זירת הבלוגים

מונולוג מהואגינה המפחידה

כיצד הפכנו מנשים-בנות אדם עם נשמה, רצון ואישיות ייחודית, למטרה להאשמה בסכנה לשלום הציבור

14/10/2019 07:01
שלטי פרסומת מושחתים בירושלים (צילום: Yossi-Zamir-Flash90)

כיצד הפכנו מנשים-בנות אדם עם נשמה, רצון ואישיות ייחודית, למטרה להאשמה בסכנה לשלום הציבור, לעיסוק אובססיבי של גברים המחטטים ודנים בחוסר מעצורים באברי גופנו, כאילו אנו בסך הכל יצור ביולוגי בשירות הדמוגרפיה במסווה של דת. הבעייה שזה מתחיל לחדור לקונצנזוס ולעצב את המציאות הרחבה שלנו. צריך להוציא את הגישה הזו מחוץ לחוק.

איור: גילה לבני זמיר

איור: גילה לבני זמיר

שמחתי לראות שהרב אבינר החליט להתחבר לאשה שבו והביע את תשוקתו להיות ילדה בת 12, צנועה, ששערה קלוע בצמות, לבושה שכבות ומכסה את גופה. סה"כ ממש נחמד שרב אשר פרסם הוראות המצמצמות את מרחב המחייה של הנשים, מחליט לפתע להזדהות עם הקורבן שלו ולשאוף להיות ילדה בת 12. מי יודע? אולי גם יעשו לו בת מצווש צנועה?

כבת חילונית לחלוטין שגדלה בישראל משנות ה-60, שאפתי דווקא להיות בן. מגיל צעיר ידעתי שלבנים יותר פשוט, הרבה יותר מותר, שהעולם פתוח בפניהם ולא מזרזים אותם להתחתן ולהקים משפחה.

כיצד הפכנו מבנות אדם עם נשמה, רצון ואישיות ייחודית, למסוכנות לשלום הציבור, מטרה לעיסוק אובססיבי של גברים המחטטים באברי גופנו, כאילו אנו בסך הכל יצור ביולוגי בשירות הדמוגרפיה, במסווה של דת

בנות נשפטו לחומרה על דברים שלבנים הריעו ופרגנו. ככה זה היה פעם ולשמחתי הדברים השתנו. בנותי ונכדותי גדלו לתוך מציאות שבה מגדר אינו מכשלה או תכתיב למה לא להיות.

בעידן הנוכחי, מדפי הספרים עמוסים בספרים מרהיבים המספרים על נשים שעיצבו מציאות, הגשימו את חלומותיהן והשפיעו על האנושות בתחומים שונים.

כשבאיראן נשים מתחילות להוריד את החיג'אב ומודיעות שחלאס! הדיכוי נגמר, אצלינו בישראל עדיין עוסקים בשאלה: כיצד להסוות את הנשים ולהעלים את כל חלקי הגוף שלהן העלולים לגרום לגברים לסטות ממחשבותיהם הנעלות ולגרום להם להתעוררות היצר המיני.

כשבאיראן נשים מתחילות להוריד את החיג'אב ומודיעות שחלאס! הדיכוי נגמר, אצלינו בישראל עדיין עוסקים בשאלה: כיצד להסוות את הנשים ולהעלים את כל חלקי גופן העלולים לגרום לגברים לסטות ממחשבותיהם הנעלות

בתכניתו פנים אמיתיות, הציג אמנון לוי את דת הצניעות, שיותר משהיא מקרינה צניעות היא מייצגת עיסוק חולני ואובסיסיבי במין ונשים. עיסוק של מגזר החשוד בעיני כסובל מואגינה דנטאטה (ואגינה נושכנית), מונח פסיכואנליטי בו קיים ייצוג ברור אצל הגבר לדימוי כי הואגינה כבעלת שיניים ובכך מסרסת אותו.

חלק מבעלי תפישה זו הם בעלי עמדה בכירה בפוליטיקה הישראלית ומשמשים בה בתפקידי שרים, שאף ממונים על בריאות הציבור, או רועים רוחניים של מגזר משפיע, כמו זה של הרב אבינר.

מה עובר בראש של מי שמחליטים על התקנות הללו? מי שנכנסים לתוך הסדינים של זוגות צעירים, לתחתוניהם של צעירים מתבגרים ולתוך הגרבונים ומפתחי החולצות של ילדות מגיל 3 ואילך. האיסורים נעים מהגדרה מדוייקת של עובי הגרביים ומיקום פתח הצואר, עד איסור לשהות בפרהסיה הציבורית, כדי לא להטריד את הגברים בעובדת היותה האשה קיימת ונוכחת בדרך כלשהי, שאינה דרך אימהות, מפרנסת, עובדת בית ומשענת לבעל .

חלק מאלו שתופשים את הוואגינה כמסרסת הם בעלי עמדה בכירה בפוליטיקה הישראלית ומשמשים בה בתפקידי שרים, שאף ממונים על בריאות הציבור, או רועים רוחניים של מגזר משפיע, כמו זה של הרב אבינר

חסידי כת הצניעות ממציאים הוראות הולכות ומחמירות לכיסוי גוף, להעלמת הקול והנוכחות הנשית בכל דרך. איסור על נשים לעסוק בפעילות כמו ריצה, נסיעה על אופניים, תנועות נמרצות, שירה בפרהסיה ואפילו דיבור בקול רם.

נשים נמחקות או נעדרות מצילומים: נשים לא מופיעות בידיעות חדשותיות בעיתונות החרדית או בפרסומות- גם כשהן מייצגות נשיות או משפחתיות מובהקת.

שטרות עם איורי נשים מוגדרים כפגיעה ברגשות. למרבה הגועל, התברר שדמויות נשים טושטשו אפילו מצילומי מחנה ההשמדה אושוויץ, ובהם גם דמותה של האם מהצילום הידוע של הילד המרים ידיו.

יש הבדל גדול בין צניעות שמקורה במסורת וקוד לבוש מאופק, לבין תקנות מוזרות, שנוצרו ע"י  גברים, שעשו מהיהדות אליבי לתהליך שמטרתו להעלים את הנשים. להפוך אותן אפרוריות ומושטחות, לצללים החולפים בשקט ובחשאיות ללא הותרת זכר וחותם נשי אותנטי. תפישת העצמי של ילדה  הנולדת למציאות כזו, היא מלכתחילה נחותה, מלאת רגשות אשם ואפולוגטית על עצם קיומה הפיזי.

תקנות מוזרות נוצרו על ידי גברים, שעשו מהיהדות אליבי לתהליך, שמטרתו להעלים את הנשים. להפוך אותן אפרוריות ומושטחות, צללים החולפים בשקט ובחשאיות ללא הותרת זכר וחותם נשי אותנטי

הגברים האלו אומרים שהם רוחשים כבוד וערך לנשים. הכבוד הזה ממוקד בהיות הנשים בשירות הגבר וייצור וולדני לטובת הדמוגרפיה. בכנסים של מכון פוע”ה, מתקיימים דיונים בנושאי פיריון ובריאות האשה- צוות המומחים בפאנל הדוברים הם גברים בלבד. נשים מומחיות לא מורשות לדבר בפני הקהל .

העיסוק בגוף הנשי, מתנהל בחיטוט מטריד והפקעת זכות האשה על גופה: הזכות האישית שלה להפלת הריונות בלתי רצויים, עיסוק בשאלת הלגיטימיות של השירות המשותף בצה"ל וגיוס הנשים לשירות קרבי, בטענה שזה יגרום להן  לצניחת רחם ופגיעה בכושר הילודה.

לפני כשנתיים נערך קמפיין האנטי לגיוס הנשים לצה”ל והשירות המשותף. קמפיין מטריד מאוד. כולו ממוקד בואגינה, ברחם ובפיקוח על הליבידו הגברי. שלטי החוצות נגד הגיוס מדברים על השירות המשותף המוביל לחטא, אבל בכנסים, בהרצאות ובעמדות ההסברה ברחבי הערים זה כבר נשמע יותר מפורט.

לפני כשנתיים נערך קמפיין האנטי לגיוס הנשים לצה”ל והשירות המשותף. קמפיין מטריד מאוד הממוקד בואגינה, ברחם ובפיקוח על הליבידו הגברי. שלטי החוצות נגד הגיוס מדברים על השירות המשותף המוביל לחטא

יום אחד, בעומדי עם עוד אנשים בתחנת האוטובוס ליד עזריאלי, ניגשו לעברנו נערים חובשי כיפות סרוגות, בני 17-18, פנו לנשים במקום והסבירו להם ברצינות רבה מה יקרה לרחם הנשי במהלך השירות הצבאי.

אני בטוחה שאותם בחורים הם שומרי נגיעה, לא מאזינים לשירת נשים וטרם התנסו בסקס. זה חידד עוד יותר את הדיסוננס המוזר בו הם מטיפים לנשים זרות כשהם מדברים על אברי המין והרבייה שלהן.

הדת, היא המקום שבו לכאורה מרוממים את ערך האדם והרוח. רבני כת הצניעות הפכו את הנשים, לאסופה של יצורים ביולוגיים שתפקודן הנשי העיקרי נע בין פתיינות לילודה, כשבתווך יש תפקיד של משרתת נרצעת השמחה וגאה בחלקה לאחר יום עבודה מפרך.

נערים חובשי כיפות סרוגות פנו לנשים והסבירו מה יקרה לרחם הנשי במהלך השירות הצבאי. אני בטוחה שהם שומרי נגיעה וטרם התנסו בסקס. זה חידד את הדיסוננס המוזר בו הטיפו לנשים זרות על אברי המין והרבייה שלהן

מי שמוכנה לקבל את חוקי החיים החרדיים על עצמה – זכותה. זו בחירתה. אבל  הבעיה שזה מתרחב וגולש לתוך כלל החברה שזו לא תפישתה. חודר למיינסטרים דרך שליחי ליגיונות כת הצניעות והדמוגרפיה, החרדים והחרדלי”ם שהפכו את הגישה הזו לקרדום פוליטי, ומשתמשים בכל פלטפורמת תקשורת עדכנית ומסורתית.

רבנים מופיעים כסטנדאפיסטים ומדברים על איך ראוי להיות אשה. אגודת אפרת מפחידה ומטרידה נשים החושבות לעבור הפלה. נשים כריזמטיות המייצגות את כת הצניעות מדקלמות את המסרים המפחידים והמוזרים לקהלי נשים המחפשות ישועה ונחמה.

כשאני קוראת ושומעת את הדברים, נראה כי אותם מטיפים חסודים רואים בנו הנשים איבר מין נשי המנותק מהאשה ומגופה והופך ייצוג של כל מה שנשי. חובה לציין שהחילוניות לא חפה מראייה כזו. המילה "כוסית" כמחמאה מפוקפקת בעיני, מקבילה בעיני בדיוק לראייה הדתית של הנשים כערווה.

הרב אבינר אולי רוצה להיות ילדה צנועה כדי לקדם את השקפתו, אבל מדי בוקר הוא מברך מעומק ליבו: ברוך שלא עשני אשה

אולם חסידי כת הצניעות עסוקים בערווה, ברחם ושאר האיברים הנשיים המאיימים עליהם. ללא שום ערך וחשיבות לבת האדם שבגופה נמצאים הערווה והרחם. כאילו אין שם יצור אנושי עם זכויות אדם, רצונות משלה, אישיות וזהות יחודית.

הרב אבינר אולי רוצה להיות ילדה צנועה כדי לקדם את השקפתו, אבל מדי בוקר הוא מברך מעומק ליבו: ברוך שלא עשני אשה.