במה שמוגדר בספרות ההלכתית "מלחמת חובה" – חייב כל יהודי מגיל 20, המצוי בכושר גופני מתאים לשרת בצבא העם היהודי בארץ ישראל. המקורות הם חד-משמעיים בעניין.

מאז ה-7 באוקטובר נמצא העם היהודי במלחמת חובה, ואין בסיס הלכתי או תקדים הלכתי שמאפשר לתת פטור לגיוס לצבא על בסיס לימוד תורה. חובתן ההלכתית של נשים לשרת פחות ברורה.

מאז ה-7 באוקטובר נמצא העם היהודי במלחמת חובה, ואין בסיס הלכתי או תקדים הלכתי שמאפשר לתת פטור לגיוס לצבא על בסיס לימוד תורה. חובתן ההלכתית של נשים לשרת פחות ברורה

במשפט העברי ישנם שני סוגי לוחמה: הקטגוריה הראשונה נקראת מלחמת מצווה או מלחמת חובה. הקטגוריה השנייה נקראת מלחמת רשות, כגון מלחמת התפשטות (הרחבת גבולות). התורה מציגה רשימה של סיבות לאי שירות במלחמת רשות. זה כולל מישהו המאורס לאישה ועדיין לא נשוי, או מישהו שבנה בית חדש או נטע כרם. הרשימה כוללת אפילו מישהו שמפחד. דרך אגב, הרשימה אינה כוללת לומדי התורה.

לעומת זאת אין כל פטור משירות בצבא במקרה של מלחמת חובה. במילותיה המפורסמות של המשנה:

"אבל במלחמת  מצווה הכל יוצאים, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה" (משנה סוטה ח, ז).

הרמב"ם מצטט את המשנה מילה במילה:

"אבל במלחמת מצווה הכל יוצאים, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה" (הלכות מלכים, פרק ז, הלכה א).

והוא מרחיב:

"ואיזו מלחמת מצווה, היא  מלחמת כיבוש כנען,  המלחמה עם עמלק, ועזרה לישראל מן  הצרה שתבוא עליהם" (הלכות מלכים, פרק ה, הלכה א).

והרמב"ם מוסיף:

"במלחמת מצווה [המלך] אינו צריך לקבל רשות מבית דין, אלא יוצא לבדו בכל עת ומכריח את העם לצאת" (הלכות מלכים, פרק ה, הלכה ב).

כך, לא רק שירות צבאי הוא חובה בעת צרה, אלא שבכוח השלטון הריבוני  לחייב את מי שמסרב לשרת.

התורה מציגה רשימה של סיבות לאי שירות במלחמת רשות. למשל, אדם המאורס לאישה ועדיין לא נשוי, מי שבנה בית חדש או נטע כרם. יש ברשימה אפילו אדם שמפחד. הרשימה, אגב, אינה כוללת לומדי התורה

לשון המשנה מדויקת: "הכל יוצאים". כולם חייבים לצאת ממקום מבטחים; כולם צריכים להיות מוכנים לסכן את חייהם כדי להגן על העם היהודי. אין יוצאים מן הכלל, אין כל פטור. ההלכה דורשת שוויון במאמץ מול סכנה. לא ייתכן שרוב החרדים מטילים על אחרים את החובה להילחם ולמות בזמן שהם נעדרים מהמערכה.

נקודת מבט הלכתית זו אינה תיאורטית. היא טבועה עמוק בהיסטוריה היהודית. כאשר משה קורא ליהושע להוביל את הקרב עם עמלק, הוא אינו עונה: "משה רבי, אני מצטער כל כך, איני יכול להילחם, אני נחוץ בבית המדרש". באותה מידה, תלמידיו של רבי עקיבא היוו את הגרעין לצבאו של בר כוכבא.

בעוד שנראה כי ישנם חרדים צעירים שכן לוקחים על עצמם את האחריות לשרת בצה"ל, מנהיגים פוליטיים דתיים וחרדים ממשיכים להתעלם מהציווי ההלכתי לשרת. יש לכך מגוון סיבות אפשריות. בהן:

• אמונה כנה שלימוד התורה חשוב לביטחון העם היהודי יותר מהשירות הצבאי.
• תפיסה של חלוקת עבודה בה חלק נלחמים וחלק לומדים.
• הנחה שיש בצה"ל מספיק לוחמים ואין צורך בחרדים.
•  מתוך מאמץ לשמור על בידוד קהילתם.
• תחושת פחד

עמדה זו איננה בת הגנה אל מול ההלכה והקדימות היהודית.

קשה להבין כיצד אלה ש"יראים את דברו" מתעלמים מחוקי אלוהים.

זו אינה הלכה תיאורטית אלא טבועה עמוק בהיסטוריה היהודית. כשמשה קרא ליהושע להוביל קרב עם עמלק, הוא לא עונה: "איני יכול להילחם, אני נחוץ בבית המדרש". תלמידי רבי עקיבא היוו את הגרעין לצבא בר כוכבא

יש המשווים את עצמם ללוויים שאולי (ואולי לא) היו פטורים משירות צבאי במלחמות חובה. סביר מאוד להניח שהפטור של הלוויים חל רק על כיבוש ארץ כנען, שכן הם לא קיבלו חלק מארץ ישראל. במקרה של מלחמה כאשר עם ישראל נמצא בקשיים, הדבר השפיע על הלוויים לא פחות מאשר לכל אחד אחר, ולכן סביר מאוד להניח שהם נדרשו לשרת.

אני מופתע ומאוכזב מאוד משתיקתם של רוב רבני הציבור הציוני דתי בישראל בנוגע לפטור משירות בצה"ל על בסיס לימוד תורה. למעט יוצאים מן הכלל, לא שמענו מרבני צהר, מראשי ישיבות ההסדר ושילוב, או מרבני הקיבוץ הדתי, כמו גם מראשי אור תורה סטון ואחרים.

יש שייטענו כי סוגיית גיוס החרדים היא סוגיה פוליטית, שההשקפה ההלכתית אינה רלוונטית והקולות הרבניים אינם חשובים. אינני מסכים לטענה זו. ראשית, גם במדינה יהודית, מודרנית וחילונית, ההלכה חשובה. שהרי  ההלכה משלבת רעיונות יהודיים רבי עוצמה וערכים יהודיים עמוקים.

בדמוקרטיה, מדיניות ציבורית מעוצבת על בסיס דיון וויכוח בין קולות רבים ושונים. מנהיגי הציונות הדתית צריכים להיות שותפים פעילים בדיון הציבורי על שירות חרדים בצה"ל. הם צריכים להיות תומכים קולניים בהשקפה ההלכתית שכולם צריכים לשרת.

בשבוע שעבר, במכתב חריף, 130 כלכלנים בכירים תקפו את המדיניות שמטילה נטל כלכלי וצבאי כבד יותר על חלק אחד של האוכלוסייה – כמדיניות שאינה בת-קיימא (גלובס, מאי 28, 2024). הגיע הזמן שנשמע גם מהרבנים שלנו.

אני מופתע ומאוכזב משתיקת רוב רבני הציבור הציוני-דתי. מנהיגי הציונות הדתית צריכים להיות שותפים פעילים בדיון הציבורי על שירות חרדים בצה"ל ולהיות תומכים קולניים בהשקפה ההלכתית שכולם צריכים לשרת

כפי שהצהיר ישעיהו:

"למען ציון לא אחשה, ולמען ירושלים לא אשקוט, עד יצא כנגה צדקה, וישועתה כלפיד יבער" (ישעיהו ס"ב, א).

יעקב יוקליס שימש במשך שנים רבות כנשיא .Ukeles Associates, Inc, חברת תכנון, מחקר מדיניות, וניהול עבור קהילות וארגונים יהודיים בארה"ב, בישראל וברחבי העולם. הדוקטורט שלו הוא בתכנון ערים מאוניברסיטת פנסילבניה, והוא כיהן כפרופסור בפן, קולומביה ובניו סקול. עלה לארץ בשנת 2012 ומתגורר בירושלים.