ב-27/2 התקיימו בחירות מקומיות, בהן התמודדו הרבה יותר מבעבר רשימות עם ייצוג שווה של 50:50 נשים וגברים. בבחירות אלה נבחרו 709 חברות מועצה, מספר שטרם נתקלנו בו בעבר, עלייה של 65% מהבחירות שהתקיימו בשנת 2018, ונוצרו 20 מועצות עירוניות שוות.

ב-11 רשויות ערביות תכהנה נשים במועצת העיר, ולקראת ההסכמים הקואליציוניים צפוי שיא נוסף – המספר הגדול ביותר של סגניות עיר ומועצה ברחבי הארץ. אין ספק שאנחנו צועדים, או יותר נכון צועדות, בכיוון הנכון של קידום שוויון מגדרי, אז איך קורה ששבוע בלבד לאחר מכן, חגיגות יום האישה מחזירות אותנו לאי שם במאה הקודמת?

לי-אור דיין אטיאס היא סמנכ"ל בחברת אלקטרוניקה, פעילה חברתית וסביבתית, מקדמת שוויון מגדרי במרחב הציבורי ומובילת רשימת "חוזה חדש" ביבנה.

בשנות השבעים הייתי הכי קרוב מאי-פעם בימי חיי להיות בעלים, או לפחות היורש, של נכסים ומזומן בשווי מוערך של 60 מיליון מארק גרמני – באותם ימים עדיין לא הומצא היורו, והמארק המערב-גרמני היה מטבע רציני וחזק ובשימוש בינלאומי, כמעט כמו הדולר.

הייתי באותם ימים בחור צעיר ורווק, שלמד סוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל-אביב והתפרנס מעבודתו כמרכז שבט צופים. בעבודתי זאת, שאותה אהבתי מאוד, נהגתי להוציא את החניכים מהשבט לטיולים רבים בסופי שבוע.

מבצע "כנפי דרור" יצא לדרך מרגשת. חטופות ראשונות חזרו הביתה. ועדיין לא ברור האם הפסקת האש הזמנית תוליך להפסקת המלחמה. האם בנימין נתניהו יוסיף להיאחז בנוסחה המטורללת של "מלחמה עד לניצחון המוחלט".

וגם אני חוששת מהשלכות צפויות של מלחמה שאין רואים את סופה, "מלחמה שאף פעם לא די לה", כמאמר יהודה עמיחי. נזקיה כבר ניכרים. התמשכות המלחמה כבר פוגעת בלכידות החברתית, בכלכלה, במשמעת של החיילים המותשים.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.