זירת הבלוגים

זה לא מטורף לחשוש מנסיגה מהגדה המערבית

שלמות איננה בהישג יד בשלב זה, אבל בעוד שהסטטוס קוו הוא אסון, חששות הביטחון של הישראלים מבוססים

27/10/2019 09:44
הגדה, למעלה מימין, משקיפה על תל אביב (צילום: דן פרי)

ישראלים חוטפים על הראש בגלל הכיבוש בגדה המערבית. המצב שם גרוע ומכוער, אבל הוא לא נובע רק מתאווה מטורפת לשטחים. אני מציע להבין את הדברים כפי שהם, ולחפש פתרון אמיתי.

מקובל בעולם לחשוב שיהודים ישראלים התומכים בכיבוש עושים זאת משום שהם מאמינים שאלוהים נתן להם את הארץ, או כי הם גזענים הסבורים כי אפשר לשעבד ערבים לנצח, או שהם סתומים מכדי להבין את המצב הדמוגרפי שמסכן את מדינתם.

מקובל בעולם לחשוב שיהודים ישראלים התומכים בכיבוש מאמינים שאלוהים נתן להם את הארץ, או שהם גזענים הסבורים כי אפשר לשעבד ערבים לנצח, או שהם סתומים מכדי להבין את המצב הדמוגרפי

כל זה אכן קיים, ויש גם שוליים של יהודים שמבינים דמוגרפיה ולא מניחים שמיליוני פלסטינים יכולים להיות משועבדים לנצח, אך הפיתרון שלהם לפלונטר הוא גירוש המוני.

זה מעציב ומשחק לידיהם של מבקרים, בין אם הם ידידים בעלי כוונות טובות, או דיפלומטים טרחנים או אנטישמים. זה הפך את הכיבוש לאחד הדברים הפחות אהודים בעולם, באזור החיוג של צפון קוריאה.

אבל התמונה יותר מורכבת: המחזיקים בכל נקודות המבט הללו כשלעצמם לא מספיקים מספרית כדי לשמר את הכיבוש.

יש סיבה אחרת שמביאה לליכוד נצחונות, וגורמת לכך שגם בבחירות האחרונות (המוצלחות למדי מבחינת האופוזיציה) יותר מ-60% מהיהודים הצביעו למפלגות שהיו משמרות את הכיבוש.

זה הדבר שאתה שומע שוב ושוב אם אתה מדבר עם מצביעי ימין שאינם פנאטים דתיים או לאומנים.

הדבר הזה הוא פחד מפני ירי טילים על מרכז הארץ.

קל ללעוג לזה כפרנויה. בישראל זהו בכלל קו טיעון רגיש מכיוון שמשמעותו המרומזת היא שטילים על עיירות הפריפריה הסמוכות לעזה זה איזשהו דבר יותר מקובל.

קל ללעוג לפחד מטילים על מרכז הארץ. אבל יש חילונים לא טיפשים, שמבינים את הדמוגרפיה, ואינם גזעניים יותר מהאדם הממוצע, החוששים שנסיגה צבאית מהגדה המערבית, או מחלקה, תהיה אסון ביטחוני

אבל זה המצב. ישנם חילונים לא טיפשים שמבינים את הדמוגרפיה ואינם גזעניים יותר מהאדם הממוצע שחוששים מאוד שנסיגה צבאית מכל הגדה המערבית או אפילו מחלקה תהיה אסון ביטחוני.

לחמאס לקח פחות משנה לנסות לגרש את הרשות הפלסטינית מרצועת עזה לאחר שישראל יצאה משם ב-2005, ורק כמה ימים להצליח. כעת עזה היא מדינת משטרה תיאוקרטית שהיא אולי המקום הכי לא נעים בעולם. זה לא מטורף לחשוש מאותו הדבר בגדה המערבית. אם הייתי פלסטיני בגדה המערבית, הייתי חושש ועוד איך.

יתרה מזאת, מכיוון שאין שום תרחיש מתקבל על הדעת להסכם בו הפלסטינים משיגים את כל מה שהם רוצים – בירושלים, בשיבת הפליטים, ואפילו בעניין הגבולות – אי שביעות רצון בשורותיהם לעולם לא תיעלם גם אם איכשהו יושג הסכם שלום.

מכיוון שאין תרחיש מתקבל על הדעת להסכם בו הפלסטינים משיגים את כל מה שהם רוצים – בירושלים, בשיבת הפליטים, ואפילו בעניין הגבולות – אי-שביעות רצון בשורותיהם לעולם לא תיעלם, גם אם איכשהו יושג הסכם שלום

לאויבי השלום בפלסטין יש היסטוריה של מינוף חוסר שביעות רצונם. זכרו כי הטרור עלה מדרגה באופן דרמטי לאחר הסכם אוסלו ב-1993, בדיוק מכיוון שחמאס שיער כי יאסר ערפאת מתכנן להתפשר על דרישותיהם.

משהו דומה קרה בשנת 2000, כשממשלת אהוד ברק עשתה מאמץ אמיתי להציע לפלסטינים עצמאות, אך בתנאים שאינם משביעי רצון. יותר מאלף ישראלים וכ-3,000 פלסטינים נהרגו כתוצאה מכך. והתמיכה בישראל בפתרון שתי המדינות צנחה.

(למען האמת, גם אויבי השלום בישראל הצליחו יפה. יש משהו ברשעים שהופך אותם לחזקים מהטובים בימינו. אבל זה לפעם אחרת)

אז מה שישראלים הגיוניים אך ספקנים חוששים ממנו זה כאוס או שלטון אויב בטווח של קילומטרים מירושלים ומתל אביב, די קרוב לחיפה וחולש על מישור החוף. המפה לא משקרת: מהגדה המערבית ועד לים התיכון המרחק באזורים מסוימים הוא בקושי 20 ק"מ.

יתרה מזאת, אם ישראל הייתה מאבדת שליטה על בקעת הירדן, כמו שיקרה בכל עסקה שתספק אפילו חלק מפלסטינים, לאויבים אלה תהיה גם יכולת להכניס כלי נשק דרך היבשה.

אבקש ממבקרי הכיבוש להישבע על חיי ילדיהם, שהם היו לוקחים ללא היסוס את ההימור הזה, למרות שברור שאין מחסור בפלסטינים שמייחלים לתרחיש המסוכן. כי זה מה שהם מבקשים מהישראלים לעשות

המכשול היחיד יהיה ירדן, מדינה ידידותית אך ארץ עם בעיות משלה שמחצית תושביה פלסטינים. אם זה יכשל – תל אביב לא תטווח עם מיני-רקטות של החמאס מעזה. יגרם נזק ממשי, ומלחמה מחרידה כשישראל תגיב, והאזור יעלה בלהבות.

אבקש ממבקרי הכיבוש להישבע על חיי ילדיהם, שהם היו לוקחים ללא היסוס את ההימור הזה, למרות שברור שאין מחסור בפלסטינים שמייחלים לו. כי זה מה שהם מבקשים מהישראלים לעשות.

הם מבקשים מהישראלים לעשות זאת מכיוון שהכיבוש הוא נורא, וזה נכון. אפילו רבים מתומכי השמאל לא מבינים באמת את הקלון שמתבצע בשמם; המונח "אפרטהייד" מוגזם אבל הוא לא תיאור לגמרי מופרך של סטטוס קוו, שבו יש מערכות משפט המקבילות לשכנים על בסיס אתני (זה גם אובדני, מכיוון שהפלסטינים ידרשו בסופו של דבר סיפוח ואזרחות והעולם יתמוך בהם)

אלה בעל הגבע בעלי זכות בחירה — אלה שבעמק לא (צילום: דן פרי)

אלה על הגבעה הם בעלי זכות בחירה, ואלה שבעמק לא (צילום: דן פרי)

אך בעוד שמיזם הקולוניזציה המכונה ההתנחלויות אינו מוצדק בעליל, הכיבוש הצבאי הוא סיפור אחר – כרגע, עד יעבור זעם והגעת רעיון משובח יותר.

אך בעוד שמיזם הקולוניזציה המכונה ההתנחלויות אינו מוצדק בעליל, הכיבוש הצבאי הוא סיפור אחר – כרגע, עד יעבור זעם והגעת רעיון משובח יותר

כשאתה בא לדבר עם ישראלים המציינים את החשש הביטחוני, אינך יכול לפטור אותו. אתה נראה כמו אידיוט או בור ואתה מאבד אותם כהרף עין. אתה יכול לצמצם את מימדי הסיכון תוך ציון ההצלחות של כוחות הביטחון הפלסטינים במניעת טרור – אבל אתה לא יכול לבטל את החשש.

כל מה שאתה באמת יכול לומר זה:

יש להסיר את רוב ההתנחלויות מכיוון שמיזוג אוכלוסיות לא ידידותיות באופן כל כך לא שווה וצודק זה רעיל, לא מוסרי ומסוכן, וכל העניין מקורו בגזל ונישול. על המתנחלים לקבל פיצויים מאסיביים כדי שיוכלו לקנות בתים ולהקים עסקים בישראל; זה המחיר של טעות כה גדולה.

עם היעלם בעיית הקולוניזציה, נשאר עם הכיבוש הצבאי שהוא תמיד הפיך. יש להפסיק את האכזריות המיותרת ואת האצבע הקלה על ההדק, אבל בקווים כלליים הכיבוש יכול להישאר, עד שיימצא פיתרון טוב יותר.

יש להסיר את רוב ההתנחלויות מכיוון שמיזוג אוכלוסיות לא ידידותיות באופן כל כך לא שווה וצודק זה רעיל, לא מוסרי ומסוכן, וכל העניין מקורו בגזל ונישול. על המתנחלים לקבל פיצויים מאסיביים

התחילו לחפש את הפיתרון הזה. זה יכול להיות כוח פאן-ערבי, או נאט"ו, או מתן השוחד הגדול בהיסטוריה שירגיע את הפלסטינים, או התקפלות ישראלית בירושלים, או סבלנות עד שיקום דור חכם יותר בשני הצדדים ובא לפלסטין גואל.

שלמות איננה בהישג יד בשלב זה. כל מה שאפשר לומר הוא שבעוד שהסטטוס קוו הוא אסון, חששות הביטחון של הישראלים מבוססים ויש צורך לטפל בהם. אחרת האסון פשוט יימשך, עד לסוף המר.

אינני אומר רק כי מבקרי ישראל ברחבי העולם צריכים להבין זאת אם הם רוצים להשפיע. זה החלק הקל. אני אומר שהפלסטינים בעצמם צריכים להבין את זה. הם חייבים לעבוד עם הישראלים על מציאת פיתרון סביר. בלי זה הימין ימשיך להנות מיתרון מובהק.

אני כבר שומע את זעקות השבר: איך אפשר לבקש מהמדוכאים להבין לליבו של המדכא?

התשובה היא שזה פשוט נכון וזה גם לטובתם.