הדיון הציבורי על השוויון בנטל השירות הולך ומתלהט ככל שהמלחמה נמרחת מחד, ומאידך מגזרים שאינם משרתים (או משרתים פחות, או רק בתנאים שלהם) גורפים הטבות ותקציבים.

לכולם, חוץ מחברי הממשלה אולי, ברור שמה שהיה כבר לא יהיה: הציבור המשרת לא יאפשר לאי-שוויון הזה להתקיים עוד הרבה, ואולי כבר בהצבעה על חוק הגיוס נראה את תחילת השינוי. אם לא בכנסת, אז ברחוב.

לכולם, חוץ מחברי הממשלה אולי, ברור שמה שהיה לא יהיה: הציבור המשרת לא יאפשר לאי-שוויון הזה להתקיים עוד הרבה, ואולי כבר בהצבעה על חוק הגיוס נראה את תחילת השינוי. אם לא בכנסת, אז ברחוב

המחשבה שמחר בבוקר עשרות אלפי חרדים בגיל הגיוס יצעדו לבקו"ם היא מופרכת בעיניי, גם אם זה הדבר הצודק וההוגן. הדבר נובע מהפערים העצומים בין החברה החרדית לחברה הכללית. ועל אף שלצה"ל נודעו סגולות לתיקון פערי חינוך ויצירת ניידות חברתית, להערכתי ייקח למעלה מעשור לשלב את החרדים בצה"ל באופן שיביא תועלת ולא יעיק על המערכת.

בשלב הזה בדרך כלל עולה אפשרות השירות הלאומי. אגב, היא עולה גם בשיח לגבי בנות דתיות שאינן חרדיות, ערבים ודרוזים. השירות הלאומי בישראל הוא מסגרת רופפת, שמזרימה משאבים אנושיים וכספיים לעמותות.

למעלה מ-300 עמותות רשומות ברשימת מקומות השירות האזרחיים ומקבלות היתר ותקציב מהמדינה להעסיק מתנדבים ומתנדבות למשך שנה. מרבית העמותות הרשומות הן דתיות-מיסיונריות. בממשלה הזו השירות הלאומי כפוף לשרת המשימות הלאומיות אורית סטרוק. טוב לא יכול לצאת מזה. צריך לדמיין מודל אחר – יותר מהודק, יותר פרודוקטיבי, יותר ממלכתי ופחות דתי.

מודל מעניין יכול להגיע מארה"ב, שם קיימת מאז 1993 תוכנית שנקראת AmeriCorps – "הגייסות האמריקאיים". התוכנית המרכזית של אמריקורפס מאפשרת לצעירים בגילאי 18-26 להתנדב למשך שנה במסגרות השייכות לשירות המדינה תמורת דמי מחיה, דיור, מלגת לימודים לקולג' והנחה לריבית של הלוואת הקולג'. בנוסף המתנדבים עוברים הכשרה מקצועית באחד מארבעה קמפוסים במדינה, מקבלים תעודות הסמכה וצוברים ניסיון תעסוקתי במסגרת השירות הציבורי.

מדי שנה משרתים בתוכנית כ-200,000 איש, והתקציב שלה הוא כמיליארד דולר (בישראל, לשם השוואה, 18,000 מתנדבים בשנה, וסטרוק יושבת על תקציב שקרוב למיליארד שקל בשנה).

למעלה מ-300 עמותות רשומות ברשימת מקומות השירות האזרחיים ומקבלות היתר ותקציב מהמדינה להעסיק מתנדבים ומתנדבות למשך שנה. מרבית העמותות הרשומות הן דתיות-מיסיונריות

בדצמבר 2023 הודיע ממשל ביידן כי הוא מרחיב את התוכנית הקיימת עם מסלול נוסף, "גייסות האקלים" (Climate Corps), במטרה להכשיר דור של עובדים למקצועות החיוניים לעידן האנרגיה הנקייה ולטיפול במשבר האקלים.

בהודעה לעיתונות נכתב שהמשתתפים "ירכשו את המיומנויות הנדרשות כדי לגשת למשרות בשכר גבוה ובאיכות תעסוקתית גבוהה". התוכנית הושקה בסדרה של מסיבות עיתונאים וראיונות עם אנשי ממשל ופוליטיקאים משני המחנות, דבר המעיד על הקונצנזוס הגדול סביב התוכנית.

Today, we are mobilizing the next generation of clean energy, conservation, and climate resilience workers.

Join us at https://t.co/dp0NctSzPp pic.twitter.com/vKjvLalUbV

— President Biden (@POTUS) September 20, 2023

בתוך שלושה שבועות נרשמו לתוכנית 40,000 איש.

מי שיזכו להשתתף בתוכנית החל מהקיץ הקרוב, יקבלו הזדמנות משנת חיים. הם ישתלבו בעבודות שימור של יערות, ביצות ושטחים פתוחים, יעבדו בהקמת תשתיות לאנרגיה סולרית ואנרגיית רוח, יתמכו בהיערכות למצבי קיצון אקלימיים וירכשו השכלה וניסיון מעשיים בתחומים כמו גיאולוגיה, חשמל, ביולוגיה, לוגיסטיקה, חקלאות ומזון. לאחר סיום הפרק השירות, יוכלו להמשיך עם יתרון באקדמיה או הישר לשוק העבודה, בתחום הכי צומח, מתפתח וקריטי בכלכלה – אקלים.

בדצמבר 2023 הודיע ממשל ביידן כי הוא מרחיב את התוכנית הקיימת עם מסלול נוסף, "גייסות האקלים", במטרה להכשיר דור של עובדים למקצועות החיוניים לעידן האנרגיה הנקייה ולטיפול במשבר האקלים

המטרה של ה-IRA (Inflation Reduction Act) כפולה, כפי שהשם מרמז – גם לטפל באתגרי המעבר לאנרגיה נקייה, וגם למגר את האינפלציה. זה קו שגם מחבקי עצים וגם ליברטריאנים יכולים להתחבר אליו. לפי מכון המחקר RMI, בתוך שנה הביא ה-IRA להשקעה פרטית של 278 מיליארד דולר, וליצירה של 170,000 מקומות עבודה חדשים בארה"ב. מכאן מגיע הצורך בידיים עובדות ומוכשרות.

בישראל אין תוכנית דומה ל-IRA, ובכלל, ההשקעה הממשלתית בנושאי אנרגיה נקייה ואקלים היא מזערית ונעשית במחשבה מיושנת שאינה ממקסמת את פוטנציאל ההשקעות הפרטיות שיכול להיגרם מהשקעה ממשלתית נבונה.

ייתכן שההזדמנות לתיקון אגרסיבי נמצאת בשיקום הנזק שיצרה הממשלה הנוכחית לצד הנזק המצטבר של מלחמת ה-7 באוקטובר, שנאמדים במיליארדים רבים של שקלים.

השקעה במעבר לאנרגיה נקייה והקמת Climate Corps ופתיחתם לאוכלוסיות שאינן נושאות בנטל השירות במידה שווה הן צו השעה ששכרו בצידו:

• המשרתים יזכו להכשרה והשכלה שתשפר את סיכוייהם לעבוד ולהשתכר טוב ותוריד את התלות שלהם בקצבאות ובכסף שחור.
• היא תהפוך את ההשקעה הפרטית במעבר לאנרגיה נקייה ושאר פתרונות אקלים לכדאית לאור עלות כוח העבודה.
• היא תיצור גשרים חברתיים, כאשר חרדים וחרדיות יעבדו לצד ערבים ויהודים במיזמים.
• היא תעודד חלק מהמשתתפים לקחת את המסלול המקצועי לשלב הבא ולהשתלב גם באקדמיה.
• וכמובן, תהפוך את משק האנרגיה הישראלי לחסכוני ועמיד יותר, תשפר את התחרותיות של היצואנים הישראלים בעולם עקב הפחתת טביעת הרגל הפחמנית של המשק, ותייצר מגוון תוצרים אקלימיים שהיום כבר ניתן לשווק, מ-carbon credits ועד תוצרים חקלאיים, חומרים ומערכות.

ההזדמנות לתיקון אגרסיבי נמצאת בשיקום נזקי המיליארדים שיצרו הממשלה והמלחמה, תוך השקעה באנרגיה נקייה ובגייסות אקלים שייפתחו לאוכלוסיות אשר אינן נושאות בנטל השירות במידה שווה

בשביל שכל זה יתממש, צריכים לקרות הרבה דברים: המדינה צריכה לפרק את האוטונומיה שניתנה למגזר החרדי, והחרדים מצידם צריכים למצוא את הדרך להתערות בחברה – אם לא ערכית אז לכל הפחות כלכלית. לצד זאת, המדינה חייבת להיערך למשק אנרגיה שלא מבוסס על אופורטוניזם של גז טבעי, ולקחת את נושא האקלים ברצינות. לא ריאלי לצפות לזה מהממשלה הנוכחית, אבל הממשלה הבאה חייבת לשנות גישה.

יזם ומייסד של Vert.earth, סטארטאפ לחשבונאות פחמן. יועץ לתאגידים, משקיעים וסטארטאפים בנושאי אסטרטגיית אקלים, קיימות, הפחתת פליטות גזי חממה וחדשנות אקלימית. דאטה-אקטיביסט בזמנו הפנוי, ובעברו היותר רחוק איש מודיעין וסייבר. מתגורר ביפו, נשוי ואבא לשתי בנות מקסימות.