חברי הכנסת כבר מכירים היטב את כוחן של הרשתות החברתיות לקידום מעמדם הפוליטי, ולא מהססים להשתמש בו, גם במחיר של פגיעה בחברה בישראל.
באמצעות ניצול כללי האלגוריתמים ברשתות, המתוכנתים להציף יותר תכנים הפונים לרגש המשתמשים, הן החיובי והן השלילי, חברי הכנסת שואפים להפוך את התכנים שלהם לכמה שיותר ויראליים.
באמצעות ניצול כללי האלגוריתמים ברשתות, המתוכנתים להציף יותר תכנים הפונים לרגש המשתמשים, הן החיובי והן השלילי, חברי הכנסת שואפים להפוך את התכנים שלהם לכמה שיותר ויראליים
* * *
במקום לפרסם תכנים חיוביים ומעוררי הזדהות, חברי כנסת רבים בוחרים דווקא להשתמש בתכנים מתלהמים, שנועדו לעודד קיטוב והסתה נגד המתחרים הפוליטיים, ובמקרים רבים גם משסים את הציבור הישראלי זה בזה.
ההשלכות החברתיות של התופעה הזאת מורגשות בכל העולם וכעת, ללא ספק, גם בארץ. לפי סקר חדש של איגוד האינטרנט הישראלי, נראה כי גם ציבור הבוחרים משני צדי המתרס מבין ורואה ברובו הגדול את ההשפעות השליליות של ההתבטאויות המסיתות של חברי הכנסת על החברה בישראל, וחושב כי הח"כים רק מחמירים את המצב ומסלימים את האלימות ברשת.
כך נראה השיח האלים ברשתות החברתיות בישראל:⚠️ אילו פלטפורמות חושפות את משתמשיהן להכי הרבה תוכן פוגעני וכיצד אירועי השעה השפיעו לרעה על החברה הישראלית? ???? נתוני סקר השיח האלים ברשת 2024 של איגוד האינטרנט הישראלי:https://t.co/zCGEiQ1qp6
הנה כמה ממצאים חשובים שכדאי להכיר????⬇️ pic.twitter.com/RGpFccDK8w— ISOC-IL איגוד האינטרנט הישראלי (@ISOCIL) April 30, 2024
מחקרים רבים כבר הראו כי הרשתות החברתיות, ובפרט X (טוויטר), מעמיקות את השסעים הקיימים ממילא בין מחזיקי העמדות הליברלים (שמאל) לבין מחזיקי הדעות השמרנים (ימין) במדינות שונות.
מטרת האלגוריתמים של הרשתות החברתיות היא בעיקר להאריך את זמן השימוש והשהות של משתמשים בפלטפורמה, זאת בעיקר על ידי פנייה לרגש שלהם. בין אם הרגש הוא חיובי או שלילי – ככל שהפוסטים יהיו יותר מסעירים, מעצבנים, עוקצניים, מרגשים או לעומתיים יותר, כך הם יעוררו יותר עניין שיאריך את שהות המשתמשים בפלטפורמה.
מהסיבה הזו, הרשתות מבליטות ומציפות את הפוסטים המתלהמים והמסיתים (או המרגשים), חזק יותר מפוסטים ממלכתיים, מתונים וניטרליים. כך, למשל, ניתן לראות את הפערים בכמות הצפיות שגרפו שני ציוצים של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר: באחד מתח השר ביקורת עוקצנית נגד התגובה של צה"ל למתקפה האיראנית – "דרדלה" – וגרף 1.7 מליון צפיות. ובשני, הצדיק השר בן גביר את הביקורת שלו וסיכם בשבחם של חיילי צה"ל – הציוץ הזה גרף 162 אלף צפיות בלבד.
הרשתות מבליטות ומציפות את הפוסטים המתלהמים והמסיתים (או המרגשים), חזק יותר מפוסטים ממלכתיים, מתונים וניטרליים. כך, למשל, ניתן לראות את הפער בכמות הצפיות שגרפו שני ציוצים של בן גביר
סקר חדש שערך איגוד האינטרנט הישראלי לאחרונה, בדק מה משתמשים ישראלים חושבים על רף האלימות בשיח ברשתות החברתיות בישראל. במסגרתו נשאלו המשתתפים גם על התפקיד של חברי הכנסת בשיח ברשת ובהשפעה של השיח שלהם ברשתות על החברה בישראל.
הסקר כלל כאלף משתמשי רשת ממגוון קבוצות מייצג באוכלוסייה, ועל אף השונות, מרבית הישראלים (71%) חושבים כי הפרסומים של חברי הכנסת ברשתות משפיעים לשלילה על החברה בישראל. הסכמה זו ניכרת גם בקרב תושבי תל אביב וגם בקרב תושבי יהודה והשומרון.
הקונצנזוס בקרב אזרחי ישראל על ההשפעה השלילית של התכנים המתלהמים של חברי הכנסת ברשתות, מתקיים בקרב כל המחנות הפוליטיים, כשם שהשיח המפלג ברשתות הוא נחלתם של חברי הכנסת משני צידי המפה הפוליטית.
השיח מתקיים בפרקטיקות של הסתה נגד ציבור שלם, כפי שחברת הכנסת עו"ד טלי גוטליב (ליכוד) מלהיטה את עוקביה נגד מחנה השמאל ("מפגיני השמאל הקיצוני שהפכו שנואים על רוב העם… החטופים לא מעניינים את המוחים"); בפרקטיקות נגד הממשלה ונגד ראש הממשלה בפרט, כפי שראש האופוזיציה יאיר לפיד (יש עתיד) כינה את הממשלה "ממשלת הטיפשות על מלא", או כאשר התסיס נגד ראש הממשלה ("זה כל מה שחשוב לו, להישאר בתפקיד. הכל בשביל הפוליטיקה, שום דבר בשביל המדינה"); בפרקטיקות הזולגות לפסים אישיים כפי שחברת הכנסת מירב כהן (יש עתיד) לועגת לשר מכהן בממשלה ("שר הפיתות עבר מפחמימות לחלבונים").
בין אם אנחנו מזהים עצמנו בצידה הימני של המפה הפוליטית ובין אם בצידה השמאלי, הרשתות החברתיות מעצבות את תפיסת העולם שלנו באופן שלא ניתן להתכחש אליו. הרשתות החברתיות לומדות את השימוש שלנו במרחביהן, ומתאימות לנו תוכן החושף אותנו למסרים מתלהמים, המתכתבים עם תפיסת העולם הפרטית שלנו.
התוצאה היא, שאנחנו "מבלים" זמן לא מבוטל מיומנו במרחב שמעורר בנו עניין רב ומושך אותנו לצרוך עוד ועוד מידע הומוגני, חדגוני וקיצוני יותר, באופן שמעמיק את התפיסות והדעות הקדומות שלנו (כמו צלילה לתוך מחילת ארנב) ומרגיל אותנו להתבטאויות חריפות ומלהיטות.
סביבה סגורה ולעומתית כזאת מובילה אותנו בסופו של יום, לניכור אמיתי בינינו לבין מחזיקי הדעות המנוגדות. כאשר התוכן המסית מיוצר או מופץ על ידי חברי כנסת, ומגיע לאלפי או מיליוני אנשים, הוא לא רק מייצר עבורם כוח פוליטי, הוא גם מעצב את אופי השיח ברשתות ואת המבנה החברתי במדינה.
סביבה סגורה ולעומתית מובילה לניכור בינינו. כשהתוכן המסית מיוצר או מופץ ע"י ח"כים ומגיע לאלפי או מיליוני אנשים, הוא לא רק מייצר עבורם כוח פוליטי, הוא גם מעצב את אופי השיח ואת המבנה החברתי במדינה
במיוחד בישראל ובמיוחד עכשיו, על מנהיגי החברה הישראלית מוטלת החובה לשמור על הלכידות שלה ולא לחשוב רק על הרווח הפוליטי קצר המועד שלהם.
הדר להב היא מרכזת תחום מיומנות ומוגנות ברשת באיגוד האינטרנט הישראלי - מיצירת תכנים בנושאים של שימוש מועיל, מודע ומוגן ברשת לנוער ולמבוגרים, לשימוש הציבור ומקבלי ההחלטות. דוקטורנטית בתחום של פגיעות ברשת, בפקולטה לקרימינולוגיה בבר-אילן - חוקרת את השימושים השליליים והפוגעניים של הרשתות החברתיות, מהפריזמה הסוציולוגית והקרימינולוגית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם