"נתניהו חייב להיחקר בפרשת הצוללות"

יהודה שפר, לשעבר המשנה לפרקליט המדינה, מדבר על השימוע של נתניהו וקורא לחקור לעומק את כל הפרשות המיוחסות לו ● "השמטה במזיד של הכנסה מהצהרות הון זה שבע שנות מאסר, זה אל קפונה" ● "מעריך כי ההחלטה האם להגיש כתב אישום תתקבל תוך שבועות" ● "יכול להיות שבג"ץ יתערב בהטלת המנדט על נתניהו" ● "אני לא יודע מה גרוע יותר, ראש ממשלה שיודע שמקורביו לוקחים שוחד, או מישהו שאין לו מושג מהחיים שלו"

10/10/2019 06:57
יהודה שפר

יהודה שפר, לשעבר המשנה לפרקליט המדינה לעניינים כלכליים, לא מתרשם מניסיונות פרקליטי ראש הממשלה בנימין נתניהו להפחית את האישום בתיק 4000 (וואלה-בזק) משוחד להפרת אמונים.

"האמירה ששוחד הוא הרבה יותר חמור מהפרת אמונים היא אמירה בעייתית", הוא אומר בריאיון לזמן ישראל. "נכון שהעונש בחוק על שוחד הוא חמור יותר, אבל הפרת אמונים היא במקרים רבים הרבה יותר חמורה".

שפר, שפרש מהפרקליטות באפריל שנה שעברה, סבור שההבדלים בין סעיפי האישום תלויים בעיקר בנסיבות.

לדבריו, "אם אתה מקבל שוחד כדי לתת רישיון שממילא היה צריך לתת, זה בעיני פחות חמור ממצב שבו אתה נותן רישיון בלי שוחד, רק בגלל ניגוד עניינים, לאדם שלא הגיע לו – בין אם קיבלת כסף לכיס או לא קיבלת כסף לכיס.

"כטקטיקה, אני מבין את הסנגורים שמנסים לשנמך את העבירה להפרת אמונים, גם כי מבחינה ציבורית זה יכול לסייע בכנסת, וגם כי העונש בחוק על שוחד הוא הרבה יותר חמור מהעונש על הפרת אמונים. אבל שוב, הנסיבות הן שחשובות".

"לב העניין בהדלפות מהשימוע הוא ניסיון של הסנגורים לשנמך את העבירה. אבל פרטי הפרטים, ומה הם הדברים שעושים יותר רושם על היועץ ופחות עושים רושם על היועץ – אני לא חושב שאנחנו יכולים לדעת כרגע"

אתה מעריך שההדלפות מהשימוע שנערך בימים האחרונים בתיקי נתניהו יכולות לתת תמונה אמינה על כיוון ההחלטה של היועץ המשפטי לממשלה?

"אי אפשר לקבל תמונה. אני מניח כי לב העניין בהדלפות הוא ניסיון של הסנגורים לשנמך את העבירה. אבל פרטי הפרטים, ומה הם הדברים שעושים יותר רושם על היועץ ופחות עושים רושם על היועץ – אני לא חושב שאנחנו יכולים לדעת כרגע".

בנימין נתניהו ושר המשפטים אמיר אוחנה בפתיחת מושב הכנסת ה-22 (צילום: Hadas Parush/Flash90)

בנימין נתניהו ושר המשפטים אמיר אוחנה בפתיחת מושב הכנסת ה-22 (צילום: Hadas Parush/Flash90)

כמה זמן יעבור להערכתך עד החלטת היועמ"ש?

"יש שתי סיבות להאמין שההחלטה תתקבל במהירות יחסית, תוך שבועות ספורים. ראשית, גם היועץ וגם כל מי שמייעץ לו בתיק הזה מכירים את החומר, כי הם מלווים את החקירה מראשיתה בגלל רגישותה. בהרבה מקרים מקבל ההחלטה לא מכיר את הפרטים, אבל זה מקרה מיוחד.

"הסיבה השנייה היא שאני מאמין אמנם שהשיקולים ענייניים בלבד, אך העיתוי חשוב. הפוליטיקה כן יכולה להשפיע, כי לא סביר שייקחו שלושה חודשים לקבל החלטה, כשבדיעבד לדבר הזה הייתה משמעות רבה. אז אני מניח שגם במודע וגם שלא במודע, למשמעות הפוליטית של ההחלטה יש משקל על קצב העניינים".

אנחנו שומעים ביקורת חריפה על היעדרותה של ליאת בן ארי מהיומיים האחרונים של השימוע, על רקע חופשתה. האם זה באמת חמור כל כך?

"ממש לא. סגנה ופרקליטיה הבקיאים שיופיעו בתיק, אם יוגש, נמצאים ובוודאי מתייעצים עמה גם אונליין. היה עדיף מבחינת הנראות שהייתה דוחה את חופשתה, אבל מהותית אין לכך משמעות. הטענות הנשמעות על כך שהיה צריך לדחות השימוע מוטעות. יש אינטרס ציבורי לסיים ההליך מהר ככל האפשר".

"אין פה שיקולים פוליטיים או זרים"

שפר, 57, הקים וניהל בין 2002 ל-2009 את הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. בתשע השנים שלאחר מכן היה המשנה לפרקליט המדינה.

לאחר פרישתו מהפרקליטות, התמחותו הביאה אותו לעבוד בעיקר מחוץ לישראל, כיועץ למאבק בהלבנת הון במדינות שונות, בין השאר בסין, פנמה ולטביה, ובישראל הוא מייעץ לחברות פינטק על ההתנהלות מול הבנקים.

בחלק מהמקרים, הוא אומר, הייעוץ נוגע דווקא לנוקשות מוגזמת של הבנקים ביישום כללי הלבנת הון, הפוגעת מעבר לצורך בעסקים.

לשפר יש ביקורת נוקבת על הטיפול בפרשת הצוללות ובפרשת המניות והצהרות ההון הכוזבות של נתניהו – ועל כך בהמשך – אך בנוגע לשימוע בתיקי נתניהו, יש לו אמון מלא ביועץ המשפטי לממשלה ובפרקליטים המנהלים את התיק.

"מהיכרותי עם האנשים הרלוונטיים במערכת, אני משוכנע שההחלטה בנושא תילקח משיקולים ענייניים בלבד. אין פה שיקולים פוליטיים או זרים. אפשר אולי לבקר את קצב קבלת ההחלטות, אולי גם את ההחלטות עצמן – אף אחד לא חסין מביקורת – אבל אני בטוח שהשיקולים הם ענייניים", הוא מסביר.

היום יתכנס מרכז הליכוד כדי לאשרר את היותו של נתניהו מועמד הליכוד היחיד לראשות הממשלה בשנים הקרובות. בבורסת התרחישים והניחושים הפוליטית, בולטת ההערכה שהוא ינסה להוביל לבחירות נוספות כדי לאחוז זמן רב ככל האפשר בראשות הממשלה, גם אם היא ממשלת מעבר.

אלא שבמקרה כזה, אם יוגש נגדו כתב אישום, הוא ייאלץ לקבל את אישורו של פורום אחר – בית המשפט הגבוה לצדק. העתירות נגד מועמדותו ודאי כבר נכתבות בימים אלה, וכך גם נגד המשך החזקתו בתפקיד ראש הממשלה.

אנחנו יודעים שראש ממשלה נאשם לא מחויב לפרוש. אבל מה ביחס למועמד לראשות ממשלה, האם ייתכן שייאסר עליו להתמודד שוב?

"זה שהפוליטיקאים מצטטים את חוק יסוד הממשלה, שאומר שרה"מ יכול לכהן עד הכרעה חלוטה בעבירה שיש עמה קלון זה נכון, אבל זה גם מה שכתוב על שרים. בעניין השרים נקבעה הלכה (בבג"ץ פנחסי, המחייב שרים נאשמים לפרוש, נ"י), כי זה נחשב לא סביר לחלוטין שרה"מ ימנה שר שיש נגדו אישום חמור.

"באותה מידה אפשר לטעון שלא סביר שנשיא המדינה יטיל את הרכבת הממשלה על ח"כ שיש נגדו אישום חמור.

"בית המשפט לא אמר את המילה האחרונה. הדבר האחרון שהוא ירצה לעשות זה להתערב בהליכים פוליטיים, במיוחד כשמאשימים אותו שהוא כזה, אבל יכול להיות שהוא יתערב פה. בית המשפט לא ישוש לעשות את זה, אבל אם השאלה המשפטית תעמוד, אולי לא תהיה ברירה. זאת שאלה לא פשוטה.

"בכלל, השאלה היא לא רק משפטית אלא גם ציבורית. במדינות אחרות, אדם שנאשם בפלילים בוודאי לא יכול להיות מועמד להיות שר או ראש ממשלה.

"לא מתקבל על הדעת שראש ממשלה, בוודאי בישראל, ינהל משפט מיום ליום וינהל את ענייני המדינה. יש אפילו חובת נוכחות פיזית של נאשם בבית משפט. בית המשפט יכול לפטור מחובת הנוכחות, את אולמרט פטרו כמה פעמים לדעתי, אבל כל הסיטואציה מופרכת לחלוטין.

"לא מתקבל על הדעת שראש ממשלה ינהל משפט מיום ליום וינהל את ענייני המדינה. יש אפילו חובת נוכחות פיזית של נאשם בבית משפט. בית המשפט יכול לפטור מחובת הנוכחות, אבל הסיטואציה מופרכת לחלוטין"

"יש גם בעיה של נראות. הרי ראש ממשלה מכהן משפיע גם על מינויים של בכירי הפרקליטים, בכירי המשטרה, מינוי של שופטים. לא אישית, אבל יש לו כוח שיכול להשפיע על מינויים. איך זה נראה ששופט שמצפה לקידום, הוא עכשיו שופט ראש ממשלה, שיכול להשפיע בעקיפין על הוועדה למינוי שופטים?

"עצם הנראות מערער את כל האמון של הציבור במערכות, ולכן בעיני זה דבר פסול מכל וכל. לכל אדם עומדת חזקת החפות, אבל זה לא מאפשר לו להיות נושא משרה בתפקיד כזה בכיר".

אביחי מנדלבליט מתייצב לשימוע של נתניהו (צילום: פלאש 90)

אביחי מנדלבליט מתייצב לשימוע של נתניהו (צילום: פלאש 90)

יבוא נתניהו ויאמר, קרוב לחצי מהציבור עדיין תומך בי ומאמין לי.

"הציבור מאמין שהוא צריך להיות ראש ממשלה, גם אם הציבור חושב שהוא מושחת. זה לא אומר שלציבור יש אמון במערכות הצדק ובמערכת המשפט. זאת הבעיה היותר גדולה שלנו. אני לא בטוח שמצביעי נתניהו בטוחים שהוא לא עבר את העבירה. הם רוצים בו כך או כך וזאת זכותם".

"נתניהו חייב להיחקר בפרשת הצוללות"

תיקי נתניהו הנמצאים בכותרות, מאפילים על פרשיות אחרות שלא נחקרו או שהחקירה בהן לא מוצתה. הדבר נכון בעיקר לפרשות הצוללות, בה נתניהו לא נחקר, אך גם לפרשת המניות שזיכו אותו בהכנסה של 16 מיליון שקלים, ולהצהרות ההון שהגיש למבקר המדינה, שהתבררו בדיעבד ככוזבות.

בכל המקרים האלה סבור שפר שרשויות החוק צריכות להיות תקיפות הרבה יותר. "לדעתי האישית, ראש הממשלה חייב להיחקר בפרשת הצוללות, והאמירה הזאת שהוא לא חשוד כבר בתחילת החקירה היא בעייתית מאוד.

"אחרי ששומעים את מי שכיהן כשר הביטחון אז, בוגי יעלון, ואחרי ששומעים את הטענה של ראש הממשלה שיש כאן איזה סוד מדינה שרק הוא וראש המל"ל יודעים, שלא שר הביטחון ולא הרמטכ"ל יודעים, יש כאן משהו תמוה ביותר. זה מחייב חקירה וזה ייחקר בסוף. דרכם של הדברים האלה – הם לא יכולים להיקבר.

"השאלה אם אישור מכירת צוללת משמעותית למצרים, ורכישת שתי צוללות נוספות וספינות לישראל, נעשו משיקולים זרים או לא קיבלו את האישורים הנדרשים, זאת לא שאלה שיכולה להיות מטוטאת מתחת לשטיח. בסוף הכל ייחקר, זאת דעתי".

"השאלה אם אישור מכירת צוללת משמעותית למצרים, ורכישת שתי צוללות נוספות וספינות לישראל, נעשו משיקולים זרים או לא קיבלו את האישורים הנדרשים, זאת לא שאלה שיכולה להיות מטוטאת. בסוף הכל ייחקר, זאת דעתי"

אבל כבר הוגשו המלצות משטרה בפרשה הזאת, למה חקירת נתניהו מתעכבת?

"לדעתי היועץ הקדים בזמנו להכריז שראש הממשלה לא חשוד משתי סיבות. א', כי הוא מתקשה להאמין שראש הממשלה יפגע בביטחון המדינה, מההיכרות שלו איתו מהעבודה המשותפת. אני מניח שיש את האלמנט הזה. אני מניח גם שנשקלו שיקולים של פגיעה ביחסים עם גרמניה, כולל עסקאות נוספות.

"אלה הן הערכות שלי בלבד, אין לי מידע, אבל אני חושב שהדברים לא נכונים. הנחת המוצא שלי היא שצריך לחקור כל חשד, גם אם יש חשש לפגיעה בעסקה, מה גם שאני לא חושב שיש חשש כזה. זה נשמע לי מופרך".

נתקלת בעבר בעצירת חקירות והליכים משפטיים בגלל שיקולים ביטחוניים?

"היו בעבר מקרים קיצוניים כאלה, בעיקר בתחום עסקות השוחד במדינות זרות, וגם זה השתנה לחלוטין. מאז שישראל חתמה על האמנה עם ה-OECD נגד שוחד לעובדי ציבור זרים, ישראל מקפידה לחקור חשדות גם בתחום הזה.

"ליועץ המשפטי לממשלה יש סמכות לשקול שיקולים של טובת הציבור ולהורות על אי חקירה של משהו, אבל זה לא המקרה כאן. אם יש חשד לשחיתות, להשחתת מידות, לרווחים שעשו מקורבים ולקבלת החלטות משיקולים לא ענייניים, זה ודאי צריך להיחקר".

על הרקע הזה אפשר להבין את חוסר האמון של חלק מהציבור במנדלבליט. הטיעון הוא שאם הוא נתן לנתניהו כזאת הנחה בפרשת הצוללות, הוא ודאי מנסה לסייע לו גם בפרשות האחרות. בנוסף, אנחנו יודעים שמנדלבליט היה נאמנו של נתניהו כמזכיר הממשלה.

"יכול להיות. אני מכיר את האיש ואת המערכת ולכן אני כן נותן בו אמון. בשביל מי שלא מכיר יכול להיות שזה כן מעורר שאלות. אני בטוח שההחלטה שלא לחקור את ראש הממשלה בנושא הזה לא באה ממניעים פסולים, אבל זה עדיין לא אומר שההלטה נכונה. אני חושב שהיא שגויה".

ליאת בן ארי (צילום: דוברות משרד המשפטים)

ליאת בן ארי (צילום: דוברות משרד המשפטים)

וכשאתה אומר שנתניהו ייחקר, הכוונה היא רק כשהוא לא יהיה יותר ראש ממשלה?

"אני לא יודע איך זה ייגמר. או שתקום ועדת חקירה, כמו שדורשים חלק מהפוליטיקאים, או בדרך אחרת. כך או כך, אני משוכנע שפרשה בחומרה כזאת תיחקר. במיוחד כשאנשים כל כך רציניים כמו יעלון ואנשים אחרים מרגישים נפגעים מהפרשה הזאת ורוצים לברר את האמת עד תום, אז האמת הזאת תתברר בסוף. זאת דעתי".

"אני לא יודע איך פרשת הצוללת תיגמר. או שתקום ועדת חקירה, או בדרך אחרת. כך או כך, אני משוכנע שפרשה בחומרה כזאת תיחקר. במיוחד כשאנשים כמו יעלון מרגישים נפגעים מהפרשה. האמת הזאת תתברר בסוף"

יכול להיות שנתניהו נמנע מחתירה להסדר טיעון בתיקים הנוכחיים ונשאר בפוליטיקה כדי לנסות לסכל ועדת חקירה לעניין הצוללות?

"זה לא נשמע לי מופרך. בהחלט יכול להיות שהחשש היותר גדול הוא מוועדת חקירה, משתי סיבות. גם כי החשדות הפליליים שם יותר חמורים אולי, וגם כי יכול להיות שמה שייחשף שם הוא אולי לא פלילי מצד ראש הממשלה, אבל ייחשף כבעייתי, כחוסר שליטה, חוסר הכרה של העובדות. אם המקורבים שלך מצליחים לשטות בך ולהתל בך כראש ממשלה, זאת התנהלות בעייתית מאוד.

"ועדת חקירה ממלכתית לא חוקרת רק בעיות פליליות, ואני לא יודע מה גרוע יותר, ראש ממשלה שיודע שהמקורבים שלו לוקחים שוחד ובכל זאת מקדם דברים, או מישהו שאין לו מושג מהחיים שלו ובכל זאת נותן אישורים מסוכנים למדינה.

"אנחנו עדיין לא יודעים את העובדות לאשורן, אבל העובדה שניתן אישור לרכישת צוללות איכותיות למדינה כמו מצרים, שיש לזה משמעויות ביטחוניות, בלי להתייעץ עם מערכת הביטחון, עם חיל הים, עם הרמטכ"ל, זה דבר שבהחלט מחייב חקירה".

יש תחושה שאנחנו נמצאים באזור דמדומים חוקי, כשפרשיות כמו המניות שמכר ראש הממשלה לבן הדוד מיליקובסקי, או הצהרות ההון הכוזבות שלו למבקר המדינה, אפילו לא נחקרות. תחושה שאין דין ואין דיין.

"גם זה צריך להיחקר ביתר שאת. אגב ההליכים לבקשות שכר הטרחה שלו בוועדת ההיתרים, התגלו פה פרשיות שקשורות גם לעבירות מס פוטנציאליות וגם בנושא הצהרות ההון. כל הדבר הזה, למען הנראות הציבורית, מחייב חקירה נמרצת הרבה יותר, שאני לא מתרשם שמתקיימת".

למה, כי חוששים לעכב את ההליכים הנוכחיים?

"כן, בדיוק. הדברים הרי קשורים בחומרי חקירה של התיקים הקיימים. תאר לעצמך שהיו פותחים חקירה שהייתה מעכבת את קבלת ההחלטות האלה בעוד חצי שנה-שנה, הציבור היה זועק עוד יותר. צריך פה לאזן בין יעילות לבין אמת מוחלטת, והצדק הוא באיזה מקום באמצע. להגיע לחקר האמת המוחלטת זה לא בהכרח הדבר הכי יעיל.

"מצד שני, צריך להקצות במקביל כוח אדם ולחקור את דברים האלה. בעיניי, אם ראש הממשלה לא הצהיר על מלוא הנכסים שלו, על מלוא האינטרסים שלו, והוא מוכר מניות וקונה מניות מאחורי גבנו, וזה ראש ממשלה שבעבר הודה שהיה לו חשבון באי ג'רזי (המשמש מקלט מס, נ"י) – כל הדברים האלה מטרידים מאוד.

"מה לראש הממשלה ולדברים האלה? יכול להיות שהוא צדיק, אבל שיוכיח את זה. שיבוא נקי, לאור השמש, שיחשוף את הכל ולא יסתתר. כל מה שהתגלה עם המניות של מיליקובסקי מאוד מטריד".

האם היקף השוחד לכאורה גדול בהרבה?

העובדה שנתניהו החזיק במניות של חברה זרה בענף הפלדה, הצהרות ההון הכוזבות שהגיש למבקר המדינה, וההודאה שניהל חשבון במקלט המס באי ג'רזי, מביאים למחשבה שהסיפור הכלכלי האמיתי שלו כלל לא קורה בישראל, ושהדיווחים על הון של 50 מיליון שקל מפספסים חלק גדול מהתמונה.

הנחת עבודה כזאת הייתה גם נחלתם של חלק מחוקרי המשטרה שעסקו בתיקי נתניהו. לדברי גורם שהיה בקשר עם אחד מהם, חלקם לא יתפלאו אם יתברר בדיעבד שהיקף הונו ונכסיו מגיע גם למיליארד שקל. גם אם מדובר בגוזמה, הלך המחשבה מעיד על כך שרב הנסתר על הגלוי.

משה (בוגי) יעלון (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90     )

משה (בוגי) יעלון (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

שפר, שצבר ניסיון רב שנים בטכניקות פיננסיות חובקות עולם להסתרת כספים והלבנות הון, סבור גם הוא שייתכן מאוד שמה שאנחנו יודעים על ההון של ראש הממשלה רחוק מהמציאות.

"אני חושב שההסדר המשפטי שיש בארץ, שמחייב שרים להפקיד הצהרות הון אצל מבקר המדינה, וחברי כנסת להפקיד במעטפה חתומה הצהרות הון אצל יו"ר הכנסת, זה הסדר לא מספק. אני חושב שצריך להעתיק ממדינות אחרות בעולם. הצהרת ההון המפורטת, כולל מפת האינטרסים, כולל כל האנשים העשירים שהם איתם בקשר, צריכה להיות באינטרנט, גלויים לכל.

"מי שרוצה להיות איש ציבור צריך לחיות באקווריום. בעולם, אתה יכול להיכנס לאינטרנט ולראות את כל הצהרות ההון, את מערכות הקשרים עם מיליונרים, את כל בני המשפחה העשירים. אצלנו יש מעטה סודיות"

"מי שרוצה להיות איש ציבור צריך לחיות באקווריום. ככה זה נעשה באנגליה, ככה זה נעשה במקומות אחרים בעולם. אתה יכול להיכנס לאינטרנט ולראות את כל הצהרות ההון, את מערכות הקשרים עם מיליונרים, את כל בני המשפחה העשירים, הכל בצורה מפורטת. אצלנו יש מעטה סודיות, ראינו את זה בפרשת ליברמן ואנחנו רואים את זה פה.

"ראש ממשלה מבקש היתר לקבל שכר טרחה, ואתה פתאום מגלה שיש לו עוד כמה מיליונים, ועוד חברות, ועוד הטבות. זה מצב מאוד בעייתי, גם בגלל שאתה מאבד אמון ביושרה של נבחרי הציבור, וגם כי לא ברור לך אילו אינטרסים יכולים להיות פה מיוצגים. יכול להיות שיש פה ניגודי עניינים שהציבור לא יכול לעקוב אחריהם.

נתן מיליקובסקי (צילום: Drew Altizer Photography)

נתן מיליקובסקי (צילום: Drew Altizer Photography)

"יכול להיות שנתניהו קשור לכל מיני אנשים עשירים בחו"ל, ויכול להיות בהחלט שנתניהו זה אדם שהרבה מיליארדרים ומיליונרים בחו"ל רוצים בטובתו. אתה אומר 50 מיליון שקל. ההטבה שנותן לו שנים כבר האדון שלדון אדלסון (באמצעות העיתון ישראל היום, נ"י) שווה גם כן כמה מאות מיליונים. זאת גם הטבה כספית ולאור השמש".

מה שאתה מציע לא מבטיח שהצהרות ההון יהיו מדויקות.

"אבל ברגע שתהיה חובה על שקיפות, כל הפרה שלה תהווה עבירה. היום אין אפילו חובה כזאת. היום אנחנו צריכים לסמוך לגבי שרים על מבקר המדינה, שחשוב לדעת – אין לו אפשרות להצליב את ההצהרות עם רשות המסים ועם הרשות לאיסור הלבנת הון. ברגע שזה לא שקוף אין אפשרות להעברת מידע.

"כמו במקרה עם מיליקובסקי, ברור לי שצריך לבדוק את זה גם במס הכנסה, האם הוא הצהיר על זה בזמן אמת למס הכנסה, ואיך הוא הצהיר על זה בזמן אמת? אני לא בטוח שהדברים האלה נבדקו".

אם מוכח שהצהרת ההון של נתניהו למבקר המדינה לא מדויקת זאת עבירה פלילית?

"בוודאי. אם הוא הגיש הצהרת הון או דיווח שנתי למס הכנסה בלי זה, זאת השמטה במזיד של הכנסה. זה חשד לעבירה של שבע שנות מאסר. עזוב אותך מכל פרשות האלפים, זאת עבירה חד וחלק, זה אל קפונה. זאת עבירת מס, זה מספיק. אם יש לך הכנסה של מיליונים ואתה לא מדווח עליה למס הכנסה, לך יש דבר כזה? לי אין.

"למה יש חשד פה? הייתה שם הצהרה כוזבת של נתניהו, הייתה סתירה בין ההצהרות שהוא נתן, והסתירה הזאת היא הבסיס לחשד שיש פה גם עבירת מס. לא פותחים סתם בחקירה פלילית נגד אדם. אבל כאן כן היו הצהרות סותרות, לגבי כספים, לגבי מניות, ואלה הצהרות סותרות מאדם שהוא תחת חקירה, לא סתם ככה. לכן יש פה יותר מחשד שיש פה עבירת מס.

"אני לא בטוח שמי שצריך לבדוק את זה בודק את זה – האם יש התאמה בין המידע שהתגלה אגב סיפור מיליקובסקי, לבין דיווחי המס של נתניהו? הבדיקה היא לא על סמך מה שכותבים בעיתון. צריך לבדוק לפרטי פרטים"

"אני לא בטוח שמי שצריך לבדוק את זה בודק את זה – האם יש התאמה בין המידע שהתגלה אגב סיפור מיליקובסקי, לבין דיווחי המס של נתניהו? הבדיקה היא לא על סמך מה שכותבים בעיתון. צריך פה לבדוק את פרטי הפרטים. יכול להיות שהדברים כן נבדקו, אבל הציבור לא קיבל דיווח שהדברים האלה נבדקו".

אשת ראש הממשלה שרה נתניהו (למעלה מימין) ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות (משמאלה) בפתיחת מושב הכנסת ה-22 (צילום: Hadas Parush/Flash90)

אשת ראש הממשלה שרה נתניהו (למעלה מימין) ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות (משמאלה) בפתיחת מושב הכנסת ה-22 (צילום: Hadas Parush/Flash90)

רשויות החוק לא מעוניינות להגיב

ניסיון לקבל תשובות לשאלות האלה מרשות המסים ומהפרקליטות נתקל בחומה בצורה. ברשות המסים טענו כי דיני הפרטיות אינם מאפשרים אפילו למסור אם נעשתה בדיקה בעניין דיווחי המס של נתניהו בעקבות פרשת המניות, קל וחומר שלא לפרט אם הדיווחים נמצאו תקינים. הטענות האלה, יש לציין, אינן מדויקות, משום שהחיסיון חל רק על המידע עצמו.

במשרד המשפטים סירבו להשיב לשאלת זמן ישראל האם הפרקליטות יזמה בדיקה של הצהרות המס של נתניהו. פעם אחר פעם חמקו שם מהשאלה על הפעולות שנקטה או לא נקטה הפרקליטות, והתעקשו שמדובר בנושא שבסמכות רשות המסים.