כעשרים אלף איש גדשו את הטיילת של אילת בחול המועד סוכות, ונהנו מהופעות חינמיות של מוש בן ארי, התקווה 6, מוניקה סקס ועוד. במתחם נפרסו דוכנים של עשרות מותגי בירה, שהפכו אותו ל"רחוב הבירה הגדול בארץ". באירוע נמזגו כ-35 אלף כוסות בירה, שרובן היו אמורות ללכת לפח.
אלא שבין המבלים הסתובבו דיילים שהציעו להם את העסקה הבאה: תנו עשרה שקלים וקבלו בתמורה כוס רב-פעמית ריקה שאיתה תוכלו לגשת לבר ולקבל את המשקה שלכם. בסיום, תוכלו להחזיר את הכוס ולקבל את כל הכסף בחזרה.
"אלף מתוך 5,000 איש לקחו את הכוסות שלנו בכל יום", אומרת שירן שואקה הנדי (34), שאחראית על היוזמה הזו יחד עם שותפתה קים שניידר מילוא (31). "זה משהו שאנחנו גאות בו בהתחשב בעובדה שזו לא כוס שהוגשה כברירת מחדל, אלא היינו צריכות לתפוס את האנשים בדרך לבר".
עיקר הגאווה של השתיים היא על כך שהסידור הזה חסך לים האדום כמה אלפי כוסות חד פעמיות שהיו עפות אליו. "הכוסות שלנו לא ממש עפות", אומרת שירן.
שמו של המיזם שהקימו הוא Red sea cup project, וזו הפעם השנייה שהוא יצא לפועל. הפעם הקודמת הייתה בפסטיבל הג'אז בנמל אילת. לדבריהן, בשני הפסטיבלים היענות הקהל הייתה מעבר לציפיות, כשחצי מהאנשים שלקחו את הכוס גם באו לקבל את הפיקדון בתום השימוש. היתר כנראה לקחו את הכוס איתם. "בסוף כל יום מצאנו רק כוסות אחדות ללא בעלים", הן אומרות.
כשהיא נשאלת איך החל הפרויקט אומרת שירן: "שתינו אילתיות והטבע חשוב לנו. כדי לצמצם את הפגיעה בו, החלטנו להתחיל בדבר הקטן ביותר – הכוסות".
עם הרעיון הפשוט הזה הן באו ליחידה לאיכות הסביבה בעירייה וזכו לרוח גבית ולשיתוף פעולה שהביא לפיילוט הראשון בפסטיבל הג'אז, ורתמו אליו גם את המפיקים שלו, מועדון הפורום.
"בהיותנו חובבות פסטיבלים ידענו שאירועים כאלה הם הדרך הכי קלה ליצור את החיבור עם הקהל ואת השיחות הראשונות לגבי השינוי, כך שהוא גם יענה על החוק העירוני החדש". הכוונה היא לחוק שעיריית אילת מקדמת, ושיאסור שימוש בכלים חד פעמיים על קו החוף.
"הפסולת מייצרת הרבה עבודה, מישהו צריך לפנות, לשנע ולהטמין אותה ויותר משתלם להפחית את הזבל. לנהל אשפה עולה המון כסף, אם יהיה פחות ממנה יעלה לנו פחות, וכדי להגיע לשם צריך לשנות התנהגות"
השתיים מתכוונות להרחיב את תחולת העיקרון הרב פעמי באירועים עתידיים, כך שבסופו של דבר יוכל לכלול גם כלי אוכל ואת האוכל עצמו, שבדרך כלל נזרק.
לדבריהן, "הפסולת מייצרת הרבה עבודה, מישהו צריך לפנות, לשנע ולהטמין אותה ויותר משתלם להפחית את הזבל. לנהל אשפה עולה המון כסף, אם יהיה פחות ממנה יעלה לנו פחות, וכדי להגיע לשם צריך לשנות התנהגות".
היוזמה שלהן מצטרפת למאבק בכלים החד-פעמיים, שצובר תאוצה בעולם, ובאיחור לא אופנתי גם בארץ. עמוד הפייסבוק "רב פעמי", למשל, מעודד שימוש בערכות כלים רב-פעמיים לאירועים העוברות מיד ליד.
ויש גם בתי עסק שהפנימו את הבעייתיות של הפלסטיק בטייק אוואי. כך למשל שירות הקייטרינג הצמחוני Vivida, התחיל לגבות פיקדון על כלי הפלסטיק, כדי לעודד אנשים להחזיר אותם לשימוש חוזר.
המודעות הזו השתקפה גם בפוסט שהעלתה השבוע כתבת חדשות 12 עמליה דואק, ושבו היא מספרת על חתונה שבה ביקרה ומספר רב של קשיות שהגיעו עם כל כוס משקה. היא ביקשה להפסיק עם זה, והפוסט שלה זכה לאלפי לייקים.
לשינוי המוסדי של הפחתת פסולת הפלסטיק בפסטיבלים, אירועי מוזיקה ובתי עסק הצטרפה השבוע גם קריאה של הורים בתל אביב, להפסיק להגיש את ארוחות הצהריים במוסדות החינוך בכלי פלסטיק חד פעמיים, ולהעביר גם את ההובלה שלהם לכלי נירוסטה. חוץ מהפחתת הפסולת, יש גם סיבה בריאותית, שכן האוכל החם שנארז בפלסטיק סופח אליו גם רעלים.
"יש לי שני ילדים בחינוך הציבורי בתל אביב, ילד בחובה וילדה בטרום טרום חובה" אומרת דפנה טל יודפת, אחת ממובילות המאבק. "מגיל 3 עד כיתה ג', 6 שנים, הילדים אוכלים כל יום בחד פעמי. זה המון, אין לזה אח ורע בעולם.
"יש לי שני ילדים בחינוך הציבורי בתל אביב, ילד בחובה וילדה בטרום טרום חובה" אומרת דפנה טל יודפת, מובילת המאבק בעיר. "מגיל 3 עד כיתה ג', 6 שנים, הילדים אוכלים כל יום בחד פעמי. זה המון, אין לזה אח ורע בעולם"
לדבריה, "ב-650 גנים ו-650 כיתות א'-ג' בתל אביב אוכלים יום יום בכלים חד פעמיים, ומחישוב שעשינו יוצא שמדובר ב-100 אלף כלים חד פעמיים ביום, שני מיליון כלים חד פעמיים בחודש ובשנה – כ-20 מיליון כלים שעיריית תל אביב זורקת יום יום למטמנה. אין מיחזור, ומה שמצחיק זה שהעיירה עצמה קונסת עסקים שלא ממחזרים קרטונים, למשל".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם