הפגנות מחוץ ללשכת הגיוס בירושלים נגד חוק האי-גיוס, 21 באוגוסט 2023 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)
יוסי זמיר/פלאש90

חוק הגיוס החדש מושחת מבחינה מוסרית ומופרך מבחינה משפטית

מזה כחצי שנה שאין כל הסמכה חוקית להימנעות צה"ל מגיוס תלמידי ישיבות לשירות צבאי, ואולם בפועל החרדים ממשיכים לקבל פטור, בניגוד לחוק ● אם חוק הגיוס של 2015 בוטל בבג"ץ בשל פגיעתו בזכות החוקתית לשוויון, הרי שכעת פגיעה זו רק הולכת ומעמיקה - ודינו של חוק הגיוס החדש, אם יעבור, להיפסל אף הוא ● פרשנות

החלטת ממשלת ישראל להאריך את תקופת השירות בצה"ל לחיילים וחיילות בשירות חובה, היא יריקה בפרצופו של הציבור השולח את בניו ובנותיו להתגייס לצה"ל. בימים אלה של מלחמת עזה, פירושו של השירות בצה"ל הוא גם הימצאות בסכנה ממשית למות למען המולדת.

בנוסף, תזכיר החוק לתיקון חוק שירות ביטחון שפורסם אתמול (חמישי) להערות הציבור למשך שבועיים, אינו חוקתי בשל העובדה שהוא מעמיק את הפגיעה בזכות החוקתית לשוויון.

כזכור, בשנת 2017 פסל בג"ץ את חוק הגיוס שנחקק בשנת 2015, בשל פגיעתו הבלתי מידתית בשוויון, נוכח הפטור הגורף והכמעט מלא מגיוס שניתן לציבור החרדי.

מאז הוארך תוקפו של הפטור באמצעים שיפוטיים מלאכותיים, באופן שפסק הדין שביטל את חוק הגיוס, לא נכנס לתוקף. ואולם החל מחודש יולי 2023, חוק הגיוס של 2015 בוטל – והמשך המדיניות הצה"לית הנמנעת מגיוסם של תלמידי הישיבות שהגיעו לגיל גיוס, הוא בלתי חוקי.

נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור בדיון על חוק הגיוס, 17 באפריל 2016 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור בדיון על חוק הגיוס, 17 באפריל 2016 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

התוצאה היא זו: זה למעלה מחצי שנה שאין כל הסמכה חוקית למדיניות הממשלה וצה"ל שלא לגייס תלמידי ישיבות לשירות צבאי. ואולם בפועל הם ממשיכים לקבל פטור, בניגוד לחוק. בג"ץ לא עושה דבר בעניין זה – למעשה עתירה שהוגשה בנושא כבר לפני כחצי שנה, נדחתה על הסף בשל אי-מיצוי הליכים, בפסק דין לקוני.

כעת, משהתרגשה על ישראל מלחמה, וצה"ל הגיע למסקנה שמחזורי הגיוס אינם גדולים מספיק וחסרים חיילים בחזית ובעורף, צה"ל עדיין ממאן למלא אחר החוק המחייב אותו לגייס גם את תלמידי הישיבות; ובמקום זאת מחליטה הממשלה לתקן את חוק שירות ביטחון, כך שמשך שירות החובה של אותם חיילים שכן מתגייסים – יוארך.

כעת, משהתרגשה על ישראל מלחמה, וצה"ל הגיע למסקנה שמחזורי הגיוס אינם גדולים מספיק וחסרים חיילים בחזית ובעורף, צה"ל עדיין ממאן למלא אחר החוק המחייב אותו לגייס גם את תלמידי הישיבות

אין כל ספק כי אם חוק הגיוס של שנת 2015 בוטל בשל פגיעתו בזכות החוקתית לשוויון, הרי שכעת – משלא נעשה דבר על מנת לרפא, ולו במעט, את הפגיעה בשוויון, להיפך – פגיעה זו רק הולכת ומעמיקה בדרך של הארכת שירות החובה לציבור המשרתים, בעת שהפטור לתלמידי ישירות נשמר אף בלא כל הסמכה חוקית. לפיכך, גם חוק הגיוס החדש, של שנת 2024, עתיד להיפסל בבג"ץ.

על פי הצעת החוק הממשלתית, יוארך שירות החובה לגברים מ-32 (ו-30 חודשים, על פי הוראת חוק שהייתה אמורה להיכנס לתוקף ב-1 ביולי 2024) ל-36 חודשים, תוך שמירת גמישות דיפרנציאלית בין יחידות לוחמות ועורפיות, כך שחיילים ישרתו בפועל בין 28 ל-36 חודשים. השירות לנשים יוארך ל-28 חודשים, למעט ביחידות לוחמות שבהן ישרתו נשים אותו פרק זמן שבו משרתים גברים.

ח"כ ישראל אייכלר מיהדות התורה חוגג את נפילת חוק הגיוס במליאת הכנסת, 17 בינואר 2022 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
ח"כ ישראל אייכלר מיהדות התורה חוגג את נפילת חוק הגיוס במליאת הכנסת, 17 בינואר 2022 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

מה שמדהים עוד יותר הם דברי ההסבר להצעה. הנימוק שבהצעת החוק לצורך להאריך את משך השירות הוא כי "קיים צורך מבצעי חיוני להגדיל את היקף כוח האדם של חיילים בשירות סדיר בפרק הזמן המיידי", וזאת על מנת לייצר "תוספת משמעותית לכוח הלוחם של צה"ל ולמערכים תומכי הלחימה, תוספת משמעותית שלא ניתן להשיגה באף דרך אחרת".

אין זה נכון ש"לא ניתן להשיג" את תוספת כוח האדם בכל דרך אחרת. הדרך האחרת היא גיוס תלמידי הישיבות, באופן שיצמצם או יבטל את הפגיעה האנושה בזכות לשוויון, פגיעה ההולכת ונמשכת זה שנים רבות, והתעצמה בחצי השנה האחרונה נוכח העובדה שהפטור לתלמידי הישיבות אינו מעוגן בחוק, ונוכח המלחמה בעזה שבה קיפחו את חייהם עד עתה מאות חיילי סדיר ומילואים.

אין זה נכון ש"לא ניתן להשיג" את תוספת כוח האדם בכל דרך אחרת. הדרך האחרת היא גיוס תלמידי הישיבות, באופן שיצמצם או יבטל את הפגיעה האנושה בזכות לשוויון

דברי ההסבר מזכירים בפגיעה בזכויות יסוד, לרבות הזכות לחירות והאוטונומיה של הפרט, לגביהן נטען כי הפגיעה בהן מידתית – אך נמנעים כליל מלהזכיר את הזכות לשוויון. ולא בכדי: זה לא מקרי שהמערכת הפוליטית אינה ממהרת להביא לחקיקה חוק גיוס מקיף ושלם חדש, במקום החוק משנת 2015 שבוטל ב-2017 וביטולו נכנס לתוקף ב-2023.

אין, למעשה, כל אפשרות לכתוב חוק שמצד אחד יספק את רצונן של המפלגות החרדיות, המבקשות לשמר את הפטור מגיוס לבני הציבור שלהן, ומצד שני יעמוד בהוראות המשפטיות בדבר מניעת פגיעה בזכות לשוויון. או שלכל הפחות יהיה פחות בלתי-שוויוני מהחוק הקודם, שבוטל.

אנשי מחאת "אחים לנשק" מפגינים מחוץ לביתו של יצחק גולדקנופף מיהדות התורה, 16 במאי 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
אנשי מחאת "אחים לנשק" מפגינים מחוץ לביתו של יצחק גולדקנופף מיהדות התורה, 16 במאי 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

גרירת הרגליים בחקיקת חוק גיוס מקיף חדש זועקת לשמיים נוכח המהירות שבה מבקשים כעת לחוקק, נקודתית, את התיקון לחוק שירות ביטחון המאריך את משך השירות לציבור המשרתים בצה"ל.

גרירת הרגליים בחקיקת חוק גיוס מקיף חדש זועקת לשמיים נוכח המהירות שבה מבקשים כעת לחוקק, נקודתית, את התיקון לחוק שירות ביטחון המאריך את משך השירות לציבור המשרתים בצה"ל

הצעת החוק הזו היא מושחתת מבחינה מוסרית-חברתית, ומופרכת מבחינה משפטית. היא מרוקנת עוד יותר מתוכן את מטבע הלשון, שמזמן הפך לחלול – "ביחד ננצח".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
מעניין מה היתה תגובת הכותב אם היו מגייסים חרדים ל 8200 ועילית מלח הארץ היו מגויסים ליחידות קרביות, כי שם חסר כח אדם איכותי. אני גם מצפה מהחבר יועז לדרוש מצהל בתוקף לפעול לגיוסם של כל בע... המשך קריאה

מעניין מה היתה תגובת הכותב אם היו מגייסים חרדים ל 8200 ועילית מלח הארץ היו מגויסים ליחידות קרביות, כי שם חסר כח אדם איכותי.
אני גם מצפה מהחבר יועז לדרוש מצהל בתוקף לפעול לגיוסם של כל בעלי המצפון הבוחרים לשבת ספונים בביתם גם בעת מלחמה. כי עד כמה שהבנתי מגעת מצפונם לא ממורק יותר ממצפון לומדי התורה.

כל מי שקורא את זה: אנא היכנסו לאתר בקישור וכתבו הערה להצעת החוק. למי שצריך השראה, הנה מה שאני כתבתי: אני מתנגד לשינוי המוצע לחוק שירות הביטחון. התיקון הזה אינו ראוי, והוא מבוסס על מידע... המשך קריאה

כל מי שקורא את זה: אנא היכנסו לאתר בקישור וכתבו הערה להצעת החוק.
למי שצריך השראה, הנה מה שאני כתבתי:

אני מתנגד לשינוי המוצע לחוק שירות הביטחון. התיקון הזה אינו ראוי, והוא מבוסס על מידע שקרי או לפחות מוטעה.

בפסקה השנייה של דברי ההסבר לחוק נאמר שמאז קום המדינה, אורך שירות החובה לגברים נקבע באופן אחיד. זה פשוט לא נכון. מזה עשרות שנים אורך שירות החובה של גברים חרדים הוא אפס (בספרות: 0). בחלק מהזמן זה היה בזכות חוק, שבוטל באיחור רב על ידי בג"ץ. חלק מהזמן זה היה בשל צווים של שר הביטחון, שגם הם הוכרו בדיעבד כלא סבירים. חלק מהזמן, כמו למשל בחודשים האחרונים, זה סתם כי הממשלה מפרה את החוק. אבל העובדה היא שגברים חרדים לא צריכים לשרת בצבא.

והגברים החרדים לא לבד. גם הגברים הדתיים-לאומיים לא צריכים לשרת שירות מלא כפי שמחייב החוק. הם יכולים לבחור להצטרף לישיבת הסדר, שם הם זוכים במסגרת כלבבם. בזכות המסגרת המגוננת הזו השירות הצבאי שלהם בפועל מתקצר לקרוב לחצי זה שבני תמותה רגילים צריכים לתת.

דברי ההסבר ממשיכים ומתארים את הצרכים המוגברים של הצבא בתקופה הנוכחית. אבל אז מובאת המסקנה הלא נכונה: שאין מנוס מלהאריך את תקופת השירות בה חייב יוצא-צבא גבר ל-36 חודשים. ודברי ההסבר מוסיפים להטעות בכך שהם טוענים כי את התוספת הזו בכוח אדם לא ניתן להשיגה באף דרך אחרת.

ולא היא. יש כמה דרכים להגדיל את הסד"כ העומד לרשות הצבא בלי להאריך את משך השירות כלל ובפרט בלי להכיל את ההארכה הזו על מי שמשרתים כעת.

הפתרון הראשון והקל ביותר הוא לבטל את קיצור השירות של בני ישיבות ההסדר. לשם כך לא צריך שום חוק, שהרי הקיצור שהם נהנים ממנו נובע מצו של שר הביטחון. אם כך, יואיל נא שר הביטחון לבטל את הצו. יתרה מזאת, יש מקום לדרוש את השלמת השירות מאלה שנמצאים כבר בשלב מתקדם של התוכנית, ולפי הכללים הנהוגים סיימו כבר לכאורה את החלק הצבאי שהם חייבים בו. החזרתם של בני ישיבות ההסדר לשירות פעיל תספק לצבא את החיילים המיומנים שהצעת החוק טוענת שחסרים לו.

במקביל, יש צורך דחוף לקיים את החוק הקיים על כל האוכלוסייה, ובפרט על מלש"בים חרדים. המצב שבו מדינת ישראל מפלה בין דם לדם ומאפשרת להם להשתמט משירות במשך עשורים זכה כבר לביקורת נוקבת של בית המשפט העליון. בית המשפט העניק למדינה אורכה אחרי אורכה כדי להגיע להסדר העניין. אבל כפי שדברי ההסבר לחוק מטיבים להראות, עכשיו אנחנו במצב חירום. במצב כזה אין יותר אפשרות למסמס את העניין, ויש לפעול ללא דיחוי וללא פשרות.

רק אחרי נקיטת הצעדים האלה ניתן יהיה לבחון אם אכן יש צרכים נוספים ולשקול את נושא אורך השירות.

כבר כיום אמון הציבור בכנסת ובממשלה נמוך מהאמון שניתן לכל גוף שלטוני אחר במדינה. בסקר מדד הדמוקרטיה הישראלית האחרון שפורסם 40% מהמשיבים אמרו שאין להם שום אמון בכנסת, 43% שמרו שיש להם אמון מועט, ורק 14% נתנו אמון מסוים או רב בכנסת. אחת הסיבות למצב עגום זה היא הצעות חוק כמו זאת שמונחת כאן לפנינו. מקומה של הצעה זו בפח האשפה של ההיסטוריה ולא בספר החוקים של מדינת ישראל.

עוד 687 מילים ו-2 תגובות
סגירה