"נעתור לבג"צ כדי לאפשר את הסרת חסינות נתניהו"

היועץ המשפטי של הכנסת מעכב את הגשת כתב האישום נגד השר חיים כץ, עד להרכבת הממשלה וכינוס ועדת הכנסת לדון בהסרת חסינותו ● החשש: מדיניות היועץ תעכב גם את הסרת חסינות נתניהו ● התנועה לאיכות השלטון אומרים לזמן ישראל: "זה מצב לא נסבל, לא נשתוק עליו"

בנימין נתניהו בספטמבר 2019, בעת ביקור בלונדון (צילום: AP Photo/Alberto Pezzali)
AP Photo/Alberto Pezzali
בנימין נתניהו בספטמבר 2019, בעת ביקור בלונדון

התנועה לאיכות השלטון מתכוונת לפעול כדי למנוע מצב שבו העיכובים האינסופיים בהרכבת הממשלה יעכבו גם את תהליך הגשת כתב האישום נגד השר חיים כץ, ובהמשך גם נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

היועץ המשפטי של הכנסת, איל ינון, הודיע שהוא מעכב את הגשת כתב האישום נגד שר הרווחה, חיים כץ, עד להרכבת הממשלה הקבועה וכינוס ועדת הכנסת, וזאת משום שלא ניתן לדון בהסרת חסינותו של כץ עד לכינוס ועדת הכנסת.

אתמול פרסם דה-מרקר, כי אם בני גנץ, לא ירכיב בקרוב ממשלה, עשוי ינון לעכב ללא הגבלת זמן גם את הגשת כתב האישום נגד נתניהו – בנימוק דומה.

"המצב שבו לא ננקטים הליכים משפטיים כלפי המנהיגים שהם עצמם אלה שיוצרים את הסיטואציה שלא מאפשרת לשפוט אותם, הוא בלתי נסבל ולא נשתוק עליו", אמר לזמן ישראל עו"ד אלון ספיר, מהתנועה לאיכות השלטון.

"פתרון אחד הוא שהוועדה המסדרת תמנה ועדת כנסת למרות אי הרכבת הממשלה. פתרון שני הוא שהוועדה המסדרת תוסמך לדון בחסינות של כץ, של נתניהו ושל כל ח"כ או שר אחר שיוגש נגדו כתב אישום"

"יש שני פתרונות אפשריים למצב שבו אי פעילותה של הכנסת מונעת הגשת כתב אישום נגד שרים – כולל שר הרווחה חיים כץ ובהמשך גם ראש הממשלה בנימין נתניהו", אמר ספיר. "פתרון אחד הוא שהוועדה המסדרת תמנה ועדת כנסת למרות אי הרכבת הממשלה. פתרון שני הוא שהוועדה המסדרת תוסמך לדון בחסינות של כץ, של נתניהו ושל כל ח"כ או שר אחר שיוגש נגדו כתב אישום.

"אם יתברר בקרוב שהרכבת הממשלה מתעכבת, ושבינתיים חשדות חמורים לפליליים כלפי אנשי ציבור בכירים לא מטופלים, נדרוש פתרון שיאפשר דיון בחסינות והגשת כתב אישום ללא עיכוב.

"קודם כל נפנה למערכת הפוליטית ונדרוש ממנה פתרון. אם המערכת הפוליטית לא תפתור את הבעיה לא נהסס לעתור לבג"צ. אלה פתרונות חוקיים שאפשר וצריך להשתמש בהם או למצוא פתרונות אחרים".

עורך הדין אלון ספיר, התנועה לאיכות השלטון
עורך הדין אלון ספיר, התנועה לאיכות השלטון

"מובן שלא ניתן יהיה להגיש את כתב האישום"

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הודיע לאחרונה לכץ כי יוגש נגדו כתב אישום על עבירות מרמה והפרת אמונים. כץ, שחשוד כי נהנה מחסינות פרלמנטרית בהיותו ח"כ, פנה ליועץ המשפטי של הכנסת, איל ינון, כמה ימים לפני הבחירות לבקש חסינות מהעמדתו לדין. בתגובה לפנייה כתב ינון:

"סעיף 13 לחוק החסינות קובע כי בקשה לחסינות תוגש בכתב ובצירוף נימוקים ליו"ר הכנסת, שיעבירנה לוועדת הכנסת לדיון בהקדם האפשרי. הדיון בוועדת הכנסת נדרש, שכן היא הגורם המוסמך על פי החוק להציע למליאת הכנסת לקבוע חסינות לחבר הכנסת. ואולם, כידוע בכנסת ה-21 לא הוקמו ועדות הכנסת הקבועות, ובהן ועדת הכנסת.

"לעניין הוועדה המסדרת, שמקובל לראות בה חליפתה של ועדת הכנסת, נשאלה השאלה האם היא מוסמכת לדון בבקשה לחסינות. עמדתי היא כי היא אינה מוסמכת לכך, שכן חוק הכנסת קובע כי יהיו לוועדה המסדרת 'סמכויות ועדת הכנסת הנוגעות לסדרי הבית ולדיוני הכנסת' (בלבד, ת.ג). הדיון בחסינות הוא דיון מעין-שיפוטי, שלא ניתן לראות בו נושא שנוגע לסדרי הבית ודיוני הכנסת.

"בעקבות כך נשאלתי האם ניתן להקים כעת ועדת כנסת שתדון בבקשת החסינות. עמדתי היא כי לא ניתן לעשות זאת, לאור העובדה שאנו מצויים ימים ספורים לפני הבחירות לכנסת ה-22. הקמת ועדת כנסת בעת הזו, שכל תכליתה קיום דיון בבקשת חסינות של ח"כ, לא תאפשר קביעת הרכב באופן המקובל, ועלולה לפגוע באופן קשה הן במהות והן בנראות של הליך מעין-שיפוטי זה.

חיים כץ (צילום: Miriam Alster/FLASh90)
חיים כץ (צילום: Miriam Alster/FLASh90)

"לאור האמור, אני סבור כי על אף החובה המוטלת בחוק החסינות לדון בבקשה לקביעת חסינות בהקדם האפשרי לאחר הגשתה, הרי שבנסיבות המתקיימות כעת אין מנוס מלהמתין לכינוס הכנסת הבאה והקמתה של ועדת הכנסת החדשה, ורק אז להעביר את הבקשה שתובא לדיון בוועדה לאחר הקמתה.

"משהגיש חה"כ כץ את בקשתו בתוך תקופת הזמן הקבועה בחוק החסינות, מובן כי לא ניתן יהיה להגיש את כתב האישום לבית המשפט קודם שתתקבל החלטה סופית בבקשה, וזאת בתחילת כהונתה של הכנסת ה-22".

עוד 567 מילים ו-1 תגובות
סגירה