המחנה הפרו-אנושי נלחם בדה-הומניזציה

מאהל מחאה פרו-פלסטיני באוניברסיטת וויין סטייט במישיגן, ארה"ב, שלט אין כניסה לחזירים (צילום: AP Photo/Mike Householder)
AP Photo/Mike Householder
מאהל מחאה פרו-פלסטיני באוניברסיטת וויין סטייט במישיגן, ארה"ב, שלט אין כניסה לחזירים

יהיו שיאמרו שזו חוצפה ישראלית, לצאת בעצם ימי המלחמה האלה בקמפיין הסברה נרחב תחת הכותרת "המחנה הפרו-אנושי". לבוא ולומר לנו, לנו הישראלים, שיצאנו למלחמה מוצדקת מאין כמותה לאחר רצח נשים, ילדים, קשישים, גברים, משפחות שלמות – שאנחנו צריכים לבחון את הפעילות שלנו?

לבוא לומר לנו, הישראלים, שעלינו לבחון את המעשים וההתבטאויות שלנו? להפנים שבמלחמה יש גם היבט אנושי? שהמחאות נגד ישראל שמציפות את אירופה וארה"ב באמירות אנטישמיות – מחייבות גם ניתוח מושכל?

לבוא לומר לנו, הישראלים, שעלינו לבחון את המעשים וההתבטאויות שלנו? להפנים שבמלחמה יש גם היבט אנושי? שהמחאות נגד ישראל, המציפות את אירופה וארה"ב באמירות אנטישמיות – מחייבות גם ניתוח מושכל?

אמנסטי ישראל מגבשת בימים האלה את "המחנה הפרו אנושי". במסע הסברה נרחב, ינסו באמנסטי ישראל לומר לנו, לפלסטינים, ולעולם כולו – כולנו אנושיים.
לא כל הישראלים הם מתנחלים קיצוניים שרוצים להרוג ערבים. לא כל הפלסטינים הם חמאס, ולא כל הפלסטינים הם רוצחים וטובחים.

צוות מיוחד באמנסטי ישראל גיבש תוכנית עבודה להומניזציה של ישראלים. לא עוד אמירות כמו לשרוף את חווארה, ולא עוד התעלמות מאלפי נשים, ילדים ובלתי מעורבים שנהרגו ונפצעו, וגם לא מוות לתל אביב.

מורן אביטל, שממתינה בימים אלה לאישור עבודת הדוקטורט שעשתה ומובילה את הפרויקט באמנסטי ישראל, מגלה כי הצורך ביוזמה עלה על רקע המחאה המתרחבת במערב נגד המלחמה בעזה, שכוללת ביקורת מוצדקת וחשובה, אך גם אנטישמיות ודה-הומניזציה של ישראלים.

על רקע הדה-הומניזציה של ישראלים בארצות הברית ובמערב, התעורר הצורך לגבש נייר עמדה, שמתפרסם במקביל לנייר עמדה נגד דה-הומניזציה לפלסטינים בקרב הציבור בישראל אחרי השבעה באוקטובר. וזאת על מנת להיאבק בשתי התופעות הפסולות והמסוכנות.

המחאה נגד המלחמה בעזה העמיקה את הדה-הומניזציה של ישראלים במערב, בעיקר בקרב צעירים. הדפוס הזה לא רק מדיר את קולות הקורבנות הישראלים, אלא גם מסמן שינוי חברתי רחב יותר, שכולל התעלמות מהאנושיות הבסיסית ומהזכויות של הנפגעים הישראלים. לעיתים נשמעו במסגרת המחאה אף הצדקה או גילויי הבנה לטבח של השבעה באוקטובר.

העמקת הדה-הומניזציה נגד ישראלים במערב, בעיקר בקרב צעירים – לא רק מדירה את קולות הקורבנות הישראלים, אלא גם מסמנת שינוי חברתי הכולל התעלמות מהאנושיות הבסיסית ומזכויות הנפגעים הישראלים

באמנסטי ישראל מדגישים, כי דה-הומניזציה היא מרכיב מרכזי במעגל המתמשך של אלימות בסכסוכים לאומיים רבים, כמו גם במלחמה הנוכחית. בסבך המורכבויות של הסכסוך, חיוני להדגיש עקרון אוניברסלי:

ההגנה על אזרחים והערך שיש לייחס לחייהם, אמורים להיות בלתי תלויים בהשתייכותם הקבוצתית.

עם זאת, השיח הציבורי במערב לא מכיר בתופעה של דה-הומניזציה של ישראלים. בשיח הציבורי משתמשים בדרך כלל בשני מונחים ביחס למחאה נגד המלחמה: אנטישמיות ואנטי-ישראליות. הדה-הומניזציה לישראלים כלל לא מוזכרת או מדוברת.

עם זאת, מדובר בתופעות שונות שדורשות התייחסות נפרדת. הדה-הומניזציה של ישראלים מאופיינת בהכחשה או המעטה של האנושיות של אזרחי ישראל, ומלווה פעמים רבות ברציונליזציה של האלימות שמופעלת נגדם.

השורש שלה נמצא במדיניות ישראלית המפרה את זכויות הפלסטינים – כגון הכיבוש ופרקטיקות רבות שננקטו במהלך המלחמה. אך היא בראש ובראשונה מרדדת ישראלים, כך שיתפסו ככלי שרת של מערכת הדיכוי שישראל מפעילה, להבדיל מבני-אדם שלמים. בכך היא שוללת מהם את אנושיותם.

תופעה זו מכוונת נגד אזרחי ישראל, כולל הלא יהודים. באמנסטי מדגישים כי אנטישמיות שונה מדה-הומניזציה של ישראלים, בכך שהיא מכוונת ליהודים בכל העולם, מבלי לקחת בחשבון את הקשר שלהם לישראל.

השיח הציבורי במערב לא מכיר בתופעת הדה-הומניזציה של ישראלים. בשיח הציבורי משתמשים בשני מונחים ביחס למחאה נגד המלחמה: אנטישמיות ואנטי-ישראליות. הדה-הומניזציה לישראלים לא מוזכרת

אנטי-ישראליות היא רגש עז נגד ישראל כמדינה. זהו ביטוי לגיטימי, בין אם אנו אוהבים אותו או לאו, כל עוד הוא מבחין בין המדינה ובין אזרחיה. ביקורת בינלאומית על ישראל היא מובנת ואף מבורכת, לנוכח הדיכוי הישראלי המתמשך של פלסטינים בשטחים הכבושים והפרקטיקות הבעייתיות שננקטות במלחמה בעזה – אך אסור שתהפוך לדה-הומניזציה של אזרחים ישראלים.

לפיכך, אנטי-ישראליות ואנטישמיות הן תופעות נבדלות מדה-הומניזציה של ישראלים, גם אם הן חופפות חלקית, ולכן ההתעלמות מהדה-הומניזציה בשיח היא בעייתית ודורשת תיקון.

גם היקף התופעה של דה-הומניזציה לישראלים מטריד ביותר: סקר שנערך על ידי מכון הסקרים האריס ואוניברסיטת הרווארד בדצמבר 2023 מצביע על תוצאות מדאיגות ביחס לתפיסות של קורבנות ישראלים.

אחוז ניכר מהמשיבים האמריקאים בקבוצות הגיל 18 עד 24 (60%), 25 עד 34 (44%) ו-35 עד 44 (40%) האמינו שניתן להצדיק את מתקפת חמאס, כולל הרג של 1200 אזרחים ישראלים וחטיפת כ-250 נוספים, לאור המצוקות שחווים הפלסטינים.

נייר זה מציג המלצות מפורטות על מנת להיאבק בדה-הומניזציה של ישראלים. כצעד ראשוני, הכרה בתופעה ככזו הנבדלת מאנטישמיות ואנטי-ישראליות. מעבר לכך, השקעה במחקר לצורך זיהוי וניטור השפה, שהיא חלק מתופעת הדה-הומניזציה וההשפעות שלה.

מסקר שנערך עולות תוצאות מדאיגות ביחס לתפיסות של קורבנות ישראלים. אחוז ניכר מהאמריקאים בגילאי 18-44 האמינו שניתן להצדיק את מתקפת חמאס, כולל הטבח והחטיפות, לנוכח מצוקות הפלסטינים

באמצעות פיקוח שיטתי על מקרים של דה-הומניזציה בוטה ועל דיבור שמבטא דה-הומניזציה, חוקרים יוכלו להעמיק את ההבנה שלנו לגבי הקשר בין רטוריקה כזו להתנהגות אלימה בפועל.

בנוסף, קמפיינים אסטרטגיים שמכוונים לייצר אמפתיה והבנה בתוך קהילות הם חיוניים. קמפיינים אלה, שניתנים לביצוע על ידי ארגוני חברה אזרחית וארגונים בינלאומיים, צריכים להדגים כיצד נעשה דיווח מאוזן שעושה הומניזציה לכל הקורבנות האזרחיים שמושפעים מכל סכסוך.

לסיום, יוזמות אקטיביות הן חיוניות לטיפול בדה-הומניזציה המתמשכת. יישום של תכניות התערבות יכול לשחק תפקיד מכריע ביצירת אבחנה קריטית בין ביקורת חריפה על ישראל ובין דה-הומניזציה של אזרחיה. חשוב שתכניות אלה יפוקחו מקרוב בדגש על הערכת ההשפעה שלהן.

חלק ניכר מהמאבק בדה-הומניזציה צריך להיעשות בקמפוסים של אוניברסיטאות וקולג'ים בארצות הברית. זו הסיבה שהחלו באמנסטי ישראל ליצור קשר עם ארגונים כמו ג'יי סטריט.

לצד הפעילות הזו ובמקביל, נעשית עבודה דומה על הנרטיב הפלסטיני ועל בידול בין חמאס לכלל הפלסטינים. הכוונה היא לפעול בתוכניות תוכן מסודרות, שנבנו בשיתוף עם ד"ר יריב מוהר בניסיון להשפיע גם על מערכת החינוך.

מולי מלקאר, מנכ"לית אמנסטי ישראל, מדגישה כי מאז ה-7 באוקטובר אנו רואים כיצד פעילים וקהלים רבים, מכל הצדדים, עסוקים בהדגשת הפגיעות שחווה צד אחד, והקטנה או העלמה של הפגיעות שחווה הצד השני. כך, קולות לא מעטים מהצד הישראלי מקטינים או מצדיקים את הרג האזרחים הנרחב וההרס העצום בעזה, בזמן שקולות מקבילים בצד הפרו-פלסטיני במערב מקטינים ומכחישים את הטבח הנורא של ה-7 באוקטובר, ואף מוצאים לו צידוקים.

קולות אלו, משני הצדדים, נוקטים למעשה בדה-הומניזציה של האזרחים בצד האחר, כלומר מתייחסים אליהם ככאלו אשר ישנה הצדקה לפגוע בהם. לצערנו, אפילו עולם זכויות האדם אינו חף מגישות אשר מקדשות רק את הפריזמה של הסתכלות על המציאות דרך מבני כוח, מה שיכול להוביל במקרים מסוימים לעיוות והצדקה בעקיפין של פגיעה בישראלים.

יוזמות אקטיביות הן חיוניות לטיפול בדה-הומניזציה המתמשכת. יישום של תכניות התערבות יכול לשחק תפקיד מכריע ביצירת אבחנה קריטית בין ביקורת חריפה על ישראל ובין דה-הומניזציה של אזרחיה

מולי מאקלר מוסיפה כי על רקע זה, אמנסטי פועלת על מנת להשיב את הקול האוניברסליסטי לזכויות האדם. המסר שלה הוא למעשה די פשוט – כל האזרחים בקונפליקט, משני הצדדים, הם בני אדם אשר זכאים לזכויות כגון חירות, ביטחון והגנה: "ניאבק על מנת לעשות רה-הומניזציה של האזרחים, כלומר להחזיר לאנשים את זכויותיהם הבסיסיות כבני אנוש".

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד המרכזי של מפקדים למען בטחון ישראל, בוועד הפעיל של אמנסטי ישראל, בוועד של מדרשת אדם, ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום, והיא שרת ההסברה בממשלת השיקום - ממשלת הצללים הלאומית. הייתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
5
לא כל האזרחים בקונפליקט שוים!!! העזתים כולם, מעורבים בטרור. לא מוכן לדון בניואנסים זניחים. לאורך כל המאה הקודמת ולאחריה, הם הברברים.ניצלו כל הזדמנות לטבוח בנו. מבחינתי, השיעור שלפני ה-7... המשך קריאה

לא כל האזרחים בקונפליקט שוים!!! העזתים כולם, מעורבים בטרור. לא מוכן לדון בניואנסים זניחים. לאורך כל המאה הקודמת ולאחריה, הם הברברים.ניצלו כל הזדמנות לטבוח בנו. מבחינתי, השיעור שלפני ה-7/10 היה הסכם אוסלו וכל שבא אחריו-פיגועי התאבדות שגבו מחירים איומים אצלנו מול תהלוכות שמחה אצלם, הברברים. ביום ה-8/10 עדיין ניתן היה לראות תהלוכות שמחה ברחבי הרצועה. עכשיו שיבכו ובעיקר שיתחילו למות בהמוניהם ממגפות.

אלו דברים נכונים וחשובים, אך מה אפשר לצפות מהעולם כאשר הדה-הומאניזציה קורית בתוך החברה שלנו - אזרחים וחברי כנסת שמתייחסים בחוסר אמפתיה מוחלט למשפחות חטופים ולמשפחות שכולות, אנשים ברשתות... המשך קריאה

אלו דברים נכונים וחשובים, אך מה אפשר לצפות מהעולם כאשר הדה-הומאניזציה קורית בתוך החברה שלנו – אזרחים וחברי כנסת שמתייחסים בחוסר אמפתיה מוחלט למשפחות חטופים ולמשפחות שכולות, אנשים ברשתות וברחוב שצועקים ל"אחיהם" היהודים איחולי מוות להם ולקרוביהם החטופים, כי הם "שמאלנים בוגדים" ועוד.. (רק היום שמעתי צעקות כאלו על בני משפחתי שיצאו מתערוכה למען החטופים).

כדי לייצר גישה הומנית כלפי ישראלים ואף יהודים בכלל, יש מקום להציג תמונה ברורה יותר. העולם לא מכיל מורכבות. החמאס פת"ח במלחמה, החמאס נמצא בתוך יישוב אזרחי, לחמאס יש אינטרס כבר 20 שנה שהצ... המשך קריאה

כדי לייצר גישה הומנית כלפי ישראלים ואף יהודים בכלל, יש מקום להציג תמונה ברורה יותר. העולם לא מכיל מורכבות. החמאס פת"ח במלחמה, החמאס נמצא בתוך יישוב אזרחי, לחמאס יש אינטרס כבר 20 שנה שהציבור הפלסטיני יהיה אומלל ככל שניתן, החמאס הוא ארגון טרור אכזרי. ירדן לא רצתה את הדברים, מתרים לא רצתה את עזה. ישראל נתקעה עם אזורים אלו במשך שנים. יש לשחרר את הפלסטינים מחמאס, לא מישראל.

אני שמחה לשמוע שאתם מנסים לתקן במעט את הנזק העצום שהגישה שלכם גרמה לאזרחי ישראל ולמדינת ישראל כאשר בשביעי לאוקטובר עוד טרם ישראל התאוששה מההלם של הטבח הנוראי התפרץ נחשול שנאה שחגג את הט... המשך קריאה

אני שמחה לשמוע שאתם מנסים לתקן במעט את הנזק העצום שהגישה שלכם גרמה לאזרחי ישראל ולמדינת ישראל
כאשר בשביעי לאוקטובר עוד טרם ישראל התאוששה מההלם של הטבח הנוראי התפרץ נחשול שנאה שחגג את הטבח תוך שימוש בסיסמאות של קולוניאליזם ואפרטהייד והתנגדות ל"כיבוש" – חלק מהשטפון הדלוח הזה נובע מפעולות ואמירות שדיווחו על כל מילה לא נעימה שאמר ישראלי לפלסטיני והתעלמו מהמהות הבסיסית של המצב (למשל שעזה לא בשלטון ישראלי ובטח לא במצור כבר כמעט עשרים שנה) וגם מפעולות של הפלסטינים – כמו למשל טילים על אוכלוסיה אזרחית בישראל ונסיונות לפיגועים , שהם הסיבה היחידה למגבלות שישראל הטילה עליהם.
אותם מפגינים שיצאו בצרחות של רצח עם ואפרטהייד מתבססים על עדויות של אנשים מטעמכם, שמסמסו את העובדות – מחסומים וביקורות יש בגבול בין מדינות. תמיד. בכל מדינה. גם בין ישראל לעזה, גם בין איזורים בשליטת ישראל לאיזורים בשליטת הרשות. העלמתם את העובדה שמי שהוא אזרח ישראל הוא אזרח מלא לכל דבר, בין אם הוא ערבי ובין אם יהודי

עוד 1,049 מילים ו-5 תגובות
סגירה