחדות. הם רצו לנצח.

למרות זאת מתעקשים שהדבר היחיד שמונע אחדות הוא "האגו של הפוליטיקאים". בדרך כלל הרמז הוא שכחול-לבן צריכה לתת לנתניהו להישאר בשלטון לעת עתה; אם רק בני גנץ ויאיר לפיד היו מתגברים על אגו מזיק זה, הייתה קמה ממשלת אחדות! אין לי ספק שלשניהם יש אגו, במיוחד ללפיד, אבל לא, זו לא הבעיה.

הבעיה האמיתית קשורה לשטות הבאה בתור – הטענה שאין הבדל ממשי בין שתי המפלגות הגדולות מלבד הקטטה על זהות ראש ממשלה. זה לחלוטין לא נכון. גם אם יש במפלגה קומץ ימנים, כחול-לבן מובילה את המרכז-שמאל ומשם רוב מצביעיה. והליכוד מוביל את הימין. גושים אלה בחברה הישראלית מאוד חלוקים בסוגיות מכריעות על עתיד המדינה.

למרות זאת מתעקשים שהדבר היחיד שמונע אחדות הוא "האגו של הפוליטיקאים". בדרך כלל הרמז הוא שכחול-לבן צריכה לתת לנתניהו להישאר בשלטון לעת עתה

הימין אינו רואה שום בעיה בהמשך השלטון על מיליוני פלסטינים בגדה המערבית. הוא לא ימהר לשום מקום וימשיך לעגן מצב בלתי הפיך באמצעות עיבוי ההתנחלויות.

ייתכן שממשלה בראשות המרכז-שמאל לא הייתה מסיגה את הצבא מחר, אך בהחלט היא הייתה מפסיקה את ההתנחלות בעומק השטחים מתוך תקווה לאפשר חלוקה בעתיד. היא הייתה משדרת שפניה לפשרה ופיוס, עד כמה שאפשר במצב הנתון.

הימין מוביל למדינה דו-לאומית לא דמוקרטית בעליל; השמאל עשוי לקחת סיכונים ביטחוניים כדי לשמר רוב יהודי.

הימין שבוי לחלוטין בידי המפלגות הדתיות, כי אין לו שלטון בלעדיהן. המשמעות היא יותר מאשר המשך ההשתמטות ההמונית מהצבא. המשמעות היא יותר הדתה בחיים הציבוריים והמשך מימון בתי ספר חרדים שהופכים חלק גדול מהאוכלוסיה לבלתי כשיר לעבודה בכלכלה מודרנית. דרך זו תוביל למתחים פנימיים גוברים ואסון כלכלי. הדרך השנייה תוביל לצעדים דחופים לתיקון הבעיה.

הימין שבוי לחלוטין בידי המפלגות הדתיות, כי אין לו שלטון בלעדיהן. המשמעות היא יותר מאשר המשך ההשתמטות ההמונית מהצבא. המשמעות היא יותר הדתה בחיים הציבוריים והמשך מימון בתי ספר חרדים

הימין מתעקש לנדות את חמישית מאזרחי ישראל שהם ערבים. הוא עושה כל שביכולתו לדכא את ההצבעה הערבית ולהוציא מהמשחק את המפלגות הערביות. דרך זו מובילה למדינה המסוכסכת עם עצמה, עם האיזור ועם העולם. הדרך השניה תשתדל להביא ליותר שילוב.

הימין חתם חברות בתנועה הפופוליסטית העולמית. חלקית זה בגלל הברית ההדוקה בין נתניהו לדונלד טראמפ, וחלקית זה כי כאלה הם חלק גדול ממצביעיו: דתיים, לא אוהבים זרים, פחות משכילים ועניים יחסית.

רבים לא מאמינים לתקשורת, לא מתים על האוניברסיטאות ואינם אוהדי הדמוקרטיה הליברלית. התופעה אינה חדשה בהיסטוריה הקצרה של הדמוקרטיות: דברים דומים קרו באיטליה וספרד בתחילת המאה ה-20 ובאמריקה הלטינית בהמשך. אז הימין ימשיך במאמצים להחליש את בתי המשפט ואת מוסדות המדינה שאינם פועלים בשירותו, כפי שקורה גם בטורקיה ורוסיה. המרכז-שמאל היה מבצע מיד פרסה.

הימין לא רואה שום פסול בנתניהו – לא במדיניות האמורה לעיל ולא באתיקה שלו. מנקודת המבט של חלק ממצביעיו הוא יכול להמשיך ולשלוט תחת כתב אישום, מבית המשפט וכנראה גם מהכלא. רבים יתמכו בכך רק כדי לעצבן את המחצית השנייה של האוכלוסיה (קצת כמו בארצות הברית). באשר למחצית השנייה הזאת, רובם היו רוצים להעיף את ביבי גם אם יבוטלו כתבי האישום. הם לא יכולים לשאת עוד דקה מסיגנונו.

הימין לא רואה שום פסול בנתניהו – לא במדיניות האמורה לעיל ולא באתיקה שלו. מנקודת המבט של חלק ממצביעיו הוא יכול להמשיך ולשלוט תחת כתב אישום, מבית המשפט וכנראה גם מהכלא

רואים כאן קרקע פורייה לשיתוף פעולה?

אפשר לומר שדווקא מכיוון שהמדינה מפולגת כל כך, אסור להדיר מהשלטון חצי עם. הם יתעצבו אל ליבם ממש חזק אם כך יהיה. זה טיעון שאולי נשמע סביר, אבל הוא לא בהכרח נכון.

קחו בחשבון שהמחצית שכמהה לשינוי הוגלתה מהשלטון במשך עשור. והימין שלט פה ברוב הזמן מאז 1977. הלא-ימין עמד בראש אולי 11 שנים מתוך ה-42 שחלפו מאז ניצח הליכוד לראשונה בבחירות. זה לא יהיה נורא להפוך את היוצרות.

ניצחון דחוק זה בסדר. נתניהו גבר על פרס בכמה אלפי קולות בשנת 1996, על רקע חשדות לאי-סדרים במגזר החרדי. הצבעה ישירה לראשות הממשלה היתה ככל הנראה צמודה מאוד גם היום.

יש משהו מוזר בנטיה של ציבורים להתחלק לחלקים כמעט שווים. הצבעת הברקזיט הוכרעה בשיעור של 51.9% מול 48.1%. משאל העם בו ארדואן ביצר את מעמד הנשיאות בטורקיה בשנת 2017 הוכרע ב-51.4% מול 48.6% (אם מאמינים לספירה).

כפי שרבים יזכרו, פלורידה למעשה הייתה במצב של 50-50 בשנת 2000, מה שהוביל בפועל לבחירתו של ג'ורג 'וו. בוש על-ידי בית המשפט העליון של ארה"ב. טראמפ הפסיד להילארי קלינטון בשיעור של 48% מול 46%, והונחת בבית הלבן אחרי שניצח במפתיע בשלוש מדינות מפתח, בשלושתן על חודו של קול.

מה קורה פה? זה כאילו שהיקום, או אלוהים, מנסים ללמד אותנו לקח: זה בסדר לנצח בדוחק. קבלו את זה בהשלמה. ותפסיקו לומר שהעם רוצה אחדות.

מה קורה פה? זה כאילו שהיקום, או אלוהים, מנסים ללמד אותנו לקח: זה בסדר לנצח בדוחק. קבלו את זה בהשלמה. ותפסיקו לומר שהעם רוצה אחדות

אחדות עשויה להיות פתרון סביר בישראל כעת אם היא תימשך זמן קצר, תוביל למהפכה בענייני דת ותשנה את שיטת הבחירות כך שתניב תוצאה ממשית.

ואם כל זה לא יסתייע, אין שום דבר טרגי בסבב בחירות נוסף בקרוב. זה יהיה כמובן אבסורדי, אבל בניגוד לגלגולי העיניים, אסון זה לא יהיה. מבין כל השטויות הנזרקות לחלל האויר של הדמורקטיה הישראלית, זו אולי הגדולה ביותר.