במהלך החגים ישראל איבדה את הסיכוי להיות הראשונה בעולם האוסרת על ייצור מכירת פרוות של בעלי חיים ופריטי לבוש מפרווה. מדינת קליפורניה שבארצות הברית נטלה את הבכורה, והייתה לחלוצה שמחוקקת חוק בנושא.
בעשור האחרון טיפחו פעילים וארגונים ישראלים למען זכויות בעלי חיים חלום כמוס שישראל תשמש בתחום הזה אור לגויים. אבל הגויים מקליפורניה היו זריזים יותר. כשמושל קליפורניה, גאווין ניוסם, חתם על החוק שאוסר למכור, לתרום או לייצר מוצרי פרווה חדשים, הוא צייץ: "קליפורניה היא מנהיגה בכל הקשור לרווחת בעלי חיים, כשכיום מנהיגות זו כוללת איסור על מכירת פרווה".
I just signed #AB44 — one of the strongest animal rights laws in US History — making California the first state in the nation to ban new fur sales.
Also signed a package of important bills that will bring an end to the cruel treatment of many animals across our state. https://t.co/xvHfBt3Jz5
— Gavin Newsom (@GavinNewsom) October 12, 2019
לפני שנתיים החוק כמעט עבר בארץ. אבל בינתיים, כמו כל המערכת הפוליטית, הוא תקוע. וכמו כל המערכת הפוליטית, נראה שגם עתידו תלוי בעיקר באיש אחד – אביגדור ליברמן. מה ליו"ר ישראל ביתנו ולסחר בפרוות? שאלה טובה.
מנות גדושות של אכזריות
תעשיית הפרוות מתאפיינת במנות גדושות של אכזריות. מאות מליוני בעלי חיים בעולם מופשטים מדי שנה מעורם רק כדי שאנשים יוכלו להתהדר בפרווה.
ברוב המקרים דרושים בעלי חיים רבים כדי להפיק את כמות הפרווה הנדרשת עבור פריט ביגוד אחד. כדי לייצר שטריימל אחד, למשל, דרושים זנבותיהם של יותר מ-30 שועלונים. לא במקרה שמו העברי של השטריימל הוא מזנבת.
המודעות הגוברת לזכויות בעלי חיים והזמינות של תחליפים סינתטיים העמידה בשנים האחרונות את תעשיית הפרוות במרכזה של ביקורת גוברת.
בישראל צריך להוסיף גם את ההיבט האקלימי: איש לא יכול לטעון ברצינות שהקור כאן מחייב לבישת פרוות. גם המחאה החברתית של תחילת העשור תרמה להבשלת התנאים לחקיקה נגד פרוות, שמכירתן מזוהה עם חנויות באזורי יוקרה.
מרב מיכאלי הגיעה עם החרדים לפשרה, לפיה השטריימלים יוחרגו מהחוק באמצעות סעיף המתיר שימוש בפרווה מסיבות של דת ואמונה. סעיף דומה כלול בחוק בקליפורניה, שיש בו גם החרגה למנהגיהם של האינדיאנים
ניסיונות החקיקה נגד סחר בפרוות עברו כמה גלגולים, כאשר ההתנגדות העיקרית הגיעה מצד המפלגות החרדיות בגלל סוגיית השטריימלים.
כאילו אין כובעים מלאכותיים בימינו, כאילו זו מצווה מדאורייתא לחבוש פריט לבוש שייצורו כרוך בסבל המוני של בעלי חיים.
ב-2017 נראה לרגע שגם המכשול הזה הוסר: ח"כ מרב מיכאלי הגיעה עם הח"כים החרדים לפשרה, לפיה השטריימלים יוחרגו מהחוק באמצעות סעיף המתיר שימוש בפרווה מסיבות של דת ואמונה. סעיף דומה, אגב, כלול בחוק שעבר בקליפורניה, שיש בו גם החרגה למנהגיהם של האינדיאנים.
בארגונים שפועלים למען בעלי החיים כבר התחילו לקרר את בקבוקי השמפניה, אלא שהצעת החוק של מיכאלי טורפדה ברגע האחרון.
על אף ההחרגה של השטריימלים, נציגי יהדות התורה (בראשות הח"כ דאז אליעזר מוזס) נעמדו על הרגליים האחוריות, חברו לסיעתו של אביגדור ליברמן – אז שותף נאמן לדרך – והפילו את הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה.
אם השטריימלים הוחרגו, ואם היקף שוק הפרוות בישראל ממילא זניח יחסית, אז למה היה דחוף לחרדים ולליברמן להתנגד?
התברר שמאחורי הקלעים הופעל מערך לחצים לטרפוד החוק. פרוונים יהודים מהתפוצות ומדינות שתעשיית הפרווה יקרה ללבן (ולכיסן) חששו שחוק בישראל יהיה קוביית הדומינו הראשונה, שתפיל אחריה את סחר הפרוות בכל העולם.
תחקיר מעורר דאגה
תחקיר שפורסם ב"מבט שני" בערוץ 1 (עוד בימי רשות השידור), חשף שמספר ח"כים, בהם אליעזר מוזס מיהדות התורה ופאינה קירשנבאום מישראל ביתנו, נסעו לדנמרק במימון תעשיית הפרוות, לכאורה באצטלה של הזמנה על ידי הקהילה היהודית המקומית. הנסיעות כללו טיסות במחלקת עסקים, לינה במלונות מפוארים, סיור בחוות פרווה ותצוגות אופנה של פרוות.
במסגרת המאמצים שהשקיעו בפתיחת הדלתות הנכונות בישראל, הפרוונים הדנים שכרו את שירותי "גלעד לובינג", אחד ממשרדי השדלנות הגדולים בארץ.
לפני כארבעה חודשים פשטו חוקרי המשטרה על משרדי גלעד לובינג, החרימו ציוד ומסמכים ולקחו כמה מבכירי החברה לחקירה ביאח"ה (היחידה הארצית לחקירות הונאה), שם הוצגו להם שאלות על פרשת הפרוות.
לפי המשטרה, הם נחקרו בחשד לעבירות מתחום טוהר המידות. מגלעד לובינג נמסר אז: "פעלנו ואנו פועלים תמיד על פי החוק, שהוא נר לרגלינו. אנו משתפים פעולה עם הרשויות באופן מלא, על מנת להגיע לחקר האמת באופן מידי".
במקביל לקשרים המתהדקים של גורמים בקואליציה עם הפרוונים האירופים, הנפיקה ממשלת ישראל – בצעד יוצא דופן – מסמך לפיו חוק כזה, לכאורה, עלול לסכן את ישראל, משום שהוא יפגע ביחסי החוץ עם מדינות ידידותיות.
גורמים הבקיאים בנושא טוענים שהלחץ העיקרי הגיע מצד ממשלת קנדה, שבשעתו הונהגה על ידי ראש הממשלה השמרן סטיבן הרפר. הרפר נחשב לידיד גדול של ממשלת נתניהו-ליברמן, אז שר החוץ
גורמים הבקיאים בנושא טוענים שהלחץ העיקרי הגיע מצד ממשלת קנדה, שבשעתו הונהגה על ידי ראש הממשלה השמרן סטיבן הרפר. הרפר נחשב לידיד גדול של ממשלת נתניהו-ליברמן, אז שר החוץ.
מאז שהחוק נתקע ב-2017 הוא לא קודם, אבל השתנות הנסיבות הפוליטיות גורמת לפעילים למען בעלי חיים להאמין שבשלו התנאים.
ב"אנימלס" (לשעבר אנונימוס), כבר החתימו בחודש האחרון יותר מ-12 אלף ישראלים על עצומה שקוראת להעביר את החוק הגנוז.
היום קנדה מונהגת על ידי ג'סטין טרודו, לא בדיוק בבת עינם של ליברמן והימין, ואחד מאנשי המפתח בישראל ביתנו הוא אלי אבידר, שהפך בחודשים האחרונים לאורח קבוע באולפנים ולדוברה הבולט של המפלגה. אבידר הוא טבעוני, וכבר התחייב בפומבי שהוא והסיעה יתמכו בחוק שיאסור על סחר בפרוות בישראל.
אחרי הבחירות באפריל הח"כית הטרייה מיקי חיימוביץ' כבר הספיקה להגיש מחדש את הצעת החוק, ואבידר חתם עליה.
כששאלתי אותו השבוע אם יש סיכוי שהחוק יעבור במידה ותקום ממשלה בהשתתפות ישראל ביתנו, אבידר השיב "אני חושב שזה אפשרי". את ההזדמנות להיות ראשונים בעולם כבר החמצנו, אבל גם מקום שני זה מכובד.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם