זה נשמע כמו סצנה מ"סיפורה של שפחה": חברה עשירה ומודרנית שבה נשים כפופות לגברים, כך שאפילו חופש התנועה שלהן מוגבל. למרבה הצער, זו מציאות החיים בסעודיה. אבל, יש סימנים לכך ששינוי משמעותי עומד להתרחש שם.
ביוני 2018, האיסור המונע מנשים לנהוג – סוג איסור מגדרי שלא קיים באף מדינה אחרת בעולם – בוטל. זה לא הושג בקלות. נדרשו שנים של אקטיביזם, ומפגינים רבים עדיין עצורים בתור בוגדים למרות השינוי הנוכחי בחוק.
באוגוסט האחרון נרשמה הקלה על חוקי ה"הגנה" הברברים שמונעים מנשים קבלה של החלטות בחיים ללא אישור הזכר (בין אם מדובר באביה, בעלה, אחיה או במקרים מסוימים, בנה של האישה).
נשים סעודיות כבר לא צריכות חתימה של אפוטרופוס לנסוע או לרשום את הלידה של ילדיהן. אבל הן עדיין צריכות את אישור הגבר לעשות דברים רבים אחרים, כמו כניסה למקלט לנשים מוכות, סעיף שהוא אבסורדי מדי כדי להגיב לו.
אלו שינויים בולטים ומשמעותיים בחברה. השינוי הגיע לכך שסעודיה אפשרה לצוות בריטי לתעד חלק מהנשים הסעודיות הנהגות הראשונות, בשקיפות נדירה.
"Saudi Women's Driving School" ("בית הספר לנהיגה של הנשים הסעודיות"), שעלה השבוע ב-HBO, מספק מפגש מקרוב עם 3 נשים-נהגות חדשות: אשת מכירות רכבים שצריכה לשפר את הידע שלה על המוצר שהיא מציעה, נהגת אובר עם תחושה חדשה של שחרור, ונהגת מרוצים אמיתית.
"אצל הנשים שדיברתי איתן – נשים ממוצעות בסעודיה – יש בהחלט אופטימיות"', סיפרה לי במאית הסרט, אריקה גורנל, בראיון שערכתי איתה.
לדבריה, "יש הרבה מקצועות שהיו סגורים ונפתחים עבורן, ובאופן ברור, הזכות לנהוג היא זו שהגיעה לכותרות. זו המדינה האחרונה שלא אפשרה לנשים לנהוג.
"אלו נשים חזקות בצורה יוצאת דופן, הן רק רוצות להתקדם. רשימת ההמתנה לבית הספר לנהיגה הסעודי ארוכה מאוד, מה שמהווה סימן טוב נהיגה ברכב אולי נראית דבר יומיומי בארה"ב או בריטניה, אבל עבור אותן נשים זה אומר הרבה".
"בערב הסעודית הדלק זול יותר ממים. לפני הסרת האיסור לנהוג, נשים שילמו הרבה כסף לאובר ולחברות הסעות דומות. הן היו ניידות, אבל זה עלה המון, כך שמדובר דווקא על חיסכון כלכלי משמעותי עבורן"
איך את מסבירה את מהלך הבזק הזה, מכליאת נהגות למתן אור ירוק לתופעה?
"קשה לדעת, אבל ההתרשמות שלי מסעודיה, היא שהעניינים קורים באופן כללי תחילה ואז נכנסים לפרטים. אכן, רק כמה שבועות לפני שהמגבלה הוסרה, היו נשים שנעצרו על נהיגה. כך שלא מדובר על קידמה באופן ישיר וברור. זה לא 'הזכויות משתפרות' חד-משמעית, והנשים שדיברתי איתן בהחלט מרגישות את זה. יש דברים אחרים שמתרחשים. יש עדיין פעולות נגד פעילים בנושאים אחרים.
"ביטול האיסור לנהוג פורש בתור 'מוחמד בן-סלאמן (יורש העצר הסעודי, ג'"ה) היה נחמד', אבל כפי שאנחנו יודעים, הכל בממלכה הוא לא עד הסוף. הפעילים החברתיים שנעצרו שם עדיין מחכים למשפט, ונחשבים בוגדים – למרות שאנחנו מראים אותם בסרט עושים את הפעולה שזמן קצר לאחר מכן נחשבה חוקית".
זה מרתיח לראות את זה. האם המעצר שלהם מנוצל כטקטיקת הפחדה, לדעתך, או שאנשים סבירים עדיין רואים בהם בוגדים משום שהם לא הקשיבו למלך?
"קשה להגיד. אני באמת לא יודעת. להגיע לסעודיה זה כמו להגיע לעולם אחר. פוגשים הרבה נשים שמתרגשות מהאופן שבו החיים שלהן עומדים להשתנות, אבל החיים של הפעילים למען נהיגת נשים וזכויות נשים לא חופפים בהכרח. זה משונה. נשים שונות שם עוברות חוויות שונות, מסלולים שונים באותה ממלכה".
לא כל הנשים יכולות להרשות לעצמן רכב חדש.
"נכון, אבל בערב הסעודית הדלק זול יותר ממים. אז לנהוג שם זה לא רק הכרח -בהיעדר תחבורה הציבורית – אלא גם משהו שכמעט כולם עושים.
"לפני הסרת האיסור נשים שילמו הרבה כסף לאובר ולחברות דומות. הן היו ניידות, אבל זה עלה המון, כך שמדובר דווקא על חיסכון כלכלי משמעותי עבורן".
ובאובר נהגו רק גברים, בממלכה שמקדשת הפרדה בין המינים.
"כן. קשה להבין את זה. כשהייתי בריאד לקחתי אובר כל הזמן, ורוב הנהגים שלי היו בחורים והם אמרו שרוב הנוסעים שלהם הם נשים. אני לא ממש יכולה להבין את זה, אבל אני משערת שבהקשר של רכב זה 'בסדר'.
"עבורי, בתור במאית אישה, להגיע לבית ספר לנהיגה בערב הסעודית היה כמו לחזור לימי התיכון שלי. היו שם רק נשים, והייתה שם אווירה מדהימה, כולן משוחחות וצוחקות. ואז המפיק שלי נכנס לחדר והכל השתנה. אבל זה משתנה.
"צילמנו בבתי קפה בלי הפרדות או משטרת דת, ושמעתי סיפורים על כך שעד לפני מספר שנים לשבת בבית קפה עם מישהו מהמגדר השני היה תרחיש מדאיג".
מעט מאוד צוותי הפקה מורשים להיכנס לממלכה. איך עשיתם את זה?
"כששמענו על כך שלנשים מותר לנהוג, המפיקים שלי זינקו לפעולה. 'מיהן אותן נשים? מה המשמעות של זה עבורן? איך הן ילמדו?'. זה היה אמור להיות דף חלק, לתת לנשים לספר לנו. אלו נשים שכמעט ולא שמענו מהן. זו הייתה המוטיבציה.
"עברה שנה עד שהצלחנו לעלות על מטוס ולהגיע. קיבלנו את הוויזות שלנו והכל, אבל ברגע שהגענו לשם היינו חופשיים לעשות מה שאנחנו רוצים, בעצם. בית הספר לנהיגה שמח שאנחנו שם, ברגע שנפגשנו פנים מול פנים"
"עברה שנה עד שהצלחנו לעלות על מטוס ולהגיע. קיבלנו את הוויזות שלנו והכל, אבל ברגע שהגענו לשם היינו חופשיים לעשות מה שאנחנו רוצים, בעצם. בית הספר לנהיגה שמח שאנחנו שם, ברגע שנפגשנו פנים מול פנים".
ומה עם הליהוק המפתיע – אשת מכירות, נהגת אובר ונהגת מירוצים?
"תהליך מציאת המשתתפות היה קשה ומייגע, ולפעמים היה לנו מזל. שרה סאלח, אשת מכירות הרכבים, הייתה מישהי שהמפיק שלי פגש כשהוא ביקר באולמות תצוגה של רכבים. היא עבדה שם, אבל אם היינו מגיעים שנה קודם לכן לא היינו נפגשים, כי היא עבדה אז במשרד האחורי. אבל היום היא בחוץ מוכרת רכבים משום שיש נשים למכור להן, והיא עמדה ללכת לבית ספר לנהיגה בכל מקרה.
"עם שחאד אל-חומייזי נפגשנו דרך קבוצת נשים שיצרו לעצמן הכנסה נוספת מנהיגה במונית ובאובר. את נהגת המירוצים, אמגד' אל-עמרי, פגשנו דרך קולגה שהוא חובב מירוצי מכוניות, שאמר 'אתם לא תאמינו שהיא אמיתית'.
"אז התהליך היה דומה לכל ליהוק של סרט תיעודי, אבל הן היו צריכות ממש לסמוך עלינו. אלה לא נשים שברחו לארצות הברית או ללונדון. הן חיות ועובדות בסעודיה ורוצות להישאר שם, ולכן הן היו צריכות להיות מאוד זהירות".
האם נדרשת להראות את הסרט למישהו לפני שעזבת? היה תהליך וטו כלשהו?
"הראיתי אותו למרואיינות, כדי שהן ירגישו בטוחות. רציתי לתת לאנשים קול, אבל לעשות את זה בדרך שהם ירגישו בה בנוח. אני עושה את זה בכל סרט שלי".
אבל האם הייתם צריכים להראות למישהו בערב הסעודית גרסה גולמית?
"ממש לא. אי אפשר להגיד שלא ביקשו, אבל זה יכול לקרות בכל מקום. אבל לא היינו צריכים להראות אותו להם. אף אחד בערב הסעודית לא ראה אותו עדיין".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם