הדרך בה התבשר ראובן יבלונקה כי בנו חנן יבלונקה נרצח על ידי חמאס וגופתו הוחזרה בפעולה צבאית לישראל, מן הראוי שתציב לכל אזרחי המדינה תמרור אדום בוהק.
האב השכול סיפר, כי הרבה לפני שנציגי צה"ל הודיעו לו על המבצע להשבת גופת בנו, ועל עצם הירצחו, הוא ובני משפחתו קיבלו מאות הודעות ווטסאפ מחברים ומכרים ששאלו האם השמועות שהסתובבו ברשתות נכונות.
האב השכול סיפר, כי הרבה לפני שנציגי צה"ל הודיעו לו על המבצע להשבת גופת בנו, ועל עצם הירצחו, הוא ובני משפחתו קיבלו מאות הודעות ווטסאפ מחברים ומכרים ששאלו האם השמועות שהסתובבו ברשתות נכונות
ראובן יבלונקה סיפר, שכבר ב-07:00 בבוקר הגיעו אליו יותר מ-300 הודעות.
"כתבו לי 'יבלונקה זה נכון? נכון? נכון?'. התקשרתי לבת שלי, היא אמרה לי שהיא לא רצתה להגיד לי אבל ששולחים הודעות בטלגרם שחנן נרצח. כשהתקשרו מצה"ל ב-08:30 אם אפשר לבוא אלינו הבנו שהכול נכון" (צ'כנובר וכוכבי, 24.5.24, Ynet).
במקרה של משפחת יבלונקה, פיקוד העורף הגיב באופן מיידי לאירוע, ופרסם סרטון ברשתות החברתיות הפונה לציבור לקחת אחריות ולא לשתף מידע המגיע ממקורות שונים, ולהסתמך רק על מקורות רשמיים ואמינים.
בנוסף, כמה אנשי תקשורת מרכזיים, ביניהם אלמוג בוקר, פרסמו את עמדתם לגבי הצורך לחכות עוד רגע ולהתאפק עם הרצון להיות "הראשון שיודע". לזמן שלוקח עד להודעה "הותר לפרסום" יש סיבה, ומגיע למשפחות השכול הכבוד האחרון הזה של עדכון אישי על נפילת יקירם. מלבד זאת, לעיתים אין אישור פרסום כי הפרסום עלול לסכן את כוחותינו שנמצאים עדיין בשטח.
מסירת בשורה מרה היא פעולה מקצועית הדורשת ידע תאורטי ומיומנות. בקרב כוחות הביטחון והמערך הרפואי פותחו נהלים וכללים אתיים מקצועיים סדורים, שמטרתם למסור את הידיעה הקשה תוך גילוי אחריות ותמיכה מרבית למשפחות הנפגעים (Dean, & Willis, 2016).
מסירת בשורה מרה היא פעולה מקצועית הדורשת ידע ומיומנות. בקרב כוחות הביטחון והמערך הרפואי פותחו נהלים וכללים אתיים, שמטרתם מסירת הידיעה הקשה תוך גילוי אחריות ותמיכה מרבית למשפחות
המושג "דגל אדום בתקשורת" משמעותו ציווי אזהרה לעיתונאים לפני פרסום והפצה של ידיעה שמקורה לא ברור, או שיש בה סכנה של פגיעה באתיקה, בעיקר בהקשר למצבי חיים משבריים, אסונות ומלחמות (לימור ומן 2022; Carroll, 2020). "דגל אדום" מתאר את "הבלם", העוצר פרסום ידיעה עיתונאית רבת עניין, והוא מונף כאשר חלה על הידיעה מגבלה אתית או חוקית.
לאורך שנות קיומה של מדינת ישראל זכורים כמה מקרים יוצאי דופן בהם התקשורת הקדימה את מוסרי הבשורה המרה, ומשפחות הנפגעים גילו על מותו של יקיריהן מהתקשורת ולא באופן מסודר.
אחד המקרים הזכורים ביותר בחברה הישראלית התרחש בפברואר 1997, באסון המסוקים, כאשר שני מסוקי יסעור התנגשו זה בזה וכל 73 הלוחמים שהיו בתוכם נהרגו. צוות הצילום של ערוץ 2 שהגיע לאזור ההתרסקות צילם את התיקים של החיילים, ועל אחד מהתיקים היה רשום שם של חייל. כך משפחתו גילתה את דבר האסון:
"תמונה אחת מיותרת. שבמשך שניות ארוכות מדי התמקדה המצלמה של ערוץ 2 בקיטבג של החייל משה סבן ז"ל. תמונות שהיו חייבות להיחתך בעריכה מצאו את עצמן בשידור באותו לילה" (המהדורה המרכזית, 12N, 3.2.2022).
אירוע טרגי נוסף התרחש בספטמבר 2009, כאשר אסף רמון ז"ל נהרג בטיסת אימונים. הצוותים של כלי התקשורת חיכו מתחת לביתה של אימו רונה רמון עד להגעת הקצינים מוסרי הבשורה המרה. רמון ראתה את צוותי התקשורת והבינה כי "השמים נפלו עליה בשנית". כל שנותר לה לשאול בלב שבור היה "מי מהם", כי באותה התקופה שניים מילדיה היו חיילים (בכר, 2010; ליס, 4.5.2010).
לאורך שנות קיומה של מדינת ישראל זכורים כמה מקרים יוצאי דופן בהם התקשורת הקדימה את מוסרי הבשורה המרה, ומשפחות הנפגעים גילו על מותו של יקיריהן מהתקשורת ולא באופן מסודר
בשנים האחרונות התרחב מאוד השימוש ברשתות החברתית, כאשר כל אדם הנמצא קרוב לאירוע הופך ל"עיתונאי" המפיץ מידע למעגלים רחבים של צופים וקוראים ללא אפשרות של רגולציה. באפליקצית WhatsApp לבדה פעילים כ-2.0 מיליארד משתמשים מדי חודש והיא משמשת מקור להפצת מידע בצורה רחבה ומהירה (Reuter et al, 2017). הצורך במידע בולט במיוחד במצבי אסון.
השילוב בין מספרם הרב של מקורות המידע וקלות הפצת התוכן המועבר ברשתות החברתיות על ידי האזרחים, ובכלל זה מידע על נפגעים, מעלה שאלות אתיות ומעשיות שהחברה צריכה להתמודד איתן. לסוגיות אלו אין תשובות בתקנוני האתיקה, שגובשו עוד לפני עידן הרשתות החברתיות והתקשורת הדיגיטלית. הדיווחים והצילומים מהשטח עולים לרשתות ללא בדיקת אמינות המידע ותוך הצגת מידע חלקי ופרשנות אישית לאירוע.
תוצאות טרגיות של הפצת מידע ברשתות החברתיות, ללא בקרה ומחשבה על המשפחות, התרחשו גם במלחמת "צוק איתן", כאשר ביולי 2014 התעוררו אנשים רבים במדינה להודעה קשה בווצאפ על חיילים שנהרגו בשג'אעייה. ההודעה כללה 13 שמות של חיילים שנאמר בה כי הם הרוגים. המידע הועבר והופץ ברשתות ללא בקרה ואחריות הגולשים לתוכנה ומשמעותה.
בדיעבד התברר כי הרשימה עם שמותיהם של ההרוגים הייתה מדויקת ברובה, אבל נפלו בה טעויות: חייל שדווח כהרוג התברר כפצוע, בני משפחתו של אחד מן ההרוגים למדו על מותו הרבה לפני שנציגי צה"ל הקישו על דלתם כדי לבשר להם את בשורת האיוב; בני משפחתו של חייל אחר החלו להתאבל עליו רק כדי לגלות זמן מה לאחר מכן שהוא בריא ושלם.
השילוב בין מספרם הרב של מקורות המידע וקלות הפצת התוכן המועבר ברשתות החברתיות על ידי האזרחים, ובכלל זה מידע על נפגעים, מעלה שאלות אתיות ומעשיות שהחברה צריכה להתמודד איתן
הפערים בין התקשורת הממוסדת לרשתות החברתיות בלטו גם בדיווח על אסון השיטפון בנחל צפית (26.4.2018). עשרה חניכים מהמכינה הצבאית "בני ציון" נהרגו בעקבות שיטפון עוצמתי.
באירוע זה התקשורת המסורתית המתינה שעות רבות עד שהבשורות הקשות ימסרו לכל בני המשפחות לאחר הזיהוי הוודאי, אך במקביל האצבעות של יצרני התוכן ברשתות החברתיות רצו על המקלדת כאשר הכותבים התחרו זה בזה במהירות עליית המידע לרשת. כך נוצר מצב שהשמות של ההרוגים הופצו בווטסאפ עוד לפני שהמשפחות קיבלו את הבשורה בצורה מכובדת ורשמית.
באירוע רב נפגעים נוסף (מאי, 2024) שהיה במהלך הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל, השמועות התגלגלו כבר בשעות הלילה ברשתות החברתיות על מספר נפגעים מכוחותינו.
העיתון יתד נאמן, בטאון יהדות התורה, המודפס בלילה, רצה להישאר עדכני כשיגיע לקוראים בבוקר, ופרסם כותרת ראשית בעמוד הראשון של העיתון: "לא הותר לפרסום אירוע רב נפגעים" (16.5.24).
העיתון החרדי פרסם: "לא הותר לפרסום" וחטףhttps://mobile.srugim.co.il/article/932513?utm_source=facebookהעיתון החרדי יתד…
Posted by סרוגים on Thursday, May 16, 2024
כך ניסו עורכי העיתון להתחמק מקבלת חוקי האתיקה העיתונאית בתחכום לשוני.
באירוע רב נפגעים (מאי, 2024) שהיה במהלך הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל, השמועות התגלגלו כבר בשעות הלילה ברשתות החברתיות על מספר נפגעים מכוחותינו
קיומן של הרשתות החברתיות בנוף חיינו הינו עובדה בלתי מעורערת. המחקר מצביע על כך שרשתות חברתיות יכולות למלא תפקיד חשוב בסיוע לאנשים להישאר מעודכנים במהלך אסונות, אך חשוב להיות מודעים לפוטנציאל של מידע מוטעה ולהשתמש בתקשורת הבלתי פורמלית באחריות במהלך אירועים אלו (Huang, et al., 2015).
בשנת 2012, הצלב האדום הקנדי (Canadian Red Cross) ערך מחקר על תפקידן של רשתות חברתיות בזמן אסון ובעקבותיו החל להעסיק מתנדבים מהימנים כדי לתמוך בתגובה רשמית באמצעות הרשתות החברתיות.
יתרה מזאת, ככל שאזרחים יוצרי התוכן ברשתות יקבלו על עצמם מחויבות לאתיקה עיתונאית ואחריות ציבורית כך צפוי שאנשים רבים יותר ימסרו ויקבלו מידע בעל ערך בזמן חירום ואסונות.
למרות אופיין הפתוח והחופשי של הרשתות החברתיות, הן מהוות כיום חלק בלתי נפרד מהמציאות ולכן עולה בברור צורך בפיתוח מנגנוני הסברה, פיקוח ובקרה בכל הנוגע לידיעות הנושאות איתן מטען שלילי של שבר ואובדן (שלו, 2023).
אין דרך טובה לבשר חדשות רעות למשפחה, אבל יש דרך המכבדת את המשפחות ואת האדם היקר שאיבדו. לשם כך אין צורך בחוקים ותקנות אלא בחינוך הציבור לפעול ברשתות החברתיות על יסודות האתיקה של כבוד האדם.
בימים אלו של מלחמת חרבות ברזל, בהם אנחנו כבר חודשים רבים מתעוררים כמעט בכל בוקר לצמד המילים הנורא "הותר לפרסום" יש לקחת אחריות אישית, ולחשוב עוד רגע לפני השיתוף ברשת.
בימים אלו של מלחמת חרבות ברזל, בהם אנחנו כבר חודשים רבים מתעוררים כמעט בכל בוקר לצמד המילים הנורא "הותר לפרסום" יש לקחת אחריות אישית, ולחשוב עוד רגע לפני השיתוף ברשת
האצבעות הקלות על המקלדת יכולות להביא לעזרה ולסייע במצבי חירום ומצוקה, וללא ספק השיתוף הוא צורך פסיכולוגי וחברתי, אך הידיעות המקדימות את ההליך התקין של מסירת הבשורה המרה עלולות גם להוות מכה נוספת למי שההודעה הקשה עומדת להגיע לביתו.
ד"ר אלה בן-עטר היא מרצה בכירה וראשת מסלול רדיו ופודקסטים במחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר. חוקרת תקשורת, מצבי חירום וחוסן קהילתי. קצינת הסברה במילואים בפיקוד העורף, נשואה, אם לשלושה ילדים ומאמינה גדולה בחינוך.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם