סיכום שנת 2023 בתחום ההוצאות צבאיות בעולם מראה עלייה חדה בתקציבים: סך הוצאות הצבא ברחבי העולם הגיע בסיכום שנת 2023 ל-2.4 טריליון דולרים, כך פרסם השבוע מכון המחקר הבינלאומי לשלום של שוודיה (SIPRI), העוקב אחר השינויים במערכת הביטחון הגלובלית.

הקפיצה בהוצאות הצבאיות של מדינות העולם היא בשיעור של 6.8% בהשוואה לסך ההוצאות בשנת 2022. מדובר בעליה החדה ביותר מזה 15 שנה.

הסיבה לכך היא שתי מלחמות קשות שפרצו בשנים האחרונות וגרמו להגברת ההוצאות הצבאיות: הפלישה של רוסיה לאוקראינה בראשית שנת 2022, ומתקפת חמאס על ישראל בשבעה באוקטובר 2023 והמלחמה בדרום ובצפון שנפתחה בעקבותיה.

לפי הדוח של SIPRI, ההוצאות הצבאיות של ישראל לסיכום שנת 2023 הגיעו ל-27.5 מיליארד דולר – וזאת כאשר המלחמה פרצה רק לקראת סוף השנה. ההוצאות של ישראל עלו ב-24% בהשוואה לשנת 2022. המדינה היחידה במזרח התיכון שמוציאה יותר כסף על הצבא שלה מאשר ישראל היא ערב הסעודית.

לפי הדוח של SIPRI, ההוצאות הצבאיות של ישראל לסיכום שנת 2023 הגיעו ל-27.5 מיליארד דולר – וזאת כאשר המלחמה פרצה רק לקראת סוף השנה. ההוצאות של ישראל עלו ב-24% בהשוואה לשנת 2022

מתוך דירוג המדינות לפי הסכומים שהן מוציאות על צבא, ישראל מדורגת במקום 15 בעולם נכון לשנת 2023. זה הוא אותו מיקום בו הייתה ישראל שנה קודם לכן. לשם השוואה, בענף של הייצוא הבטחוני ישראל מדורגת במקום 9 בעולם.

כאמור, טבח חמאס והמלחמה של ישראל בעזה התרחשו ברבעון האחרון של שנת 2023 ולכן יש להניח שסיכום שנת 2024 יהיה דרמטי בהרבה. הרכש הישראלי על מערכות הגנה כמו החץ (לאור מתקפת הטילים הגדולה מאיראן בתאריך 13 באפריל) יזנק מעלה, כך גם רכש כטב"מים, גדודי טנקים נוספים וכמובן טילים הנישאים על כלי טיס וחימוש באופן כללי.

המלחמה בעזה פרצה ברבעון האחרון של 2023 ולכן יש להניח שסיכום 2024 יהיה דרמטי בהרבה. הרכש הישראלי על מערכות הגנה כמו החץ יזנק מעלה, כך גם רכש כטב"מים, גדודי טנקים נוספים, ועוד

SIPRI כולל בהוצאות הצבאיות רכש ציוד וחמושת כמו גם תקציב הכוחות (שכר, פנסיות, שירותים לאנשי כוחות הבטחון) וההוצאות של מדינה על כוחות מילואים או כוחות סמי-צבאיים. התקציב כולל גם הוצאות כספיות על אימונים, פרויקטים, מחקר ופיתוח – ואף הוצאות על פעילות חלל.

בישראל, הצבא מתבסס באופן נרחב על גיוס כוחות מילואים, בוודאי כאשר מדובר במלחמה ממושכת. במדינות אחרות, מרכיב המילואים נמוך יותר. יש מדינות, במיוחד אוקראינה, בהן מונח ההוצאות הצבאיות כולל רכיבים גבוהים במיוחד של תקציבים זרים שהתקבלו.

לפי הניתוח של SIPRI, שיעור ההוצאות הצבאיות בישראל, בסך של 27.5 מיליארד דולר, מהווה 5.3% מהתל"ג ובהיבט הזה, רק רוסיה, אוקראינה וערב הסעודית עוברות את ישראל (כלומר, שיעור ההוצאה מן התל"ג שלהן גבוה יותר).

שיעור ההוצאות הצבאיות בישראל, בסך של 27.5 מיליארד דולר, מהווה 5.3% מהתל"ג ובהיבט הזה, רק רוסיה, אוקראינה וערב הסעודית עוברות את ישראל

איראן, אגב, ממוקמת במיקום 26, עם תקציב צבאי של 10 מיליארד דולר בשנת 2023 – המהווה 2% מהתל"ג שלה. מתוך סך ההוצאות הצבאיות של איראן, 37% הולכים להוצאות של משמרות המהפכה.

בבחינת ההוצאות הצבאיות של מדינת ישראל לאורך 40 שנה, אפשר לראות מגמה של עלייה מתמדת בסכום ההוצאות הצבאיות מדי שנה (כאשר 2024 לבטח תסוכם בקפיצה עצומה מעלה) – אך מנגד ירידה מתמדת של שיעור ההוצאות הצבאיות ביחס לתל"ג.

ההסבר למגמה ההפוכה פשוט: רמת החיים והתל"ג בישראל עלו בהתמדה בכל אותן השנים וכך, למרות שההוצאות הצבאיות גדלו מבחינת הערך המוחלט, הרי שדווקא ביחס לתל"ג הן פחתו לשיעורים נמוכים יותר.

ההוצאות של רוסיה על רכש צבאי בשנת 2023 זינקו ב-24%. לפי ההערכות של SIPRI, רוסיה הוציאה ב-2023 כ-109 מיליארד דולר. ההוצאות הצבאיות של רוסיה נמצאות בעליה מתמדת מאז שכבשו את חצי האי קרים מידי אוקראינה ב-2014.

הוצאות הרכש באוקראינה עלו ב-51% והגיעו לסך של 65 מיליארד דולר ב-2023. אולם במקרה של אוקראינה, הם קיבלו סך של 35 מיליארד דולר בסיוע חוץ במהלך 2023, כאשר 25 מיליארד מתוכם הגיעו מארה"ב לבדה.

הוצאות הרכש באוקראינה עלו ב-51% והגיעו לסך של 65 מיליארד דולר ב-2023. אולם במקרה של אוקראינה, הם קיבלו סך של 35 מיליארד דולר בסיוע חוץ במהלך 2023, כאשר 25 מיליארד מתוכם הגיעו מארה"ב לבדה

המדינה שהוציאה את הסכום הגדול ביותר על הוצאות צבאיות במהלך 2023 היא ארה"ב, עם סך של 916 מיליארד דולר. אולם העלייה שלה בהוצאות, בהשוואה למדינות אחרות, אינה כה חדה – 2.3% יותר בהשוואה ל-2022. סין הוציאה סך של 296 מיליארד דולר על הוצאות צבאיות ב-2023, עלייה של 6% בהשוואה לשנה הקודמת.

לפי הדוח של SIPRI, זו הפעם הראשונה מזה 15 שנה שההוצאות הצבאיות עלו באופן חד בכל האזורים הבינלאומיים ולא רק באזורי הסכסוך. העלייה באה לידי ביטוי בהוצאות הצבאיות של מדינות (וחברות ביטחוניות) באפריקה, אירופה, מזרח תיכון, אסיה, אזור אוסטרליה (אוקיאניה) ואמריקה (צפון ודרום).

הקפיצה העצומה בהוצאות צבאיות ברחבי העולם מעידה על התדרדרות ביטחונית ועל חשש מאיומים מגוונים בסכסוכי גבולות ומדינות. הבעיה הקשה היא שככל שמדינות מצטיידות במערכות נשק ומערכות הגנה, הן גם עשויות להשתמש באותן מערכות.

באשר למדינות אירופה, סך ההוצאות על רכש צבאי עומד ב-2023 על 588 מיליארד דולר, עליה של 16% בהשוואה ל-2022.

בריטניה מובילה את הטבלה האירופית עם 75 מיליארד וגרמניה מייד אחריה עם 67 מיליארד. ההוצאות של שתיהן עלו ב-8%-9% (בהתאמה) ביחס לשנת 2022. בריטניה היא אחת מספקיות הנשק הגדולות ביותר לאוקראינה, וגרמניה ביצעה ב-2023 את עסקת רכש החץ מישראל בסך של 3.5 מיליארד דולר, עסקת הנשק הגדולה ביותר שהתבצעה בישראל אי פעם.

בריטניה היא אחת מספקיות הנשק הגדולות ביותר לאוקראינה, וגרמניה ביצעה ב-2023 את עסקת רכש החץ מישראל בסך של 3.5 מיליארד דולר, עסקת הנשק הגדולה ביותר שהתבצעה בישראל אי פעם

הדוח של SIPRI מסתמך בחלקו על הערכות, שכן לגבי חלק מהמדינות לא קיים מידע פומבי – ובמקרים מסוימים קשה לדייק את היקף ההוצאות הצבאיות.

יחד עם זאת, בארה"ב מתקיים כיום דיון ציבורי בנוגע ליכולות הייצור האמריקאיות. פסי ייצור של תחמושת וציוד צבאי שונים מאוד מתעשיית התוכנות וההייטק. מדובר בהשקעות הון התחלתיות עצומות, כוח אדם יקר ותהליכים יצרניים ממושכים – לעיתים של כמה שנים עבור מוצר צבאי אחד.

ארצות הברית מתמודדת כעת עם בעיית תפוקה: איטיות פסי הייצור לעומת הצריכה הגבוהה של תחמושת באירופה (אוקראינה) ובמזרח התיכון (ישראל). כלומר, למרות שבארה"ב עבר לאחרונה חוק הגדלת הסיוע הצבאי לישראל ולאוקראינה, לא בטוח שפסי הייצור ברחבי מדינות ארה"ב יכולים לעמוד בקצב.

אחד הנושאים המטרידים את האמריקאים הוא האפשרות של התפתחות חזית שלישית – בהגנה על טאיוואן מפני סין. במקרה כזה, החסרים שמורגשים כבר כיום בייצור התחמושת ומסירתה לאוקראינה וישראל יהפכו לקריטיים – ועשויים להזניק את ההוצאות הצבאיות בכל העולם לשיאים חדשים.