צה״ל צריך לבחון מחדש את יחסו לאלימות המתנחלים

כעשרה מתנחלים יידו אמש אבנים לעבר כוח מג״ב שהוצב ביצהר כדי להשליט סדר, בעקבות הארוע יומיים קודם לכן ● אז יידו כ-30 מתנחלים אבנים לעבר חיילי גולני, ופגעו ברכוש צה״לי ● הארועים הללו נוספים ליותר מ-150 פעולות ״תג מחיר״ אלימות אשר נרשמו במקום תחילת השנה ● אך כוחות הביטחון ממשיכים להימנע מאכיפה משמעותית

מתנחלים רעולי פנים ליד יצהר ב-2010 (צילום: agdi Ashtiyeh /Flash90)

מאז תחילת השנה, האזור סביב ההתנחלות יצהר החל שוב להוות כר פורה לאלימות נגד פלסטינים, ארגוני שמאל ישראלים וכוחות הביטחון הישראלים.

למעשה, תושבי יצהר וההתנחלויות סביבה ביצעו יותר מ-150 פעולות אלימות מאז ה-1 בינואר, כך מסר מקור רשמי של כוחות הביטחון לזמן ישראל. באחרונה שבהן, אמש, כעשרה מתנחלים יידו אבנים לעבר כוח מג״ב השוהה במקום. הכוח הגיב ברימוני הלם, והתוקפים נמלטו. איש לא נפגע הפעם. איש גם לא נעצר.

האלימות סביב יצהר שבה לכותרות במהלך החג האחרון, כאשר כ-30 תושבים של ההתנחלות הבלתי חוקית ״קומי אורי״ השליכו אבנים על חיילים וניקבו צמיגים של רכבים צבאיים. אחד החיילים נפצע באורח קל. ההתפרעות הייתה ככל הנראה בתגובה למעצר של שני מתנחלים צעירים, אחד מהם תושב יצהר, החשודים באיום על מפקד של חטיבת גולני. השני מואשם בכך שניסה להצית שדה בבעלות פלסטינית.

רכב צה״ל שהושחת ביום שבת בלילה, ה-19 באוקטובר 2019

רכב צה״ל שהושחת ביום שבת בלילה, ה-19 באוקטובר 2019

המתקפה על חיילי צה"ל בשבת בלילה הובילה לגינוי מימין ומשמאל, אך איש לא ציפה לענישה מהותית או פעולה משפטית מרתיעה בתגובה. במקום זאת, גדוד של מג"ב – אותו כוח שהותקף אמש – קיבל התמקם ליד יצהר כדי להרתיע את התושבים מאלימות נוספת. זה בוודאי לא עזר.

זו לא הפעם הראשונה בה יצהר עולה לכותרות כמקור של אלימות מתנחלים; הקהילה נחשבת כזו במשך שנים. נציגי הרשויות באיזור מתעקשים כי מקור הבעיה אינו בתושבי יצהר, אלא באותם "נערי הגבעות", המתגוררים על הגבעות שמסביב להתנחלות ומקימים עליהן מאחזים לא חוקיים.

מפגני האלימות כוללים זריקת אבנים על פלסטינים וחיילים ישראלים, השחתת רכבים, בתים ועסקים בכפרים הפלסטינים הסובבים, ושריפה וכריתת עצים במטעי זית ושדות חקלאיים בבעלות פלסטינית. פעולות אלו מכונות לרוב "תג מחיר", כשמי שמוציא אותן לפועל טוען כי מדובר בתגמול על האלימות הפלסטינית או מדיניות ממשלה הנחשבת עוינת כלפי מפעל ההתנחלויות.

תושבי יצהר במפגן תמיכה בעד חיילי צה״ל – ונוער הגבעות. 20 באוקטובר 2019 (צילום: Sraya Diamant/Flash90)

תושבי יצהר במפגן תמיכה בעד חיילי צה״ל – ונוער הגבעות. 20 באוקטובר 2019 (צילום: Sraya Diamant/Flash90)

כוחות הביטחון הישראלים נמנעים באופן כללי ממעצר ושפיטה של נוער הגבעות, בין אם כדי להימנע מהוויכוח הפוליטי המר על טרור של יהודים לאומנים, או בשל חוסר יכולתה של משטרת ישראל בגדה המערבית לחקור באופן אפקטיבי את הפשעים האלו. במקום זאת, השיטה העיקרית של הכלה או התמודדות עם האלימות הייתה הנפקה של צווי מניעה על ידי פיקוד מרכז מול פעילים בקרב נוער הגבעות, על מנת להרחיק אותם מהאזור.

על רקע הצווים המגיעים מצה"ל, הנחשב בתור הריבון החוקי בגדה המערבית, הדרישות המשפטיות מהם הרבה יותר נמוכות בהשוואה לצעד זהה המוכפף על ידי בית משפט אזרחי ישראלי, מה שהופך לכלי קל ופשוט בהרבה לשימוש עבור כוחות הביטחון בהשוואה לכלים המשפטיים הזמינים עבור כוחות אכיפת החוק בישראל שבתוך הקו הירוק.

בחלק מהמקרים, כמו באירועים של השבוע הנוכחי, חיילים נוספים של משמר הגבול נפרסו באזור כדי לפעול בתור גורם הרתעה מול אלימות מתנחלים וכדי להרגיע במהירות כל מתיחות בין ישראלים לפלסטינים לפני שהיא מתדרדרת לאלימות חמורה יותר. אין יוזמות נוספות לטווח הרחוק או מרחיקות לכת כיצד להתייחס לאלימות הזו.

מתנחל זורק אבן לעבר כוחות צה״ל. ארכיון (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

מתנחל זורק אבן לעבר כוחות צה״ל. ארכיון (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

בהתפרצויות האלימות הקודמות מצד המתנחלים, כוחות הביטחון הישראלים העלו באופן זמני את מידת אכיפת החוק או הגדילו את הפריסה באזורים בעייתיים על מנת להרגיע את המתחים, אבל ריסנו במהירות את אותם מאמצים ברגע שהמצב נרגע.

מגמת עלייה

בשבוע האחרון נרשמה עלייה משמעותית ברמת האלימות באזור שסביב ההתנחלות יצהר בצפון הגדה. ביום רביעי שעבר, קבוצה של מתנחלים רעולי פנים חמושה בלומים הגיעה מאזור יצהר ותקפה פעיל ישראלי בן 80, הרב הרפורמי משה יהודאי, וקבוצה שהורכבה ברובה ממתנדבים זרים שסייעו לחקלאים פלסטינים עם מסיק הזיתים השנתי בכפרים בורין וחווארה בצפון הגדה המערבית.

יהודאי, פעיל בארגון ״רבנים למען זכויות אדם״, ספג מכות ביד ובראש. הוא פונה לבית החולים מאיר בכפר סבא עם זרוע שבורה. ארבעה מתנדבים נוספים שנפצעו הגיעו מארצות הברית, בריטניה ומדינות אחרות באירופה, על פי פעיל שטח בארגון השמאל ״יש דין״.

הרב משה יהודאי מקבל טיפול אחרי שהותקף על ידי מתנחלים רעולי פנים, ב-16 באוקטובר 2019 (צילום: יש דין)

הרב משה יהודאי מפונה אחרי שהותקף על ידי מתנחלים רעולי פנים, ב-16 באוקטובר 2019 (צילום: יש דין)

בהצהרה רשמית, ראשי המתיישבים ביצהר האשימו את התקרית ב"פרובוקציות שנגרמו על ידי פעילי שמאל קיצוני" אשר התקרבו, על פי ההצהרה, להתנחלות ויצרו "סכנה ביטחונית".

התקרית ביום שבת בלילה הגיעה, כאמור, על רקע שני מעצרים שהכעיסו את התושבים הקיצוניים של יצהר והיישובים סביבה: הראשון בוצע ביום רביעי שעבר, כאשר כוחות הביטחון עצרו נער החשוד בהצתה של שדה בבעלות פלסטינית הממוקם ליד ביתו. עורך דינו של הנער טוען כי החייל שעצר אותו, מחטיבת גולני, השתמש בכוח לא סביר במעצר החשוד, אשר שוחרר יומיים לאחר מכן למעצר בית.

באותו ערב, נער נוסף נעצר ביצהר לאחר שצה״ל טען כי איים על מפקד גדוד סיור גולני, סא"ל איוב קיוף.

"ביום שישי, מספר תושבים התאספו וחסמו רכב צבאי בכניסה להתיישבות יצהר", נמסר מטעם צה"ל באשר למעצר. "אחד מהמתיישבים פתח את דלת הרכב ואיים על הנוסעים. בנקודה זו, מפקד הגדוד, שהיה ברכב, יצא ממנו והמתיישבים עזבו את האזור".

על פי הצבא, התקרית טופלה בשיתוף עם משטרת ישראל והנהגת המתנחלים במקום, מה שהוביל למעצר של אותו צעיר.

היסטוריה של אלימות

גורם רשמי בכוחות הביטחון כינה בתחילת השנה את יצהר, יישוב של כ-1,500 תושבים, כ"מקום מקלט לנערי גבעות". אותו גורם אמר לזמן ישראל כי בנוסף למתנחלים קיצוניים מיצהר, תלמידים של הישיבה המקומית ״עוד יוסף חי״ היו אף הם מעורבים בביצוע פשעים במהלך השנים.

ביולי האחרון, קבוצת מתיישבים מ״קומי אורי״ התעמתו באלימות עם כוחות הביטחון הישראלים בזמן בדיקה שגרתית של יישוב סמוך, ופצעו קצין מג"ב ועובד צה"ל במהלך התקרית. לא היו הרשעות או אפילו כתבי אישום נגד המעורבים בתקיפה.

מתנחלים מתעמתים עם חיילי צה״ל. ארכיון (צילום: Wagdi Ashtiyeh /Flash90)

מתנחלים מתעמתים עם חיילי צה״ל. ארכיון (צילום: Wagdi Ashtiyeh /Flash90)

קיץ 2014 רשם גם הוא התפרצות של אלימות מאזור יצהר. בחודש אפריל של אותה שנה, המון זועם של עשרות מתנחלים השמיד עמדה של צה"ל בתגובה להרס של חמישה מבנים בלתי חוקיים ביצהר.

במהלך התגרה, המתנחלים איימו על חיילים, כולם חיילי מילואים, ואמרו להם לעמוד בצד כדי לא להיפגע. לאחר מכן הם החלו להרוס רכוש צה"ל ביישוב. שמונה אנשים, ביניהם שישה חיילי מג"ב, נפצעו. כל הציוד הצה"לי באתר הושמד, לרבות אוהלים, ציוד הסקה, שירותים ומיכל מים. לא היו כתבי אישום או הרשעות נגד המעורבים בתקיפה.

רק במקרים נדירים, האלימות הובילה לגינוי מהממסד הביטחוני.

בנובמבר האחרון, קצינה בכירה במנהל האזרחי אמרה כי על הצבא להפסיק להתייחס למתנחלים הקיצוניים כאילו היו חלק מקהילת התושבים הנורמלית. במכתב שכתבה, אשר נחשף ב״כאן״, ביקרה סא"ל עידית זרגריאן את אלוף פיקוד מרכז, האלוף נדב פדן, באופן ספציפי, על מה שהיא ראתה כמוכנות להתרצות לבקשות של יצהר, למרות התקריות האלימות מצד תושבי האזור.

"אנחנו לא יכולים להמשיך להתייחס ליצהר במוסר כפול: קידום נושאים אזרחיים, בחינת בקשות ייחודיות מתושבים, ומציאת פתרונות יצירתיים עבור הבעיות שלהם, לצד המשך ההפרה של החוק מצד התושבים", כתבה.

יוצאים להגנת יצהר

ארגוני ימין ופוליטיקאים הגנו השבוע בנחישות על יצהר, והדגישו כי המעורבים באלימות לא מייצגים את הקהילה באופן כללי. "תושבי יצהר משרתים במילואים, מתנדבים ואנשים ציוניים וטובים. מצער שישנם פורעים שמוציאים את דיבת היישוב רעה ופוגעים במפעל ההתיישבות כולו", כך אמר מנהיג מפלגת הבית היהודי, רפי פרץ, ביום ראשון. שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד, אף ציינה כי יצהר מובילה את המדינה במספר תרומות כליה מאנשים חיים.

אלוף פיקוד מרכז נדב פדן עם ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן, ב-20 באוקטובר 2019 (צילום: Sraya Diamant/Flash90)

אלוף פיקוד מרכז נדב פדן עם ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן, ב-20 באוקטובר 2019 (צילום: Sraya Diamant/Flash90)

האלוף פדן דבק גם הוא בקו זה, ובביקורת שמתח על ארועי האלימות בשבת בלילה התעקש כי ההתקפה בוצעה על ידי "קומץ" של פורעי חוק שאינם מייצגים את יצהר בכללותה. פיטר לרנר, לשעבר דובר צה"ל לתקשורת הזרה, כינה את ההצהרה של פדן "חלשה".

לרנר טען בטוויטר כי דווקא ההתעקשות של אלוף פיקוד מרכז לראות ״קומץ״ פורעים כמקור הבעיה, ולא את העובדה שהתנחלות יצהר אינה עושה דבר לעצור את הנוער הזה במשל כל השנים – היא מה שמאפשרת למופעי האלימות הללו להמשיך.