אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
מִעוּט

יוסי ביילין קרא השבוע "להקים ממשלת מיעוט בלי הליכוד" ● אמיר בן-דוד אסף בתגובה ארבעה מונולוגים של בני מיעוטים חדשים

"הקואליציה הנראית, כרגע, כמעשית ביותר היא קואליציה של כחול-לבן, העבודה והמחנה הדמוקרטי. אל 44 חבריה עשויה לחבור הרשימה המשותפת, אם יצליחו 13 חבריה להגיע להסכמה. אם חברי ישראל ביתנו ייעדרו מן ההצבעה, תוקם ממשלת גנץ".

יוסי ביילין קורא "להקים ממשלת מיעוט בלי הליכוד", אל מוניטור, 21 באוקטובר 2019

דבר המיעוט ההייטקיסטי: קראתי את המאמר של ביילין בלאונג', בדרך לפגישה של הבורד בוואלי, והוא עשה לי שכל. מיד היה ברור לי מה יזם מנוסה כמוני צריך לעשות. בצ'יק, עוד לפני שהמטוס המריא, הרמתי עצומה שקוראת לממשלת מיעוט באתר של העצומות והעליתי לוול שלי בפייס.

אחרי שנחתתי, עוד באובר, בדרך מהשדה לפאלו-אלטו, קיבלתי נוטיפיקציה מהאתר, שהגענו לעשרת אלפים סבסקרייברז! וזה רק מהזמן שישנתי כמו תינוק בביזנס. אתה קולט איזה דברים גדולים קורים כשבנאדם משתמש בצורה מושכלת בחוזקות שלו?

יש לי עכשיו כמה ימים צפופים בטירוף כאן, אז לא נראה לי שאני אוכל להתעסק בנוסף לכל גם עם אופטימיזציה של ההחתמה הזאת. מקווה שאנשים יוציאו לרגע את האף שלהם מהדיי-טו-דיי, יעשו מאמץ מינימאלי, יחתמו וישתפו.

אם היה לי קצת זמן והייתי משקיע בקידום הייתי מביא בקלות עוד 20-30 אלף חתימות. אבל מה לעשות, יש עלינו לחץ פסיכי לקראת ההנפקה המתקרבת, וכל הידיעות האלה שמתפרסמות עכשיו על התרגיל המבריק שאדם נוימן עשה לסופטבנק, לא עוזרות לנו בכלל, בלשון המעטה.

אגב, אתה מבין שאני בכלל לא דואג לעצמי, כן? אני אהיה בסדר. איכפת לי מהמדינה, שלא תגיע חס וחלילה לצ'פטר אילבן. זו המשמרת שלנו, לדאוג ש-8200 תישאר חזקה, שיהיה לילדים שלנו איפה לשרת, לא ככה? חוץ מזה, המצב שלנו זהב. אולי לא כמו של אדם נוימן –  😥  – אבל באמת שאין טענות.

לפני שיצאתי מהבית לשדה אמרתי לאשתי: תזכרי מה שאני אומר לך – אם הפעם גנץ לא מקים ממשלה, אפשר לסגור את הבאסטה. אין לנו מה לחפש פה יותר. נלך על האופציה של הרילוקיישן ושביבי והיסמנים המושחתים שלו ידאגו לעצמם לבד. נראה אותם מסתדרים בלי המיסים שלנו.

אבא שלי עליו השלום, ששירת כמג"ד במילואים עד גיל 70, היה תמיד אומר לי "תזכור – אין לנו מדינה רזרבית". אם יש משהו שאני מצטער עליו, זה שאני לא יכול להגיד לו: "אבא, תראה איזה יופי, סידרנו לעצמנו מדינה רזרבית. בקליפורניה".

דבר המיעוט הגילמני: כל הדיבור הקלישאי והרדוד הזה על "מיעוט" ו"רוב" הוא לא יותר משרידים ארכיאולוגים של מבני שיח שזמנם עבר. היום אנחנו כבר יודעים שאין דבר כזה "מיעוט" ואין דבר כזה "רוב". יש ספקטרום.

השימוש המניפולטיבי וחסר האחריות במושגים האלה הוא בסך הכל אמצעי רטורי משבש תודעה, שכל תפקידו לשמר דכאנות מצמיתה של הגמוניה כלכלית, שפעם מצליחה להתחפש למיעוט שהוא בעצם רוב ופעם מתחפשת לרוב שהוא בעצם מיעוט. ובצורה כזו מטשטשים במתכוון את האינטרסים הכלכליים-מעמדיים האמיתיים שבבסיס השיטה.

זו פוליטיקה כפרפורמנס. פוליטיקה כנוירוזה שמתחזה לפסיכוזה. פוליטיקה כמפעל הכחשה והדחקה. פוליטיקה שכופרת בחובתה המוסרית, לתת קול לאוכלוסיות המושתקות באמת, אלה שלא מצליחות להשתחרר מהפריפריה הזהותנית.

תגיד לי אתה – אם תוקם באמת "עלק ממשלת מיעוט" כזו, מי יבטא שם בין כל נציגי הגבריות הרעילה, את הממד הקווירי הלא בינארי והמושתק של המציאות, חוץ ממרב מיכאלי?

דבר המיעוט הרוחניקי: בדרך חזרה מהריטריט בראס אבו-גאלום בסיני עשיתי את הטעות של הלייף ופתחתי רדיו. ווי ווי, כמה אפשר לאכול את הראס, כמה? אשכרה הרגשתי איך הצ'אקרות שנפתחו לי על החוף נסגרות. כמה צעקות! איזה בד ווייבז! כמה אנרגיות רעות! שיגעו את רבי.

והכל בגלל מה? בגלל משחקי אגו. בגלל האשליה הזאת, כאילו אפשר לפתור את הבעיות שלנו בכיפופי ידיים. הם לא עוד לא הבינו את חוקי הקארמה הבסיסיים ביותר. אלימות מולידה רק אלימות, חמדנות מולידה רק חמדנות וגאווה היא האויבת הכי גדולה של הסלף האמיתי.

אם היו נותנים לי, הייתי מכניס לחדר אחד את ביבי, סמוטריץ', גנץ, לפיד ומה שמו הרוסי, ליברמן, ואם הם רק היו מצליחים לעצום עיניים ולשתוק ביחד שעה – לא יותר – לשתוק שעה, ולנשום ביחד ולהתרכז בנשימות של עצמם, באמת להקשיב פעם אחת לפעימות של הלב, להרגיש את הצמיחה הפנימית נולדת בתוכם, תאמין לי שכשהם היו פותחים עיניים אפילו הם היו מבינים, שבסופו של יום כולנו אותו דבר. אין באמת מיעוט ואין באמת רוב. יש רק בני אדם.

דבר המיעוט השלום-עכשווניקי: פייר, אני מודה שהתרגשתי לקרוא את המאמר של ביילין. כשגמרתי ישר עשיתי גוגל, לבדוק לאן הוא בעצם נעלם. תכל'ס, מאז יוזמת ז'נבה, לא כל כך שמענו ממנו.

ידעת שהוא נטש את רעיון שתי המדינות ותומך עכשיו בהקמת קונפדרציה ישראלית-פלסטינית? מרתק, לא? ביילין תמיד היה צעד וחצי לפני כולם. לפעמים אפילו יותר. וכמו תמיד, כשביילין מציע את "הפתרון המעשי ביותר", יש יסוד לחשד, שמדובר בפתרון שמעשיות היא לא בהכרח התכונה הבולטת ביותר שלו.

בכל אופן, הקריאה המרתקת של ביילין להקים ממשלת מיעוט, הזכירה לי את ימי הזוהר הגדולים שלו ושל חבורת הבלייזרים, כשהם עוד היו בצלו של שמעון פרס המנוח, הגורו הגדול של ההצעות המעשיות הבלתי מעשיות בעליל, ומי שהיה וירטואוז הדילים הפוליטיים שתמיד כמעט מצליחים, אבל בשנייה האחרונה נתקלים בבעיה קטנטנה, במשוכה כמעט בלתי נראית ולחלוטין בלתי צפויה ששמה "המציאות".

איך כתב לפני שנים רבות הגורו של פרס, נתן אלתרמן? "אל תאמרו אנחנו עוד בארץ רק מיעוט / דווקא פה אולי מוצדקת האופטימיות". אז בבקשה – מה משרה יותר אופטימיות "אחרי החגים" סתווית, מממשלת שמאל חילונית שנשענת על 44 חברי כנסת ונתמכת מבחוץ מצד אחד על ידי המצביעים הערבים ומהצד השני על ידי שונאי ערבים?

אם רק נשעה לרגע את תחושת אי האמון, שכרוכה בכל הקונסטרוקציה הפוליטית המורכבת הזו, ונזכיר לעצמנו שהבעיה הכי גדולה שלנו היא לא יוקר המחיה, לא ההדתה ואפילו לא השחיתות, אלא אך ורק הכיבוש, ברור שממשלת מיעוט חלומית כזאת, שיש לה בפרונט שלושה רמטכ"לים ואהוד ברק מחפה עליה מאחור, ואולי אפילו המתנחל מנוקדים יתמוך בה בהסכמה שבשתיקה, היא ורק היא הממשלה היחידה שיכולה להוביל לפריצת דרך מדינית, או לכל הפחות לחדש את "התהליך", שכולנו כל כך מתגעגעים אליו. ואם זה לא יקרה – זו לבטח תהיה ממשלת מיעוט שתדע לנצח מלחמה כמו שצריך.

אוצר צלילים: הפלייליסט השבועי

עוד 908 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 18 בנובמבר 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

2020 כבר כאן עזה כמוות הדחקה

האם יש גבול לכושר ההדחקה של הציבור? האם יש קצה ליריעת התודעה האלסטית שמותחות הפוליטיקה והתקשורת הישראלית מעל רצועת עזה?

9 מליון ישראלים, 2 מליון עזתים, 52 שנים מאז כיבוש הרצועה, 14 שנים מאז ההתנתקות היזומה ממנה, הישראלים המותשים פיתחו שיטה. התנתקות תודעתית עם סבבים זמניים של יקיצה.

9 מליון ישראלים, 2 מליון עזתים, 52 שנים מאז כיבוש הרצועה, 14 שנים מאז ההתנתקות היזומה ממנה, הישראלים המותשים פיתחו שיטה. התנתקות תודעתית עם סבבים זמניים של יקיצה

גם המערכת הפוליטית פיתחה שיטה – מילים נגד טילים. המילים נחלקות לשני סוגים – אלו שנאמרות לציבור הישראלי, ואלו שנכתבות בהסכמים עם חמאס, הג'יהאד, ה"פלגים" והמצרים. אלו ואלו "אינן מחייבות".

הראשונות כמו נמוגות עוד טרם סיימו להיאמר – "נכה בכל מי שיתקוף אותנו", "אני לא מציע להם לנסות אותנו", "תקפנו בעוצמה חסרת תקדים", "שקט ייענה בשקט". האחרונות כאילו נכתבו בדיו סתרים, כך שכל הנוגעים בדבר יוכלו להכחיש את קיומן וגם להעניק להן פרשנויות כלבבם. "לא התחייבנו לשום דבר", קבע נתניהו בישיבת הממשלה הבוקר, בבחינת "זה לא כתוב, ואם כתוב אז מה כתוב?".

המילים כאילו נכתבו בדיו סתרים, כך שכל הנוגעים בדבר יוכלו להכחיש את קיומן וגם להעניק להן פרשנויות. "לא התחייבנו לשום דבר", קבע נתניהו בישיבת הממשלה הבוקר, בבחינת "זה לא כתוב, ואם כתוב אז מה כתוב?"

רצועת עזה היא אחד המקומות הצפופים ביותר בעולם. גיהנום של חול, חוף, פח גלי ומי-מלח. בשנת 2005 ישבנו במועצה לבטחון לאומי, גרעין קטנטן של מתכננים, על מפות ונתוני יסוד של הרצועה. שוחחנו עם מומחים רבים מהארץ ומחו"ל.

אחד מהם, מאוניברסיטת הארווארד, הציג לנו דו"ח טרי שחיבר, תמצית מחקר מדוקדק שעליו שקד מספר שנים. כותרתו היתה – Gaza 2020, ומסקנתו ברורה – בשנת 2020, בעוד 15 שנים מאותו יום, עזה תהיה Unlivable, לא ראויה למגורי אדם. מאז פורסמו עוד ועוד דו"חות שהגיעו לאותה מסקנה.

כושר הנשיאה של הרצועה, במונחי קרקע, מים, משאבי טבע ומשאבי אנוש ותעסוקה מגיע למיצוי. הרצועה איננה יכולה להמשיך ולהתקיים כיחידה גיאו-פוליטית מבודדת, אלא חייבת להתחבר ליחידה אחרת.

רצועת עזה היא אחד המקומות הצפופים ביותר בעולם. גיהנום של חול, חוף, פח גלי ומי-מלח. בשנת 2005 ישבנו במועצה לבטחון לאומי, גרעין קטנטן של מתכננים, על מפות ונתוני יסוד של הרצועה

המועמדות? ישראל, מצרים, והגדה המערבית, כחלק ממדינת פלסטין עתידית. ישראל לכאורה אינה מעוניינת, והמל"ל כתבה מפורשות בסעיף 10 במסמך המכונן של תוכנית ההתנתקות כי "בטווח הארוך, ובהתאם לאינטרס הישראלי לעודד עצמאות כלכלית פלסטינית רבה יותר, מדינת ישראל שואפת להקטין, עד להפסקה מוחלטת, את מספר העובדים הפלסטינים הנכנסים למדינת ישראל. מדינת ישראל תתמוך בפיתוח מקורות תעסוקה ברצועת עזה ובאזורים הפלסטיניים באיו"ש, ע"י גורמים בינלאומיים".

גם כיום אף גורם פוליטי משמעותי אינו תובע חיבור מחודש של הרצועה לישראל. אבל במקביל מתבצעות פעולות ונערמות הבטחות, כולל באותם הסכמי-סתרים עם חמאס, שמשמעותם הידוק הקשרים והתלות הכלכלית של עזה בישראל. העברות הכספים הקטארים, הנחת קו מתח עליון – אותו קו מספר 161, שהיה נושא לדיון כבר במסגרת תוכנית ההתנתקות… – הקמת אזור תעשייה על הגדר, שהמודל הכלכלי שלו מבוסס על חיבור לישראל, ועוד.

מצרים מצידה דבקה באסטרטגיית הבידול ההסטורית שלה, עוד מימי הנשיא סאדאת המנוח, שסירב לקבל לידיו את חלקת הקרקע המיוסרת, על תושביה נטולי האזרחות. לפי דיווחים שונים, מצרים מסרבת אפילו, במסגרת המגעים על תוכנית טראמפ, להקים אזורי תעשייה בסיני, שיעסיקו פועלים עזתים וייצרו מימשק כלכלי בעל משמעויות אסטרטגיות.

האם בחולות תל אביב ייסדנו מדינה-בהדחקה? מדינה שמעדיפה להפנות עורף לעזה, להיסטוריה שלה, להווה המסוייט של תושביה ושל שכניהם בעוטף וברדיוס-הרעשה של 80 ק"מ ויותר?

נותרה רק אופציית פלסטין העתידית, הנראית כיום קלושה ותלושה. ישראל תידרש במסגרתה לאפשר "מעבר בטוח" שיחבר בין עזה לגדה המערבית, כפי שהתחייבה במסגרת הסכמי אוסלו, 'מפת הדרכים' ו'הסכם התנועה והגישה'. הפלסטינים צפויים לתבוע, כפי שעשו במשאים ומתנים בעבר וכנראה אף ביתר שאת לאור נסיון המצור הממושך על עזה, כי המעבר יהיה בריבונותם, תביעה שמתנגדי ההסכמים יציירו בצבעי אדום עזים כ"ביתור ישראל לשניים".

אז מה נותר? כמאמרו של ראש הממשלה המנוח שמיר, "הים אותו ים, והערבים אותם ערבים". אולם האם היהודים אותם יהודים? הציונות היתה שיבת העם היהודי אל ההיסטוריה. האם בחולות תל אביב ייסדנו מדינה-בהדחקה?

מדינה שמעדיפה להפנות עורף לעזה, להיסטוריה שלה, להווה המסוייט של תושביה ושל שכניהם בעוטף וברדיוס-הרעשה של 80 ק"מ ויותר? העתיד הפך להווה, שנת 2020 כבר כאן, עזה אינה ראויה למגורי אדם, והישראלים חובשים כיפת-ברזל ועוצמים עיניהם חזק-חזק.

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 661 מילים

גינוי חריף בשמאל לנאום ההסתה של נתניהו נגד המשותפת

ליברמן: ממשלה צרה אסון למדינה ● כחול-לבן: תושבי הדרום לא זכו ל"כנס חירום" ● נתניהו: חברי המשותפת רוצים להשמיד את המדינה ● אשכנזי ויעלון: ממשלת מיעוט רק עם ליברמן ● ריבלין: קורא לליכוד וכחול-לבן להתעשת ● מחר ייפגשו חברי בלוק הימין ● איימן עודה דורש אבטחה בשל איומים על חייו

עוד 54 עדכונים

הכל אודות חוה הטרנסג'נדרית מחסידות סאטמר

אבּי (חוה) סטיין נולדה בגוף של גבר למשפחה חסידית אנטי-ציונית בניו יורק, גדלה בבית עם 12 אחים, התחתנה בגיל צעיר והפכה לאבא ● אחרי שיצאה בשאלה ושינתה את מינה, היא פועלת כאקטיביסטית למען זכויות להט"ב וגם למען ישראל - בדרכה שלה ● עכשיו היא חושפת את סיפורה בספר אוטוביוגרפי מטלטל, ולא מהססת להצטלם רק עם חזייה

עוד 1,526 מילים

לא עוד "נר לי דקיק" אלבום אמריקאי חדש עם שירים מקוריים לחנוכה

כמיטב מסורת הכריסמס, שורת אמנים אמריקאים ישתתפו באלבום ראשון מסוגו לחנוכה ● בליין-אפ: חידוש לשיר של לאונרד כהן, לצד שירי חג מקוריים

לאדם סנדלר יש סוף סוף תחרות בזירה הלוהטת של שירי חנוכה. להקת חיים, השחקן ג'ק בלאק, הרכבים כמו Flaming Lips ו-Yo La Tengo ואמנים נוספים הקליטו באחרונה שירים לאלבום חנוכה חדש שייקרא Hanukkah+.

האלבום של חברת Verve Forecast יופץ החל מה-22 בנובמבר, ומשתתפים בו גם זמר הפולק לודון וויינרייט, אדם גרין (מלהקת Moldy Peaches), אלכס פרנקל (מההרכב Holy Ghost, ומייסד המעדנייה היהודית Frankel’s בברוקלין).

ה"רולינג סטון" דיווח שהתקליט צפוי לכלול הן גרסאות כיסוי והן שירים מקוריים.

תרומתה של להקת הבנות חיים היא גרסת כיסוי לשירו של ליאונרד כהן If It Be Your Will. בלאק כתב שני שירים מקוריים, וגם ויינריייט וה-Flaming Lips כתבו שירים במיוחד לאלבום החנוכה.

יוזם הפרויקט הוא המפיק המוזיקלי זוכה הגראמי רנדל פוסטר, שקיבל השראה מסדרת מופעי החנוכה השנתית של הרכב האינדי Yo La Tengo.

"כשידידנו רנדי פוסטר ביקש מאתנו לתרום שיר לאלבום של שירי חנוכה שהוא החליט להפיק, היינו די מופתעים," אמר איירה קפלן, סולן Yo La Tengo.

"כיהודים לא-מאמינים, האמת שלחג אין כמעט שום משמעות עבורנו, (זו הבדיחה שעומדת מאחורי הופעות החנוכה שלנו), אבל אנחנו פתוחים לכל מקור השראה".

עוד 168 מילים

תחושת המחנק עולה על גדותיה

לא, באמת, מה אני אמורה לעשות עכשיו עם כל השקט הזה? בדיוק הגעתי לשיא החוסן הנפשי וכושר העמידות? אני על הפסגה, כולי דרוכה ומוכנה עם כל מערך ההגנה הנפשי שגייסתי כדי להתמודד עם האויב.

ומי הוא האויב? מי שומר עלי? עד כמה אני באמת מוגנת? התחלתי להלחם באויבים דמיוניים. כן, אני יודעת, יש פה הפרעה נפשית. נו מה. כל פעם מחדש- כמו אנטיביוטיקה נגד שפעת, מחסנים את עצמנו לדעת, ויהיה מה שיהיה. וכל פעם מחדש השפעת מגיעה. בעוצמות שונות אבל מגיעה.

ככה גם עם הסבבים האלה – הביטויים המכובסים למלחמות שמתרחשות באזורנו המצולק – סבבים. טפטופים. הסלמה. וטובי הקופירייטרים שמגייסים פולטים ממוחם הקודח שמות מעולים לטירוף שמתחולל כאן

ככה גם עם הסבבים האלה – הביטויים המכובסים האלה למלחמות שמתרחשות באזורנו המצולק – סבבים. טפטופים. הסלמה. פרשננו למלחמות מודיע חד-משמעית במבט חודר, "הפעם אנו נערכים לכמה ימי לחימה", מדובר במערכה. מבצע.

וטובי הקופירייטרים שמגייסים ביחד עם גיוס המילואים המצומצם כדי לעבות את הישובים צמודי הגדר, פולטים ממוחם הקודח שמות מעולים לטירוף שמתחולל כאן. הפעם הגדילו לעשות – כי כזה עוד לא היה, ונתנו את השם 'חגורה שחורה'. לא, כאילו, אמיתי. מבצע חגורה שחורה.

ולא זאת בלבד, תוך יומיים נודע שהוא גם הוכתר בהצלחה. שעתיים אחרי ההכרזה – חמש רקטות נוספות לעבר ישובים סמוכים- חתיכת הצלפה נותנת לאוייבנו החגורה השחורה.

הפעם נתנו את השם 'חגורה שחורה'. לא, כאילו, אמיתי. ולא זאת בלבד – תוך יומיים נודע שהוא גם הוכתר בהצלחה. שעתיים אחרי ההכרזה – חמש רקטות נוספות לעבר ישובים סמוכים – חתיכת הצלפה נותנת לאוייבנו החגורה השחורה

ממש TOMARI BASSAI. בדקתי את סוג הקאטה – והפירוש הוא לכבוש את המבצר. נו- הצלחנו! שמחה וששון. כבשנו עוד יעד. יומיים, שלושה, שנה, מי סופר – כבר איבדתי תחושת זמן של אותה מערכה.

רקטות מעליי, קרבות בשמיים, כיפת ברזל מיירטת את הרקטות השוות, שומעים את השריקה מעל ואז בום אדיר. רצים לממ"ד. מסיבה של מסוקים, ג'יפים צבאיים, טנקים, סגירת צירים, שוב האזור נעשה אזור צבאי סגור למי שלא גר פה.

תושבים יוצאים להפוגות בישובים שקולטים אותם בחום ואהבה, אי שם במקומות רגועים מרופדים בטבע ושקט. מלא אנשים טובים שהכרתי בפייסבוק ועם השנים שנעשו חברים בלב ובנפש מעבר למדיה הוירטואלית, מציעים לי בכזאת נדיבות מרגשת, לבוא לנוח אצלם. לשנות אוירה. לנשום קצת נורמליות.

ואני מסרבת בנימוס. כי אני בהחלמה מסיפור אחר בכלל, כאובה. חייבת את מיטתי גם אם היא כרגע מזרון בממ"ד. כי הילדים לא מוכנים לצאת לשום מקום שהוא לא הבית. והממ"ד הוא היום חברנו הטוב ביותר. לצאת ולחרף נפשנו על הכביש?

ואני מסרבת בנימוס. למה? כי אני בהחלמה מסיפור אחר בכלל, כאובה. חייבת את המיטה שלי גם היא תהיה כרגע על מזרון בממ"ד. כי הילדים שלי לא מוכנים לצאת מהבית לשום מקום שהוא לא הבית. כי זה המקום הבטוח, והממ"ד הוא חברנו הטוב ביותר בימים אלו. לצאת ולחרף נפשנו על הכביש? כשאין הגנות מסביב?

(צילום: נעמה כספי)
(צילום: נעמה כספי)

אוי, אין לי כבר כוח. באמת. עייפתי מכל החרא הזה. טלאי על טלאי על טלאי. עד הפעם הבאה. תחושת המחנק עולה עד גדותיה ואני בכל זאת יוצאת לבד לגיחות קטנות במדבר הסמוך. לצלם קצת ציפורים, לפחות לחפש אותן. לשבת להקשיב לציוץ שלהן.

לנסות לתרגל נשימות כמו שלמדתי. נשימות יעילות שאמורות להכניס רוגע לגוף. מצלמת פריחות מדבריות. הזנבנים חמקמקים. הם עסוקים בכלל בחיי קומונה ואני מעניינת אותם כקליפת השום. אבל נפלא להתבונן בהם, באינטראקציה בינהם ולשכוח לרגע מהכל. אבל באמת. לשכוח מהכל.

 (צילום: נעמה כספי)
(צילום: נעמה כספי)
(צילום: ליאת קמחי בראודה)
(צילום: ליאת קמחי בראודה)

נעמה כספי היא אמא, גרה בעוטף עזה, צלמת ומהגגת הגיגים, בעיקר על מה שמפריע. ובין לבין גם על הנאות, אבל מזעריות. כשהבינה שהמצלמה היא כלי טיפולי להרגעת הנפש הסוערת - החלה לשאת אותה כמו תיק גב שסוחבים בו את המסמכים החשובים, כמו תעודת הזהות שלה. היא נפש חופשיה, טוטאלית, שבודקת קצוות, וחייבת לצאת מהפריים כדי להיות שלמה עם התוצאה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 518 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

עודכן אתמול
גיא זהר גיא זהר
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

יש כאוס, לאיש אין מושג אם לפתוח או לסגור את העסק

"החיילת בפיקוד העורף אמרה לי: אדוני, תפנה למנהל שלך, הוא יגיד לך מה לעשות. אבל אני המנהל!" ● מנהלי עסקים בדרום הארץ טוענים: הרשויות לא מנחות אותנו באופן ברור כיצד לנהוג בימים של ירי טילים ● מזהירים: מחיר הבלבול גבוה - ועשוי להתבטא גם בחיי אדם

עוד 1,195 מילים
חיפה. מוסד חינוכי של אחד ממוסדות הרב פרץ מאיר בנוה שאנן בחיפה

לאחרונה גילתה ענת הופמן, יו"ר נשות הכותל, כי במרתף הבניין המשותף בחיפה בו רכשה דירה נחפר מקווה ● המים יגיעו אליו מבריכה לאגירת מים שהוקמה על הגג, והכל ללא אישורי בנייה ● וזו רק ההתחלה בסיפור על הרב המקושר, המקווה והסוכה שהפכה לתוספת בנייה

עוד 2,588 מילים

פסילת ממשלה בתמיכת הערבים חושפת את האמת על הדמוקרטיה הישראלית

הסיבה לפסילת הרשימה המשותפת כתומכת בממשלת מיעוט, עמוקה בהרבה משיקולי ביטחון ● מחקרים מלמדים כי הציבור היהודי אינו בשל לקבל את הערבים כשווי זכויות, למרות מחויבות הצהרתית לדמוקרטיה ולשוויון ● בני גנץ עשה צעד היסטורי כשהסכים להיפגש עם ראשי המשותפת ולהצטלם איתם - אבל כאן זה נעצר ● עד הפעם הבאה, כשליהודים כבר לא תהיה ברירה ● פרשנות

עוד 1,457 מילים

מפוצלים התהום שפעורה ביננו

הקרע בין יהדות ישראל וארה״ב מתבטא בשיח על הכיבוש, על הכותל ועל פוליטיקה ● אבל ספר חדש משרטט הבדלים דרמטיים בין הקהילות, הרואות את היהדות ואת הציונות באופן שונה לחלוטין ● "לכל אחד מהצדדים יש בורות - בנוגע להיסטוריה של עצמו, של הצד השני ושל היחסים הטעונים" ● "ההתחלה של הפתרון נמצאת בכך שיהודים ילמדו על עצמם ואחד על השני"

עוד 2,738 מילים

עדות אישית 85% מתלמידי בית הספר היהודי של בני הם מוסלמים. וזה דבר מצוין

בבריטניה, בתי ספר יהודים מצליחים לשרוד בזכות ריבוי תלמידים מוסלמים ● קרן סקינזי, שבנה למד במוסד כזה, כותבת על היתרונות

עוד 824 מילים

לאהוב את ג'ני חיה 10 שנים עם ALS - מעל כל התחזיות

ג'ני קליינמן ברביצקי חיה עשר שנים עם מחלת ה-ALS, אחרי שהרופאים העריכו כי נותרו לה 18 חודשים לחיות ● היא עשתה זאת בעזרת נטורופתיה, סביבה תומכת והרבה אופטימיות, ואף הצטלמה לסרט תיעודי מעורר השראה ● רגע לפני הקרנה חגיגית של הסרט היא נפטרה

עוד 1,028 מילים

גנץ נפגש עם ריבלין: "אעשה הכל כדי למנוע עוד בחירות"

נתניהו: ממשלה שתלויה במפלגות הערביות היא סכנה קיומית ומיידית לביטחון ישראל ● איילת שקד: מינוי בנט לשר הביטחון הוא היסטרי. לצערי, אנחנו שועטים לבחירות ● ליברמן: כל בר דעת מבין שבין הליכוד לכחול לבן אין פערים אידיאולוגיים אלא חשבונות אישיים

עוד 36 עדכונים

המעגל נסגר ניצול השואה חזר למשפחה השוודית שהצילה אותו

הרברט (הרבּ) גילדין היה נער יהודי-גרמני צעיר שהוברח לשוודיה מיד לאחר ליל הבדולח ● בתום המלחמה הוא הצליח להתאחד עם הוריו ואחיו בארצות הברית, אבל לא הפסיק לחשוב על הזוג השוודי הנוצרי שנתן לו בית חם ● במסע קולנועי מרגש הוא איתר את צאצאיהם

עוד 1,031 מילים ו-2 תגובות

טיול לשבת מסעות הצלב

ללכת בעקבות נזירים-לוחמים ועולי רגל: סיור בין הריסות הצליינים בישראל ● שרידי ממלכת ירושלים בימי הביניים, הכוללת מבצרים, טירות ואתרי קרב, עדיין פרוסים ברחבי המדינה ופתוחים למבקרים

עוד 897 מילים

כשהדרום מופגז, לנכים נותר רק להסתכל לשמיים ולהתפלל

לפחות בעימותים מול עזה, מדינת ישראל עושה בסך הכול עבודה לא רעה בהגנה על העורף, ובסבב הנוכחי הצליחה להשאיר את מספר ההרוגים בצד הישראלי על אפס ● אלא שתחושת הביטחון היחסי והפתרונות שהמערכת מספקת מסתיימים כשמדובר באוכלוסייה אחת: חולים ואנשים עם צרכים מיוחדים

עוד 719 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה