לוחם בצבא סוריה החופשית, אשר בתמיכת טורקיה, נושא את דגל הארגון במהלך אימונים בצפון סוריה לקראת הפלישה הטורקית, ב-7 באוקטובר 2019 (צילום: AP Photo)

סוריה היא נקודה על רצף תהליכי העומק במזה"ת

פרשנות

האירועים בסוריה אמנם חשפו מגמות עומק עקביות למדי, אבל במזה"ת של העשור האחרון, המאפיינים הקבועים ביותר הם דווקא חוסר היציבות וחוסר הוודאות, מה שאומר שכדאי להיערך להפתעות ● אל"מ (מיל.) אודי אבנטל מנתח את תמונת המצב הנוכחית וההתפתחויות הצפויות בכל הגזרות

החלטת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ "לחשוף את הבלוף" של נשיא תורכיה רג׳פ טאיפ ארדואן ולתת לו אור ירוק להיכנס בכוח לצפון סוריה, הניעה גל ניפוץ מיידי בשטח. שרשרת האירועים המהירה והשלכותיהם הקשות אמנם יצרו דרמה מטלטלת ורווית סמליות, אבל בסופו של יום מדובר בשיא נוסף על רצף מגמות ותהליכים אזוריים עקביים יחסית, שכתובת התהוותם נמצאת על הקיר כבר שנים.

המגמה המרכזית היא התנתקות ארה"ב מהמזרח התיכון בצל הירידה בחשיבותו במארג האינטרסים האמריקאי, ובראשם התלות הפוחתת בנפט; ועל רקע הפניה מזרחה, לאסיה, להתמודדות עם האיום הסיני המתפתח, על העליונות, הערכים ודרך החיים של אמריקה.

הפיבוט לאסיה כאסטרטגיה סדורה התקבע בממשל אובמה, הרבה לפני שטראמפ עם נטיותיו הבדלניות הבליח בפוליטיקה האמריקאית. טראמפ גם לא חתום על פטנט נטישת ידידים ובני ברית, בוודאי כשמדובר בכורדים, אבל לא רק. נשיא מצרים לשעבר חוסני מובארכ כנראה יכול לתרום כמה הגיגים בנושא.

הפיבוט לאסיה כאסטרטגיה סדורה התקבע בממשל אובמה. טראמפ גם לא חתום על 'פטנט' נטישת ידידים ובני ברית, בוודאי כשמדובר בכורדים, אבל לא רק

אנחנו מבינים את המגמה אבל לא מפנימים את עוצמתה במערכת השיקולים של אמריקה, ואז אנו מופתעים כל פעם מחדש: כאשר הנשיא לשעבר ברק אובמה לא יישם את הקו האדום שלו עצמו בנושא השימוש בנשק כימי על ידי משטר אסד בסוריה, כשטראמפ הצהיר לפני כשנה על כוונתו לצאת מסוריה ולצמצם את הכוחות באפגניסטן, וכשאמריקה הסכימה לפגיעה בדימוי העוצמה וההרתעה שלה והגיבה ברפיון על התקפות איראניות.

כך, הפלת מל"ט אמריקאי נענתה בסנקציות, שלא ברורה תוחלתן, נגד האייתוללה עלי ח'אמנאי; והתגובה לפגיעה קשה בתשתיות הנפט הקריטיות של סעודיה, היתה תקיפת סייבר אנמית נגד ה"פרופגנדה" האיראנית.

המגמה השנייה היא השתקעות רוסיה בסוריה ומאמציה להרחיב את השפעתה לרחבי המזה"ת כולו, ולמעשה להחזיר עטרה ליושנה אחרי שנדחקה החוצה מהאזור על ידי ארה"ב, באמצע שנות ה-70.

את דימוי "חילופי המשמרות" המחישו בימים האחרונים בצורה סמלית הסרטונים שהציפו את הרשת, בהם נראים רכבי האמר אמריקאים בדרכם החוצה מצפון סוריה משאירים בסיסים נטושים מאחור בעוד רכבי משטרה צבאית עם דגלי רוסיה בדרכם פנימה לאזורים שפינו האמריקאים.

על הדומיננטיות הרוסית בסוריה, המגובה ביכולות צבאיות על הקרקע (מטוסי קרב ומערכות הגנה אווירית) אין חולק. אבל האם רוסיה יכולה לשכפל את הישגיה בסוריה ולהחליף את ארה"ב גם במפרץ הפרסי? הרוסים, בהתאם למודוס אופרנדי המוכר, ממקמים עצמם בעמדת השפעה בין כל הצדדים הניצים (ובכלל זה בין איראן לישראל ובין איראן לסעודיה).

הרוסים, בהתאם למודוס אופרנדי המוכר, ממקמים עצמם בעמדת השפעה בין כל הצדדים הניצים (ובכלל זה בין איראן לישראל ובין איראן לסעודיה)

בסוריה, התרחיש הסביר הוא כי יצליחו למנוע התנגשות צבאית חזיתית בין משטר אסד לבין התורכים ויששבנו הסכם ביניהם, שימשיך את תהליך חיזוק משטר אסד והרחבת שליטתו בשטח. הרוסים מבהירים בשנה החולפת כי הסכם כזה כבר קיים – הסכם אדנה מ-98', במוקדו התחייבות סורית למנוע טרור כורדי נגד תורכיה בתמורה לכיבוד ריבונות סוריה.

במפרץ הפרסי, כיכבו השבוע התמונות מביקוריו המתוקשרים של נשיא רוסיה ולדימירר פוטין בריאד ובאבו דאבי, שם חתם על עסקאות ענק והסכמי שיתוף פעולה. זאת, בדיוק בזמן שהאמירויות ובאחרונה גם סעודיה, מעדכנות את מדיניותן ומחפשות נתיבים לטהראן, במה שמצטייר כביטוי לאי-אמון במשענת האמריקאית.

ולמרות זאת, רוסיה לא תחליף כל כך מהר את ארה"ב במזה"ת בכלל ובמפרץ בפרט, שם אמריקה היא עדיין הכוח הדומיננטי והערבה העיקרית ליציבות, לחופש השייט במיצרים ולהצבת גבולות לאיראן, גם אם הם נשחקים. לארה"ב יחסים מיוחדים עם ישראל, בריתות אסטרטגיות עם מדינות המפרץ המתבססות על נשק אמריקאי, ונוכחות צבאית ובסיסים עצומי ממדים ברחבי האזור.

ולמרות זאת, רוסיה לא תחליף כל כך מהר את ארה"ב במזה"ת בכלל ובמפרץ בפרט, שם אמריקה היא עדיין הכוח הדומיננטי, והערבה העיקרית ליציבות, לחופש השייט במיצרים ולהצבת גבולות לאיראן, גם אם הם נשחקים

מגמה שלישית היא תנועת המטוטלת של המיקוד האזורי, שנע בין הלבנט למפרץ. זאת, על רקע התבקעותה המדממת של סוריה מצד אחד ותהליך התחזקות איראן בעקבות סילוק משטרו של צדאם חסיין, מצד שני. המוקד החשוב יותר הוא כמובן המפרץ, על עתודות האנרגיה העצומות שלו, ונראה כי תשומת הלב צפויה לחזור אליו שוב בקרוב, על רקע איומי איראן, בימים האחרונים, להגיב על הפגיעה במיכלית SABITI, שלטענתה בוצעה על ידי מדינות באזור.

האירועים בסוריה חשפו מגמה נוספת המוכרת כבר עשורים: יחסי אהבה-שנאה בין ארה"ב לתורכיה. אנקרה תוקעת לארה"ב "אצבע בעין" כל פעם מחדש, למרות שבאירועים האחרונים, על רקע מסרי טראמפ, קשה להאשים אותה.

כמה תזכורות: ב-2003 תורכיה מנעה מארה"ב להשתמש בשטחה כדי לפעול בצפון עיראק; רכשה באחרונה את מערכת ה-S400 מרוסיה; משתפת פעולה עם איראן תוך הפרת הסנקציות נגדה; אפשרה לפעילי דאע"ש לחצות בחופשיות את הגבול עם סוריה; מאיימת להגביל את הפעילות האמריקאית בבסיס אינצ'רליק (ארה"ב שוקלת להוציא את הנשק הגרעיני המוצב שם!), תומכת ומסייעת לחמאס, אוסרת עיתונאים ומדכאת חופש ביטוי. וזו רק רשימה חלקית.

האירועים בסוריה חשפו מגמה המוכרת כבר עשורים: יחסי אהבה-שנאה בין ארה"ב לתורכיה. אנקרה תוקעת לארה"ב "אצבע בעין" כל פעם מחדש, למרות שבאירועים האחרונים, על רקע מסרי טראמפ, קשה להאשים אותה

למרות כל אלה, ארה"ב מבקשת לשמור את תורכיה לצדה וחוששת מעימות חזיתי עמה, בהיותה מדינה מרכזית בנאט"ו (בעלת הצבא השני בגודלו בברית) החולשת על צומת אסטרטגי בין אסיה לאירופה.

ובאשר לכורדים – מעל 30 מיליון מהם פזורים בין איראן, עיראק, תורכיה וסוריה. הכורדים מהווים מכנה משותף בין מדינות אלו: כולן מתנגדות לשאיפותיהם הבדלניות ולעצמאות, ומדכאות אותן.

האירועים בסוריה מחזירים את הכורדים לאחור לחסות משטר אסד, לאחר שביססו אוטונומיה בצפון-מזרח סוריה על רקע מלחמת האזרחים במדינה. גם בעיראק התרחש תהליך דומה כאשר הכורדים איבדו שטחים עליהם השתלטו במהלך המלחמה בדאע"ש (ובראשם אזור כרכוך העשיר בנפט), כתוצאה ממשאל העם הכושל שיזמו, בספטמבר 2017.

קריסתם המהירה של הכוחות הכורדים על רקע אבדן המשענת האמריקאית, היא מקרה נוסף בו כוח שהקימה מעצמה באזור, מתפורר כשהיא נוטשת. זה מה שקרה למשל בעיראק כשדאע"ש שטף אותה, או בלבנון ובעזה כשישראל נסוגה.

זה כנראה מה שצפוי כשארה"ב תצא מאפגניסטן, וגם צבא סוריה החופשי כנראה לא ילקק דבש כשפטרוניו התורכים ייצאו או ייערכו על הגבול אחרי הסכם עם המשטר והרוסים. הלקח לישראל קשור בעיקר לשטחי יהודה ושומרון, שנסיגה ישראלית מהם עלולה להביא להתפוררות מהירה של מנגנוני הביטחון של הרשות.

מעל 30 מיליון כורדים פזורים בין איראן, עיראק, תורכיה וסוריה. הכורדים מהווים מכנה משותף ביניהן: כולן מתנגדות לשאיפותיהם הבדלניות ולעצמאות, ומדכאות אותן

האם מגמות אסטרטגיות אלה, שחשפו האירועים האחרונים בצפון סוריה, הן בלתי הפיכות? לא בטוח.

ארה"ב אמנם בדרכה החוצה מהאזור, והשחקנים השונים – ובוודאי ישראל – צריכים להיערך בהתאם. ועדיין, כמו בציטוט האלמותי מ"הסנדק", בכל פעם שארה"ב חושבת שהיא בחוץ היא נשאבת לאזור מחדש. ההתקפה האיראנית נגד סעודיה כבר הובילה לעיבוי הכוח האמריקאי להגנת הממלכה.

תחושת בטחון איראנית מופרזת לצד שחיקה בהרתעה האמריקאית הן מתכון לדינמיקה שעלולה להוביל לבסוף את שני הצדדים לעימות, גם בניגוד לרצונם, כמו בטרגדיה יוונית.

מגמה נוספת שעלולה לטרוף את הקלפים במזה"ת, היא חזרתה של הטלטלה האזורית. המשטרים, שהידקו את האחיזה בשלטון כלקח משנות חוסר היציבות, עדיין לא מסוגלים לספק מענה לצורכי הציבורים, ש-70% מהם הם צעירים מתחת לגיל 30. סימנים מדאיגים, בהקשר זה, סיפקו באחרונה אירועי המחאה בעיראק ובמצרים.

האירועים בסוריה אמנם חשפו מגמות עומק עקביות למדי, אבל במזה"ת של העשור האחרון, המאפיינים הקבועים ביותר הם דווקא חוסר היציבות וחוסר הוודאות, מה שאומר שכדאי להיערך להפתעות

ולבסוף, בסוריה עצמה, עליית כוחות הצבא של המשטר הסורי לאזורי הלחימה עלולה בכל זאת להוביל לחיכוך צבאי עם התורכים. זאת, במיוחד כשלאסד אינטרס עמוק למנוע כיבוש תורכי, ולפגוע במליציות צבא סוריה החופשי, המשתפות פעולה עם ארדואן. ב-19 באוגוסט הוכיח המשטר, בגיבוי רוסי, כי הוא נכון גם לעימות כשתקף מהאוויר כוח תורכי שניסה להתערב במערכה על ח'אן שייחון במחוז אדליב.

בשורה התחתונה, האירועים בסוריה אמנם חשפו מגמות עומק עקביות למדי, אבל במזה"ת של העשור האחרון המאפיינים הקבועים ביותר הם דווקא חוסר היציבות וחוסר הוודאות, מה שאומר שכדאי להיערך להפתעות.

תגיות
עוד 1,173 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 26 בינואר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

גנץ נענה להזמנת טראמפ, ייפגש איתו ביום שני

מפקד חיל האוויר לשעבר, אמיר אשל, מייעץ לגנץ ● נתניהו ייפגש עם טראמפ בשני ובשלישי ● גנץ: בתום הפגישה אשוב לישראל לדיוני החסינות ● נתניהו: עסקת המאה, הזדמנות שלא תחזור ● עמיר פרץ: טראמפ מתערב בבחירות ● טיבי מאשים את עיריית ירושלים במות הילד שנמצא מת בבור מים ● ליברמן: עיתוי פרסום העסקה קצת חשוד

עוד 17 עדכונים

השמאל חייב להציע חלופה לפתרון שתי המדינות כדי לחזור לשלטון

השמאל כבר עשרות שנים לא מקדם תהליך מדיני כי הוא לא בעמדת כוח. הוא השאיר את המלאכה בידי החברה האזרחית. זו עוסקת בפועל רק בקידום המימוש של פיתרון 2 המדינות ואיך לארגן ולנהל את הנסיגה/ההיפרדות/החלוקה – ולא בדרכים לגיבוש ולהשגת הרוב הפוליטי הנדרש למימוש פיתרון מדיני כלשהו.

במקביל לכך, הפיתרון התורן (והבודד) של השמאל לסכסוך, חלוקת הארץ ל-2 מדינות, נפרם מכמה סיבות: יישוב הגדה המערבית שנמשך עשרות שנים; עקשנות פלסטינית שמונעת התקדמות לעבר הסכם; מאמצים בינלאומיים לא יעילים לגרום לסיום הכיבוש; וחוסר החלטיות של ארה"ב לקדם הסכם באופן נחרץ. כל אלה הובילו לכך שפיתרון שתי המדינות כבר לא רלוונטי.

מותו של פיתרון 2 המדינות נקלט היטב בציבור. בעוד הפוליטיקאים בשמאל חוזרים על הדוגמה של שתי מדינות, ללא קשר למציאות בשטח, התמיכה בפתרון בקרב הציבור, הן הישראלי והן הפלסטיני, ירדה מתחת ל-50%. בנוסף, רוב של 2/3 בשתי האוכלוסיות מסכים כי לא ניתן ליישם את פיתרון שתי המדינות בעתיד הנראה לעין.

מותו של פיתרון 2 המדינות נקלט היטב בציבור. בעוד הפוליטיקאים בשמאל חוזרים על הדוגמה של שתי מדינות, ללא קשר למציאות בשטח, התמיכה בפתרון בקרב הציבור, הן הישראלי והן הפלסטיני, ירדה מתחת ל-50%

במצב זה, להמר על היפרדות ופתרון 2 המדינות בלבד מבלי לשקול חלופות זו גישה לא ראויה, אך זה בדיוק מה שהשמאל בכנסת עושה.

השמאל צריך לשאול את עצמו ביושר, איך הפכה הפרדת העמים על בסיס אתני/דתי – המרכיב המרכזי בפתרון שתי המדינות – למטרה העיקרית של השמאל הפרלמנטרי בישראל?

איך הפכו לאום יהודי ופלסטיני נפרד לחזון פוליטי חשוב הרבה יותר מאשר חלוקה שוויונית של הזכויות האזרחיות הפוליטיות והכלכלית עבור כל תושבי ארץ ישראל/פלסטין?

איך זה שהשמאל לא מהסס לדרוש השקעת סכומי עתק על מנת להפריד בין שתי אוכלוסיות, שבפועל השתלבו פיזית וכלכלית במהלך 52 השנים האחרונות ואף יותר? איפה עוד יש שמאל כזה?

איך הפכו לאום יהודי ופלסטיני נפרד לחזון פוליטי חשוב הרבה יותר מאשר חלוקה שוויונית של הזכויות האזרחיות הפוליטיות והכלכלית עבור כל תושבי ארץ ישראל/פלסטין?

היום אנחנו לכודים בין שמאל מוחלש שדבק בדוגמה של שתי מדינות/הפרדה שאינה ניתנת ליישום, ללא חזון לטווח הרחוק – לבין ימין, שיש לו את כל האנרגיה שמגיעה עם תנועת המתנחלים המשיחית שהיא חלק ממנו, ונציגיו הפוליטיים בכנסת יודעים להשיג את מבוקשם, אך גם לו אין כל חזון ארוך טווח אמיתי.

המשותף לשניהם הוא התביעה לשליטה בטחונית על כל האזור שבין נהר הירדן לים התיכון, ללא קשר להסדר הקבע הפוליטי שיושג, אם יושג.

הציבור הישראלי מעדיף מידה של הפרדה מהפלסטינים, אך מתעקש על שליטה ביטחונית על האזור כולו. הוא דוחה במידה רבה את הרעיון של מדינה פלסטינית עצמאית ולא רוצה לאבד גישה לארץ אבות בגדה המערבית. הוא בהחלט לא רוצה לחזור על הטראומה של נסיגה כפויה, שבמסגרתה יוחזרו מאות אלפי מתנחלים מהשטחים. נסיגה כזאת תהיה חלק מכל תרחיש מציאותי של פיתרון שתי המדינות.

הציבור הישראלי מעדיף מידה של הפרדה מהפלסטינים, אך מתעקש על שליטה ביטחונית על האזור כולו. הוא דוחה במידה רבה את הרעיון של מדינה פלסטינית עצמאית ולא רוצה לאבד גישה לארץ אבות בגדה המערבית

הימין, לעת עתה, אינו מוכן או אינו מסוגל לעצב חזון פוליטי שאינו אתנוצנטרי ומדיר, חזון שיכול להכיל את כל תושבי האזור ולספק להם זכויות אזרח והזדמנות כלכלית שווה.

השמאל, לו רק היה מגלה עניין בכך, בהחלט יכול. נדרשת חשיבה מחוץ לקופסה יחד עם חזרה להצעות מדיניות היסטוריות שנדונו ברצינות על ידי התנועה הציונית בשנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת, כולל גישות פדרטיביות המכילות את השטח בין הים לירדן במדינה פדרלית אחת.

פירוש הדבר הוא שינוי פרדיגמה של ממש, אימוץ מדיניות שקרובה הרבה יותר לזו שנשקלה על ידי מקימי המדינה, אשר הבינו תמיד שבישראל תווצר מציאות דו-לאומית ועל כן נמנעו בכוונה להקים כאן מדינת לאום יהודי. זאת בניגוד להנהגה הפוליטית הנוכחית שרק לאחרונה עמדה על חקיקת חוק מדינת הלאום .

פירוש הדבר הוא שינוי פרדיגמה של ממש, אימוץ מדיניות שקרובה הרבה יותר לזו שנשקלה על ידי מקימי המדינה, אשר הבינו תמיד שבישראל תווצר מציאות דו-לאומית ועל כן נמנעו בכוונה להקים כאן מדינת לאום יהודי

המשמעות היא להחזיר את ערכי השמאל ואת האידיאולוגיה שהיא חלק מהחשיבה הציונית שהובילה להקמת המדינה וקראה בהכרזת העצמאות, לפתח את המדינה לטובת כל תושביה; לבסס אותה על חירות, צדק ושלום כפי שנחשבו על ידי נביאי ישראל; להבטיח שוויון מוחלט של זכויות חברתיות ופוליטיות לכל תושביה ללא קשר לדת, גזע ומין; להבטיח חופש דת, מצפון, שפה, חינוך ותרבות; לשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ולהיות נאמן לעקרונות מגילת האומות המאוחדות.

למה הציבור לא יתחבר להצעה שמסיימת את הכיבוש, קובעת את גבול הביטחון לאורך הירדן, מונעת היפרדות/הפרדה, שומרת על רוב יהודי של 2/3, נותנת אזרחות שווה לכל אזרח ותוביל לכך שישראל תחזיר לעצמה את צדקת דרכה?

עמנואל שחף הוא מהנדס, מנהל, איש מוסד, פעיל פוליטי וחברתי, בעל ניסיון רב תרבותי יוצא דופן, מעוניין במיוחד בחלופות מדיניות ומקדם היום פדרציה בארץ ישראל. חי עם שוש באזור השרון, אבא לשנים וסבא ל-8

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 714 מילים
ששה מהמועמדים הדמוקרטיים המובילים בעימות האחרון ביניהם בחודש ינואר. מימין: איימי קלובישר, פיט בוטיג׳ג׳, ברני סנדרס, ג׳ו ביידן, אליזבט וורן, טום סטייר

היום שאחרי טראמפ? מה חושבים המועמדים הדמוקרטים על איראן

שבעת המועמדים המובילים של המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארה"ב מסכימים על דבר אחד: יש לעשות הכול כדי להימנע מעימות צבאי עם איראן ● אבל בנוגע להסכם הגרעין וללחץ שיש להפעיל על הרפובליקה האסלאמית, יש ביניהם הרבה חילוקי דעות ● מצאו את ההבדלים

עוד 885 מילים

הקצין הנאצי ששלף אותי מהטרנספורט והציל את חיי

40 שנה לאחר מותו, הלמוט קלייניקה, ששמר בסוד את העובדה שנתן מחסה לעובדי כפייה יהודים וסייע להם להימלט מגירוש למחנות המוות, קיבל את אות חסיד אומות העולם ● כתב זמן ישראל נכח בטקס המרגש

עוד 575 מילים

בשביל זה יש "חברים": המשמר האזרחי החרדי במונסי, ניו יורק, התמחה עד כה בתיקון פנצ'רים ובהשבת תשמישי קדושה אבודים ● אחרי הפיגוע הרצחני בבית הרב שם, הם מתמקדים בניסיונות להציל חיים של יהודים

עוד 982 מילים

למקרה שפיספסת

"אדם הוא תבנית נוף מולדתו"

בכל פעם שאני מטייל בארצנו הקטנטונת, אני נדהם מהגיוון הגאוגרפי הבלתי יאמן. אמנם היא לא גדולה בכלל, אבל הארץ שלנו מהווה גשר בין שתי יבשות וגבולותינו משתרעים מהמדבר הצחיח בדרום עד להרים המושלגים בצפון.

אך כמה שגיוון השטח מרתק, הגיוון היפה ביותר שלנו נמצא בין הגבולות. בין ההרים ומישורים ישנו גיוון של חיים יהודיים כפי שלא היה בהיסטוריה. כל עיר וכל כפר מציעים דרך אחר להיות יהודי.

כשאני הגעתי עם חבריי לארץ הזאת כעולה חדש לפני שנתיים וחצי, התברכנו למצוא בית בקיבוץ אורים שבעוטף עזה. אורים, אשר הוקם ב-1946 כאחת מאחת עשרה נקודות הנגב, נברא, ככל קיבוץ, על מנת להחזיר את עמנו לאדמה.

על פי חזון מנהיגי הזרם הסוציאליסטי של הציונות, אשר שנאו את החולשה וחוסר ההגנה של יהודי הגטו, הקיבוצים נועדו להפוך את תושביהם ליהודים חדשים, חזקים, ובריאים דרך חיים של צניעות ועבודה חקלאית.

אף כי רוב הזמן שביליתי בקיבוץ אורים היה בשבתות בין זמן השירות הצבאי שלי בבסיס, אורח החיים היפה שם מצא חן רב בעיניי.

הקיבוץ העיר בתוכי, בן אדם אשר נולד וגדל בפרוור חומרני בטקסס, אהבה עמוקה לפשטות. כשהלכתי הביתה כל שבוע, עם השמש השוקעת על השדות בנוף, ראיתי ילדים יהודיים רצים על הדשא הרחב ללא דאגה בעולם, ראיתי תיכוניסטים מתאספים במועדון שלהם, ומבוגרים חוזרים אל משפחותיהם מעבודה. לקיבוץ יש את היכולת לקשר בין ילדיו ופועליו לטבע אשר סביבם ולאיכרים היהודיים אשר עמלו גם הם על אותה אדמה לפני דורות רבים.

אחרי שנה וחצי בקיבוץ האהוב שלי, עברתי לתל אביב, הפריז המזרח תיכוני שלנו. בשעות צהריים האביכות אשר אפיינו את זמני בעיר הזאת עד עכשיו, ראיתי את התושבים הצעירים והשזופים של תל אביב נוהרים אל השדרות הרחבות ומתהלכים בין האוסף העצום של הבניינים הטמפלריים, האקלקטיים, הבאוהאוסיים, והברוטליסטיים בעיר.

תל אביב, עם מגדליה הגבוהים, החיי לילה הבלתי פוסקים, ומצעדי הגאווה הראוותנים, הביאה את המדינה כולה לתוך המאה ה-21. במדינה של היסטוריה ואידאולוגיה, אמונה ומאבק, תל אביב מתריסה בנהנתנות שלה.

כי העיר הזאת, החלון שלנו למערב, מציעה למדינה היהודית אורח חיים אוניברסלי, קוסמופוליטי, וליברלי. היא מקשרת אותנו לעולם אשר מעבר לגבולותינו ומחיה אותנו עם תקווה לעתיד שלפנינו. זה מה שתל אביב מציעה לתושביה, חיים אשר מוגדרים פחות על פי העבר היהודי, מאשר העתיד היהודי.

אך עם כל האהבה שלי לקיבוץ ולתל אביב, רק עיר אחת חרוטה לנצח בלבבי. כשאני הולך בסמטאותיה הצרות, בין ההריסות ואתרי בנייה, בין ארמונות עות'מאניים לשכונות חצר, נשמתי עפה לשמיים.

בעיר הזאת, הכל כך מבוקשת והכל כך אהובה, שלושים מאות של היסטוריה מוטלות על כל אחד מאתנו, ודורשות כבוד. כל נשימה בירושלים היא קרב וברכה.

כל שבוע כאשר אני עולה ברכבת דרך הגבעות המיוערות של יהודה אל עירנו הזהובה, הדאגות היומיומיות שלי נעלמות ואני מכושף מהסיפור של המקום הזה, סיפור של ארץ ועם משוחרר וכבוש ומשוחרר שוב פעם. לחיות בירושלים, בעדות החיה לקשר הקדוש בין עם, ארץ, ואלוקים, זה לחוות את הציביליזציה היהודית בכל תפארתה.

הגיוון הזה של אורחות החיים היהודיים, בין אלה של הקיבוצים, תל אביב, וירושלים בין היתר, הוא לא רק תוצר של התפתחות אקראית של מדינתנו. כל חלק של ישראל הוא פרי של תנועה אידאולוגית שונה: ציונות סוציאליסטית, תרבותית, דתית, ועוד רבות המציעות דרכים שונות להיות יהודים במולדתנו, חזונות אשר משקפים את כל חלקי הנשמה היהודית אשר הומיה בנו.

העבודה נותרה לנו, לבנות ולהיבנות, לעצב ולהתעצב על ידי הארץ אשר אליה שבנו.

מתן הוא עולה חדש מטקסס ומשרת כחייל בודד. הוא ציוני, מסורתי, ואוהב קרמבו בכל ליבו

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 508 מילים

תגובות אחרונות

עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

העולם הערבי מתחיל להכיר בהתרחשות השואה ● בישראל מדברים על סיפוח - בירדן מאיימים בביטול השלום ● שש שרות חדשות מככבות בממשלת לבנון, כולל שרת ביטחון ● ובלוב מצאו דרך מקורית להילחם בהטרדות המיניות ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 828 מילים

סודות האפיפיור שלא פצה פה בשואה נחשפים

רגע לפני שהוותיקן יחשוף 17 מיליון מסמכים הנוגעים להתנהגותו בתקופת השואה, סרט תיעודי חדש שופך אור על האפיפיור פיוס ה-12, שלא עשה דבר כדי למנוע את השמדת יהודי אירופה ● לדברי המומחים, לאפיפיור לא הייתה השפעה על מנהיגי הנאצים - אך הוא בהחלט יכול היה לנסות לפנות ללבם של אזרחי אירופה הקתולית ● במקום זאת, הוא דאג יותר לגורלן של יצירות האמנות

עוד 1,354 מילים

כמה זה עולה לנו כינוס פורום השואה בירושלים עלה לציבור 20 מיליון ש״ח

בדיקת זמן ישראל: אירוע 75 שנה לשחרור אושוויץ ביד ושם מומן מכספי ציבור בעלות של כ-20 מיליון שקלים ● ממשלת ישראל לא מימנה את אירוח המנהיגים הזרים ● התרומה של משה קנטור לא עברה דרך גופים ציבוריים ישראליים, אך גורם המעורה בפרטים טוען כי היא סייעה באירוח המנהיגים הזרים

אירוע 75 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ, שהתקיים אתמול (חמישי) ביד ושם בירושלים, מומן כולו מכספים של גופים ציבוריים ישראליים בעלות כוללת של 20 מיליון שקלים. כך עולה מבדיקת זמן ישראל.

מדובר בעלות צנועה יחסית להפקת ענק מושקעת, בהשתתפות עשרות אישים בכירים מישראל והעולם – כולל מספר חסר תקדים של ראשי מדינות בישראל.

בבית הנשיא מבהירים כי המימון לאירוע התקבל מבית הנשיא, משרד החוץ, השב"כ, רשות שדות התעופה, המשטרה ועיריית ירושלים.

עוד עולה מבדיקת זמן ישראל כי קרן פורום השואה הבינלאומי, בראשותו של יוזם האירוע, איש העסקים היהודי-רוסי משה קנטור, לא השתתפה במימון האירוע. גורם בבית הנשיא מבהיר כי "לא ניתנה תרומה או מעורבות של כסף שלא קשור להוצאות תקינות ממשרד האוצר".

אירוח המנהיגים הזרים בבית הנשיא, לעומת זאת, לא נעשה, ברובו הגדול, על חשבון ממשלת ישראל, מאחר שלא מדובר בביקורים ממלכתיים. משרד החוץ והשב"כ השתתפו בחלק קטן מהעלויות, בעיקר עלויות האבטחה, כמקובל בביקורים בלתי-ממלכתיים של מנהיגים זרים. הנוהל בביקורים כאלה הוא שממשלות המדינות המתארחות מממנות את הביקור של עצמן.

גורם המעורה בפרטים טוען כי התרומה של קרן פורום השואה הבינלאומי בראשות קנטור "סייעה בחלק ממימון האירוח של המנהיגים הזרים". אותו גורם לא ידע, או לא רצה למסור, איזה מנהיגים זרים התארחו במימונו של קנטור ובאיזו עלות.

מקרן פורום השואה הבינלאומי לא נמסרה תגובה ובקרן סירבו למסור פרטים ולענות לשאלות בנושא.

מיד ושם נמסר כי נושא המימון לא נמצא באחריות המוזיאון.

מבית הנשיא נמסר כי האירוע ביד ושם מומן כולו על ידי ממשלת ישראל בהתאם להקצאות תקינות ושקופות של משרד האוצר, וכי אירוח המנהיגים הזרים לא התבצע במימון ממשלת ישראל.

עוד 242 מילים

מפעלי ים המלח משנים את הטבע

הדיווח המדובר על ״הנהר הסודי״ בים המלח חידד: ספק אם יש עוד מקום בעולם שבו הטבע נכנע כה מהר להתנהלות אנושית ברוטלית ● לפנטזיות על תיירות בולענים הצטרף עכשיו הגרנד קניון החדש שלנו, שהוא בעצם תעלה תפעולית של מפעלי ים המלח ● הגאולוגים כבר נתנו לזה שם: עידן ה״אנתרופוקן״, שבו האדם משנה את פני הפלנטה

עוד 744 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
חֲסִינוּת

אל מול מנהיגי אומות העולם אשר הגיעו לירושלים, בירת הנצח של ישראל, על מנת לציין את זכר השואה, לשחרר את נעמה ולחשוף את עסקת המאה, אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינת חסינות בארץ ישראל, היא מדינת בנימין

ברחוב בלפור קמה משפחת נתניהו, שם עוצבה דמותה הרוחנית, הכוחנית והמלוכנית, שם חיה חיי נוחות מרבית, יצרה סרטוני רשת ויראליים והורישה לעולם כולו את דף המסרים הנצחי.

לאחר שהוגלתה המשפחה מביתה בכוח הזרוע, שמרה לו אמונים גם מן הווילה שבקיסריה, ולא חדלה מתפילה ומתקווה לשוב אל בית ראש הממשלה ולחדש שם ימיה כקדם.

מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרה המשפחה לשוב ולהיאחז בביתה העתיק, ובעשור האחרון שבה אל מעון ראש הממשלה עם פטרונים, טייקונים, מממנים ובני דודים, שהביאו את ברכת הקידמה לכל יושבי הבית שנושאים נפשם לעצמאות כלכלית.

השואה המשפטית שנתחוללה על המשפחה בזמן האחרון, במהלכה הוגשו כנגדה כתבי אישום מזעזעים, הוכיחה מחדש את ההכרח בפתרון בעיית המשפחה המלכותית, על ידי חידוש מוסד החסינות בארץ ישראל, אשר תעניק לאבי המשפחה מעמד של מנהיג נשגב בתוך משפחת העמים.

בכ"א בנובמבר 2019 קיבל היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט ימ"ש, החלטה המחייבת הגשת כתבי אישום על שוחד, מרמה והפרת אמונים. הכרזה זו של היועץ המשפטי לממשלה כנגד המשפחה המלכותית – אינה ניתנת לביצוע.

זוהי זכותה הטבעית של משפחת נתניהו להיות מורמת מעם ופטורה מהטרדות משפטיות במולדתה.

לפיכך נתכנסנו אנו חברי מועצת הביביסטים, נציגי הליכוד והימין, בדיון מליאת הכנסת על בקשת החסינות, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית על השלטון בישראל ועל יסוד הבוז שלנו לשמאל, לכחול לבן, לערבים, לפרקליטות, לתקשורת, לג'ורג' סורוס, לקרן לישראל חדשה, למערכת המשפט ולכל מי שביבי אומר לנו, אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינת חסינות בארץ ישראל, היא מדינת בנימין.

אנו קובעים שהחל מרגע זה ועד להקמת הממשלה בתום הבחירות שייערכו ב-2 במרץ 2020 ועד בכלל – ינהיג בנימין נתניהו את עם ישראל כראש ממשלה קבוע ונצחי, ויהיה פטור מכל ניג'וס, הטרדה, הצקה, ביקורת וחקירה כראש מדינת בנימין.

מדינת בנימין תהיה סגורה לחקירה משטרתית ולבדיקה משפטית.

מדינת בנימין תשקוד על פיתוח ההון המשפחתי לטובת כל ילדיה.

מדינת בנימין תהא מושתתת על יסודות התיחמון, הספין והמניפולציה, לאור חזונם של מלכי ישראל. תנהיג שיטת הפרד ומשול בין אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש שימוש ברגשות דת, העדר מצפון, לשון פוגענית וחינוך קלוקל; תשמור על הנכסים הקדושים לכל בני המשפחה; ותהיה נאמנה לזלזול בעקרונות האומות המאוחדות.

מדינת בנימין לא תהיה מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של הפרקליטות, המשטרה, העיתונות והחברה האזרחית ותפעל להרחבת השפעתה החברתית והכלכלית על ארץ ישראל בשלמותה.

מתוך ביטחון בנתניהו בנימין הננו חותמים בחתימת ידנו על הכרזה זו, במושב מועצת החסינות הזמנית, על אדמת המולדת, בעיר הקודש ירושלים, ערב שבת,
כ"ז בטבת תש"פ, 24 בינואר 2020.

רגב מירי / ביטן דוד / אמסלם דודו / אוחנה אמיר / זוהר מיקי / ריקלין שמעון / סג"ל אראל / מגל ינון / ציפר בני / טאוב גדי, ד"ר / ברדוגו יעקב / ביסמוט בועז / הביביסטית רונית / נתניהו יאיר / נתניהו אבנר / נתניהו שרה

עוד 452 מילים

דיווח: גנץ נוטה שלא להיענות להזמנת טראמפ להגיע לבית הלבן בשבוע הבא

היועמ"ש מנדלבליט צפוי להודיע על העמדה לדין של ח"כ ביטן ● יושב ראש כחול לבן ימסור מחר בערב הצהרה לתקשורת ● הקרמלין: שחרור נעמה יששכר מתעכב כי טרם הוגשה בקשת חנינה רשמית ● הפרקליטות ערערה על ההחלטה שלא לאפשר חיפוש בטלפונים של שלושה מיועצי נתניהו

עוד 21 עדכונים

עוד לא ירד המסך על אירועי פורום השואה הבינלאומי ופרשת נעמה יששכר, וכבר עולה מסך חדש, על תכנית מדינית דרמטית שתהפוך לנושא מרכזי בבחירות הקרבות ● זו לכאורה ההצגה של נתניהו, אך ראש הממשלה יצטרך לגייס את כל הכוחות השיווקיים שלו כדי למכור את תוכנית טראמפ למחנה הימין, בעוד שראשי כחול-לבן, שעבדו בתיאום עם הבית הלבן בחודשים האחרונים, יתמכו בה כאיש אחד ● פרשנות

עוד 895 מילים

צינור הגז לא יסופח

סיבוב התעמולה שעשה ראש הממשלה על הפיכת ישראל למעצמת אנרגיה צפוי להסתיים כמו מסעות תעמולה שערך בעבר: בכלום ● ישראל מחזיקה בפחות מחצי אחוז מעתודות הגז הטבעי בעולם, וסיכויי ההקמה של צינור הגז לאירופה קלושים ● היה עדיף בהרבה אם נתניהו היה יכול להתגאות בהישגים בתחום האנרגיה המתחדשת

עוד 943 מילים

ישראל יודעת כיצד להתמודד עם ההצפות, אך לא עושה דבר

ד"ר סיניה נתניהו הובילה דוח בין-משרדי לממשלה על היערכות ישראל להסתגלות לשינויי אקלים, ובו המלצות לתכנית פעולה אסטרטגית לאומית ● הדוח אושר על ידי השרים כבר ב-2018, אך ההחלטות האופרטיביות לא יושמו עד היום ● החודש היא הביטה בכאב בתוצאות השיטפונות, וידעה שניתן היה למנוע חלק ניכר מהנזקים ● טור מיוחד

עוד 721 מילים

העירייה קונסת בעלי כלבים שכבר חוסנו או עזבו את העיר

עיריית רחובות שיגרה יותר מ-3,000 דוחות, בטענה כי כלבים לא חוסנו ● בין מקבלי הקנסות: בעלי כלבים שחוסנו, וגם תושבים שעזבו את העיר ושינו את כתובתם בתעודת הזהות ● בשירות הווטרינרי מסבירים שמערכת רישום הכלבים "ישנה ולוקה בחסר" ולא מעדכנת שינויי כתובת מהארנונה ● אבל בעירייה מטילים את האחריות דווקא על המתלוננים: "לא מדובר ב'תקלה׳, אלא בחוסר עדכון של בעלי הכלב״

עוד 1,141 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה