הדרך הפשוטה להצלת העיתונות

האקונימיסט לא רוצה להיות חינם (צילום: דן פרי)
דן פרי
האקונימיסט לא רוצה להיות חינם

דמיינו שלאנשים לא ברור שהנאצים פלשו לפולין, שמנדלה נלחם באפרטהייד או ששתיים ועוד שתיים שווה ארבע. תארו לעצמכם שחורשי רעות משכנעים את מחצית האוכלוסייה שכל זה "פייק ניוז". לשם פנינו.

מה מונע את האידיוקרטיה? חינוך? לא ממש – חינוך משפיע בעיקר על ילדים. פוליטיקה? פוליטיקה היא שורש הבעיה. תרבות? תרבות חשובה אך היא לא אמורה לספק עובדות. המדיה החברתית? הבנתם את העניין.

הדבר היחיד שיכול לספק מידע זה עיתונות בת-קיימא ועצמאית הנהנית מקונצנזוס חברתי.

במקום זאת, גאלופ מצא בחודש שעבר שרק 41% מהאמריקאים נותנים אמון במידה כלשהי בתקשורת. סוקרי IPSOS מצאו המונים עם אמון קטן או לא קיים בתקשורת: הממוצע העולמי היה 48%, בבריטניה 45%, במקסיקו 57% ובפולין 65%. המכון הישראלי לדמוקרטיה מצא כי האמון בתקשורת כאן צנח מ-52% בשנת 2009 – ל-28% בשנת 2017.

אפשר לטעון שזה קורה בזמן הגרוע ביותר.

השטנה הבין-מפלגתית באמריקה היא במצב חסר תקדים. זה קשור למפלגות הגדולות שפעם היו מגוונות אבל עכשיו מסודרות לפי ענייני גזע וזה הגיע לשיא עם עלייתו של נשיא המפיץ שקרים כלאחר יד (אתר ה-POLITIFACT הלא-מפלגתי מצא ש-83% מההצהרות של דונלד טראמפ שקריות חלקית או לחלוטין, דבר חסר תקדים), תוקף את שומרי הסף של הדמוקרטיה ומתעלם מנורמות (כמו סטלין ממש, הוא מכנה את התקשורת "אויבי העם").

גרסה לכך קיימת בישראל, ובארצות אחרות נבחרו אוטוקרטים לכל דבר. כל זה קשור למלחמת תרבות גלובלית המתפשטת במהירות וחוצה בין מודרניות למסורת, פתיחות להסתגרות, וחילוניות ודת.

בתקופה של שסע שכזה אנו זקוקים למקורות מידע אמינים ואמונים, שאינם חלק מהסכסוך.

זה קשה. אפשר ללגלג, אבל העיתונאים שייכים בעיקר למשכילים הנוטים לצד אחד. הם לא יכולים בקלות "לייצג" את מי שחושב שההתחממות הגלובלית היא מתיחה (כפי שעושה טראמפ ככל הנראה), שלימוד התורה חשוב יותר מטנקים (כמו שמפלגות דתיות בישראל עושות), וכי "אקדחים לא הורגים אנשים, אנשים הורגים אנשים" (כטענת שדולת הנשק בארה"ב). הם יכולים לנסות, אבל זה לא יצליח.

ויש גורמים נוספים המערערים את האמון:

  • פייק ניוז אמיתי (לא גרסת טראמפ המעוותת): הטכנולוגיה צמצמה את חסמי הכניסה כך שכל שוטה יכול לפרסם "מאמרים" שיגיעו לכל פינה עלי כדור הארץ באין מפריע.
  • כאשר חדשות נצרכות לרוב כקטעי תוכן, כל דבר שטות מבריק יכול לקבל תשומת לב וכבר לא ברור מה רציני.
  • הנושאים הפכו מסובכים מכדי שרוב האנשים שאינם מומחים יכולים להבין אותם. למעשה די ברור שהנאצים פלשו לפולין. כמו כן, צריך להיות ברור שכדור הארץ מתחמם בגלל שינויי אקלים הנגרמים על ידי האדם, אך כדי להשתכנע ולהבין יש לצלוח המון מדע וסיבוכים. כך גם הסחר העולמי, שירותי הבריאות וכיבוש הגדה המערבית.
  • המדיה חברתית מציעה חדשות מתחרות שלא גורמות לכאב ראש, למשל החתול החמוד של השכן. כ-75% מכספי הפרסום שהיו עשויים להגיע לבעלי אתרים הוסטו בעקבות זה למקומות אחרים.
  • קיטוב קיצוני: כאשר לאנשים אכפת יותר לנצח מאשר להבין, לעובדות יש בעיה.

התקשורת מתמודדת עם כל זה תחת עננה שלא מדברים עליה. הרי מה ייעודה? למה מצפים?

  • שתכסה נושאים "חשובים" כדי שאנשים לא יהיו חסרי מושג;
  • שתסביר בבירור כך שלא יעשו שטויות;
  • שתחשוף אמת ותסכל עלילות מרושעות;
  • ושתהיה חופשית מכל השפעה.

מי יממן משימה זו? אם הכסף בא מהממשלה, התקשורת היא בובה. אם ממפלגות פוליטיות, התקשורת מוטה. אם מעסקים אחרים, היא משועבדת לאינטרסים מסחריים. אם מפילנתרופיה, התקשורת נראית חלשה ותלויה.

מה נשאר? התקשורת כעסק, בו המוצר, וזה התוכן, חייב להיות רווחי.

השאלה תמיד הייתה תלויה באוויר: מהן חדשות? האם כתיבת המילים האלה זה חדשות? האם דעת הקורא עליהם זה חדשות? למה לא? אה – אולי בגלל שלא מספיק אנשים מתעניינים! הגדרה מתקבלת על הדעת של חדשות היא אכן מה שאנשים מוצאים כמעניין (או למצער, מבדר).

הגדרה זו הופכת לדומיננטית אם החדשות זה עסק לכל דבר.

ומה אם שטויות זה התוכן הכי מעניין?

למשל, האם אנשים רבים במערב מתעניינים במלחמה ורעב באפריקה?

שאלתי בוס גדול מאוד בארגון החדשות שלי. זה היה לפני כ-15 שנה והתקשורת ממש הדפיסה מזומנים עדיין. אבל הטכנולוגיה החלה למדוד באופן מדויק מה אנשים קוראים באמת. אוי לאותה צרה!

שאלתי את האיש מה לעשות אם לקהל הקוראים שלנו לא היה אכפת מהמלחמה הנוראה בדרפור. מה אם הם רוצים רכילות על סלבריטאים במקום? האם לא נסיט לשם משאבים? אם לא, כי זה מבאס, האם בעלי המניות יסבסדו את היהירות שלנו לקבוע מה חשוב?

"אנו מכסים את החדשות", אמר האיש לאחר זמן, והתעסק במכשיר חדיש המכונה "בלקברי".

אפשר היה לתחמן אז, ולאחוז במקל בשני הקצוות. זה כבר לא אפשרי כיום, כי העסק קרס.

איך הם הדפיסו כסף פעם! מספרים על כתב שהובהל הביתה לאחר שהעיז לטוס ביזנס בדרך לאיזו הפיכה. "אנחנו טסים רק במחלקה הראשונה", אמר לו העורך להפתעתו. "אל תיתן לזה לקרות שוב". זה לא קורה היום; אף אחד אפילו לא מתבדח על זה.

מודעות דרושים נעלמו ורק מתי מעט רוכשים מנויים למוצר המודפס או קונים בדוכנים. פרסום שווה פחות לקורא היום מבעבר, באופן מאכזב. בינתיים פיטרו המוני עיתונאים, וככה זה גם נראה.

עיתונאים מתוגמלים בסדר יחסית כי אין להם ציפיות – אבל התקשורת לא מרשה לעצמה להעסיק אנשי עסקים משובחים במחיר השוק בתחומם. אתה מקבל את מה ששילמת עליו. המנהלים העסקיים בתקשורת עשו כל טעות אפשרית.

בסוף שנות התשעים הם שמו את התכנים באינטרנט בחינם, כי זה חלון הראווה למוצר המודפס. בזאת ייצרו פתולוגיה שקשה לבטל. בשנות האלפיים הם סירבו לשקול דגם iTunes ("מיקרו-תשלומים") מחשש שמעטים ישלמו אונליין. הם ברחו ממנויים דיגיטליים כי זה יפחית את מספר הגולשים ומפרסמים רוצים המונים. הם התמסרו לנביאי הדיגיטל ("המידע רוצה להיות חופשי!") וסמכו על מודלים מתוחכמים ("נעשה כנסים רווחיים!").

כעת, בדקה לחצות ועם הגב לקיר, זו לבסוף השנה שרבים מהם מתכננים לגבות לפחות על חלק מהתכנים בכל מני שיטות. עד כה ניסו זאת בעיקר (אם כי לא רק) עיתוני עילית עם קהל קוראים אמיד נוסח האקונומיסט והוול סטריט ג'ורנל, או מותגים עולמיים גדולים כמו הניו יורק טיימס.

רוב האנשים מבינים שחברות חופשיות ושווקים חופשיים זקוקים למידע אמין. אנו מכורים כעת למידע בחינם. ההתנגדות עשויה להיות חסרת תוחלת; השוק ינצח. האם אנו באמת רוצים להתנגד ולנצח?

קוראים יקרים: אם הגעתם עד כה, אתם צורכים לעומק מוצר חדשות שאינכם משלמים עליו כמו שהייתם משלמים עבור פלאפל. זה נראה תקין? נראה שהשיטה תשרוד?

מידע הוא כמו כל דבר אחר בעולם הזה. יש לו ערך. אם רוצים אותו, שלמו. אחרת, אני חושש, מדובר בהונאה.

נביאי הדיגיטל היו נביאי חורבן וזעם. אפשר גם אחרת. יש דרך פשוטה להציל את העיתונות: שלמו עבורה.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
מאמר מעמיק ומנומק, דוגמה לעיתונות פרשנית בלתי תלויה. פרי סובר כמו אדם סמית ב'עושר העמים' כי השוק הוא מכשיר לשכלול והתפתחות אך טיפול בככשלי שוק הוא תנאי לפעולתו המבורכת גם בשוק התקשורת. ... המשך קריאה

מאמר מעמיק ומנומק, דוגמה לעיתונות פרשנית בלתי תלויה. פרי סובר כמו אדם סמית ב'עושר העמים' כי השוק הוא מכשיר לשכלול והתפתחות אך טיפול בככשלי שוק הוא תנאי לפעולתו המבורכת גם בשוק התקשורת. חסרה התבוננות בשינוי פניה של העתונות, ממתינים למאמר הבא…

עוד 958 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 14 בנובמבר 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הירי לדרום התחדש; כיפת ברזל הופעלה

הפסקת האש בין ישראל לג'יהאד האסלאמי נכנסה לתוקף, אך "גורמים סוררים" בארגון ירו רקטות אחדות לישראל ● בעזה נהרגו במבצע חגורה שחורה 34 פלסטינים, מהם 25 מחבלים ● 450 רקטות נורו מהרצועה ● בישראל מביעים סיפוק מכך שחמאס לא הצטרף למערכה ● נתניהו תובע מליברמן לומר אם יאפשר הקמת ממשלה שתישען על הרשימה המשותפת

עוד 56 עדכונים

משחקים בארגז החול ולא במערכה האזורית

48 השעות האחרונות הם לא הצלחה מסחררת או כשלון מפואר. חיסלנו מחבל ברמה בינונית (במקרה הטוב), אח"כ התמקדנו בהגנה, במקביל להישג יפה של פגיעה בחוליות שיגור של הג'יהאד האיסלאמי. ברמה המבצעית תוצאה טובה.

לא החזרנו את ההרתעה ע"י חיסול של אדם שידע שאנחנו מנסים לחסל אותו, לכן התחבא מאז ניתן האישור לפעולה. פעולה חד פעמית לא משנה את המצב מהיסוד.

אני לא מזהה שירי של יומיים, שיתוק של חמישית מדינה, פלוס יממה של שיתוק תל אביב בשוגג, עושה תיאבון למישהו בישראל (לכל ממשלה) לחזור למדיניות סיכולים שגרתית

אני לא מזהה שירי של יומיים, שיתוק של חמישית מדינה, פלוס יממה של שיתוק תל אביב בשוגג, עושה תיאבון למישהו בישראל (לכל ממשלה) לחזור למדיניות סיכולים שגרתית.

גם בנוגע להרתעה של חמאס, אני מצטער להרוס שמחות, הרי במשך שנה וחצי חמאס יורה על מדינת ישראל בלי חשבון כאשר מדובר באינטרס שלו, לכן לא בהרתעה צריך לחפש את התשובה.

חמאס רוצה שיקום כלכלי של הרצועה, שיעבור דרכו. כדי שהוא יחזק דרמטית את שליטתו ברצועה, יוכל לחזק את השפעתו בגדה ויוכל להתעצם צבאית. זאת המשוואה, בכל פעם שחמאס ירה (למעט אחרי ההיתקלות בפעולת המיוחדים), זה היה קשור לסוגיה הכלכלית של הרצועה.

חמאס רוצה שיקום כלכלי של הרצועה דרכו, כדי לחזק דרמטית את שליטתו ברצועה, לחזק את השפעתו בגדה ולהתעצם צבאית. זאת המשוואה. שיח "ההרתעה" בישראל זקוק לרענון, כיוון שהיום זה משמש לקלישאות בלבד

שיח "ההרתעה" בישראל זקוק לרענון כיוון שהיום זה משמש לקלישאות בלבד (כתבתי על כך בבלוג שלי – הרתעה כעצלנות מחשבתית).

על הרקע הזה כדאי לבחון את האסטרטגיה האזורית של ישראל לאורך זמן ודווקא לאורה לבחון את המדיניות של ישראל מול החמאס בעזה.

בעשור החולף, הקשב של ממשלת ישראל התמקד בסוגיה מרכזית אחת – איראן. בהתחלה מאמצים למנוע את פרויקט הגרעין האיראני, וכעבור זמן זה התרחב למאמצים לסיכול התפשטות ההשפעה האיראנית במזרח התיכון.

מאז 2011, ישראל נהנתה משקט אסטרטגי חסר תקדים. הכאוס האזורי איפשר להתמקד רק באיראן, מבלי להיות מוטרדים מדבר, אפילו לא בסוגיה הפלסטינית

מאז 2011, ישראל נהנתה משקט אסטרטגי חסר תקדים. הכאוס האזורי איפשר להתמקד רק באיראן, מבלי להיות מוטרדים מדבר, אפילו לא בסוגיה הפלסטינית.
הסוגיה הפלסטינית היתה בקפאון בגלל כמה סיבות – ההתפרקות האזורית הביאה את משטרי ערב לעסוק בשרידות עצמית; ההתעצמות האיראנית ולאחריה מדיניות אובמה ללכת להסכם עם איראן קירבה בין מדינות ערב לישראל; הרשות הפלסטינית בשיתוק פנימי (בזכות ישראל אבו מאזן נהנה ממנעמי השלטון, ושבירת כלים היא נטילת סיכון רב, ולאור המצב הכלכלי הסביר אין תסיסה בעוצמה גדולה מתחת לפני השטח); הפיצול בין עזה לאיו"ש מאפשר לישראל להקטין לחצים חיצוניים; אירופה נמצאת במשבר פנימי ומתמודדת עם גל פליטים מה שמקטין את העיסוק בישראל ומאפשר גם ראיה מפוכחת יותר על הסכסוך.
גם בגזרת עזה ישראל יכלה להתרווח על הכורסא, בלי לנקוט פעולה. שלטון חמאס סייע להגנה המדינית מול הפלסטינים, אפשר למצוא ריבון שיאכוף את מרותו על הרצועה, אבל בזמן הזה היה ברור שגדל כאן נמר.

עד חתימת הסכם הגרעין הזנחת הנמר שגדל ברצועה היתה בעלת הגיון אסטרטגי, כי אי אפשר לנהל שני מאמצים במקביל, ולא ניתן לאיים בתקיפה אמינה באיראן תוך כדי ניהול מלחמות מול עזה.

״הפחד מכישלון הוא הכישלון הכי גדול״

אבל, כאשר הסוגיה האיראנית קיבלה פריז ל-15 שנה לפחות (חתימת ההסכם), הדוב הרוסי נחת בחמימים, וזה היה שנה אחרי 'צוק איתן', היינו צריכים להחליט מחדש במה מתמקדים. החלטנו להתמקד ביעד שאותו לא ניתן להשיג – עצירת משלוחי נשק לחזבאללה ובהמשך מניעת הנוכחות האיראנית בסוריה. כאשר נבחר טראמפ, הוספנו לזה את היציאה מהסכם הגרעין.

בראייתי, אפשר לראות שבחרנו להתמקד בסוגיות שמאפשרות הישגים קצרי טווח, תוך שאנחנו נמנעים במודע מהחלטות קשות בסוגיות ארוכות הטווח, בגלל שהן נושאות מחירים, והמציאות הפוליטית בישראל לא מאפשרת לשלם מחירים או סיכונים.

בראייתי, אפשר לראות שבחרנו להתמקד בסוגיות שמאפשרות הישגים קצרי טווח, תוך שאנחנו נמנעים במודע מהחלטות קשות בסוגיות ארוכות הטווח, בגלל שהן נושאות מחירים

בעיות אסטרטגיות מתעצמות אם לא עושים דבר. זה לא שבהכרח יש להן פתרון (אני לא מזהה מישהו שיכול "לפתור" את הסכסוך הישראלי פלסטיני בטווח הנראה לעין), אבל הכרחי לטפל בהן.

אי אפשר היה שלא לעסוק במה אנחנו רוצים שיתפתח ברצועת עזה, ולכוון לשם. רוצים שלטון חמאס, קדימה. בוא נלך על זה עד הסוף, נכיר במדינת חמאס, נעניק להם כספים ונקבל צבא עזתי מסודר ודיאלוג מדינתי.

כן, יש לזה מחיר מול המצרים שלא רוצים את האחים המוסלמים בחצר האחורית, אבל זה היה מונע את חבירת חמאס לאיראן, כמפלט נגד המדיניות של ישראל "לשלטון מוחלש" ברצועה.

אי אפשר היה שלא לעסוק במה אנחנו רוצים שיתפתח ברצועת עזה, ולכוון לשם. רוצים שלטון חמאס, קדימה. בוא נלך על זה עד הסוף, נכיר במדינת חמאס, נעניק להם כספים ונקבל צבא עזתי מסודר ודיאלוג מדינתי

זה לא החלופה היחידה האפשרית, היו עוד חלופות, ולא בטוח שניתן היה להשיג אותן, אבל אנחנו הזנחנו את הבעיה.

גם את היחלשות הרשות הפלסטינית אנחנו מזניחים, בשם השקט והיציבות הרגעיים באיו"ש, שמאפשרים לנו אשליה כאילו החלת ריבונות היא בהישג יד.

בשורה התחתונה, ישראל בזבזה את העשור החולף במהלכים קצרי טווח ונכנסת לעשור הבא כאשר כל הבעיות האסטרטגיות שהיו על אש נמוכה מבעבעות מתחת לפני השטח.

בשורה התחתונה, ישראל בזבזה את העשור החולף במהלכים קצרי טווח ונכנסת לעשור הבא כאשר כל הבעיות האסטרטגיות שהיו על אש נמוכה מבעבעות מתחת לפני השטח

באיו"ש אבו מאזן ילך לעולמו, סוריה תתייצב, ואיראן תהיה נוכחת בה עם רצף טריטוריאלי דרך עיראק. המעצמה בעלת ההשפעה הגדולה במזרח התיכון זאת רוסיה.

במציאות האסטרטגית החדשה, ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לכבוש את רצועת עזה ולהשמיד את הטרור משם. לא בגלל שאין זה ביכולתנו, אלא בגלל שהחזית הצפונית לא מאפשרת לנו לעשות זאת, כי אנחנו לא יכולים להתמודד עם שתי החזיתות במקביל (מלחמה מול חמאס במחשבה תחילה).

העיסוק האובססיבי באיראן לטווח הקצר מתוך תפיסה מקסימליסטית, וחוסר הטיפול בבעיות האחרות הביא לכך שאנחנו מקבלים את איראן אפילו ברצועת עזה, כולל פרויקט דיוק הטילים שלה, ללא יכולת פעולה אמיתית כנגד זה, ואת כל הבעיות שהקפאנו מופשרות בו זמנית.

עמר דנק הוא סא"ל במיל', שירת במחלקת תכנון המערכה חיל האוויר ובחטיבה האסטרטגית באג"ת. מהנדס מערכות מידע, תואר שני ביחסים בינ"ל בניהול מו"מ וקבלת החלטות ומרתוניסט. הבלוג של עמר עוסק בניתוח תהליכי קבלת החלטות בסוגיית בטחון מנקודת מבט אסטרטגית, והשפעות הפוליטיקה הפנימית על קבלתן, בתפיסת הבטחון של ישראל ובתהליכי קבלת החלטות בכלל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 898 מילים

יד ושם הבהיר לזילברשלג כי לא ראוי שימשיך לכהן בהנהלת המוסד

פרסום ראשון דודי זילברשלג, חבר הנהלת יד ושם שנקלע לסכסוך משפטי לאחר שביקש למכור מכתב של הילדה רחל מינץ שנרצחה בשואה, הודיע לבית המשפט כי החליט להשאיר את המכתב ברשותו ● זאת, בניגוד להצהרותיו הקודמות כי יעביר את המכתב ליד ושם ● יד ושם על התנהלות זילברשלג: "לא ראוי" ● המשפחה תגיש תביעה להעברת המכתב

עוד 619 מילים

אופה בירוק היהודי שמאחורי לחם הקנאביס הראשון באירופה

שארלי לווי, שיתחיל לשווק בקרוב לחם קנאביס ייחודי ברחבי אירופה, מבטיח שהצרכנים שלו לא יתמסטלו ● אבל הרשויות כבר פשטו על המאפייה שלו בגלל הריח ● "בסוף הצלחתי לשכנע אותם שהכל חוקי"

מוצרי מזון מלאים בקנאביס מציצים מכל מדף בחנויות בהולנד, המדינה שבה החומר חוקי בפועל כבר שנים ארוכות. משלגונים וסוכריות על מקל, ועד שוקולד המכיל קנאביס, הכול זמין וקל להשגה באמסטרדם.

אבל אל תצפו למצוא שם איזו פרוסה נחמדה כדי להכין כריך לארוחת צהריים. לשם כך תצטרכו לקפוץ לבלגיה השכנה, שם אופה יהודי ותיק עומד להשיק את קו הייצור המסחרי הראשון באירופה של לחם קנאביס.

לחם הקנאביס, המכונה קַנַאבּרֶד, יימכר בשלב הראשון בסופרמרקטים של רשת קרפור בבריסל ובשתי ערים בלגיות נוספות לקראת סוף נובמבר, כך דיווח האתר Vice Belgium. מי שלא יכול להמתין עד אז יוכל למצוא את הלחם העגול, שעליו מוטבע עלה קנאביס גדול, ברשת מאפיות לווי (Lowy) בבריסל.

שארלי לווי, הבעלים של הרשת והיזם שעומד מאחורי לחם הקנאביס, אמר כי למרות שכ-15% מן הבצק בקנאברד עשוי מזרעי קנאביס, אכילת הלחם אינה גורמת לתופעות המוכרות משימוש במריחואנה.

הלחם אינו מערפל את החושים, אך טעמו וריחו הם כשל קנאביס. אולי זה מה שהוביל את פקחי הסוכנות הפדרלית הבלגית לבטיחות המזון לפשוט בשנה שעברה על המאפייה של לווי ולהשמיד את כל מלאי הקנאברד

רמת ה-THC, החומר הפסיכואקטיבי שבקנאביס, בלחם היא נמוכה ולכן גם מותר למכור אותו בלי הגבלות בבלגיה, שם חוקי המריחואנה מחמירים יותר.

לווי מתפאר בכך שהקנאברד שלו כולל לא רק קנאביס אלא גם מינרלים רבים, ויטמין E, אומגה 3 ו-6, סיבים תזונתיים, קרוטן ומגנזיום.

"הלחם מיועד בראש ובראשונה לבני אדם שפשוט אוהבים לחם, לחם מסוגים שונים", אמר לווי. "אבל נכון שמוצרי קנאביס מאוד באופנה עכשיו".

מאפיות בוטיק בהולנד ומחוצה לה הציעו בעבר לחם קנאביס באופן מזדמן, אבל לווי הוא הראשון המייצר אותו בייצור המוני.

קנאברד עשוי מ-15% קנאביס (צילום: באדיבות שארלי לווי)
קנאברד עשוי מ-15% קנאביס (צילום: באדיבות שארלי לווי)

הלחם אמנם אינו מערפל את החושים, אך טעמו וריחו הם כשל קנאביס. אולי זה מה שהוביל את פקחי הסוכנות הפדרלית הבלגית לבטיחות המזון לפשוט בשנה שעברה על המאפייה של לווי ולהשמיד את כל מלאי הקנאברד.

אנשי הסוכנות טענו אז שאין למאפיה אישורים המוכיחים שהלחם לא ממסטל. מאז, הוא הצליח לשכנע את השלטונות שהכול חוקי.

אוהב להתנסות עם לחמים

לווי אוהב להתנסות עם לחמים ובעבר הכניס למאפיות שלו גם לחם עם בירה ולחם סגול המכיל אורז בר. סיפורו המשפחתי דומה לזה של יהודים רבים באירופה, אשר שרדו את השואה והחלו חיים חדשים אחרי המלחמה.

אביו המנוח, אוטו, נמלט לבלגיה ממולדתו אוסטריה כשזו סופחה על-ידי גרמניה הנאצית ב-1938. אחרי שהנאצים פלשו לבלגיה ב-1940, ירד אוטו למחתרת. שם, בתקופה הקשה ביותר בחייו, פגש את אשתו, האניה, יהודייה שנמלטה מפולין. הם נישאו ב-1942, פתחו מאפייה והולידו שלושה ילדים. שארלי הוא הצעיר מביניהם.

קופי שופ באמסטרדם השכנה. לחם אין להם (צילום: AP Photo/Peter Dejong, File)
קופי שופ באמסטרדם השכנה. לחם אין להם (צילום: AP Photo/Peter Dejong, File)

כאשר נפטר אוטו ב-1980, נטל שארלי, שלמד באותה עת מדעי המדינה, את המאפייה לידיו. הוא הפך את העסק המשפחתי שייסד אביו ב-1947 לרשת שכוללת כיום חמש מאפיות ברחבי בריסל.

כשאוטו פתח את המאפייה, ססמתה הייתה: "לחם, זה הכל". היום, היא כבר מציעה הרבה יותר.

עוד 421 מילים

יוזמה מקומית של כנסייה בגרמניה הפכה למפעל חרטה חובק עולם ● גרמנים, רבים מהם צאצאים של נאצים, מביעים תמיכה פומבית ביהודים, נלחמים באנטישמיות, ובעיקר מבקשים סליחה באופן אישי מניצולי שואה ● "איננו יכולים לצפות מהם לסלוח, זו לחלוטין הבחירה שלהם"

עוד 1,005 מילים

למקרה שפיספסת

מלכוד הביטקוין אסור להפקיד את הרווח בבנק - חובה לשלם עליו מסים

ישראלים שהשקיעו בביטקיון נקלעו למלכודת כלכלית ומשפטית ● מצד אחד, הבנקים מסרבים לקבל את הכספים שהרוויחו, מחשש להלבנת הון ● מצד שני, רשות המסים דורשת תשלום על כל הרווחים ● כך הסתבכו המיליונרים על הנייר בחובות עתק למס הכנסה ● וכך ממשלת המעבר תוקעת את הטיפול בנושא

עוד 1,169 מילים
גיא זהר גיא זהר

צר עולמם כטיל מיירט

זה מורכב מידי וארוך ומסובך אז איש לא יסביר לכם. ואיש לא ישאל את ראש הממשלה. 

כשמתפוצצות רקטות איש לא יסביר שזו המציאות ואין לה פתרון קסם בחיסול מדויק מקצועי מתוזמן לפי הכוכבים בידי אנשים נהדרים כמו נדב ארגמן ואביב כוכבי.

זה מורכב מדי אז איש לא יסביר לכם. כשמתפוצצות רקטות איש לא יסביר שזו המציאות ואין לה פתרון קסם בחיסול מדויק מקצועי מתוזמן לפי הכוכבים בידי אנשים נהדרים כמו נדב ארגמן ואביב כוכבי

איש לא יסביר לכם שחיסול מפקד אחד שאחראי אמנם לשורה של פיגועים קשים, לא יכול לחסל את מערך הרקטות שצברו החמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה.

איש לא יאמר בפרשנות החפוזה המתבקשת מיידית בשעות האולפן הארוכות, כיצד זה ישראל מחסלת את ראש הארגון העוין את חמאס ובעצם משתפת פעולה עם האוייב הנורא שלה – חמאס – שאותו נשבע ראש ממשלת ישראל לחסל.

לא. כשרקטות נופלות יסבירו לכם רק שצריך להישמע להוראות פיקוד העורף, ויספרו את מספר הטילים שנורו, ויחשפו את סוג הרקטה החדשה שפגעה באשדוד על רקע שדרות הטנקים הנערכים לעוד מלחמה שתוצאתה ידועה מראש.

כשטילים פוגעים בבית בשדרות, וראש הממשלה עטוף ברמטכ"ל ובראש השב"כ לעוד הסבר שדוף שזו הייתה "פצצה מתקתקת", וכי "יידעו אויבנו שנפגע בהם בכל מקום", וכי צריך "קור רוח ואורך רוח כי זה יקח עוד זמן" ושאר הסיסמאות המשתקות כל מחשבה רציונלית… שום פרשן לא יכניס את הדברים להקשרם המורכב. אין להם ניסוח קצר ומתלהם.

הכוח בעזה צמח על רקע לאומי ודתי, גם כתוצאה ממלחמות עבר, פליטות ומצוקה כלכלית. הוא קיבל תמיכה ציבורית כי דאג לאוכלוסייה לכבוד, וגם לשירותים בסיסיים של מרפאה ובית ספר. הוא נלחם את מלחמתם. וכן, זה מורכב

איש לא יאמר שבעיית עזה היא חלק מהסכסוך הישראלי פלשתיני הנמשך כבר מאה שנים. הכוח שצמח בעזה צמח על רקע לאומי ודתי וגם תוצאה של מלחמות עבר פליטות ומצוקה כלכלית.

הוא קיבל תמיכה ציבורית כי דאג לאוכלוסייה לכבוד וגם לשירותים בסיסיים של מרפאה ובית ספר. הוא נלחם את מלחמתם. הוא לא צדיק בעינינו, אבל מייצג אותם וגם שולט בהם לעיתים בניגוד לרצונם. כן זה מורכב. אבל זו המציאות. 

הכוח הזה גירש מעזה פלג פלשתיני אחר חזק והיסטורי – את אנשי הפתח, לאחר שישראל התנתקה חד צדדית מעזה. הפלשתינים ממש כמונו לא עשויים מקשה אחת. 

הכוח הזה גירש מעזה פלג פלשתיני אחר חזק והיסטורי – את אנשי הפתח, לאחר שישראל התנתקה חד צדדית מעזה. הפלשתינים ממש כמונו לא עשויים מקשה אחת

לאחר שנים (1967-2005) של שליטה בעזה, החליט ראש הממשלה שאין תכלית בהחזקת כוח צבאי ישראלי ענק בעזה כדי לשמור על מעט מתנחלים שראו בה חלקי מולדת והוביל להתנתקות.

אבל עזה נותרה בעוניה. בבעיותיה. ישראל לא התנתקה מהצורך של עזה בדלק במזון בפרנסה במוצא לים ולאוויר בטיפולים רפואיים. אוכלוסייתה גדלה, מי השתייה התמעטו וזוהמו, החשמל צומצם למספר שעות ביום, האבטלה גואה והתסכול מרסק כל תקווה לחיים נורמליים. 

איש באולפנים לא יסביר לכם את העניין הפשוט החותך את תודעת הקרבן שלנו: חיסול מפקד החטיבה הצפונית של הג'יהאד הוא חיסול שאינו תורם שום דבר לפתרון בעיית עזה. 

אבל עזה נותרה בעוניה. ישראל לא התנתקה מהצורך של עזה בדלק, מזון, פרנסה, מוצא לים ולאוויר, טיפולים רפואיים. אוכלוסייתה גדלה, מי השתייה התמעטו וזוהמו, החשמל צומצם, האבטלה גואה והתסכול מרסק תקווה לחיים נורמליים

אין פתרון צבאי לעזה. אין נשק מדויק או יחידה מובחרת שיכולים לפתור אחת ולתמיד את בעית עזה.

לא יסבירו לכם את זה כי זה לא פופולרי לא פטריוטי. 

הרי חייבים לסיים כל משפט בהצדקת חיסולו של אותו מחבל איש דמים בהאה אבו אל עטא. חייבים הרי לספר לתושבי הדרום שלממשלה החזקה הבאה יש עוצמות בלתי רגילות ולכן היא צריכה להמשיך.

אז איש לא יסביר להם שבעצם ה"ג'יהאד היהודי" שלנו נלחם גם הוא מלחמת קודש בכל ניסיון לפתרון הסכסוך הישראלי פלשתיני. מלחמת הקודש הזו על חלקי ארץ ישראל בהם יושבים מיליוני פלשתינים הינה מסוכנת לא פחות מהטילים של היום.

אין פתרון צבאי לעזה. אין נשק מדויק או יחידה מובחרת שיפתרו אחת ולתמיד את בעית עזה. לא יסבירו לכם את זה כי זה לא פופולרי ולא פטריוטי. הרי חייבים לסיים כל משפט בהצדקת חיסולו של אותו מחבל

היעדר הפתרון למצוקת עזה מטביע את ישראל במלחמת נצח. טילים לנצח. פיגועים לנצח. הממשלה שמסתירה את המציאות הזו כדי להנציח את שלטונה עושה זאת בניגוד לאינטרס של מדינת ישראל.

היא עוטפת אותה בנאומים מתלהמים על אכזריותו של האויב  ובהתקפות על ערביי ישראל ועל השמאל ולמעשה על כל מי שמערער על התזה של מלחמת נצח. כל פתרון אחר שיוצע לבעיית 2 מיליון תושבי עזה, מערער את השלטון בישראל ולכן יידחה. 

הצבא תמיד יציית לדרג הפוליטי ולכן תמיד יילחם. השב"כ תמיד יבצע את תפקידו למנוע עוד פיגועים, וכשראש הממשלה יבקש גיבוי למבצע חיסול, יעמדו טובי האנשים לצידו כי זהו כל עולמם. צר כמו טיל מיירט. 

הצבא תמיד יציית לדרג הפוליטי ולכן תמיד יילחם. השב"כ תמיד יבצע את תפקידו למנוע עוד פיגועים, וכשראש הממשלה יבקש גיבוי למבצע חיסול, יעמדו טובי האנשים לצידו כי זהו כל עולמם. צר כמו טיל מיירט 

המלחמה של היום לא מוסברת לאיש מבין צופי הטלוויזיה. אין הקשר. אין היסטוריה. היא הרי עוד צעד במצעד איוולת שבו מנהיגים שונים נוקטים צעדים המנוגדים לאינטרס של מדינתם, לאורך זמן ארוך ולמרות שמול עיניהם ניצבת האיוולת במלוא חריפותה.

עזה בלי תקווה היא טיל רב שלבי שימשיך להתפוצץ מעל ראשנו כל זמן שלא ינתן לתושביה פתרון. 

האמצעים של עזה הם חמאס וגיהאד איסלאמי וטילים ובלוני תבערה והפגנות על הגדר. 

העיסוק במציאת פתרון לאמצעים המתפוצצים מסיט את הדיון מהבעיה האנושית הגדולה המונחת מעבר לגדר.

עזה בלי תקווה היא טיל רב שלבי שימשיך להתפוצץ מעל ראשנו, כל זמן שלא ינתן לתושביה פתרון. האמצעים של עזה הם חמאס וג'יהאד וטילים ובלוני תבערה והפגנות על הגדר. העיסוק בפתרונם מסיט את הדיון מהבעיה האמיתית

את זה איש לא יסביר כשצריך שוב ושוב למצוא מחסה תוך עשרים שניות לפי הנחיות פיקוד העורף.ואיש גם לא ישאל: 

מה עשית אדוני ראש הממשלה בעשר שנות כהונתך הרצופות כדי למצוא פתרון מדיני הומני לבעיות עזה? במה הועלת בתפקידך לאזרחי ישראל כדי שיחיו בשלום מול גבול שכנינו בעזה?

האם אדוני חושב שיירוט מוצלח או חיסול אבו אל עטא זה הפתרון?

וכשתקבל מחר שוב את תפקיד רה"מ הראשון ברוטציה…מה תעשה? עוד מבצע? עוד סיכול? עוד התפתלות על תזמון הקבינט לאישור האיוולת הבאה?

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 944 מילים

תגובות אחרונות

עודכן לפני 55 דקות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

פרשנות בסיום 48 שעות לחימה, שלוש תובנות על המצב

עם כינון הפסקת האש הבוקר, ואחרי שתי יממות של מטחי רקטות ופעילות צבאית בעזה, אפשר להתמקד בשלושה נושאים מהותיים שעלו ביומיים האלו ● האם השבתת המשק ביום הראשון הייתה מוצדקת? ● איך זה שארגון קטן מצליח לפגוע במדינה עם הצבא הכי חזק במזרח התיכון? ● ומה המשמעות של התנהלות חמאס במערכה הזו?

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מנהיגי כחול לבן, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו, העבודה גשר וישראל דמוקרטית. אני חוזר פונה אליכם בבקשה גדולה - הביאו להקמת ממשלה בהקדם. לעניות דעתי זו ממש תמימות לסמוך על הבטחות ועל סי... המשך קריאה

מנהיגי כחול לבן, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו, העבודה גשר וישראל דמוקרטית.
אני חוזר פונה אליכם בבקשה גדולה – הביאו להקמת ממשלה בהקדם.
לעניות דעתי זו ממש תמימות לסמוך על הבטחות ועל סיכומים עם ביבי .
האפשרות הצפויה לדעתי היא שביבי יביא לפיזור הכנסת רגע לפני שיצטרך להיפרד מראשות הממשלה.
מהלך כזה ייתן לו עוד כמה חודשים בממשלת מעבר.
האלטרנטיבה היחידה לבחירות היא ממשלת מיעוט המתבססת על כחול לבן, ישראל ביתנו,
מפלגות מרכז נוספות ובתמיכה מבחוץ של הרשימה המשותפת.
ישראל ביתנו, על פי תפיסתם והתחייבותם לבוחריהם, לא מוכנים להיות בממשלה עם המשותפת.
המשותפת, על פי תפיסתם והתחייבותם לבוחריהם, לא רוצים להיות חלק מהממשלה.
שתי העמדות האלו יכולות להתיישב עם ממשלת מיעוט לתקופת ביניים שבהמשכה יצורפו הליכוד (או חלקו) ומפלגות אחרות לממשלה שתהפוך לממשלת אחדות ליברלית והמשותפת תישאר מפלגת אופוזיציה ראשית.

ראשות האופוזיציה תהווה הישג אופטימלי לציבור הערבי הן במעמד הסמלי והן במעורבות הממשית.
זו הדרך היחידה להקמת ממשלה בלי ביבי תוך הצמדות לעמדות העקרוניות של שלושת המפלגות.
מתווה הנשיא בא מרצון טוב אבל להערכתי הוא לא מתאים ליישום מול ביבי שברגע האמת – יבריז.
זו אשליה מסוכנת. אנו נגרר לחוסר יציבות שלטונית שתוצאותיה עלולות להיות הרסניות.
חלון הזמן לעשיית הפתרון היחיד הזה – הולך וניסגר. זו תהיה טעות טראגית אם לא תנצלו אותו.
בבקשה –
תוציאו אותנו מהמצב הנוכחי ע"י הקמת ממשלת מיעוט שתהווה מסדרון לממשלה רחבה יותר.

עוד 750 מילים ו-1 תגובות

רק באמריקה הרב הצבאי שמלווה חיילים מכל הדתות

אחרי שלושה עשורים בצבא האמריקאי, הרב דייויד גולדסטרום ממונה על הטיפול בחיילים משוחררים - ומודאג מההתאבדויות של יוצאי צבא בארה"ב ● במהלך שירותו בחזית, הוא העניק תמיכה רוחנית לחיילים מכל הדתות והוביל תפילה מיוחדת בארמון של סדאם חוסיין ● ראיון

עוד 632 מילים

בפרקליטות מחפשים את הפלסטיני שנורה בגבו - זמן ישראל מצא אותו

כראם קוואסמי, בן 22 מחברון, נורה בגבו לפני שנה וחצי על ידי כוח מג"ב ● מאז, חקירת האירוע דשדשה, עד אשר וידאו של התקרית פורסם בחדשות 13 ● עכשיו בפרקליטות טוענים כי הם מחפשים את כראם כדי לגבות ממנו עדות - אך לא מצליחים לאתרו ● אדם רזגון שוחח איתו

עוד 874 מילים

זהירות: פירות וירקות

מעקב זמן ישראל אחרי הבטטות, מחקר חדש מצא שאריות חומרי הדברה בגופם של ילדים ישראלים שצרכו פירות וירקות ● המאכלים שהשאירו הכי הרבה עקבות זרחנים אורגניים: תפוחים ומלפפונים ● ד"ר חגית אולנובסקי: "לא הייתי דואגת לילדים שאוכלים מגוון פירות וירקות, אבל לילדים שנצמדים לסוג אחד ואוכלים בכמויות, אני ממליצה לקלף את הקליפה"

עוד 1,240 מילים

גול עצמי המתנחלים שהובילו לסימון המוצרים מהשטחים

סופית: מדינות אירופה יחויבו לסמן מוצרי מזון שמקורם בהתנחלויות, במזרח ירושלים ובגולן ● כך קבע אתמול בית הדין של האיחוד האירופי, בהחלטה שאינה ניתנת לערעור ● למרבה האירוניה, הפסיקה הדרמטית נולדה כתוצאה מפנייה של יקב בהתנחלות פסגות - שקיווה לתוצאה הפוכה ● גורמים מדיניים אומרים כי ניסו למנוע מאנשי היקב להתערב בנושא, ללא הצלחה

עוד 1,569 מילים

מנהיג הג'יהאד: נסכים להפסקת אש אם ישראל תיענה לדרישות

דיווח: מנהיג הג'יהאד האסלאמי יגיע הלילה לקהיר ● כ-360 רקטות נורו לשטח ישראל מאתמול בבוקר ● האזעקות בדרום לא פוסקות גם בשעה זו ● נתניהו: אנחנו בעיצומה של מערכה, סיכמנו על צעדי ההמשך ● בתום הערכת מצב בפיקוד דרום, אמר שר הביטחון בנט: "נראה שהג'יהאד האסלאמי רוצה לגרור את עזה ליותר נזקים" ● פגיעה ישירה בבית באשקלון, אישה נפצעה קל ● 24 פלסטינים נהרגו בסבב ההסלמה הנוכחי

עוד 81 עדכונים

לא תהיה ממשלת מיעוט. ספק אם תהיה אחדות

פרשנות הדיבור הרווח אתמול היה כי ההסלמה בדרום חיסלה את האפשרות של כחול-לבן להקים ממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת ● בפועל, האופציה הזו מעולם לא היתה קיימת - כי ליברמן פסל אותה על הסף ● ולמרות שרוחות מלחמה כבר הובילו להקמת ממשלת אחדות בהיסטוריה של ישראל, הפעם הסיכויים שזה יקרה שוב נותרו קלושים ● מקורב לגנץ אומר לזמן ישראל: "זה או פירוק כחול-לבן, או בחירות"

עוד 517 מילים
הלוויתו של בהאא אבו אל עטא בעזה. 12 בנובמבר 2019

אחרי חיסול איש הכספים בין איראן לעזה, נהרגו בישראל ארבעה אזרחים, בנוסף ל-138 פצועים ולא ברור אם העברת הכספים אכן נעצרה ● אל קעידה, לעומת זאת, לא התאושש מאז חיסול בן לאדן לפני שמונה שנים ● מומחים מסבירים מתי פעולת החיסול משתלמת - ומתי היא דווקא מסלימה את המצב

עוד 1,457 מילים

למרות הצבת מיגוניות, תושבי עתיקות באשקלון עדיין בסכנה

לפני חצי שנה נהרג מירי טילים תושב שכונת עתיקות באשקלון, אשר ל-60 אלף תושביה לא היו מיגוניות ● ביוני החלה העירייה להציב מיגוניות בשכונה, אבל התושבים אומרים שמדובר בפתרון לא פרקטי ● עיריית אשקלון: ״מיגוניות הן לא המדיניות אלא פתרון זמני בלבד״

בחצי השנה שעברה מאז סבב הלחימה שבו נהרג מירי טילים מרצועת עזה משה אגדי, תושב שכונת עתיקות באשקלון, פוזרו בשכונה מיגוניות בטון מטעם העירייה. כך נודע לזמן ישראל.

המדובר בשכונה ותיקה, שמרבית הבניינים בה אינם ממוגנים, כך שעד להצבת המיגוניות, לא הייתה ל-60 אלף תושביה כל דרך להתגונן מפני הטילים, פרט לחדרי מדרגות רעועים של בניינים ישנים.

הצבת המיגוניות החלה ביוני השנה, כחודש לאחר הפניה של זמן ישראל לעיריית אשקלון בנושא המיגון, וכשבועיים לאחר החשיפה של "כאן דרום" ולפיה המיגוניות היו ברשות העירייה עוד לפני ירי טילים שגבה את חייו של תושב השכונה. 19 מיגוניות תקניות עמדו בשטח מגודר של עיריית אשקלון, אך החלוקה שלהן נדחתה בשל ההסלמה במצב הביטחוני.

המיגוניות, מבנים קטנים שלא מאפשרים שהייה ממושכת, הוצבו בקיץ בין הבלוקים. התושבים מעידים כי מדובר בפתרון חלקי בלבד, שכן זמן ההתגוננות מפני טילים באשקלון, שעומד על 30 שניות, לא תמיד מספיק כדי להגיע למיגונית, בוודאי לא לתושבים הקשישים שמהווים את מרבית האוכלוסיה של השכונה.

ביתו של משה אגדי בן ה -58, שנהרג מפצעי רסיסים לאחר שביתו נפגע ישירות מרקטה שנורתה מרצועת עזה לאשקלון . מאי 2019 (צילום: Tomer Shunem Halevi/Flash90)
ביתו של משה אגדי בן ה -58, שנהרג מפצעי רסיסים לאחר שביתו נפגע ישירות מרקטה שנורתה מרצועת עזה לאשקלון . מאי 2019 (צילום: Tomer Shunem Halevi/Flash90)

"בתי בת ה-14 לבד בבית הבוקר כי אני בעבודה. אמרתי לה שלא תרוץ למיגונית, כי היא לא תספיק להגיע לשם בחצי דקה. אמרתי לה שתשב בחדר מדרגות, כי זה יותר בטוח", אומרת אנט ביטן, שמתגוררת ברחוב יפת בשכונה.

"מאוד שמחנו שסוף סוף הציבו לנו מיגוניות, וזה בטח עוזר לעוברי אורח ולמי שמתגורר ממש בקרבתן. אבל אני לא רואה איך המיגוניות עוזרות לאנשים מבוגרים וכאלה שהבית שלהם מרוחק אפילו בקצת".

עם זאת, שכונת עתיקות באשקלון היא היחידה שזכתה לקבל מיגוניות בתקופה זו, ואזורים נרחבים אחרים בעיר נותרו ללא מיגון, בהן השכונות מגדל, אפרידר ושיכונים.

"יש באזור שלי מיגונית ישנה אחת, ליד כיכר צפניה, אבל אין סיכוי שאני אצליח להגיע אליה בזמן", אומר יבגני דוברובסקי, תושב שכונת אפרידר בעיר. "אני מאוד חושש. כל היום אני שומע פיצוצים מעל הראש, אבל פרט לחדר מדרגות אין לי מה לעשות".

מעיריית אשקלון נמסר: "אנו מודעים לפערי המיגון המשמעותיים בין השכונות הוותיקות לשאר העיר, וראש העיר פועל מול משרד הממשלה ומול ראש הממשלה עצמו כדי לצמצם את הפערים האלה. מיגוניות הן לא המדיניות אלא פתרון זמני בלבד, כל פתרון רחוק טווח כרוך בתהליך, ואנו עומדים על קבלת מענה מהממשלה בהקדם האפשרי".

עוד 331 מילים

מומחי ביטחון: "זאת עלולה להיות תחילתו של אירוע לחימה רחב בהרבה"

מומחי ביטחון חלוקים ביניהם אם חיסול מנהיג הג׳יהאד האיסלמי יביא לאלימות קשה מזו שניסה למנוע, וחלקם אומרים: "תלוי מה יעשה חמאס" ● השיקול המכריע בחיסול היה מבצעי ולא פוליטי, לדעת המומחים, אבל יש גם טענות אחרות ● "מדינאים הם גם פוליטיקאים ולרוב יש להם יותר ממניע אחד, לא צריך להתעלם מהמצב הפוליטי של נתניהו"

עוד 1,516 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה