• יום ההולדת של איה (צילום: מלאני לינדמן)
    מלאני לינדמן
  • כיתת התיכון ב"בגד כפת". משמאל לימין: תומר סדן, דניאל ונסובר, נדב אביטל, בן כהן ושחר סגל, במרכז הקהילה היהודית בפאלו אלטו בקליפורניה, 4 בספטמבר 2019 (צילום: מלאני לידמן)
    מלאני לידמן
  • הורים ישראלים וילדיהם המשתתפים בתכנית "בגד כפת" ללימודי עברית במרכז הקהילה היהודית בפאלו אלטו, קליפורניה, 4 בספטמבר 2019 (צילום: מלאני לידמן)
    מלאני לידמן

עמק הסיליקון מציג ללמוד עברית בלי אלוהים

קהילת הישראלים הגדולה בסן פרנסיסקו החליטה לנתק את הקשר בין לימודי יהדות ללימודי עברית בארצות הברית ● אחרי שפיתחה מערכת חינוך משלימה מצליחה בעברית - ללא תפילות וללא הטפה לקיום מצוות - קהילות יהודיות נוספות באמריקה הולכות בעקבותיה

כשאיה חגגה את יום הולדתה השישי בתכנית ללימודי עברית שבה היא משתתפת מחוץ לשעות בית הספר בפאלו אלטו, קליפורניה, היא ידעה בדיוק מה היא רוצה לעשות: להביא את משחק הקלפים האהוב עליה, "מלך הפלאפל".

כשזר יום הולדת מונח על ראשה, היא ישבה על הרצפה עם חבריה, ויחד הם הרכיבו לעצמם מנות פלאפל באמצעות קלפי המשחק. "תגידו את זה בעברית", הזכירה להם בעדינות המורה שלהם, בעודם עוברים בין שתי השפות בחופשיות.

איה היא אחת מבין 650 התלמידים באזור המפרץ של קליפורניה, שנרשמו לתכנית חדשנית ללימודי עברית, הפועלת במרכז של הקהילה היהודית בעיר.

ישראלים רבים שחיים בארצות הברית במשך שנים רבות, מתקשים למצוא דרכים שיעזרו לילדיהם לחוש קשר לזהות הישראלית שלהם. מבחינתם, אחד ההיבטים החשובים ביותר של הזהות הזאת הוא להבטיח שגם הילדים שלהם יוכלו לתקשר בעברית, אבל לא רק ברמת השיחה הפשוטה, אלא גם ברובד רגשי עמוק יותר.

הורים ישראלים שאינם מעוניינים בחינוך דתי, האופייני לבתי ספר יהודיים בארצות הברית, החלו לבנות תכניות לימוד מובנות חלופיות, כדי שילדיהם יוכלו לקבל חינוך עברי חילוני

רוב לימודי העברית התרכזו בעבר סביב מצוות הדת ואלה נלמדו בבתי ספר יהודיים דתיים. ואולם הורים ישראלים שאינם מעוניינים בחינוך דתי, החלו לבנות תכניות לימוד מובנות חלופיות, כדי שילדיהם יוכלו לקבל חינוך עברי חילוני.

כמעט בכל עיר אמריקאית בעלת אוכלוסייה ישראלית גדולה, הוקמה בשנים האחרונות תכנית כלשהי ללימודי עברית חילוניים, מחוץ לשעות בית הספר.

לצד פעולות של שבטי צופים ישראליים, ההורים מוצאים דרך לעזור לילדיהם לשמור על קשר תרבותי ורגשי לישראל – למרות שחלקם לא התגוררו בה מעולם.

לפני 12 שנים, הקימה קבוצה קטנה של הורים ישראלים את "בגד כפת", תכנית ללימודי עברית במרכז הקהילה היהודית בעמק הסיליקון.

הכיתה הראשונה יצאה לדרך עם עשרה תלמידי כיתה א'. בעשור האחרון התרחבה התכנית ל-650 תלמידים, שלומדים ב-11 מרכזים בסביבת אזור המפרץ, והביקוש לתכניות דומות במדינות אחרות של ארצות הברית הולך וגובר.

התכניות ללימודי עברית משמשות לעתים קרובות כמקום מפגש עבור משפחות ישראליות, ומחזקות את הקשרים בין חברי הקהילה ואת החברויות בין הילדים.

משפחות ישראליות חוגגות את יום העצמאות של ישראל במרכז הקהילה היהודית בפאלו אלטו, קליפורניה, 9 במאי 2019 (צילום: שאול ברומברגר/באדיבות מרכז הקהילה היהודית בפאלו אלטו)
יום העצמאות של ישראל בפאלו אלטו (צילום: שאול ברומברגר/באדיבות מרכז הקהילה היהודית בפאלו אלטו)

מיליון ישראלים

לפחות 200 אלף ישראלים חיים בארצות הברית לתקופות זמן ארוכות, אם כי על פי הערכות שונות, המספר הכולל של הישראלים שעשו רילוקיישן לתקופה ממושכת עומד על כמיליון. לפי נתוני המחלקה לביטחון המולדת של ארה"ב, בין השנים 2006-2016 הפכו 87 אלף ישראלים לאזרחים או לתושבי קבע אמריקאים, זאת בהשוואה ל-66 אלף ישראלים שקיבלו את המעמד הזה בשנים 1995-2005.

עם הגידול במספר הישראלים בארה"ב, גדל גם מספר תכניות התרבות והחינוך הפורמליות, שנוסדו בעקבות רצון ההורים להבטיח את הקשר של ילדיהם לארץ.

אזור מפרץ סן פרנסיסקו הוא ביתה של אוכלוסייה ישראלית משגשגת. לפי ההערכות, מרוכזים שם כ-400 אלף ישראלים. מגזר הטכנולוגיה מושך לקליפורניה משפחות צעירות עם מאפיינים דומים, והעברית זורמת ברחובותיה.

"אנחנו ישראלים, וזה חשוב שהם ילמדו לדבר ולקרוא", אומרת טל שי, אמן של כלת יום ההולדת איה ושל אחותה הגדולה זויה. המשפחה מתגוררת בעמק הסיליקון מאז 2007 ואינה מתכננת לחזור לישראל בעתיד הנראה לעין.

כמו תכניות אחרות מחוץ לשעות בית הספר ברחבי המדינה, "בגד כפת" מציעה שעה וחצי שבועיות של לימודי עברית, המיועדים בעיקר לילדי ישראלים שכבר מדברים עברית שוטפת ולומדים בבתי ספר ציבוריים. התכנית כוללת גם כיתות גן, וכיתות בית ספר שבהן מתרגלים קריאה וכתיבה.

שכר הלימוד ב"בגד כפת" עומד על 1,530 דולר בשנה עבור תלמידי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים, ועל 1,900 דולר בשנה עבור התלמידים  התיכוניים.

תלמידי חטיבות הביניים והתיכונים מקבלים נקודות זכות עבור השתתפותם בתכנית, כך שהם פטורים מלימודי שפה זרה נוספת, כמו ספרדית או צרפתית.

המורים ב"בגד כפת" מוכרים על ידי משרד החינוך הישראלי, ותכניות הלימוד מותאמות למערכת החינוך הישראלית, כך שתלמידים שיחזרו לישראל עם משפחותיהם יוכלו להדביק את הישגיהם של חבריהם לכיתה.

התכניות הללו הן חלק מהגידול הכלל-ארצי בלימודי עברית בארה"ב. לפי מחקר שהתפרסם שם לאחרונה, כ-6,600 תלמידים לומדים עברית בבתי ספר ציבוריים ובבתי ספר עצמאיים במימון ממשלתי, ומספר הנרשמים עולה בהתמדה.

מדינות אחרות בארצות הברית מפעילות גם הן תכניות דומות ל"בגד כפת", כגון "עמק" – תכנית ללימודי שפה ותרבות עבריות במרכז הקהילה היהודית בפליסייד בניו ג'רזי,  ויש גם אפשרויות ללימודי עברית און-ליין.

כיתת התיכון ב"בגד כפת". משמאל לימין: תומר סדן, דניאל ונסובר, נדב אביטל, בן כהן ושחר סגל, במרכז הקהילה היהודית בפאלו אלטו בקליפורניה, 4 בספטמבר 2019 (צילום: מלאני לידמן)
כיתת התיכון ב"בגד כפת". משמאל: תומר סדן, דניאל ונסובר, נדב אביטל, בן כהן ושחר סגל (צילום: מלאני לידמן)

דגש על זהות תרבותית

תכניות לימוד מסורתיות בבתי כנסת מקומיים מציעות בדרך כלל שיעורי עברית לצד שיעורים אחרים העוסקים בדת. אבל שיעורי השפה האלה, המיועדים ליהודים אמריקאים שקוראים וכותבים עברית ברמה בסיסית בהשוואה לבני גילם הישראלים, אינם מספקים לדעתם של רבים מההורים דוברי העברית הילידית.

במשך השנים היו הורים שנאלצו לרשום את ילדיהם לבתי ספר יהודיים יקרים כדי לשמור על רמת עברית גבוהה. ואולם רוב בתי הספר היהודיים קשורים ליהדות החרדית או המסורתית, מה שמעורר אי-נוחות בקרב משפחות חילוניות.

"בגד כפת" ותכניות דומות ברחבי המדינה מתרכזות בשפה בלבד, אם כי המורים מתייחסים לחגים היהודיים כדרך לציין את הזהות היהודית התרבותית.

בארבע השנים האחרונות התכנית גם החלה למשוך אליה ילדים שאינם מדברים עברית בבית, ממשפחות שמחפשות הזדמנויות חינוכיות המתייחסות לצד התרבותי של היהדות יותר מאשר לזרם דתי מסוים או לשמירת מצוות.

"הרבה ממה שאנחנו עושים כאן הוא חגיגות לכבוד החגים", אומרת רונית ג'ייקובס, מנהלת קשרי התרבות עם ישראל במרכז היהודי בפאלו אלטו.

לדבריה, מרכזים של הקהילה היהודית ברחבי ארצות הברית יצרו עמם קשר כדי להבין כיצד הם יכולים ליישם את התכנית באזורים אחרים בארה"ב.

ג'ייקובס אומרת שהורים רבים יוצרים קשר עם המרכז בגלל השיעורים של "בגד כפת", אבל בסופו של דבר נשארים בשביל תכניות תרבות בעברית, או בגלל ציון מועדים חילוניים כמו יום העצמאות או יום הזיכרון.

הורים ישראלים וילדיהם המשתתפים בתכנית "בגד כפת" ללימודי עברית במרכז הקהילה היהודית בפאלו אלטו, קליפורניה, 4 בספטמבר 2019 (צילום: מלאני לידמן)
הורים ישראלים וילדיהם המשתתפים בתכנית "בגד כפת" , 4 בספטמבר 2019 (צילום: מלאני לידמן)

הכנה לבגרויות, לפסיכומטרי – או שירי יום הולדת

בני נוער בשנתם האחרונה בבית הספר לעברית יכולים למצוא ב"בגד כפת" קבוצת תמיכה שתסייע להם בלבטים לגבי המשך דרכם.

"נולדתי כאן, אבל אני עוזב לישראל בעוד כמה שנים כדי להתגייס", אומר בן כהן בן ה-16, שהיה בין תלמידיה הראשונים של "בגד כפת" לפני 12 שנה.

"למרות שאני מדבר עברית בבית, אני מרגיש שבלי לימודי הקריאה והכתיבה ב'בגד כפת' לא היה לי אומץ לחזור לישראל לשירות צבאי", הוא אומר.

תכנית הלימודים של "בגד כפת" כוללת הכנה לבחינות הבגרות הישראליות. שחר, גם היא בת 16, השתתפה בתכנית במשך 4 שנים, ולדבריה ההכנה לבחינות הבגרות בתכנית עזרה לה להרגיש בטוחה ביכולתה לחזור לישראל.

דניאל ונסובר, בת 17: "אפילו שנולדתי כאן, כשאנשים שואלים אותי מאיפה אני, אני אף פעם לא אומרת קליפורניה. המשפחה שלי הופכת את ישראל לחלק גדול מהחיים שלי"

"לא קשה לנהל שיחה יומיומית", אומר תומר סדן, בן 16. "שיחה כזאת היא מאוד פשוטה. אבל בכיתה הזאת נתקלים גם במצבים שבלי לימודים פורמליים שיהיו קשים יותר, בעיקר בכתיבה וקריאה ודברים פחות מילוליים".

אבל רבים מהם מייחסים חשיבות רבה יותר לתחושת האחווה שחשו בכיתה, בסביבת בני נוער כמותם המתמודדים עם זהות כפולה.

"אפילו שנולדתי כאן", אומרת דניאל ונסובר, בת 17. "כשאנשים שואלים אותי מאיפה אני, אני אף פעם לא אומרת קליפורניה, אני תמיד אומרת ישראל. המשפחה שלי הופכת את ישראל לחלק גדול מהחיים שלי, בייחוד השפה".

המטרה היא להיות מסוגלים לקרוא ספרות עברית ולהבין את הניואנסים התרבותיים, מסבירה שי, אמא של איה. "אבל לפעמים אלה גם הדברים הפשוטים, "כמו לשמוע מישהו שר להם 'יום הולדת שמח' בעברית".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
עוד 1,050 מילים ו-3 תגובות
סגירה