אין חובה למלא התחייבות שניתנה לארגון טרור תחת לחץ לשחרור חטופים

מנהיג חמאס בעזה יחיא סנוואר, אוקטובר 2022 (צילום: MAHMUD HAMS / AFP)
MAHMUD HAMS / AFP
מנהיג חמאס בעזה יחיא סנוואר, אוקטובר 2022

כאשר אנו בוחנים את תנאי חילופי החטופים, חייבים לזכור כי אי אפשר להשוות בין עסקת גלעד שליט לעסקה המדוברת היום, מכיוון שאז לא דובר על מיטוט חמאס, אלא על מצב של שימור כוחו של חמאס. היום, אחרי ה-7 באוקטובר, אין אופציה מלבד ממיטוט חמאס.

אחרי שישראל, ולא רק היא, הגדירה את חמאס כארגון נאצי, דאע"שי, הרי אין שום חובה למלא התחייבות כלשהי לחמאס. אדרבא, יש לבחון יתרונות טקטיים במצב שבו יחיא סנוואר ייצא מן המנהרות, או כשישוחררו אסירים מסוכנים לבתיהם, מה שייצור אופציה של המשך המלחמה נגדם בלי שהם מוגנים מאחורי חומות הכלא.

אחרי הגדרת חמאס כארגון נאצי, דאע"שי, אין חובה למלא התחייבויות כלפיו. אדרבא, יש לבחון יתרונות טקטיים ביציאת סנוואר מהמנהרות, או בשחרור אסירים מסוכנים שניתן יהיה להילחם בהם

שיחרור מרוואן ברגותי הוא עניין אחר, ולדעתי יותר מדי כוחות אזוריים מתנגדים לשחרורו, כמו אבו מאזן וירדן, מסיבות שכבר פרטנו בעבר. לפיכך גם הסבב הזה יסתיים, קרוב לוודאי, בלי שחרורו של ברגותי.

אני לא מוציא מכלל אפשרות כי כאשר יתחיל הצלב האדום לברר אצל האסירים מן הגדה, רבים מהם יעדיפו שלא לצאת, ולהישאר מוגנים בתוך הכלא במקום לצאת אל הלא נודע בשדות הקרב בגדה.

כאשר אנו בוחנים את תנאי חמאס, אנו יכולים ללמוד כי הוא רוצה ליצור תנאים של המשך שלטונו בעזה. לכך שהוא זה אשר יקבל את האחריות על השיקום, כלומר: שתהיה הכרה דה פקטו בכך שהוא הריבון בעזה. זה לא יקרה.

לא רק בגלל שהעולם עדיין רואה באש"ף של רמאללה את הריבון האמיתי של עזה, אלא מכיוון שחמאס עדיין לא מודע לכך שאחרי ההרס שהוא גרם לעזה, הוא איבד את יכולתו לשקם את כוחו שם.

אני לא מציע שישראל תלך שולל אחרי כל ההתפארות של חמאס שהוא ניצח. הוא הפסיד מן הבחינה שהוא יכול לשלוט רק על עיי חורבות ועל עם שבור וטראומטי לא פחות מאתנו, ואז מה ייצא לו מזה?

וכאן אנו מגיעים לשאלת השאלות: מה רוצה יחיא סנוואר? את זה רק סנוואר יודע, אבל מעצם הנכונות שלו להשתתף בניסוח עמדות חמאס אפשר ללמוד, שלפחות למות הוא לא רוצה.

חמאס מתפאר, כך הוא הפסיד בכך שהוא יכול לשלוט רק על עיי חורבות ועל עם שבור וטראומטי. מה רוצה סנוואר? מעצם נכונותו להשתתף בניסוח עמדות חמאס אפשר ללמוד, שלפחות למות אינו רוצה

ואם למות הוא לא רוצה, איזה מין מנהיג הוא רוצה להיות? מנהיג השיקום של החורבות שהוא גרם, או שברצונו להמשיך את תנופת הג'יהאד, אבל לא מעזה, אלא מעולם הג'יהאד העולמי? והייתי מחדד – הג'יהאד השיעי. יש סימנים שאיראן בונה דאע"ש שיעי בסוריה ובעיראק, ואין לשלול שמבחינת איראן – סנוואר מועמד להנהיג אותו.

בהקשר הזה יש לשים לב לידיעה כי שר החוץ האמריקאי, אנתוני בלינקן, שוחח בטלפון עם שר החוץ של אלג'יריה על רקע ידיעות שהמוצא של סנוואר יהיה לצאת לאלג'יריה, בעלת הברית של איראן במגרב.

אם אכן סנוואר יעזוב את עזה במסגרת עסקה דרמטית, זה ייתן לו ולישראל תמונות ניצחון – הוא ינופף בשחרור אסירים גורף, וישראל תנופף בשחרור חטופים גורף ובסילוקו של סנוואר מן הזירה.

ואז סנוואר יתפנה לעסקי הג'יהאד העולמי, וישראל תתפנה להשלים את המלאכה בעזה והגדה. העולם הערבי ייאלץ לטפל בסכנות סנוואר, ואסור לישראל לכבד שום התחייבות שנתנה באילוצי החובה לשחרר את חטופיה.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 487 מילים
סגירה