היו זמנים שהמפלגה הדמוקרטית נחשבה למעוז התמיכה בישראל במערכת הפוליטית האמריקאית. זה היה נשיא דמוקרטי, הארי טרומן, אשר החליט להכיר במדינה העברית החדשה שהוקמה ב-1948. זאת למרות התנגדות יועציו המדיניים הבכירים, כולל מזכיר בחוץ דאז, גנרל ג'ורג' מרשל, שסברו כי הצעד הזה יפגע ביחסי ארה"ב עם העולם הערבי בראשית המלחמה הקרה עם ברית המועצות.

וזה היה נשיא דמוקרטי, ג'ון קנדי, שהחליט לסיים את האמברגו האמריקאי על מכירת נשק לישראל ולמכור לה טילי הוק ב-1962, שנה אחת לפני שנרצח בדאלאס, צעד שסימל שינוי משמעותי ביחסי ישראל-ארה"ב.

ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.

קידום קצינים במשטרה ובמערך הכליאה הלאומי בהתאם לחנופה ונכונות לפעול בניגוד לשלטון החוק ולפגוע בזכויות אדם למען שר פשיסט, אינו המצאה ישראלית. מדובר בדפוס מוכר מהפיכות משטרים לדיקטטורות – ומהדיקטטורות עצמן.

התוצאה היא כמובן דחיקת קצינים מקצועיים, הגונים, ישרים ומחויבים לשלטון החוק, פריחת פשע מאורגן, השתלטות עבריינית על שלטון מקומי, התפרצות אלימות חמורה וגיהינום חברתי-כלכלי בעיקר למוחלשים.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

מדוע בלבנון נראה שהמכות הצבאיות הביאו את חזבאללה להסכים להפסקת אש ואילו ברצועת עזה, שחטפה מכה הרבה יותר קשה, חמאס כמעט שלא זז מעמדותיו?

יש לכך הרבה סיבות, אך המעניינת שבהן היא הצורך של ארגוני טרור, כמו חזבאללה וחמאס, לשמור על מינימום לגיטימציה ציבורית שמתחתיה לא יוכל עוד הארגון להתקיים, ולא משנה עד כמה דכאני ומפחיד הוא. הלגיטימציה הציבורית של ארגוני טרור תלויה בין היתר בברירות העומדות בפני האוכלוסייה שבקרבה הם פועלים ובאופן בו נתפס הצד השני – כמרושע או רק קשוח.

ד"ר יריב מוהר הינו סוציולוג שעוסק בפעולה קולקטיבית, אלימות פוליטית וטרור, ומשמש כמנהל היוזמה לביטחון וזכויות האדם.

הנשיא יצחק הרצוג אמנם נבחר בתמיכת בנימין נתניהו, אך אין בכך חובה פוליטית או מוסרית לכסות על מעשיו. הנשיא, המייצג את טובה הציבור כולו, חייב לפעול ולגשר בין רבדי האוכלוסייה השונים.

עם תחילת המחאה נגד ההפיכה המשפטית של הקואליציה הקיצונית ביותר שקמה אי פעם בישראל, הנשיא הרצוג נרתם למשימה העליונה מכל, אחדות העם ושמירה על אופייה הדמוקרטי של המדינה וערכי מגילת העצמאות. אך מאז הוא נרדם ומסתפק בהכרזות חסרות נחישות.

דר׳ מיכאל פריאנטה הוא מו׳׳ל, סופר ופובליציסט שחי בפריז. כותב ומפרסם פרוזה ומאמרי דעות בעברית ובצרפתית. בין ספריו האחרונים: ׳׳פרנסוס האחר׳׳, רומן העוסק בבעיות זהות, ׳׳בצל החומות׳׳, זכרונות ילדות המלח של מקנס, מרוקו, ׳׳מבן גוריון ועד נתניהו׳׳, ספר פוליטי חברתי. הוא חבר אגודת העיתונאים של תל-אביב ומפרסם מאמרי דעה ב-הארץ, מעריב, Ynet Times of Israel ,Libération ,Le Mond.