הספר של ברקת מזכיר, שכמו בשנתון 1977, הטובים לא נשארים בצה"ל

כוח צה"ל באימון (צילום: דובר צה"ל.)
דובר צה"ל.
כוח צה"ל באימון

בספרו החדש מתאר ניר ברקת את קורותיו – מהצנחנים להיי-טק, לראשות עיריית ירושלים, ועתה לכנסת. הקריאה על אודות שירותו הצבאי מחדדת את ההבנה, שכמו ברקת וחבריו לשנתון 1977, גם עכשיו הטובים כמעט שלא חותמים לשירות קבע ארוך, וחשוב שחלקם לפחות, יוסיפו לשרת בצה"ל.

החודש יצא לאור "רץ למרחקים ארוכים" (הוצאת ידיעות ספרים, 2019), ספרו האוטוביוגרפי של הח"כ הטרי מטעם "הליכוד", ניר ברקת. עיקר הספר מתמקד, כצפוי, בימיו בעולם העסקים ובתקופה שבה שימש כראש עיריית ירושלים, אבל לכל אורכו הוא מדגיש את העובדה שהונע ופעל בהתאם לערכים שספג בשירותו הצבאי הקרבי.

עיקר הספר מתמקד, כצפוי, בימיו בעולם העסקים ובתקופה שבה שימש כראש עיריית ירושלים, אבל לכל אורכו הוא מדגיש את העובדה שהונע ופעל בהתאם לערכים שספג בשירותו הצבאי הקרבי

"את שש שנות שירותי הצבאי עשיתי בצנחנים. נפצעתי ב'מבצע מוביל' בלבנון ונלחמתי שלא יורידו לי פרופיל כדי שאוכל להגשים את משאת חיי ולהיות מ"פ. בשנות השירות הארוכות שלי כלוחם וכקצין, בסדיר ובמילואים, בין הלחימה בלבנון לקסבה של שכם, עוצבה אישיותי. את היכולת להגדיר יעדים ומטרות ולסחוף אחרי אחרים למדתי שם" (עמוד 9), כתב.

הקריאה בפרק על אודות הקריירה הצבאית הקצרה שלו מחדדת אבחנה על מצב הקצונה של צה"ל כיום – הטובים לא נשארים בקבע.

שנתון של כוכבים

הוא התגייס לצנחנים ב-1977. זו היתה שנה מוצלחת במיוחד לחטיבה, אשר הניבה שורת קצינים צעירים ובולטים, שהתחנכו תחת שרביטם של המח"טים אמנון ליפקין-שחק, דורון רובין ויורם יאיר, ולקחו חלק בשורה ארוכה של פשיטות בלבנון (שבאחת מהן כאמור, נפצע), בשלהי שנות השבעים וראשית שנות השמונים.

זה קרה, בין היתר, כתוצאה מכך שסיירת שקד פורקה אז ומתגייסיה, שממילא הוכשרו בבסיס הטירונים החטיבתי, שובצו בפלוגות הטירונים של החטיבה שהפכו גדולות ואיכותיות יותר בזכותם. ברקת, שהיה אחד מהם, עשה את המסלול בגדוד 890. את הדיבידנדים קטפו החטיבה הסדירה וחטיבות המילואים שלה במלחמת לבנון הראשונה.

במקביל אליו ולצידו שירתו אז בחטיבה גם בני גנץ, שבהמשך היה לרמטכ"ל ולראש המפלגה הגדולה בכנסת הנוכחית, גדי שמני, מאיר כליפי ויצחק גרשון, שהיו לאלופים, עו"ד אליעד שרגא, לימים יושב ראש התנועה לאיכות השלטון, אל"מ (מיל') יגאל שרון, שהיה מח"ט חברון, וכן דורון אביטל, מפקד סיירת מטכ"ל וח"כ לשעבר. בן מחזור נוסף, שאינו קצין, הוא הח"כ לשעבר איתן כבל.

כשפרצה מלחמת לבנון ביוני 1982, פיקד ברקת על פלוגת מסלול ב-890, אשר "מצאה את עצמה בלבנון במשך כמעט שנה, תקופה אינטנסיבית עם עסקת הכל־כלול: שיט על הנחֶתת 'בת שבע' של חיל הים ונחיתה בשפך נהר האוואלי, קרב בדאמור, קרבות בהרי השוף, שמירת קו בכביש ביירות־דמשק, קרבות הכניסה לביירות ועוד. נכנסתי ללבנון עם פלוגה צעירה, שהתבגרה שם מהר מאוד" (עמוד 32).

כשפרצה מלחמת לבנון ביוני 1982, פיקד ברקת על פלוגת מסלול ב-890, אשר "מצאה את עצמה בלבנון במשך כמעט שנה, תקופה אינטנסיבית עם עסקת הכל־כלול…"

הפלוגה ומפקדה הצטיינו בלחימה, שכללה קרבות מטווח קצר עם הקומנדו הסורי. ברקת היה מ"פ מעולה, אבל כמו רוב הקצינים המבטיחים מאותו שנתון (כאמור, ארבעה הגיעו בהמשך למטה הכללי), הוא השתחרר זמן קצר לאחר המלחמה.

מאז ועכשיו, הטובים לא נשארים בצבא

במילואים פיקד ברקת על פלוגה בגדוד 7008 שבחטיבת הצנחנים 551 במשך שבע שנים. הפלוגה, כתב, "החליפה שבעה מפקדים בשבע שנים; אחד מהם היה עפר שלח, חבר ובן מחזור שלי מהסדיר" (עמוד 42). כששלח פיקד על פלוגת הצנחנים במילואים בלבנון, הכוח שלו עלה על מטען והוא נפצע קשה ואיבד את אחת מעיניו. לאחר קריירה מצליחה בתקשורת הגיע גם הוא כמו ברקת ואחרים מהשנתון לפוליטיקה, כח"כ מטעם "כחול לבן".

במאמר שהיה חלק מניסיון של עמיתו ב"מעריב", יואב לימור, לשרטט את המטה הכללי של 2008, זיהה שלח בעיית משאבי אנוש, שמאז רק החריפה. מכל חבריו למחזור הגיוס בצנחנים ב-1977, רבע מכלל הגיוס של אותה שנה, רק אחד נשאר בצבא (גדי שמני).

"שיטת המשולשים הוותיקה של צה"ל – הטוב משלושת המ"מים יהיה מ"פ, הטוב משלושת המ"פ יהיה מג"ד, וכך הלאה והלאה בסולם – הניחה שכל השלושה אכן רוצים להמשיך הלאה. זה כבר לא עובד ככה…"

"שיטת המשולשים הוותיקה של צה"ל – הטוב משלושת המ"מים יהיה מ"פ, הטוב משלושת המ"פ יהיה מג"ד, וכך הלאה והלאה בסולם – הניחה שכל השלושה אכן רוצים להמשיך הלאה. זה כבר לא עובד ככה. וכשבוחרים אחד מתוך אחד, העובדה שהוא באמת טוב היא כבר מקרה סטטיסטי, שלא קורה בכל מחזור ובכל בחירה", כתב.

שלח טען, בצדק, שהמצב הזה בוודאי טוב מהתקופה שבה כל קצין צנחנים ראה את עצמו כרמטכ"ל בפוטנציה, ושכלל לא בטוח שהחברה הישראלית "צריכה להיות עצובה שניר ברקת, גם הוא בן מחזור, הפך לנשיא בי.אר.אם, העומדת בחוד הטכנולוגי של קצה השפיץ הטכנולוגי, במקום למח"ט הצנחנים".

הדברים חלים כמובן על שאר בוגרי השנתון, אבל את צה"ל "המצב הזה הפך למערכת שרידותית, שבה מספיק לא לעשות טעויות כדי להתקדם. המאבק על הקידום, שפעם כלל טונות צבע, השמצות ועלילות גבורה ושווא, הפך לווריאציה מודרנית על הקלישאה הצבאית, לפיה אם תקשור סג"מ לעץ ותבוא בעוד עשר שנים, תמצא סגן-אלוף".

"המאבק על הקידום […] הפך לווריאציה מודרנית על הקלישאה הצבאית, לפיה אם תקשור סג"מ לעץ ותבוא בעוד עשר שנים, תמצא סגן-אלוף"

שלח כתב את המאמר ב-1998. מאז, המצב השתפר רק בעת עימותים גדולים כמו האינתיפאדה השנייה או לאחר מלחמת לבנון השנייה, כאשר תחושת צורך ושבר גדולים הניעו אנשים להישאר בקבע. בשאר הזמן, ובוודאי עכשיו, כפי שקבע נציב קבילות חיילים הקודם, אלוף (מיל') יצחק בריק, בדו"ח שפרסם "צה"ל נכשל בהשארת הטובים", בוודאי לשירות קבע ארוך טווח.

במילואים, כדברי הקמל"ר לשעבר, תא"ל (מיל') שוקי בן ענת, מורכב דור המ"פים והמג"דים למעשה מ"מי שאשתו מרשה לו". כתוצאה מכך גם מספר הקצינים בקבע שמחזיקים במינוי משנה (מנמ"ש) כמפקדי פלוגות וגדודים במילואים הוא במגמת גדילה מתמדת.

נכון, אלו שמשתחררים כיום מצה"ל נדרשים לחברה הישראלית, שאינה מצויה תחת איום קיומי, עוד יותר משהיו נדרשים בוגרי שנתון 1977. אבל בצבא, בסדיר ובמילואים, ישנו משבר כוח אדם של ממש.

כוחו של הצבא הוא באנשיו, ולא במערכיו הטכנולוגיים. אבל משוואה שתתבסס על תגמולים, שמתורגמים ל"מה יוצא לי מזה", ולא על תחושת משמעות, שייכות וערך – לא תחזיק מים. ואת אלו יש לחזק

כוחו של הצבא הוא באנשיו, ולא במערכיו הטכנולוגיים. אחת הדרכים להשאיר את הטובים בשירות, או לפחות את חלקם, היא מסלולי שירות משולבים שכוללים תחנות במערכי השדה, המודיעין והסייבר (שיבטיחו אפשרויות תעסוקה באזרחות). ישנן כמובן דרכים נוספות, אבל בכל מקרה משוואה שתתבסס על תגמולים, שמתורגמים ל"מה יוצא לי מזה", ולא על תחושת משמעות, שייכות וערך לא תחזיק מים. ואת אלו יש לחזק.

למבצע "חומת מגן" למשל, קבע האלוף (מיל) גיורא איילנד הגיע צה"ל עם ארבעה מפקדי חטיבות חי"ר, "מהטובים שהיו לו אי־פעם". המבצע ההוא הצליח לא מעט בגללם, וכדאי שמינויים לתפקיד לא יהיה בגדר מקרה סטטיסטי.

גל פרל פינקל, מפעיל הבלוג "על הכוונת", בלוג מדיני-ביטחוני על חזון, אסטרטגיה ופרקטיקה, ומתאם תכניות צבא, אסטרטגיה וביטחון סייבר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). קודם לכן עבד כאנליסט בחברת מחקרי שוק ומודיעין עסקי. בעבר שירת בצנחנים ועבד במשרד ראש הממשלה. בעל תואר שני בדיפלומטיה וביטחון מטעם אוניברסיטת תל אביב. במחקריו עוסק בצה"ל, מערך המילואים, דוקטרינות ואסטרטגיות צבאיות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 998 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 8 בדצמבר 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

לפי התחזית העונתית, ישראל הייתה אמורה ליהנות השנה מסתיו גשום במיוחד ● אבל בפועל, נובמבר היה אחד היבשים בהיסטוריה ● מומחה אקלים מסביר לזמן ישראל איך זה קרה ● "כל המודלים טעו. אי אפשר להתכחש לזה. חשבנו שנובמבר יהיה גשום, ובפועל הכל היה הפוך"

לא יזיק להחזיק אצבעות לכך שפרק הגשם הנוכחי יהיה עוצמתי ככל האפשר, אבל גם אם זה יקרה, וגם אם חודש דצמבר יהיה עתיר גשמי ברכה כפי שהתחזיות מנבאות – הסיכוי לסגירת הגירעון העמוק שנוצר במשק המים, באחת מעונות הסתיו השחונות בהיסטוריה של ישראל, קלוש למדי.

רשות המים פרסמה השבוע דוח הידרולוגי שמסכם את החלק הראשון של עונת הגשמים. הנתונים, בלשון המעטה, מטרידים. נכון לתחילת דצמבר, ירדה ברחבי הארץ פחות מרבע (!) מכמות הגשמים הממוצעת לתאריך הזה (ליתר דיוק – 24%). במבט כלל עונתי, הנתון מדאיג עוד יותר: עד תחילת דצמבר ירדה רק 3.5% מכמות הגשמים הממוצעת שאמורה לרדת עד סוף החורף.

סקירת תחנות איסוף מי הגשמים של השירות המטאורולוגי לא מעודדת יותר: בבית דגן נמדדו 22% מהגשמים שיורדים בממוצע עד 6 בדצמבר ו-5% מסך הגשם שאמור לרדת עד סוף החורף (25 מילימטר מתוך 524); בירושלים ירדו עד 6 בדצמבר 32% מהממוצע לתאריך, ורק 5% מהמכסה השנתית (26 מ"מ מתוך 537). גם בשאר חלקי הארץ המצב דומה.

מפת משקעים
מפת משקעים, מתוך הדוח ההידרולוגי של רשות המים

היובש הקיצוני הזה תפס את סוכנויות חיזוי האקלים בעולם מופתעות.

לפי התחזית העונתית שפורסמה כמדי שנה בקיץ, ישראל הייתה אמורה ליהנות מסתיו גשום, מה שעורר תקווה לרצף של שנתיים עתירות גשמים (אחרי החורף המוצלח של אשתקד).

האכזבה גדולה במיוחד, מפני שבשנים האחרונות התחזית העונתית שמבוססת על המודלים של סוכנויות האקלים באמריקה ובאירופה הצליחה לצפות כמעט במדויק את כמויות הגשמים.

ד"ר עמיר גבעתי, מומחה אקלים מחברת קלימסל ומרצה בבית הספר לסביבה באוניברסיטת תל אביב, מאשר: "המודלים טעו. אי אפשר להתכחש לזה. חשבנו שנובמבר יהיה גשום, ובפועל הכל היה הפוך. זה היה חודש נובמבר היבש ביותר בישראל מאז 2010 (אשר מיד אחריו פרצה השרפה הקטלנית בכרמל, א.ל.), ואחד מהשלושה היבשים אי פעם. יש מקומות בישראל שרגילים לקבל בנובמבר 100 מילימטר גשם, והשנה לא ירדה בהם אפילו טיפה".

"בשנה רגילה אמורים לרדת עד סוף חודש דצמבר 50%-60% מהגשם. אם כרגע אנחנו עומדים על 3.5% אז אין הרבה סיכוי שהפער ייסגר בתוך שלושה שבועות"

באופן אירוני, ד"ר גבעתי סבור שלטעות של המודלים והחזאים אחראי משבר האקלים עצמו: "המערכת הופכת הרבה יותר קשה לחיזוי, אפילו בטווח של חודש קדימה, בגלל תופעות שלא היו בעבר.

"כמות הקרח בקוטב הצפוני הגיעה בקיץ האחרון לשפל חסר תקדים בגלל הטמפרטורות הגבוהות, וכתוצאה מכך לא הצטבר מעל הקוטב מספיק אוויר קר שיכול להתניע תהליך התקררות שמגיע עד קו הרוחב שלנו, כפי שקורה בדרך כלל.

"כל האוויר הקר נשאר באזור הקוטב וזלג לאירופה וצפון אמריקה, ולכן בחלק מהאזורים החורף והשלגים התחילו מוקדם בהרבה מהרגיל. בשיקגו נמדדה הטמפרטורה הכי קרה ב-94 שנים האחרונות, ובהרבה ערים היו סופות שלגים בזמן שאצלנו נמדדו יותר מ-30 מעלות, וכולם הלכו לים".

בהנחה שבכל זאת עוד יש ערך לתחזיות, מה הצפי להמשך החורף?

"בשבועות הקרובים אמורה לרדת כמות יפה של גשמים, אבל קשה לבנות על זה שהם יצליחו לחפות על היובש הקיצוני שהיה עד עכשיו.

"בשנה רגילה אמורים לרדת עד סוף דצמבר 50%-60% מהגשם, אם כרגע אנחנו עומדים על 3.5%, אז אין הרבה סיכוי שהפער ייסגר בתוך 3 שבועות.

"הבעיה היא שלפי המודלים נראה שינואר ופברואר יהיו שוב די חלשים. כמובן שהתפניות הקיצוניות האלה, גשם שיורד במכות ואחר כך יובש, רעות מאוד לחקלאות ולמשק. אם לא יהיו הפתעות גדולות, בשורה התחתונה זו תהיה שנה עם הרבה פחות גשמים מהממוצע".

חדשות רעות.

"נכון. אבל זה מה שאמרנו בשנה שעברה, שחורף גשום אחד שבא אחרי רצף של שנים שחונות לא מבשר על שינוי מגמה. זה קרה גם באוסטרליה ובקליפורניה, שמתמודדות עכשיו עם שרפות חסרות תקדים. לצערנו, בתמונה הכללית המגמה ברורה – הולך להיות כאן הרבה יותר חם והרבה יותר יבש".

עוד 541 מילים

ככל שהשלטון יאפשר

בקהילת החוקרים הישראלית של מדע המדינה החליטו להפסיק לשתוק!

אחרי התקיפה האלימה שהתרחשה אתמול בהפגנה מול מעון ראש הממשלה, תקיפה שבה שבר חסיד נתניהו את אפו של ד"ר מיכאל מוריס רייך,  החליטו בחוגים למדע המדינה לצאת חוצץ נגד הסחרור הפוליטי המתדרדר לאלימות, להצביע על החשוד בפלילים מבלפור כסיבה מרכזית להתדרדרות לבחירות נוספות, ולהגיד דברים נחרצים על חוסר הלגיטימיות של המשך כהונתו.

אחרי התקיפה האלימה שהתרחשה אמש בהפגנה מול מעון רה"מ, בה שבר חסיד נתניהו את אפו של ד"ר מיכאל מוריס רייך,  החליטו בחוגים למדע המדינה לצאת חוצץ נגד הסחרור הפוליטי המתדרדר לאלימות

בכנס חירום של ראשי חוגים ואנשי סגל בכירים מכל המוסדות האקדמיים, שהתקיים במוצאי שבת, הוחלט שאין די בעצומות ובראיונות יזומים בתקשורת, הוחלט להשבית את הלימודים ולהצטרף באופן מאורגן למאהל המחאה שהקים יורם יובל.

אל תעצרו את נשימתכם.  זה לא קרה.

בקהילת מדעני המדינה, כמו בקהילות מומחים אקדמיות נוספות, ממשיכים לשתוק – לפחות באופן קיבוצי, בשם קודים אתיים מדוקדקים. מי צריך את "אם תרצו"? מי צריך את בנט, את פרץ, או את אסא כשר כשיש א-פוליטיות אימננטית, וחומרה אקדמית אוביקטיבית וכבדת ראש, שלא פוסעת יד ביד עם מעורבות פוליטית ועם התבטאות נורמטיבית מאורגנת. גם לא במצב חירום.

בכנס חירום של בכירי המוסדות האקדמיים הוחלט שאין די בעצומות ובראיונות בתקשורת וכי יש להשבית את הלימודים ולהצטרף באופן מאורגן למאהל המחאה שהקים יורם יובל. אל תעצרו את נשימתכם. זה לא קרה

הם ימשיכו להסביר לכם שישראל היא חלק ממגמה עולמית של נסיגת דמוקרטיות, שבנימין נתניהו הוא דוגמה מצויינת למנהיג פופוליסטי, שהשליטה בסדר היום הפוליטי עוברת שינויים עם החלשות המודל העסקי הישן של התקשורת, שמשטר הולך ומשטר בא מתוך דינמיקות שאפשר/אי אפשר לנבא.

נגמר שלטון החוק? אין יותר תקשורת עצמאית שמעצבת את סדר היום?  פייק ניוז? באד ניוז? בלוז-ניוז? קורסת הדמוקרטיה? נדבר על זה. איזו מחשבה מכוננת את הדמוקרטיה הקורסת שלנו? המסורת הליברלית, או המסורת הרפובליקנית? האם ישראל של המשך כהונת נתניהו תהפוך לדמוקרטיה אלקטורלית, אבל לא ליברלית, ואולי לא מהותית? יתכן. יש ראיות ממקומות אחרים. הונגריה, נניח.

נגמר שלטון החוק? אין יותר תקשורת עצמאית שמעצבת את סדר היום? פייק ניוז? באד ניוז? בלוז-ניוז? קורסת הדמוקרטיה? יתכן, בואו נדבר על זה

הם ימשיכו לקבל גרנטים, כי התהליכים המואצים בישראל מרתקים. הם יערכו מחקרים פוזיטיביים, השוואתיים, ניסויים N  גדול, n קטן. הם ינתחו טקסטים פוליטיים עם אלגוריתם חד כאיזמל, כי הכלים החדשים של מדעי החברה מרשימים בדיוקם האנאליטי.

הם ימשיכו ללמד סטודנטים על שיטות מחקר ועל  סוגי משטרים. על השתתפות פוליטית (בשלטון אוטוריטרי ההשתתפות הפוליטית היא דומיננטית. ידעתם?). תהליכים תחת מיקרוסקופ.

ככל שהשלטון יאפשר.

נגה איתן היא בימאית טלויזיה, כותבת ועורכת תוכן, דוברת של ארגוני זכויות אדם, לומדת מדע המדינה, בעיקר פילוסופיה פוליטית באוניברסיטה העברית. משתאה מהרלוונטיות של מאבקי הנאורות של המאה ה-18 לימים האלה ולזמן הזה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 389 מילים

שקד: הכאוס התפעולי במדינה בגלל בתי המשפט

נתניהו האשים: מי שהתקשורת השמאלנית מפרגנת לו ימסור שטחים ● סער הגיב: "את עתיד יהודה ושומרון יש להבטיח במעשים ולא בדיבורים" ● יוזמה במפלגות הימין: פריימריז לרשימה אחת גדולה ● מרכז הליכוד יצביע הערב על ביטול הפריימריז לרשימה ● שלח: "נדון על ביטול הרוטציה כשנצא לבחירות" ● ח"כ גפני על יוזמת הבחירה הישירה: "לא תפתור את הבעיה"

17:19 עריכה

הבחירות נערכות בדרך כלל בימי שלישי, אבל הפעם מדובר על ימי שני דווקא. התאריך יצטרך להיות מסוכם עד מחר, כשתתכנס הוועדה המסדרת בראשות ניסנקורן. בכחול-לבן רוצים תאריך מוקדם ככל האפשר ואילו בליכוד מעדיפים למשוך את הזמן.

17:00 עריכה

אמיר אוחנה ממשיך את הקו של הימין, לפיו יש מדינה בתוך המדינה, שבה יושבים פקידים ומנהלים את העסק במקום נבחרי הציבור. לא ברור על מה נסמכת התזה הזו, אבל לא נראה שהיא הולכת להיעלם מהשיח הציבורי:

16:50 עריכה

הקמפיין של נתניהו התרכז היום בהדגשת עמידתו על עקרונות הימין וסירובו לפנות יישובים. וזאת, בניגוד לפוליטיקאים אחרים בימין, ובעיקר גדעון סער. אלא שנתניהו הוא זה שיישם את הסכם חברון, הצביע בעד ההתנתקות ונשא את נאום בר אילן, שבו התחייב על העקרון של שתי מדינות לשני עמים.

 

16:45 עריכה

הוועדה המסדרת בראשות ניסנקורן תתכנס מחר כדי לסכם תאריך בחירות ולנסות לאשר אותו במליאה עד סוף יום רביעי. היום נפגש ניסנקורן עם יריב לוין והשניים דנו בתאריך למועד ג'.

16:20 עריכה

הנשיא ראובן ריבלין יפגוש היום את מנהיג ש"ס אריה דרעי. הפגישה תתקיים בבית הנשיא כחלק מהמאמץ למנוע בחירות.

15:53 עריכה

מנדלבליט לא יכול לקבוע שלנתניהו אסור לקבל את המנדט להרכבת ממשלה, וצריך לספח את בקעת הירדן – אלה שתיים מהכותרות הבולטות שנתנה איילת שקד בוועידת מקור ראשון היום.

שקד תקפה את מערכת המשפט באומרה כי "משטר בו המשפטנים מחליטים מה נכון וראוי לקדם הוא לא דמוקרטי … הכאוס התפעולי שאני נמצאים בו היום נובע מפסיקות בג"צ ופרשנות של ייעוץ משפטי".

15:42 עריכה

ח"כ סתיו שפיר (מחנ"ד) מזהירה מפני האלימות שהתפרצה כבר אתמול בהפגנה נגד השחיתות, שבה הוכו שני מפגינים בידי תומכי נתניהו:

15:30 עריכה

ליברמן חוזר על התחייבותו לגיוס חרדים ומזכיר לח"כים מהשמאל שגם המסורת שלהם מחייבת שוויון בנטל. יו"ר ישראל ביתנו קיים היום דו שיח גם עם עמיר פרץ, שגינה את בחירתו לפסול חרדים וערבים והאשים אותו בכך שפנינו לבחירות מועד ג':

צה"ל מאז הקמתו הוא צבא העם וכור ההיתוך של החברה הישראלית. לאחרונה אנו שומעים, בעיקר מהצד השמאלי במפה הפוליטית, ערעור…

פורסם על ידי ‏Avigdor Liberman – אביגדור ליברמן‏ ב- יום ראשון, 8 בדצמבר 2019

15:17 עריכה

מתי ייערכו הבחירות? על סדר היום הפוליטי ניצבת השאלה מתי יתקיימו הבחירות לכנסת העשרים ושלוש. לפי החוק הבחירות אמורת להיערך ב-10 במרץ, אולם ביום זה חל חג פורים. שבוע קודם, ב-3 במרץ, חל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע. שבוע קודם לכן, ב-25 בפברואר – זה מועד שהוא ככל הנראה מוקדם מדי. ב-17 במרץ חל ליום ההילולה לרב אלימלך מליז'נסק – כך כותב הכתב הפוליטי יניר קוזין מגלי צה"ל – וחסידים רבים נעדרים מהארץ, לכן באגודת ישראל מתנגדים למועד זה. אי לכך מדברים על 24 במרץ.

באופן מסורתי הבחירות בישראל נערכות ביום שלישי. נדב פרי, ששימש בעבר ככתב פוליטי בחדשות 10, מזכיר שב-1999 הבחירות הבחירות נערכו ביום רביעי, וב-1996 – ביום שני. ולאור הנסיבות – מציע פרי לחרוג מהמתכונת של יום ג', ולשקול ימים נוספים, כדי שלא לדחות את הבחירות יתר על המידה.

15:09 עריכה

ח"כ יואב קיש מהליכוד פוצץ הבוקר ראיון בתוכניתו של גיא פלג ב-103 אף.אם. בתחילת הריאיון החמיא פלג לקיש על כך שיצא נגד ראש הממשלה נתניהו והביע תמיכה בסהר. קיש מיהר להסביר ש"זה לא אומץ" – "אני מסתכל זה מנקודת מבט 'אגואיסטית' של עם ישראל וארץ ישראל".

בהמשך הטונים הפכו לצורמים, קיש תקף את הפרקליטות סביב ההחלטה בתיקי נתניהו וטען שסיכלו את מינויו של גל הירש למפכ"ל המשטרה. פלג דרש ממנו לדבוק בעובדות וטען כי הוא מסלפן לצבירת הון פוליטי. "אם עשו לו סיכול", קטע פלג את קיש שטען כי מדובר ב"מהלכים לא ראויים" של הפרקליטות, "אל תציג את זה כעובדה כי יכול להיות שיגישו נגדו כתב אישום".

קיש לא קיבל את הדברים ואמר: "זה מה שאני מאמין. עזוב, תהום פעורה בינינו. שים את זה כרגע בצד ותן לי להתבטא כמו שאני רוצה. בסדר? אוקיי". קיש טען שרק עם גדעון סער יוכלו לבצע תיקונים נדרשים במערכת אכיפת החוק, כולל "הקמת ועדת חקירה שתבחן האם הלחץ על עדי מדינה היה בתחום הסביר".

יואב קיש (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
יואב קיש (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

פלג: לא לא, זה לא הולך ככה.

קיש: "טוב גיא, אתה רוצה לדבר? אני רואה שאתה לא רוצה לשמוע. שמעתי מה אתה אומר".לא, אני אגיד לך מה.

פלג: אני מבין שאתה פונה ל'בייס' ואתה רוצה להלעיט אותם בקשקושים. אתה מקשקש קישקושים. זו האמת.

קיש: "אני לא פונה לשום דבר. אני אומר לך את האמת בפרצוף ואתה לא רוצה לשמוע אותה. אתה לא נותן למרואיין שלך לדבר, אתה חושב שאתה צודק בכל מה שאתה אומר, כל מה שאתה אומר זה שקר אחד והמצאה אחת גדולה. אני מודה לך על הריאיון הזה ובזאת אני מסיים".

בסיום השיחה הסביר פלג למאזינים: "בית המשפט הוא זה שקובע אם הפעילו לחץ פסול, בוטה או אסור על עדים. לא ועדת חקירה ולא פוליטיקאים. בשביל זה יש הרכב פשע חמור, ובמקרה של נתניהו יישב בראשו נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים ו־3 שופטים מקצועיים, הם יקבעו אם – חלילה – הופעל לחץ פסול על עדים שגרם להם, וזאת השאלה, למסור עדות שקר".

14:35 עריכה

הממשלה אישרה בישיבתה היום כי תוכנית מחיר למשתכן תמשיך לפעול גם ב-2020. מכיוון שמדובר בממשלת מעבר ההחלטה תצטרך אישור של היועץ המשפטי לממשלה.

אביחי מנדלבליט (צילום: פלאש)
אביחי מנדלבליט (צילום: פלאש)

אישור המשך הפעלת התוכנית צפויה להיעשות בשתי פעימות: בראשונה ימשך שיווק הדירות במסגרת התוכנית עד ליוני 2020. ולאחר מכן, לאחר אישור נוסף ובכפוף למקור תקציבי התוכנית תימשך עד לסוף 2020.

14:27 עריכה

עשרות בכירים בתעשיית ההייטק, אנשי ביטחון ואקדמיה פנו היום בעתירה לבג"ץ בדרישה לאסור על נתניהו את תפקיד הרכבת הממשלה.

בעתירה דורשים העותרים שיינתן צו הצהרתי המורה כי אין להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על חבר כנסת או הוחלט להגיש נגדו כתב אישום בעבירות שיש עימן קלון. במידה והעתירה תתקבל המשמעות תהיה שנתניהו במצבו המשפטי, כאשר מוגשים נגדו כתבי אישום, לא יוכל לקבל לידיו את תפקיד הרכבת הממשלה.

השר גדעון סער (מימין) וראש הממשלה בנימין נתניהו סביב שולחן הממשלה בכנסת, 2014 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
השר גדעון סער (מימין) וראש הממשלה בנימין נתניהו סביב שולחן הממשלה בכנסת, 2014 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

העתירה הוגשה באמצעות עו"ד דפנה הולץ-לכנר ועליה חתומים 67 עותרים, ביניהם: אורנה ברי, מנכ"ל ומייסד למונייד שי וינינגר, המשקיע ואיש הבטחון פנחס בוכריס, היזמים והמשקיעים טל ברנוח, דב מורן, האחים רון ואייל גורה, מולי אדן, דדי פרלמוטר, אהרון מנקובסקי, דב מורן, רפי קסטן, אדן שוחט, אורן זאב, גיא הורוביץ, טל סלובודקין, רועי סער וכן יהושוע סובול ופרופ׳ דני צידון.

13:39 עריכה

אלירן טל הכתב מדיני פוליטי של ערוץ 20 מדווח על "לחצים כבירים" שמופעלים על ליברמן לחבור לנתניהו ולימין.

מוקדם יותר התבטא ליברמן נגד יו"ר סיעת העבודה-גשר עמיר פרץ: "אם התקפותיו עליי מסייעות לו למשוך תשומת לב ולחזור להיות רלוונטי, אני מוחל על כבודי ועומד לשירותו", עוד הוסיף כי "אני בספק אם זה יעזור למדינת ישראל ובספק אם בדרך הזו ניתן למנוע בחירות מיותרות".

13:23 עריכה

יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה) תקף בוועידת מקור ראשון את מערכת המשפט, הוא פנה בדבריו לציבור הציונות הדתית: "מה חשבתם כל השנים? שמערכת המשפט רק נגדנו?! אנחנו נלחמנו בהם כשאתם חשבתם שהם מגנים עליכם. הייתם ממלכתיים. עכשיו אני לא רוצה להגיד ׳אמרתי לכם׳".

גפני התייחס גם ליוזמת הבחירה הישירה שהציע נתניה ואמר כי "היא לא הפתרון", לגבי בחירות ישירות אמר כי "זו שואה כלכלית. אני עושה כל מה שאני יכול כדי למנוע אותן – בטווח עקרונותיי".

12:44 עריכה

פרשנות מרעננת לפלונטר הפוליטי מהשרה לשוויון חברתי גילה גמליאל:  "זה מה שקורה כשגברים מנהלים את המדינה". את הדברים אמרה גמליאל בראיון לרדיו צפון.

גילה גמליאל (צילום: פלאש 90)
גילה גמליאל (צילום: פלאש 90)
12:34 עריכה

שלושה ימים לפיזור הכנסת: בכחול לבן הודיעו כי "לא נאפשר לגרור את המדינה למערכת בחירות ארוכה על חשבון הציבור", והפנו אצבע מאשימה לראש הממשלה: "אם נתניהו יגרור את מדינת ישראל למערכת בחירות נוספת, יקרה ומיותרת – נפעל כדי שיתקיימו במועד המוקדם ביותר שניתן".

בתוך כך ועל רקע המצב הביטחוני הרעוע בדרום פנו פורום ראשי רשויות עוטף עזה ושדרות לנתניהו וגנץ להקים ממשלת חירום לאומית: "דורשים מכם לשים את ביטחון אזרחי מדינת ישראל בראש סדר העדיפויות. הניחו למשחק הכיסאות והקימו ממשלת חירום לאומית. אל תהפכו את חיינו להפקר"

12:18 עריכה

שלושה ימים לפיזור הכנסת: נתניהו מכריז על "עוצר טיסות" ומורה לחברי הכנסת ושרי הליכוד לבטל את כל הנסיעות לחו"ל – עד שהכנסת תפוזר. 

בין הנסיעות המתוכננות הייתה זאת של שר המדע אופיר אקוניס להשבעת נשיא ארגנטינה בשלישי הקרוב ולישראל לא יהיה שם נציג רשמי. בחדשות 12 מצטטים גורם מדיני שטוען כי הארגנטינאים "זועמים" על ההחלטה. בתוך כך, גם שרת התרבות מירי רגב לא תיסע לפריז לכנס נגד האנטישמיות והשר יובל שטייניץ כנראה לא ייסע לוועידת האקלים באירופה.

12:03 עריכה

על רקע הקריאה לפריימריז בליכוד: בנאומו בוועידת מקור ראשון שיגר ראש הממשלה נתניהו עקיצה ליריבו ח"כ גדעון סער ואמר "אם התקשורת השמאלנית מפרגנת למישהו, יום אחד הוא ישלם לה במסירת שטחי יהודה ושומרון".

סער מצידו לא נותר חייב ומיהר להגיב בחשבון הטוויטר שלו: "את עתיד יהודה ושומרון יש להבטיח במעשים ולא בדיבורים", סער פירט כי יש "להפסיק את ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C (הנמשכת שנים באין מפריע). לפנות את חאן אל אחמר (אחרי אינספור דחיות). להחיל ריבונות ישראלית על שטחי ההתיישבות שלנו (בהתאם להחלטת מרכז הליכוד מלפני שנתיים)".

11:53 עריכה

יו"ר הוועדה המסדרת ח"כ אבי ניסנקורן (כחול לבן) מתכוון לכנס מחר את הוועדה על מנת לאשר תיקון לחוק יסוד הממשלה, בו התאריך הקבוע הוא ה-10 במארס (שהשנה נופל על חג הפורים),  ולאשר את עדכון התאריך העדכני ל-3 במארס. זאת במטרה להעביר את נוסח התיקון בשלוש קריאות עד יום רביעי, התאריך בו הכנסת תתפזר.

11:10 עריכה

שר הביטחון נפתלי בנט בנאום לוחמני בוועידת מקור ראשון: "אנחנו אומרים לאיראן – סוריה תהפוך להיות הוויטנאם שלכם". מציין עוד כי איראן מנסה לבסס טבעת אש מסביב לישראל – "אנחנו צריכים לעבור מבלימה להתקפה".

בנט בתרגיל הגיס הצפוני של צה"ל, 2017. (צילום: צילום: דוברות השר בנט.)
בנט בתרגיל הגיס הצפוני של צה"ל, 2017. (צילום: צילום: דוברות השר בנט.)
11:03 עריכה

ב"מעריב" מדווחים כי גורם בליכוד מסר שנתניהו יגיע לכינוס מרכז הליכוד הערב ויישא דברים. הכינוס יהיה סגור לתקשורת.

11:01 עריכה

הכתב המדיני של חדשות 13 ברק רביד מתייחס לסוגיית ברית ההגנה עם ארה"ב, אותה שוב הזכיר היום נתניהו בוועידת מקור ראשון.

חברי הליכוד ומקורבי נתניהו הזכירו בימים האחרונים את נושא ברית ההגנה כאחת הסיבות בגינה נתניהו מבקש לכהן ראשון ברוטציה.

10:56 עריכה

התנצחות בין עיתונאי חדשות 13 רביב דרוקר לפרשן ערוץ 20 שמעון ריקלין סביב מעורבות מקורבי נתניהו בפרשת הצוללות, אותה חשף דרוקר. 

10:43 עריכה

ראש הממשלה נתניהו התייחס בוועידת מקור ראשון להכחשת מחלקת המדינה האמריקאית – כי בפגישתו עם מזכיר המדינה פומפאו לא הועלה נושא סיפוח הבקעה: "אומרים שלא דנו בנושא, אבל זה לא נכון".

10:24 עריכה

דברי ראש הממשלה נתניהו בוועידת "מקור ראשון".

זה בהחלט שבוע משמעותי שבו נדע אם ישראל שוב תלך לבחירות. או שהשכל הישר יגבר וסוף סוף תושג האחדות הרצויה. בשבועות האחרונים אני לא חוסך שום מאמץ. הלכתי כברת דרך ארוכה מאוד, הצענו הצעה ועוד הצעה וקיבלנו תשובה – נאדה. כלום. כחול לבן לא זזו מילימטר, אפילו ננומטר, שום דבר. כדי שנוכל להקים ממשלת אחדות, וזה עדיין לא מאוחר, עדיין יש זמן לעשות זאת, צריך לקרות אחד משני דברים – או שבני גנץ יגבר על הווטו של יאיר לפיד או שאביגדור ליברמן יגבר על אביגדור ליברמן. אלה שתי האפשרויות ואני מאוד מקווה שאחד מהשניים הללו יקרה כי אין סיבה ללכת שוב לבחירות.

אני הצעתי אתמול הצעה נוספת, במצבים יוצאי דופן צריכים פתרונות יוצאי דופן. הצעתי לבני גנץ להגיע לממשלת אחדות, וגם היום אני אומר לו לבוא לממשלת אחדות איתי, אבל אם הוא לא מסוגל לקבל החלטה כזאת – שייתן לעם לקבל את ההחלטה. בחירות מזורזות לבחירת ראש הממשלה בבחירה ישירה, לתת לעם להחליט מי יהיה ראש ממשלה. כך נחסוך גם זמן של חודשים ארוכים, בחירות לכנסת, והרבה כסף.

אני מקווה שתהיה התעשתות של הרגע האחרון שתחסוך לנו את ההליך כולו, אבל אני חייב להגיד שאם יכפו עלינו בחירות אנחנו ננצח בגדול יחד עם חברינו במחנה הלאומי. אנחנו נלך לבחירות מתוך שימת דגש על ההישגים שלנו ועל ההזדמנויות הגדולות שלנו.

10:20 עריכה

השופט ניל הנדל נענה בחיוב לכהן בראש ועדת הבחירות לכנסת ה-23 ולהחליף את השופט חנן מלצר בתפקיד. לפי ההסדר שנקבע מראש היה זה תורו של השופט עוזי פוגלמן לעמוד בראש הוועדה. אך מכיוון שהשופט הנדל צבר ניסיון כממלא מקומו של השופט מלצר בשתי מערכות הבחירות האחרונות, ולכן הציעה לו נשיאת העליון חיות את התפקיד.

שופט בית המשפט העליון ניל הנדל, 25 ביולי 2018 (צילום: צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
שופט בית המשפט העליון ניל הנדל, 25 ביולי 2018 (צילום: צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
09:52 עריכה

ח"כ עופר שלח מכחול לבן התייחס הבוקר בגל"צ לביטול הסכם הרוטציה בין גנץ ללפיד: "כחול לבן תרוץ יחד על בסיס ההסכמים הקיימים. על נושא ביטול הרוטציה נדון כשנצא לבחירות".

.עופר שלח (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
.עופר שלח (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
09:46 עריכה

ח"כ עומר בר לב מתייחס הבוקר ב'כאן רשת ב' ליוזמה לאיסוף 60 חתימות עבור יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין: "ע"פ ההצעה שלי הייתי רוצה לראות בסוף התהליך ממשלת אחדות שבחצי השנה הראשונה אדלשטיין מכהן כראש הממשלה, לאחר מכן שנתיים בני גנץ, ואחרי זה מישהו מטעם הליכוד כפי שיחליטו".

בר לב חידד כי מכיוון שאדלשטיין הוא יו"ר הכנסת עליו צריכה להיות האחריות אם הולכים לבחירות שלישיות: "בעיני זה לא משנה מאיזה מפלגה הוא יו"ר הכנסת, ולכן אם יבואו אליו עם 60 חתימות והוא יהיה ה-61 עליו תוטל האחריות אם הולכים לבחירות שלישיות או למהלך של ממשלת אחדות".

09:06 עריכה

ח"כ רם בן ברק מכחול לבן על אפשרות פיצול המפלגה: "כחול לבן היא אלטרנטיבה שלטונית בגלל כל מי שנמצא בה, ולא בגלל איש כזה או אחר"

09:04 עריכה

ישיבת הליכוד הערב בה צפויים להחליט על ביטול הפריימריז לרשימה תהיה סגורה לתקשורת. 

09:02 עריכה

ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו התייחס הבוקר בגל"צ ליוזמת נתניהו לבחירה ישירה. פורר טען כי ההצעה היא "ספין" והוסיף כי "אין שום סיכוי להעביר הצעה כזו מעכשיו לעכשיו".

08:54 עריכה

מרכז הליכוד יתכנס הערב כדי להצביע על ביטול הפריימריז לרשימת הליכוד בבחירות הקרובות. את המהלך מוביל נתניהו כדי לסכל אפשרות למרד פנימי ולהבטיח את נאמנותם של חברי הכנסת בשורות האחוריות של הרשימה.

08:49 עריכה

ח"כ יואב קיש מהליכוד טוען בראיון ל'כאן רשת ב" ש"ברגע שיוכרז פריימריז אנחנו נראה תמיכה למהלך גם בסיעת הליכוד".

קיש כזכור הביע אמש את תמיכתו בבחירה של גדעון סער ליו"ר הליכוד. עוד הוסיף קיש כי " אני לא רואה קריאה לפריימריז כבעיה בנאמנות, זו הדרך שבה העסק מתנהל, גם נתניהו התמודד ככה בעבר מול שרון".

עוד התייחס קיש לפלונטר הפוליטי: "אם אנחנו הולכים לבחירות שוב התוצאה תהיה שונה? אני חושב שאנחנו נמצא את עצמו מוותרים על השלטון", הוא הוסיף כי "היחידי שיכול להוציא אותנו מהפלונטר ולשמור על שלטון הימין הוא גדעון סער".

08:29 עריכה

יו"ר יד לבנים אלי בן שם פנה לועדת הבחירות בבקשה לשקול את המועד המסתמן ל-3.3 מכיוון שזהו יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום גבורתם לא נודע.

08:26 עריכה

היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט יפרסם בחמישי הקרוב את עמדתו באשר למצב שבו ראש הממשלה עומד במקביל במקביל גם בראש כמה משרדי ממשלה. בפנייתו לבג"ץ ציין מנדלבליט כי "כהונה של ראש ממשלה תחת כתב אישום – מעוררות שאלות קשות ומורכבות". 

אביחי מנדלבליט (צילום: פלאש 90)
אביחי מנדלבליט (צילום: פלאש 90)

כמו כן ציין מנדלבליט כי נתניהו לא יכול להתפטר כעת מתפקידו משום שהוא עומד בראשות ממשלת מעבר וגם אם יבקש לעשות זאת לא תהיה להתפטרות משמעות.

08:06 עריכה

ח"כ משה 'בוגי' יעלון מכחול לבן מתייחס להכחשת מחלקה המדינה האמריקאית על כך שנתניהו שוחח עם מזכיר המדינה פומפאו על סיפוח הבקעה: "מחדדת את הסכנה של המשך כהונותו של הנאשם נתניהו"

07:54 עריכה

בשיחות סגורות מתגלה כי רוב חברי הכנסת של כחול לבן נוטים לקבל את המתווה לפיו נתניהו יכהן שנה.

07:52 עריכה

במפלגות הציונות הדתית מקדמים פריימריז לרשימה אחת גדולה כך מדווח "ישראל היום" הבוקר. את היוזמה מקדם ח"כ בצלאל סמוטריץ', יו"ר האיחוד הלאומי שמבקש מחבריו לזנוח את רעיון החיבורים בין המפלגות ולרוץ ברשימה אחת גדולה. לדברי סמוטריץ' זה מהלך שימנע כישלון בבחירות.

ראשי ימינה אחרי היוודע תוצאות המדגמים, ב-17 בספטמבר 2019 (צילום: פלאש90)
ראשי ימינה אחרי היוודע תוצאות המדגמים, ב-17 בספטמבר 2019 (צילום: פלאש90)

בבחירות האחרונות כזכור סוגיית זהות היו"ר הייתה מקור למתיחות בין איילת שקד והרב רפי פרץ, כמו כן שילובם של איתמר בן גביר ורשימת עוצמה יהודית הייתה מקור לחילופי האשמות ההדדית בעיקר בין בן גביר ושקד.

07:49 עריכה

ח"כ גדעון סער מהליכוד מתנגד לרעיון הבחירה הישירה שמקדם נתניהו, כך דווח בכאן רשת ב הבוקר. סער הזכיר גם את מה שאמר נתניהו לאולמרט אחרי מלחמת לבנון השנייה, אז ניסה אולמרט לקדם את רעיון הבחירה הישירה: "שיטת ממשל אינה גרביים".

גדעון סער בחוג בית בהוד השרון, ב-25 בנובמבר 2019 (צילום: יוסי זליגר/פלאש90)
גדעון סער בחוג בית בהוד השרון, ב-25 בנובמבר 2019 (צילום: יוסי זליגר/פלאש90)

עוד אמר סער כי "אכן אין לנסות לשנות שיטת ממשל בחטף כדי לנסות לפתור סיטואציה פוליטית רגעית, זה גם לא יפתור את הסיטואציה". הוא הוסיף "זה נראה לי מהלך שאין לו סיכוי לעבור בימים שנותרו, הליכוד תמיד התנגד לרעיון של בחירה ישירה ויש גם החלטה של מרכז הליכוד נגד".

עוד 39 עדכונים

פרשת הצוללות מי שמכיר את האלוף צ'ייני לא מתפלא

מפקד חיל הים לשעבר הפגין נורמות מוסריות לקויות כאשר שימש דירקטור בכיר בחברה שזייפה תעודות למאבטחים ימיים, וביקר במועדון חשפנות ● החשדות החמורים המיוחסים לו בפרשת הצוללות לא הפתיעו אף אחד שעקב אחר הקריירה שלו מקרוב ● פרשנות

עוד 697 מילים

גיוס חרדים לצה"ל "החיילות משלמות את המחיר האמיתי"

ד"ר עידית שפרן גיטלמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה אומרת כי פקודת השירות המשותף בצה"ל פוגעת בחיילות, ללא קשר למספר המתגייסים החרדים ● "זה על גבול ההזיה שצה"ל מאפשר קיום של מרחב ללא נשים" ● קצינה בצה"ל מוסיפה: "תאר לך שיש חדירה של מחבל, והתצפיתנית שמזהה אותו אפילו לא יכולה להזעיק את חייל הנח"ל החרדי בטלפון" ● צה"ל בתגובה: "שומרים על כבודם של כל המשרתים"

עוד 1,085 מילים

למקרה שפיספסת

הבחירות בבריטניה הן על ברקזיט, לא על אנטישמיות

הבחירות בבריטניה השבוע מציבות את הבוחר בפני מצב קלאסי של חישוב הברירה הפחות גרועה, וזה משבש לאנשים את הדעת. רבים מתקשים להתמקד בעיקר – והרי זה הברקזיט – והיהודים במיוחד נוטים להחרים את מפלגת הלייבור בשל האנטישמיות שכביכול פשטה במפלגה. כך מסתכנים בפרובינציאליות, פשטנות וזילות של עצם המונח.

מהי אנטישמיות? אמי, שנפטרה השנה, בילתה את יום הולדתה השישי בהתחמקות מנאצים ולאומנים רומנים במהלך הפוגרום של יאשי. מעל 13,000 איש נרצחו במהלך אותו שבוע בשנת 1941, כשליש מיהודי העיר, אך משפחתה שרדה בתחבולות. אנטישמיות היא גזענות קטלנית כנגד יהודים, שבבסיסה תיאוריות קונספירציה על שליטתם הערמומית בגויים התמימים.

מה לא אנטישמיות? התנגדות לפעולות הכנופיה שנמצאת כיום בשלטון בישראל, ובמיוחד בנוגע לטיפול שלה בפלסטינים בגדה המערבית. בישראל עצמה יש אופוזיציה גדולה המונה את הרוב המוחץ של אנשים המודעים לעובדות וכמעט את כל צמרת מערכת הביטחון. הם ככל הנראה לא יהודים אנטישמיים.

אנטישמיות היא גם לא סימון סחורות מההתנחלויות. אני מבין אנשים שרוצים לדעת אם הם עושים עסקים עם הישובים הללו, שנחשבים גם בעיני ישראלים רבים ככתם מוסרי ואסון לאומי (בכך שהם מקשים על חלוקת הארץ הנחוצה להצלה דמוגרפית). זה בסדר להימנע ממוצרים שנוצרו מניצול ילדים ומקובל עלי שבמשך שנים אמי לא רצתה לבקר בגרמניה. ישראל מנסה כעת לאסור חרמות כעיקרון – אבל צביעות, אפילו בהצטדקות של קרבנות, היא צביעות.

בהציגו התנגדות פוליטית כאנטישמיות, הימין הפופוליסטי הישראלי שם ללעג את הסבל האמיתי שחוו יהודים לאורך השנים.

ראיתי פה ושם אנטישמיות בבריטניה, שם גרתי שנים. לרוב זה בא ממיעוטים מוסלמים ומנוצרים מבוססים מהסוג שמגיעים באופן טבעי למפלגה השמרנית. בשמאל הקשה של מפלגת הלייבור יש, לעומת זאת, התנגדות עקרונית לכיבוש בגדה המערבית, שלעתים גולשת לכדי התנגדות לזכות קיומה של ישראל כמדינה יהודית. זה מעיד על תמימות ביחס לעוולות ולאלימות שעמדו בבסיס היווצרותן של מרבית המדינות, מארצות הברית עד לפקיסטן ואפילו לאיטליה, ספרד וצרפת. זו בורות במסווה של אידיאלים, וזה אולי מושך אנטישמים, אבל זו איננה לכשעצמה אנטישמיות.

אין להכחיש שיש בעיה. רואים עלייה מסוימת באירועים אנטישמיים בבריטניה, תופעה שכנראה קשורה לפחות חלקית לעצם הדיון הקודח. מגמות דומות נראות ברחבי תבל והממשלה הלעומתית בישראל נושאת באחריות מסוימת לעניין. אולם מצד שני מחקרים מראים שבריטניה נותרה בין הארצות הפחות אנטישמיות בעולם: ולפני כשנתיים מדד המכון לחקר מדיניות יהודית את רמת האנטישמיות בבריטניה בכ-2% מהאוכלוסייה בעוד שכ-70% סומנו כבעלי דעה חיובית על היהודים (אגב, רק 17% החזיקו בדעה חיובית על ישראל – וזה כל הסיפור על קצה המזלג).

האם מנהיג הלייבור ג'רמי קורבין הוא אנטישמי? אני לא יודע, אם כי נראה שהוא מסתדר היטב עם אנשים שהם כאלה. חשיפה השבוע (בעיתוי מעניין) הבהירה שוב שאכן הייתה נטייה בלייבור לטייח מקרים של עלבונות ביהודים והתנהגות מחפירה. הנטייה של קורבין לדבר בחום על טרוריסטים מוסלמים קיצוניים (וקומוניסטים אוטוקרטיים) גם מרמזת על בעיה. וזה גם לא עזר שיהודים לא הופיעו בסרטון של הלייבור לפני כמה שבועות על הצורך להגן על מיעוטים.  אל נהיה נאיביים: הימין הפופוליסטי הוציא חוזה על קורבין, והוא הקל עליהם כאשר נכנס היישר לכל מלכודת שהציבו. זה  מעניין שהרב הראשי של בריטניה, אפרים מירוויס, מצא לנכון להשמיע את קולו נגד קורבין באופן חריג בחודש שעבר. כנראה שמגיע לקורבין מה שהוא עומד לקבל.

אבל האם זה מגיע לעולם? עם כל הכבוד, ויש כבוד, אנטישמיות וישראל הם בבירור לא הנושאים העיקריים בבריטניה בעת הקריטית הזו. זה בעייתי כאשר מיעוט מונע בלעדית על ידי סוגיה מגזרית – על חשבון עניינים ממש עצומים.

הנושא כעת הוא ברקזיט – כאשר מעל הכל מרחפת מלחמת תרבות עולמית בין אידיוקרטיה לדמוקרטיה ליברלית. בשני המישורים הללו, הלייבור, למרות ענייניו הפרטיקולריים של מנהיג המפלגה הנוכחי, הוא קרוב יותר ליהודים. זה תואם את המצב בארצות הברית, שם רוב מוחץ של יהודים, במיוחד אלה שאינם אורתודוקסים, תומכים בדמוקרטים למרות המהומה שישראל מלבה באשר לאנטישמיות (שהיא בעצם אנטי-ציונות) שכביכול פשטה בשורות השמאל הרדיקלי של המפלגה.

בסבירות גבוהה, הברקזיט ייזכר כטעות ענקית. בדיון העולמי הקרב בנושא הדמוקרטיה, הברקזיט מספק ראיה חזקה לטיעון ששיטת ממשל זו לא עובדת במצבים מורכבים.

הבריטים עשויים לשלם ביוקר אם באמת יתנתקו מהאיחוד האירופי. בין היתר, ככל הנראה הם ייתקעו עם כלכלה אמריקאית יותר, עם חשיפה רבה לקפיטליזם בלתי מרוסן, ובעיקר עם גרסה מוחלשת, יקרה יותר ולא מתפקדת של שירות הבריאות הלאומי. בריטניה כמבנה פוליטי עשויה להתפרק, כאשר סקוטלנד ואולי גם ויילס ימצאו דרכים להישאר באיחוד, ואירלנד תתאחד. בעוד 20 שנה, כאשר הצעירים ששונאים את הברקזיט (אבל שכחו לנהור לקלפיות במשאל העם ב-2016) ינהלו את המדינה, אנגליה תזחל חזרה.

אני צופה זאת למרות שקל גם ללעוג לאיחוד האירופי, עם הביורוקרטים הלא-נבחרים, המוסדות החופפים, כוח העבודה המצטמצם והפרלמנט הנודד באופן בזבזני בין בריסל לשטרסבורג. אולם האיחוד גם שמר על השלום לאחר שתי מלחמות עולם שנגרמו על ידי אירופה, יצר שוק תחרותי וענק, סימל אידיאלים נעלים והביא שגשוג וגבולות פתוחים לחלק היפה ביותר של העולם.

השמרנים ובעיקר בוריס ג'ונסון אחראים לטמטום הפוקד את הארץ הנפלאה הזאת. כעת הם בונים על כך שהבריטים פשוט ירצו לגמור עם העניין ויתנו לו חופש פעולה. זהו סנטימנט בריטי ביותר אך גם משקף רפיסות מדכדכת. סערת האנטישמיות בלייבור אינה סיבה מספקת לתת לו פרס שכזה.

קורבין הוא אמנם נושא דגל עלוב לקמפיין ההישארות באיחוד, עם שנאת הקפיטליזם שלו, הסקפטיות הנאיבית שלו כלפי נאט"ו, ושאר קופת השרצים. אבל נכון לעכשיו זה תפקידו. ניצחון של הלייבור הוא הדרך היחידה להביא לתוצאה ההגיונית של משאל עם שני, סופי וקובע – הפעם כאשר יש הסכם ממשי ליציאה מהאיחוד, לעומת ההשערות, ההסתה והשקרים שהרעילו את הסיבוב הקודם.

תבוסה של ג'ונסון ביום חמישי תהווה עונש שהרוויח ביושר רב. הפלרטוט שלו עם השמדת הממלכה המאוחדת הוא פשע גרוע יותר מהסקנדלים של הלייבור. היא הרי הממלכה החביבה עלי אדמות.

לא נראה שזה יקרה, כי הדמוקרטים הליברלים (מפלגת מרכז צודקת, משעממת ונחמדה) מפצלים את קולותיהם של המתונים ושל אלה הרוצים בהשארות באיחוד. בשיטת הבחירות הבריטית, בה יש מנצח אחד גם ברוב יחסי בכל אזור הצבעה, הפיצול קטלני.

במקרה הלא כל-כך סביר שקורבין בכל זאת ינצח, יהיה צורך להציל את בריטניה מהאינסטינקט שלו להלאים מכל הבא ליד ולהטיל מיסים כמה שיותר. זהו קרב ליום אחר, ואפשר לנצח בו, בין היתר כי הוא יהיה תלוי בליברלים הדמוקרטים.

עניין האנטישמיות הוא מורכב ונתון למניפולציה אבל גם לא עורבא פרח, וקורבין איננו כוס התה שלי אישית. לתמוך בלייבור כעת זה רע, רע מאד. אבל כדי לחסל את ברקזיט ולתת סנוקרת לפופוליזם הימני בעולם, זה כנראה הרע במיעוטו.

קשה להם, לבריטים: צריך להתרכז ממש חזק. כמו אצלנו, פחות או יותר.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 982 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הגיע הזמן לקרוא לנתניהו בשמו

בנימין נתניהו הוא פופוליסט - וזאת לא הבעת דעה אלא אבחנה ● מחקרים בעולם מצביעים על נתניהו כחלק משמעותי מעליית הפופוליזם הימני בעולם, אבל רק בארץ מתעקשים להמשיך להתייחס אל ראש הממשלה היוצא כדמוקרט ● הנסיון של גנץ להיות ממלכתי בכל מחיר חוטא לאמת ופוגע בסיכוייו ● פרשנות

עוד 1,412 מילים

אוצר ספרותי המכתבים האבודים של אבא מימי הקמת המדינה

"ישבנו צפופים ומלאי חשש סביב הרדיו העצום במשרדי העיתון, ושמענו את ההצעה לדחות את ההצבעה על תכנית החלוקה. העיניים שלנו כבו והדם קפא בוורידים" ● מרדכי צ'רטוף עבד במערכת העיתון "פלסטיין פוסט" וכתב לחבריו בארה"ב על האירועים ההיסטוריים של הקמת המדינה ● אחרי מותו, בנו דניאל מצא את מכתביו והפך אותם לספר

עוד 1,099 מילים

נשים ו-HIV "היום, הסטיגמה כבר גרועה יותר מהמחלה"

הרופאה הישראלית נאורה פיק מנהלת מרפאת נשים ייחודית בקנדה, שמתמחה בטיפול בנשאיות HIV ● בשבוע שבו צוין יום האיידס הבינ"ל, ביקרנו בקליניקה שלה ושמענו ממנה מדוע היא מאמינה בקשר אישי עם המטופלות, ולמה הן נתקלות ביחס עוין מהסביבה ● "אני כמו משפחה בשבילן. אלה נשים שסבלו מאלימות, רבות מהן נדבקו במהלך אונס"

עוד 2,116 מילים

בחירה ישירה: נתניהו בעד, כחול-לבן נגד

הבחירות יתקיימו ב-3 במרץ ● קיש חושב ש"רק סער יוציא אותנו מהפלונטר" ● גנץ מתנגד לרוטציה עם לפיד ● אדלשטיין מתנער מיוזמת בר-לב ● גבאי מתחרט שלא נכנס לממשלת נתניהו ● ביטן פועל לביטול הפריימריז בליכוד ● פומפאו מכחיש שדן עם נתניהו על סיפוח הבקעה

עוד 29 עדכונים

טיול לשבת לגלות מחדש את שכונת פסגת זאב בירושלים

פארקים, אנדרטאות ושרידים ארכאולוגיים ● פינות חבויות בגבעת זאב חושפות את עברה העשיר של השכונה הירושלמית המעניינת

עוד 635 מילים

יומן ליסבון עשר שעות טיסה, שתי פגישות מדיניות ו-11 מזוודות

מטרת הביקור בפורטוגל השבוע היתה לכאורה פגישה עם שר החוץ האמריקאי ● אלא שהפגישה עם פומפאו הייתה אמורה להתקיים במקור בלונדון ● העברת הפגישה לליסבון חייבה מפגש גם עם ראש ממשלת פורטוגל ● ובהזדמנות זו, איפשרה לנתניהו ורעייתו לנפוש מעט במדינה המתחדשת, לדבר פוליטיקה - וגם על אינקוויזיציה ● שלום ירושלמי מסכם יומיים בפמליית ראש הממשלה

עוד 1,027 מילים ו-7 תגובות

הפרופסור שמביס את ה-BDS בארה״ב, מדינה אחר מדינה

פרופ' יוג'ין קונטורוביץ אולי האיש החשוב ביותר במאבק נגד ה-BDS ● הוא מחלק את זמנו בין ישראל לארה"ב, גם עם אשתו וארבעה ילדיו בהתנחלות, ומומחה למשפט בינלאומי וחוקתי בוושינגטון, שם הוא מסייע במסע חקיקה מוצלח נגד תנועת החרם ● פרופיל

עוד 899 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
בּוּשָׁה

בעולם של משפחת נתניהו אין מקום לבושה ● הם מאמינים שכולם חומדים את מה שיש להם - כוח, מעמד, תהילה, כסף, קשרים, עוצמה - וכולם היו נוהגים כמוהם, אם רק היו יכולים ● והם משוכנעים שכל מי שיכול, ממילא נוהג בדיוק כמוהם בחדרי חדרים ● אז למה שיתביישו?

עוד 1,068 מילים

נתניהו צפוי לבקש חסינות מהכנסת בסוף החודש

כך דווח בחדשות 12 ● סקר בחירות חדש הראה כי 39% חושבים שנתניהו מתאים לכהן כראש ממשלה ו-37% שגנץ ● שר החוץ כץ נפגש עם שר החוץ של רוסיה, וביקש ממנו לקדם את החנינה לנעמה יששכר ● יועמ"ש הכנסת: "הבחירות ב-3 במרץ" ● סקר: הרוב יצביע בבחירות הבאות באופן זהה לקודמות ● נתניהו ציטט את יוסף לפיד, יאיר לפיד נעלב

עוד 21 עדכונים

הפלסטינים כבר לא מוכנים לשלם בגופם את מחיר הכיבוש ● איראן וסוריה עושות שרירים ● מצרים נפרדת מזמר מיתולוגי ומתקופה ליברלית ● והמפגינים הצבעוניים בעולם הערבי מאבדים השפעה ● קסניה סבטלובה מסכמת את השבוע במזרח התיכון במדור חדש

עוד 892 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה