הכנסייה האתיופית בירושלים נסגרה למתפללים

הכנסייה המפורסמת בירושלים נסגרה למבקרים ומתפללים, לאחר שאירעו בה עימותים אלימים בהם עורבו מאבטחים ושוטרים ● ברקע למאבק על המוסד הוותיק עומד הקרע האתני-דתי המחריף באתיופיה, שראש ממשלתה זכה לאחרונה בפרס נובל לשלום

הכנסייה האתיופית בירושלים (צילום: Abir Sultan/Flash 90)

רחוב האתיופים בירושלים, הידוע יותר בשמו הקודם "רחוב החבשים", הוא אחד היפים והיקרים בעיר. ברחוב הקטן והמפואר, שהוא למעשה סמטה המתפתלת מרחוב הנביאים, נמצאים כמה מבנים היסטוריים, בהם התגוררו בין היתר אליעזר בן יהודה, ארתור רופין, ובני משפחת האצולה הירושלמית הערבית נשאשיבי. בקצהו נמצאת הכנסייה האתיופית האורתודוקסית, על שמה נקרא הרחוב.

בימים כתיקונם מהווה הכנסייה בית תפילה ומרכז לאתיופים הנוצרים בישראל, ואתר תיירות אטרקטיבי. בין השאר אפשר לראות בה ציור קיר גדול שבו נראה ישו כהה עור, וככל הנראה דומה יותר לאיש האמיתי שהתהלך בארץ לפני אלפי שנים, מאשר לתינוק הבלונדיני והלבנבן, שנהגו לצייר גדולי הציירים הנוצרים באירופה.

ואולם בימים האחרונים גם המתפללים וגם המבקרים שירצו להיכנס לכנסייה לא יוכלו לעשות כן, מאחר שהיא נעולה על בריח. כדי להבין מה גרם לסגירת הכנסייה עלינו להרחיק עד לאתיופיה ולמאבקים הפנימיים המתרחשים במדינה.

אישה מתפללת בכנסיה האתיופית בירושלים (צילום: Abir Sultan/Flash 90)

אישה מתפללת בכנסיה האתיופית בירושלים (צילום: Abir Sultan/Flash 90)

"צריך להבין שמה שמתרחש בארץ הוא השתקפות או השלכות של מה שקורה בפוליטיקה באתיופיה. זה ההיגיון שמעצב את מה שקורה גם פה", אומר עומר הקר, דוקטורנט לאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית שחוקר את הכנסייה.

"באתיופיה יש שתי קבוצות אוכלוסייה עיקריות: האורמו והאמהרים. הקבוצה ראשונה מהווה כשליש מתושבי המדינה הענקית, שבה מתגוררים יותר מ-100 מיליון אזרחים, ואילו הקבוצה השנייה מהווה כרבע מהאוכלוסייה".

עם זאת, האורמו סבלו במשך שנים ארוכות מעוני ומהדרה ממוקדי השלטון, למרות היותם קבוצת האוכלוסייה הגדולה ביותר. לעומתם, האמהרים הם קבוצת האוכלוסייה החזקה ותרבותם נחשבת בעיני רבים ל"תרבות האתיופית".

נוסף על שתי קבוצות אלה יש עוד כמה קבוצות קטנות, בהן הקבוצה התיגרית, המונה כ-6% מאוכלוסיית אתיופיה, ונחשבת לדומיננטית למרות גודלה הקטן.

ראש ממשלת אתיופיה והאפיפיור. ינואר 2019 (צילום: AP Photo/Andrew Medichini, Pool))

ראש ממשלת אתיופיה והאפיפיור. ינואר 2019 (צילום: AP Photo/Andrew Medichini, Pool))

בשנה שעברה נבחר לראש הממשלה אבי אחמד עלי, שהוא בן לאב מוסלמי מהאורמו ולאם נוצריה מהאמהרים, ומגדיר את עצמו נוצרי.

אחמד עלי שהיה לראש הממשלה הראשון שמגיע מהאורמו, הוכרז לאחרונה כזוכה פרס נובל לשלום לשנת 2019. הפרס ניתן לו על פועלו להשכנת שלום בין אתיופיה לאריתריאה, וכן על שורה של צעדים למען הדמוקרטיה והחופש בארצו.

המפלגה שבראשה עומד אחמד שולטת כיום בפרלמנט באופן מוחלט. כמעט שאין למפלגה אופוזיציה, ובפועל היא מהווה איחוד של ארבע מפלגות אתניות, שמייצגות קבוצות שונות בתוך הפדרציה האתיופית. בשל נסיבות היסטוריות שונות, המפלגה הטיגרית הייתה הפלג החזק ביותר בתוך מפלגת האם.

אחת מהבטחות הבחירות של אחמד עלי הייתה להחליש את כוחה של המפלגה הטיגרית, והוא אכן עשה זאת עם היבחרו לשלטון. ואולם, דווקא פעולות אלה החריפו את המתיחות והביאו למאבקים עקובים מדם

אחת מהבטחות הבחירות המרכזיות של אחמד עלי הייתה להחליש את כוחה של המפלגה הטיגרית, והוא אכן עשה זאת עם היבחרו לשלטון.

ואולם, דווקא פעולות אלה הביאו להחרפת המתיחות הפנימית, הגבוהה ממילא, באתיופיה, ולמאבקים אתניים עקובים מדם. כתוצאה מכך נאלצו 3 מיליון אתיופים להיעקר מבתיהם בשנת 2018, ורבים נהרגו ונפצעו באירועי הדמים.

למאבק האלים הזה השתרבבה גם הכנסייה האתיופית, שמזוהה עם הקבוצה האמהרית, ונחשבת לאחת הכנסיות העתיקות בעולם, ולגוף שקשור קשר הדוק לשלטון ומחזיק בכוח רב באתיופיה.

הירידה בכוחם של הטיגרים גרמה לחלקם לנסות ולשמר חלק מכוחם, וזאת באמצעות ניסיון השתלטות על הונה הרב ועל מוסדות הכנסייה באתיופיה וברחבי העולם. במסגרת המאבק הזה נשרפו לאורך השנים גם כמה כנסיות במדינה.

מתפללים מתכנסים בחצר הכנסיה האתיופית. המשטרה הוזמנה למקום כדי להרגיע את הרוחות (צילום: רועי קלייטמן)

מתפללים מתכנסים בחצר הכנסיה האתיופית. המשטרה הוזמנה למקום כדי להרגיע את הרוחות (צילום: רועי קלייטמן)

הנזירים שהציתו את המאבק

ובחזרה לישראל. הכנסייה האתיופית בארץ, שיש עדויות לכך שנציגים שלה ישבו בירושלים עוד במאה החמישית, נשלטת על ידי האמהרים, אך יש בה גם נציגות טיגרית. לפני כמה שבועות הודיעו ארבעה נזירים טיגרים שהתפילה בכנסיה, שנעשית בשפת הגעז המסורתית, צריכה להיעשות גם בשפה הטיגרית.

אב הכנסייה סירב לבקשה, ולאחר ויכוח ארוך החליט לגרש את הנזירים מהכנסייה. המשמעות של הגירוש הזה הוא גם כפיית יציאתם מהארץ לנוכח העבודה שאין להם אשרה להישאר בישראל.

הנזירים שגורש החליטו לא לוותר, ובשבועות האחרונים מגיעים הנזירים ונציגיהם באוטובוסים מתל אביב עם מבקשי מקלט אריתראים, שאף הם טיגרים, כדי שינהלו בשעת התפילה של שבת בבוקר תפילה מקבילה בטיגרית, בחצר הכנסייה.

לדברי נציגים אתיופים המתגוררים בארץ ומשתייכים לקבוצה האמהרית, במשך שנים ארוכות הם חיו לצד הטיגרים בדו קיום, ועל פי סטטוס קוו עתיק יומין.

הם אומרים כי טענותיהם של הנזירים המורדים אינן אמיתיות, וכי אלה משמשות כמסווה לאינטרסים פוליטיים.

חצר הכנסיה האתיופית בירושלים (צילום: רועי קלייטמן)

חצר הכנסייה האתיופית בירושלים. במקום הוצבו מאבטחים בעקבות המחלוקות בין הצדדים (צילום: רועי קלייטמן)

גורם בקהילה הטיגרית הנוצרית בישראל, שביקש לא להזדהות בשמו אמר לזמן ישראל: "יש אפליה ארוכת שנים נגד הקהילה הטיגרית בישראל, ולמרות שאנחנו היום רוב המתפללים, אין לנו מקום בכנסיה, לא נותנים לאנשים שלנו מספיק תפקידים ולא מקבלים את הדרישות שלנו". הוא הוסיף כי, "מה שקורה היום לא קשור למה שמתרחש באתיופיה, אלא לאפליה שמתרחשת כאן".

הוויכוחים בכנסייה הגיעו לאלימות של ממש. במקום הוצבו מאבטחים וכמה פעמים אף הוזמנה משטרה כדי להתערב במחלוקות בין הצדדים. גורמים בקהילה האמהרית התלוננו על המשטרה וטענו כי השוטרים בעיקר עמדו מהצד והתייחסו לסיפור כ"ויכוח פנימי של אתיופים", שאין לה עניין או יכולת להתערב בו.

לפני כשבוע נקראו ראשי הניצים לאחד מראשי המנגנון הכנסייתי הקתולי בישראל, וזאת כדי שינסה לגשר על המחלוקות ביניהם. בינתיים הוחלט לסגור את הכנסייה למשך שבועיים, עד להרגעת הרוחות.

מאז ומעולם היוו הכנסיות בישראל מעין שגרירויות קטנות של מדינות המוצא שלהן, ושיקפו את היחסים הנתונים בתוך אותן מדינות ובינן לבין שליטי הארץ.

נראה שגם עתידה של המחלוקת בתוך הכנסייה האתיופית בישראל תלוי בעיקר במתרחש אלפי קילומטרים מכאן, באתיופיה שמדרום לסהרה.