על הפונדמנטליזם החרד"לי הישראלי, ותאומו הפונדמנטליזם האסלאמי

מצעד הדגלים ביום ירושלים, יוני 2024 (צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg)
AP Photo/Ohad Zwigenberg
מצעד הדגלים ביום ירושלים, יוני 2024

בין ההלכה היהודית לבין מערכות החוק והמשפט המערביות יש הבדל מהותי. החוק הדתי הישראלי – ההלכה – והמשפט המערבי הם שתי מערכות משפט נפרדות, שהתפתחו בהקשרים תרבותיים, היסטוריים ופילוסופיים שונים.

בעוד ששתי מערכות המשפט האלו שואפות להסדיר את ההתנהגות האנושית ולקדם צדק, הן נבדלות זו מזו באופן משמעותי במקורותיהן, בעקרונותיהן וביישומם.

בעוד ששתי מערכות המשפט, ההלכה היהודית ומערכת המשפט המערבית, שואפות להסדיר את ההתנהגות האנושית ולקדם צדק – הן נבדלות זו מזו באופן משמעותי במקורותיהן, בעקרונותיהן וביישומם

אחד ההבדלים המהותיים בין ההלכה היהודית לבין מערכת החוק המערבית נעוץ במקורות הסמכות שלהם. מערכת החוק הדתית היהודית נובעת בעיקר מהתנ"ך – התורה שבכתב, הספר הקדוש ליהדות שנמסר (?) ע"י האלוהים למשה (מתן תורה), ומההלכה – התורה שבעל-פה, הפרשנות שנתנו חכמי ישראל לדורותיהם לתנ"ך.

היהדות החרדית והאורתודוקסית לגווניה מאמינה, כי יחד עם התורה שבכתב ניתנה במעמד הר סיני גם התורה שבעל פה, ובכך שתיהן חסינות מטעויות.

בהבדל ממערכת המשפט הדתית היהודית, מקורות הסמכות של מערכת החוק בחברה המערבית מבוססים על התבונה, על החוקה, על ה-Common Law, על חקיקה, תקדימים, ועל עקרונות חוקתיים.

המשפט המערבי מעוגן פעמים רבות בעקרונות כגון זכויות הפרט, שוויון בפני החוק והגנה על חירויות הפרט. שלטון החוק, הליך הוגן והגנה על זכויות קניין הם עקרונות ליבה של מערכות המשפט המערביות. חוקות, חוקים והחלטות בתי משפט משמשים כמקורות העיקריים של מערכות המשפט המערביות, בדגש על שלטון החוק והפרדת הרשויות.

גם יישום ותחולת מערכת החוק היהודית והדין המערבי שונים למעשה. מערכת החוק היהודי מיושמת בישראל באמצעות שילוב של בתי דין דתיים ומוסדות אזרחיים. כתוצאה מכך בישראל יש לעתים קרובות מערכות משפט כפולות, כאשר בתי הדין הדתיים מטפלים בנושאים כגון דיני משפחה, ירושה ומעמד אישי, בעוד בתי המשפט האזרחיים עוסקים במשפט פלילי ומסחרי.

בהבדל ממערכת המשפט הדתית היהודית, מקורות הסמכות של מערכת החוק בחברה המערבית מבוססים על התבונה, על החוקה, על ה-Common Law, על חקיקה, תקדימים, ועל עקרונות חוקתיים

לעומת זאת, מערכות המשפט המערביות פועלות במסגרת חילונית, כאשר החוקים נאכפים על ידי מוסדות המדינה ללא קשר לאמונותיהם הדתיות של האזרחים הפרטים. סכסוכים משפטיים נפתרים בדרך כלל באמצעות בתי משפט אזרחיים, כאשר שופטים מיישמים חוקים, תקדימים ועקרונות משפטיים כדי לקבל החלטות.

הקבוצה הנקראת הנקראת חרדים לאומיים (חרד"ל) היא דוגמה טובה להבדל בין מערכת החוק היהודית והדין המערבי. החרדים לאומיים הם זרם בציונות הדתית הלאומית שהתפתח מתחילת שנות השבעים, והתאפיין מתחילתו בשמרנות, ובהקפדה הלכתית גבוהה ביחס לאחרים בתוך הציבור הדתי לאומי. על אף השם, אין לה זיקה ישירה לציבור החרדי.

החרד"לים קיבלו על עצמם את ההקפדה על מצוות קלה כבחמורה ופועלים באדיקות יתרה בעיקר בענייני צניעות, וכל זה תוך ניסיון לשילוב מלא בחיים הלאומים במדינה ולהתיישבות בארץ ישראל.

דוגמה טובה לכך הוא מצעד הדגלים. מארגני המצעד, כמו רבים מהמחנכים הדתיים, הם חרד"לים, והם מכתיבים הפרדה נוקשה בין המינים. הבנים נשלחים דרך שער שכם, והבנות דרך שער יפו.

הצעידה דרך שער שכם ורחוב הגיא נהפכה לדגל, אבל לא תמיד היא הייתה כזאת. היא תוצאה של כפייה חינוכית חרד"לית, בעיה שממנה סובל הציבור הדתי בדורות האחרונים.

זה טיבו של הציבור החרד"לי, קבוצה מתנשאת שגמרה אומר להשתלט על הציונות הדתית ולכפות על עם ישראל את דרכיה (תודה לעקיבא נוביק).

בעוד שרוב חברי המפד"ל לשעבר נטו לאמץ ערכים אוניברסליים, כמו שוויון זכויות בין נשים לגברים וגילו פתיחות וסקרנות כלפי התרבות הכללית המודרנית, שהיא ברובה מערבית – החרד"לים רואים בפתיחות הזו סכנה, והם דוחים את ערכי העולם המערבי המודרני. גרוע מזה, בשנים האחרונות אנו עדים גם לחדירת הכהניזם לחרד"ל, ולמה שנקרא "הציונות הדתית", תופעה שתפסה נוכחות משמעותית בשנים האחרונות.

בעוד שרוב חברי המפד"ל לשעבר נטו לאמץ ערכים אוניברסליים, כמו שוויון זכויות מגדרי, וגילו פתיחות וסקרנות כלפי התרבות הכללית המודרנית שהיא ברובה מערבית – החרד"לים רואים בפתיחות הזו סכנה

החרד"לים מאמינים שהתנ"ך וההלכה הם דברי האל וככאלה הם בבחינת אמת מוחלטת. עקרונות ההלכה היהודית והיהדות הפונדמנטליסטית הן סטטיים ובלתי ניתנים לשינוי: "החדש אסור מן התורה בכל מקום".

ההלכה היהודית מאתגרת לכן את הנחת היסוד של מערכות המשפט המערביות, בכך שהיא עומדת על כך שמערכת המשפט היהודי אינה תהליך או אירוע שנוצר תרבותית או מושפע מהתרבות היהודית לגווניה השונים – אלא שהתנ"ך וההלכה הם דבר האל וכי השפעה תרבותית פשוט אינה לעניין.

מול תפיסה זו – שההלכה היהודית היא מילתו הבלתי ניתנת לערעור של אלוהים – אין בה מקום לביקורת, משום שהביקורת נתפסת כמופנית נגד אמונה. לכן אין טעם לנסות ולהתווכח עם הדתיים הפונדמנטליסטים כמו החרד"ל והישיבות הקיצוניות. יש לנתץ את חומות ההפרדה שהם בנו סביבם למניעת חדירת והשפעת רעיונות חדשים, ולייבש ולגדוע את מערכת החינוך שלהם משורשה.

תמונת הראי של תנועת החרד"ל, של הדתיים הפונדמנטליסטים, הלאומנים הישראלים, האח התאום של החרד"ל, של הדתיים הפונדמנטליסטים, של הלאומנים הישראלים, הוא הפונדמנטליזם האסלאמי.

אחד ממייצגיו, חמאס, כמו תנועות פונדמנטליסטיות אסלאמיות אחרות, מאופיין בדבקות אדוקה בספר הקדוש לאסלאם – בקוראן, ובסונה – תורתו ומנהגיו של הנביא מוחמד.

מול התפיסה שההלכה היהודית היא מילתו הבלתי ניתנת לערעור של אלוהים – אין מקום לביקורת, שנתפסת כמופנית נגד אמונה. אין טעם להתווכח עם הדתיים הפונדמנטליסטים כמו החרד"ל והישיבות הקיצוניות

ארגונים פונדמנטליסטים דוגמת חמאס מאופיינים בחוסר סובלנות לחופש, למצפון, לחופש הביטוי, הסובלנות ל"כופרים" – אלו שאינן מאמינים בדת הנכונה, בחוסר הסובלנות שלהם כלפי מיעוטים דתיים אחרים, מיעוטים מיניים, הומואים, ובסלידה ובחוסר אמון כלפי נשים, כלפי אחרים באוכלוסייה וכו'.

החוק האסלאמי, המכונה לעתים קרובות השריעה, והמשפט המערבי – הם שתי מערכות משפט נפרדות שהתפתחו בהקשרים תרבותיים, היסטוריים ופילוסופיים שונים. בעוד ששתיהן שואפות להסדיר את ההתנהגות האנושית ולקדם צדק, הן נבדלות זו מזו באופן משמעותי במקורותיהן, בעקרונותיהם וביישומן.

אחד ההבדלים המהותיים בין ההלכה האסלאמית לבין מערכת המשפט המערבית נעוץ במקורות הסמכות שלהם. ההלכה האסלאמית נובעת בעיקר מהקוראן, הספר הקדוש לאסלאם, ומהסונה, תורתו ומנהגיו של הנביא מוחמד. לעומת זאת, המשפט המערבי מבוסס בדרך כלל על חקיקה, תקדימים ועקרונות חוקתיים. חוקות, חוקים, והחלטות בתי משפט משמשים כמקורות העיקריים של מערכות המשפט המערביות, בדגש על שלטון החוק והפרדת רשויות.

המוסלמים הפונדמנטליסטים מאמינים שהקוראן הוא דבר האל הבלתי ניתן לערעור או לשינוי. עקרונות ההלכה האסלאמית, או השריעה, הן סטטיים. זאת בדומה לעקרון ביהדות הפונדמנטליסטית: "החדש אסור מן התורה בכל מקום".

המשפט האסלאמי מאתגר אפוא את הנחת היסוד של מערכות המשפט המערביות בכך שהוא עומד על כך שיסוד המשפט האסלאמי אינו אירוע שנוצר תרבותית או מושפע תרבותית מההלכה האסלאמית, אלא שהקוראן הוא דבר האל וכי השפעה תרבותית פשוט אינה לעניין.

על מסקנה זו – שעקרונות ההלכה האסלאמית הם מילתו הבלתי ניתנת לערעור של אלוהים – אין לביקורת כל אפשרות להגיב או לערער משום שהביקורת תתפס כיוצאת נגד אמונה.

המוסלמים הפונדמנטליסטים מאמינים שהקוראן הוא דבר האל הבלתי מעורער. עקרונות ההלכה האסלאמית, או השריעה, הם סטטיים, בדומה לעקרון ביהדות הפונדמנטליסטית: "החדש אסור מן התורה"

אנשים רבים נאחזים באמונה הדתית כחלק בלתי מעורער מאישיותם. הם לעולם לא מרגישים צורך להתעמת עם מקור אמונתם, וכל עוד שום דבר לא דוחף אותם באופן פעיל לטפל במקור אמונתם הדתית – הם שומרים עליה כמשהו מועיל, כעוגן בחיים הסוערים, שרק לעתים רחוקות גורם נזק רב.

ההבנה שטקסטים "קדושים", כמו רוב הדברים האחרים בחיים, אינם "תורה מסיני" או התגלות אלוהית חסינה מטעויות – אלא שהם תוצאה של פעילות אנושית – הבנה זו עשויה להיות בעייתית למאמינים אלו.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
המאמר מחזק את בעית הדיכוטומיה בין מדינה יהודית ודמוקרטית. נכון שיש הבדלים בין הגישות השונות לשאלה מהי מדינה יהודית, אבל אם מתייחסים למדינה יהודית נוסח החרדליזם, ברור ששתי התפיסות אינן י... המשך קריאה

המאמר מחזק את בעית הדיכוטומיה בין מדינה יהודית ודמוקרטית. נכון שיש הבדלים בין הגישות השונות לשאלה מהי מדינה יהודית, אבל אם מתייחסים למדינה יהודית נוסח החרדליזם, ברור ששתי התפיסות אינן יכולות לדור בכפיפה אחת.
ראו גם את ספרו המרתק של יאיר נהוראי "המהפכה השלישית".

אין שום דמיון בין החרדליזם לפונדמנטליזם האיסלמי, בדיוק כשם שאין דמיון בין אור לחושך. החרדליזם, על בסיס עקרונות יהודיים שכל ילד מכיר, אינו זרם ששואף לייהד או לגייר את העולם, הוא אפילו בו... המשך קריאה

אין שום דמיון בין החרדליזם לפונדמנטליזם האיסלמי, בדיוק כשם שאין דמיון בין אור לחושך. החרדליזם, על בסיס עקרונות יהודיים שכל ילד מכיר, אינו זרם ששואף לייהד או לגייר את העולם, הוא אפילו בוחל ברעיון הזה; ואילו חלום הרטוב של האיסלאם הוא לאסלם את כל העולם ולכפות בכל העולם את הלכת השריעה גם על נוצרים ויהודים ומאמיני שאר האמונות (שאותם הם מגדירים עובדי אלילים בזויים שאין להם באמת מקום עלי אדמות). את כל זה לא תמצא בחרדליזם. יש לי כמובן טענות קשות נגד החרדליזם (למשל, הקיצוניות הכהניסטית, גניבת המותג 'ציונות דתית' וניכוסו לעצמם תוך הדרת הציבור המתון הענק שמסביב שאינו מצביע ציונות דתית, התחרות מול בן גביר בשאלה הסמויה מי יותר כהניסט וכו'), אבל עם כל ביקורתי עליו, החרדליזם אינו מתקרב כמובן לפונדמנטליזם האיסלמיסטי ששוטף את העולם ועוד ידו מטויה (מול מחדלי העולם).

אין חיה כזו חדש אסור מהתורה. המשפט הזה היית בהשאלה מתחום הלכתי אחר לגמרי מול רוחות הלאומניות באירופה. האם ראיתם יהודי אדוק לא משתמש עם חשמל\טלפון\מטוס וכו'? הרי זה חדש לגמרי. יש הבדל גד... המשך קריאה

אין חיה כזו חדש אסור מהתורה. המשפט הזה היית בהשאלה מתחום הלכתי אחר לגמרי מול רוחות הלאומניות באירופה.
האם ראיתם יהודי אדוק לא משתמש עם חשמל\טלפון\מטוס וכו'?
הרי זה חדש לגמרי.
יש הבדל גדול בין המוסלמים ליהדות מעצם העבודה שהיהדות זה גזע ולכן זה מחייב כביכול רק את הגזע שלו (אסור ריבון אדם ביהדות ולכן תמיד היהדות הוא אך ורק בגדר המלצה ורק המלצה ליהודי). מה שאין כן המוסלמים והחילונים שטוענים שהחוקות שלהם אוניברסליות, ולכן צריכים לכפות אותם בכוח.
מכאן תבינו למה כשהיהודי רוצה לאומניות וכיבוש ומדינה, הוא חייב קודם כל להיות חילוני. שום יהודי אחר לא יכול לחשוב לכפות את היהדות מהסיבות דלעיל.
החרד"ל הוא מישמאש אחד גדול הוא לוקח את האוניברסליות החילונית כלפי מדינה כיבוש אזרחות בכפיה, יחד עם הלכות היהדות.
בגדול החרד"ל הם סוג של ממזר של הנאורות.
https://socialrevolutioninhumanthinking.wordpress.com/2019/06/03/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%96%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA/

עוד 1,082 מילים ו-4 תגובות
סגירה